דאון ראשון ו-10:
התקשורת בארצות הברית חגגה במשך שבוע לפני המשחק בין אינדיאנפוליס לדנבר. הרי לא מדובר היה בעוד סאנדיי נייט טיפוסי, אלא בחזרה הגדולה של פייטון מאנינג לעיר בה שיחק במשך כעשור וחצי. החיבור בין הקוורטרבק לאינדיאנפוליס היה כל כך עמוק. הם אהבו אותו ונהנו להציג זאת עם החולצות מספר 18. אין עיר שמציגה כל כך הרבה חולצות NFL ביום ראשון כמו אינדי, שם הרחובות בדרך לאצטדיון נראים כמו נהר כחול. פייטון מצידו, החזיר גם אהבה בדרכו. הוא עזר להקים בית חולים לילדים על שמו בעיר והעמיד את הפרנצ'ייז, לראשונה בימיו באינדיאנפוליס, בדרגה הגבוהה ביותר ב-NFL. האהבה בין האוהדים לפייטון עדיין קיימת ואפשר היה לראות אותה על הפנים של הקוורטרבק לאחר שהסרטון המרגש שהקבוצה הכינה לכבודו הוצג לפני שריקת הפתיחה. הקהל המשיך ללבוש את החולצות מספר 18 של מאנינג, אבל היא נחתכה ולחצי השני צורף מספר 12, של אנדרו לאק.
על המגרש, הרגשות היו מעט שונים. למרות שאוהדי הקולטס החזיקו שלט "כנסו בו בעדינות", ההגנה המקומית הלכה פעם אחר פעם על הקוורטרבק של הברונקוס ולחצה עליו ללא הפסקה. אם יש משהו שיכול להוציא את פייטון מהזון זה מגע עם שחקני ההגנה וגם הסקנדרי של אינדי החליט להיכנס באגרסיביות בתופסים הזריזים והקטנים של דנבר. כבר מההתחלה נראה היה שבפעם הראשונה העונה התקפת הברונקוס תעמוד בפני מבחן. מי שהוביל את כל הלחץ ההגנתי אצל אינדי היה רוברט מאת'יס, שבגיל 32 נותן את העונה הגדולה בקריירה. מאת'יס הגיע לקולטס ב-2003 ובמשך תשע שנים היה צריך להתאמן מדי יום מול מאנינג מבלי לגעת בו, שכן קבוצות לא רוצות לסכן את הקוורטרבק שלהן באימון. "אם היית מתקרב יותר משני יארדים לעברו, יש סיכוי שהיו חותכים אותך", צחק מאת'יס לפני המשחק וסיפר שהגיע פעם אחת קרוב מאוד לגעת במאנינג בעונת הרוקי שלו. זה עלה לו בנזיפות ממספר מאמנים באותו יום.
מאנינג עצמו אמר השבוע שיותר קשה לו לשחק מול מאת'יס מאשר מול אחיו איליי, כי שחקן ההגנה יודע היטב את כל התכסיסים של פייטון בספירת הסנאפ. במהלך אחד, שהתברר כמשפיע מאוד בהמשך המשחק, מאת'יס שיחרר את כל תשע שנים שהחזיק בבטן. הוא עקף את התאקל השמאלי כריס קלארק והסתער על פייטון כדי לרשום סאק מספר 11.5 העונה (מקום ראשון בליגה). מאנינג איבד והמהלך הפך לסייפטי, שהוביל את הקולטס קדימה.
זה היה רק אחד מתוך עשרות מהלכים אגרסיביים של הקולטס, שהצליחו להוריד גם את התפוקה של נושון מורנו על הקרקע ל-40 יארד בלבד. אינדיאנפוליס כבר הסתכלה לסיאטל ולסן פרנסיסקו בלבן של העיניים וניצחה באותם קרבות איגרוף. היא עשתה בדיוק את אותו דבר מול דנבר. את ההתלהבות והפיזיות של אינדי אפשר לראות לא רק בהגנה, אלא גם אצל אנדרו לאק. לפחות פעם במשחק, הקוורטרבק אוהב לרוץ במלוא הכח לתוך תיקול, שמעיר אותו ומקפיץ את הספסל והקהל. המספרים של לאק ביום ראשון, במשחק מלחיץ כל כך מול האיש אותו ירש, מעידים על יכולת מנטלית נהדרת והוא סיים משחק כמעט מושלם מבחינתו עם 21 מ-38, 228 יארדים ושלושה טאצ'דאונים. אלא שאחת המסירות הלא מוצלחות שלו עלולה לעלות לאינדיאנפוליס ביוקר בהמשך הדרך.
רג'י וויין לא החמיץ אף משחק מאז נכנס לליגה כרוקי ב-2001 וכאשר הוא ניסה לתפוס את אותה מסירה לא מדויקת של לאק, התופס קרע את הרצועה בברך וגמר את העונה. הקולטס כבר איבדו השנה שני רצים אחוריים, ויק בלארד ואחמד בראדשו, אך הצליחו להציל את המצב עם הטרייד שהביא את טרנט ריצ'רדסון. אבל הפציעה של וויין חמורה בדרגה אחרת. הוא אחד משלושת השחקנים, לצד לאק ומאת'יס, להם אין מחליף בקבוצה וכעת נחכה לראות מה הקבוצה תעשה ואיך היא תתמודד. בצוות התופסים אפשר למצוא את טי ווי הילטון ודריוס הייוורד-ביי, שבהחלט מסוגלים להתפרש על המגרש, כאשר גם הטייט אנד קודי פלינר מסייע, אולם זו עדיין לא אותה תחושת נוחות שמעניק וויין המנוסה על כר הדשא. הקולטס כרגע במאזן 2:5 ומובילים את ה-AFC דרום בשני משחקים על פני טנסי. אינדיאנפוליס תיהנה השבוע מחופש ואחריו תצא למשחק קריטי ביוסטון. יהיה מעניין לראות האם היא תצליח לשמור על ההישגים הגדולים שלה גם ללא אחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון. אם אפשר היה ללמוד משהו מהמשחק מול פייטון, התשובה עשויה להיות "כן".
דאון שני ו-10:
וויין הוא לא הקורבן היחידי של המחזור השביעי. רשימת הפצועים החדשה כוללת גם את דאג מרטין, סאם בראדפורד, ליאון הול, לאנס בריגס, ג'יי קאטלר, בריאן קושינג ועוד. דווקא על קושינג שווה להתעכב, בעיקר בשל העובדה שהוא פעם נוספת סיים את העונה מוקדם מהמתוכנן. בשנה שעברה, גם אז באוקטובר, הליינבקר קרע את הרצועה מול הג'טס ומאז אותה פציעה הוא עבד ללא הרף במטרה להיות מוכן לפתיחת העונה. קושינג הפיץ סרטונים בהם הוא נראה עובד שעות נוספות בחדר הכושר במטרה לדרבן את עצמו והקהל הטקסאני לא הפסיק לתמוך בו.
בשני המקרים קושינג נפצע בדרך דומה, לאחר ששחקן יריב נכנס בו נמוך עם הקסדה לכיוון הברך. אבל אם בשנה שעברה הכניסה של מאט סלוסון הובילה לביקורת קשה על הסגנון "המלוכלך", הפעם קושינג היה סלחן יותר: "נכנסו בי נמוך, זה קורה. אני חייב להרים את הראש. מה שקרה, קרה. זה פוטבול וזה חלק מהמשחק". אתמול העביר הליינבקר מ-USC מסר לאוהדים לפיו הוא מתכוון לעבוד קשה יותר מאשר בעונה שעברה כדי לחזור פעם נוספת להרכב: "השנה שעברה הייתה רק חימום, עכשיו אני מומחה בשיקום. אני אחזור יותר טוב מאי פעם וזו עובדה", הוא אמר.
פסק זמן:
התצוגה של ג'וש פרימן בהפסד של מינסוטה במאנדיי נייט לג'איינטס הייתה בלתי ניתנת לצפייה, עם 16 מסירות חזקות מדי, בהן הכדור עבר את התופס ולא נתן לו סיכוי. מעניין לגלות שדווקא טום בריידי היה לא רחוק מהמספר המזוויע הזה, עם 11 פספוסים בהפסד לג'טס. מתחילת העונה בריידי מציג יכולת מדאיגה ועם 71 מסירות לא מדויקות הוא מוביל את הליגה בקטגוריה השלילית הזו. אם זה לא מספיק, הוא גם סיים משחק שני מתוך שלושה ללא טאצ'דאון. בריידי מעולם לא סגר עונה עם פחות מ-60 אחוזי דיוק במסירה, אבל בינתיים הוא רק על 55.4. למזלו, הרד סוקס ממלאים את זמן האוויר בתחנות הרדיו המקומיות בבוסטון, אחרת הוא עלול היה למצוא את עצמו בקו האש.
דאון שלישי ו-7:
עונת ה-NFL מביאה עמה לא מעט עליות וירידות. נכון להיום, אוהדי סן פרנסיסקו יכולים לשבת לראשונה העונה בנחת ולהיות יותר רגועים לגבי עונת 2013, שהחלה עם מאזן 2:1 וכמה תצוגות פוטבול רעות. השבוע, הניינרס פירקו את הטייטאנס בחוץ ורשמו ניצחון רביעי רצוף, כאשר בכל אחד מהמשחקים הללו הם שמים על הלוח יותר מ-30 נקודות. אחת הסיבות העיקריות לשינוי החיובי הזה הוא החזרה ליסודות, עם משחק הריצה. בשלושת המשחקים הראשונים של העונה, 65 אחוזים מהמהלכים היו מסירה. בארבעת האחרונים המספרים התהפכו והניינרס הריצו 155 מהלכי ריצה לעומת 88 מהלכי מסירה.
מי שנהנה מאוד מהשינוי הוא כמובן פרנק גור, שהטאצ'דאון שלו ביום ראשון הציב אותו במקום הרביעי בהיסטוריה של הקבוצה. הרץ האחורי מוביל את הליגה בריצות מעל 20 יארד עם שבע כאלה והוא זכה לשבחים השבוע ממאמנו ג'ים הארבו: "ככל שאני זוכה להכיר את פרנק יותר, אני אוהב אותו יותר. הוא איש מאוד מיסטי ויש לנו חיבור רגשי. הוא רואה יותר מאיתנו, כי הוא בחור עמוק מאוד ואני אוהב אותו עד מוות". הארבו הבהיר את עצמו יותר כאשר תיאר את גור כאחד שלא רק שם לעצמו מטרות, אלא גם משיג אותן וזה מה שמחבר בין המאמן לבין הרץ האחורי שלו.
לא רק גור קיבל יותר נשיאות השבוע, אלא גם קולין קפרניק חזר לתוכנית המשחק שהביאה את הקבוצה לסופרבול בעונה שעברה. ביום ראשון סן פרנסיסקו הריצה את התקפת האופשן שבע פעמים ל-42 יארדים, המספר הכי גבוה של הקבוצה העונה. באחד המקרים קפרניק רץ לטאצ'דאון של 20 יארד. מצד שני, ישנם עדיין פרשנים שמרימים גבה לנוכח יכולת המסירה של הקוורטרבק, שניצב במקום ה-28 בליגה באחוזי השלמה וה-17 ברייטינג. כמובן שיש לקחת בחשבון את הפציעות של מייקל קראבטרי ומריו מאנינגהאם, אולם לפי האתר פרו-פוטבול-פוקוס, קפרניק אחרון בליגה (יחד עם מייקל ויק) באחוזי דיוק במסירה תחת לחץ. בעונה שעברה הוא היה במקום החמישי. הרייטינג שלו יורד ב-32 נקודות במצבים בהם הוא צריך להחזיק את הכדור יותר מ-2.5 שניות ושימו לב שביום ראשון רק מסירה אחת שלו הלכה למישהו ששם משפחתו איננו בולדין או דייויס. קפרניק זקוק לעזרה ובינתיים מי שממלאים את החסר הם משחק הריצה וההגנה, שגרמה ל-12 איבודים ברצף הניצחונות הנוכחי.
המספרים של קפרניק:
דאון רביעי ו-1:
נסיים עם הקבוצה היחידה שעדיין מושלמת והראשונה בהיסטוריה שהפכה את המאזן הגרוע לפתיחת 0:7 בעונה שלאחר מכן קנזס סיטי כמובן. כבר עכשיו, אחרי שבעה משחקים בלבד, ההגנה של הצ'יפס רשמה יותר איבודים, סאקים ונקודות מאשר לכל אורך העונה שעברה. בנוסף, ההגנה הזו לא הרשתה יותר מ-17 נקודות באף משחק העונה ועומדת על ממוצע ספיגה של 11.6, בקצב הנכון לשבירת שיא המועדון. למעשה, קנזס סיטי כבר מאיימת על השיא ההיסטורי של הרייבנס מודל 2000, שספגו 10.3 נקודות לאורך העונה.
13 מתוך 35 הסאקים של הקבוצה ממיזורי הגיעו במצב של דאון שלישי, כאשר הממוצע של כל יתר הקבוצות עומד על שישה סאקים בסיטואציה זו. למרות היכולת המעולה של ג'סטין יוסטון וטמבה האלי, מי שצד את העין בהגנה הוא דונטרי פו, שנבחר על ידי הג'נרל מנג'ר הקודם סקוט פיולי, בסיבוב הראשון של דראפט 2012 מאוניברסיטת ממפיס. כמו עשרות, אם לא מאות שחקנים בליגה, פו מגיע מבית מפורק, בו האם הייתה הדמות המבוגרת היחידה בסביבה. אחיו הגדול נשלח לכלא, אבל דונטרי הצליח להימנע מפיתויי הכסף הקל והמסוכן של הרחוב דרך הפוטבול.
אחרי עונת רוקי בינונית, פו החליט לקחת את הקריירה יותר ברצינות ולוותר על אוכל הברביקיו אותו הוא כל כך אוהב (מעניין מה מאמנו, אנדי ריד, חושב בעניין). שחקן קו ההגנה נכנס לתוכנית אימונים של שישה שבועות עם שחקן ה-NFL לשעבר מרקוס בל ובמהלכה הוא הוריד תשעה קילו מבלי לאבד שום כוח גופני, תוך שהוא עובד על טכניקות מעולם האתלטיקה הקלה כדי לנצל את הזריזות שלו בקפיצה מהדשא, שם הוא ממוקם בזמן הסנאפ. השיפור בהחלט ניכר ופו משחק ב-92 אחוז מהסאנפים לעומת 74 בלבד בעונה שעברה. בראיון ל"קנזס סיטי סטאר" הוא אמר שכל ההצלחה של הקבוצה היא בונוס מבחינתו ושהמטרה העיקרית שלו בחיים היא לעזור לאימא, שגידלה אותו.
