להסיר את הכובע: סיפורו של למברטו בוראנגה

אוסף כזה של כוכבי עבר לא רואים כל יום. פארמה חוגגת בחודשים אלה 100 שנים להיווסדה, והנשיא תומאסו גירארדי ניצל את פגרת הנבחרות בשבוע שעבר כדי לארגן אירוע נוסטלגי במיוחד. השחקנים שלבשו את מדי הקבוצה לאורך עשורים באו לאיצטדיון אניו טארדיני. ג'אנפראנקו זולה, ליליאן טוראם, פאביו קנבארו, פאוסטינו אספרייה, אנטוניו בנאריבו, לורנצו מינוטי, טפארל, דינו באג'ו, פרננדו קואוטו, הרנאן קרספו – והרשימה עוד ארוכה. הרי בשנות ה-90' היתה פארמה אחת הקבוצות העשירות והשאפתניות באירופה.

אלא שאת ההצגה גנב האיש ששיחק עם פארמה בליגה השלישית, אי שם בסוף שנות ה-70'. למברטו בוראנגה, השוער שיחגוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה-71, עלה בהרכב במשחק הראווה בין שתי קבוצות שהורכבו מכוכבי המועדון לדורותיו. דקות ספורות לאחר מכן שלח אספרייה, הסקורר הקולומביאני האגדי שהתרברב במהלך האירוע על כך שהיה צריך לזכות בכדור הזהב, נגיחה שעשתה את דרכה הבטוחה אל הרשת. בוראנגה חשב אחרת. תראו את הזינוק שלו – האם זו לא הצלת השנה?

יש כאן דמיון לא מבוטל להצלה שנכנסה לספרי ההיסטוריה כאחת המרהיבות בכל הזמנים – זו של גורדון בנקס מנגיחה של פלה במונדיאל 70'. תשפטו בעצמכם.

העובדה המדהימה היא שבוראנגה צעיר מבנקס בחמש שנים בלבד – והוא עדיין משחק כדורגל על בסיס שבועי. הוא נולד ב-1942, כמו דינו זוף, אשר הוכתר לזקן הזוכים בגביע העולם בגיל 40, וזה היה לפני יותר מ-31 שנה. בוראנגה אמנם היה רחוק מגדולתו של זוף במהלך הקריירה בליגה הבכירה, ומעולם לא זומן לנבחרת איטליה, אך הוא היה סלבריטי בזכות עצמו בשל המגוון הנדיר של כישורים ששילב. לא היה באיטליה של שנות ה-70' שחקן מיוחד יותר ממנו. דוקטור בוראנגה בשבילכם.

הכוכב אוהב לספר על כך שבילדותו כלל לא רצה להיות שוער, אבל היה כל כך טוב בתור חלוץ שחבריו הכריחו אותו לעמוד בין הקורות כדי לנטרל אותו. בדרך זו הוא גילה שהוא מצטיין אפילו יותר כהודף כדורים ואימץ את התפקיד. בגיל 18 הוא כבר נכלל בסגל של פרוג'ה, קבוצה מחבל הולדתו ששיחקה בליגה השלישית, ונשאר בה במשך חמש שנים. ב-1966 גילו אותו הסקאוטים של פיורנטינה, אבל בעונתו הראשונה והאחרונה בפירנצה הוא נותר על הספסל, והחליט לשנות כיוון. בוראנגה נדד לרג'אנה שהיתה בליגה השניה, ובמקביל לקריירה הספורטיבית החל לימודים באוניברסיטת פארמה. לא תואר אחד אלא שניים – רפואה וביולוגיה.

הוא הצטיין הן על המגרש והן בכיתה. בעונת 71/72', למשל, ספגה רג'אנה 23 שערים בלבד ב-38 משחקים ולא הייתה רחוקה מעליה לליגה הראשונה. בבחירה בין שני העולמות, העדיף באותו שלב בוראנגה את המדעים. אחרי הכול, הוא כבר חצה את גיל 30, והיה צריך לחשוב על עתידו המקצועי. ההצעה של צ'זנה, אז קבוצה מכובדת בליגה הראשונה, שהגיעה ב-1973, נפלה עליו בהפתעה. "למען האמת, כבר ויתרתי על חלום סרייה A באותם ימים. סיימתי את ההתמחות במיקרוביולוגיה, והייתה לי משרה טובה במכון להיגיינה. בדיוק חתמתי על החוזה וחיכיתי לצ'ק הראשון. זה היה מקום יוקרתי, קיבלתי שכר לא רע בכלל. ואז מתקשר אלי נשיא צ'זנה ושואל: 'אתה רוצה לשחק אצלנו, דוקטור?' סיכמתי אתו על שכר גבוה פי חמישה. הייתה לי מחשבה לשלב את שתי הקריירות, אבל המכון פיטר אותי. כך נטשתי את היציבות התעסוקתית לשנים ארוכות וצללתי לעולם המסוכן של הכדורגל", סיפר השוער.

ארבע שנים בילה בוראנגה בצ'זנה, וזו היתה תקופה מרתקת, בה שיגע את האיטלקים עם שלל מעללים. הוא היה השחקן היחיד בליגה עם שני תארים אקדמיים, אבל זה לא הספיק לו, ובזמנו החופשי כתב השוער שירה ונטל חלק בתחרויות של סופרים. אם תרצו, אפשר להקביל את רבגוניותו לזו של סוקראטס, האליל הברזילאי, שהיה כדורגלן, רופא, פילוסוף, פוליטיקאי, משורר ומחזאי. בנוסף להיותו פנומן אינטלקטואלי, היה בוראנגה גם כריזמטי ויפה תואר, משך קהל נשי ליציעים, ואהב לעשות על המגרש שטויות שהפכו אותו לדמות ססגונית ואהודה.

האם ראיתם פעם כדורגלן ששותה קפה במהלך המשחק? בוראנגה סבל מלחץ דם נמוך, וכאיש מקצוע ידע שקפה עשוי לסייע בכך. הוא ביקש מהמעסה של צ'זנה להביא לו ספל קפה במהלך משחקים ולהניח אותו מאחורי השער. כאשר קבוצתו תקפה, נשען השוער על העמוד ולגם את המשקה בהנאה. בימים הקרים בחורף, אף הוסיף המעסה מעט ברנדי לתוך הספל כדי לעזור לבוראנגה לשמור על חום גופו.

חובב גדול של מדיטציה, קיבל בוראנגה המלצה לבצע ריטואל כלשהו במהלך המשחקים על מנת לשפר את הריכוז. האופציה שנבחרה היתה להעיף את כובע המצחייה שלו באוויר כל פרק זמן קבוע. "רפלקס מותנה עוזר להתרכז. פעם אחת הייתה לזה גם השפעה חיובית על המגרש. ג'יג'י ריבה, החלוץ המפורסם של קליארי, עמד לבעוט פנדל לשערי. זרקתי את הכובע באוויר לפני הבעיטה, זה בלבל את ג'יג'י, והוא שלח את הכדור לעמוד. ניצחנו את המשחק בזכות כך", מספר בוראנגה.

תוך שהוא מטפח את הצד האקסצנטרי שבו, בוראנגה ממש לא התעקש לשמור על קור הרוח במהלך המשחקים. נהפוך הוא – הוא נדלק בקלות, ויותר מכל הרגיזו אותו התחזויות של שחקני יריב. הוא לא עבר על כך בשתיקה, והמקרה המפורסם ביותר התרחש באחד המשחקים הבינלאומיים הבודדים שלו. ב-1976 התעלתה צ'זנה על עצמה, העפילה לגביע אופ"א וקיבלה בהגרלת הסיבוב הראשון את מגדבורג, אימפריה מזרח גרמנית.

יורגן שפארוואסר, החלוץ שנכנס להיסטוריה בזכות שער הניצחון בדרבי המפורסם מול מערב גרמניה במונדיאל 74, היה הכוכב הגדול של היריבה. במשחק הראשון צלל הסקורר ברחבה של צ'זנה וסחט פנדל לא מוצדק. המגן ג'אנקארלו אודי, שהכשיל אותו לכאורה, לא אהב את ההצגה והחל להתקוטט אתו. בשלב זה זינק בוראנגה מהשער והכניס סנוקרת לפניו של החלוץ הגרמני. השופט, שלא לגמרי הבין את המתרחש, הרחיק דווקא את אודי. צ'זנה הובסה 3:0, אבל הגיעה לגומלין חדורת מוטיבציה והאמינה שאפשר לעשות קאמבק. זה היה קרוב, אך היא ניצחה לבסוף רק 1:3, כאשר דווקא שפארוואסר כובש את שער החוץ הקריטי של מגדבורג תוך שהוא מנצל שגיאה של בוראנגה. השוער מגדיר עד הסיום את הטעות הזו כגדולה ביותר בקריירה שלו.

באותה עונה גם ירדה צ'זנה מהמקום האחרון, וכך הסתיימה דרכו של בוראנגה בליגה הבכירה. הוא עבר ל-וארזה, ומשם לפארמה, לה סייע לעלות מהליגה השלישית לשנייה. במשך עונה אחת הוא שיתף פעולה עם קרלו אנצ'לוטי בן ה-19, והקשר הצעיר אף נאלץ פעם להיכנס לשער במקומו של בוראנגה כאשר השוער הוותיק ספג כרטיס אדום, ולא נותרו לקבוצתו חילופים.

בפארמה נרשמה גם פעולת תגמול נוספת שלו נגד שחקן מתחזה. במרץ 1980, במשחק מול ורונה, צלל בנימינו ויניולה הצעיר, שהפך לימים לכוכב יובנטוס, וגרם לשופט להרחיק את שחקן פארמה שלא נגע בו. "זה היה תיאטרון של ממש. רצתי ל-ויניולה ותפסתי בצווארון חולצתו בזעם. בתגובה, הוא היכה אותי במרפקו. כאשר המשחק נעצר שוב, ניגשתי אליו ובעטתי בו בחוזקה. הוא שוב נפל לדשא, אבל הפעם לפחות היתה לו סיבה טובה מאוד לעשות זאת. השופט הרחיק אותי, ואני לא מצטער. אם היו נותנים לי הזדמנות נוספת, הייתי בועט בו חזק יותר", שחזר בוראנגה.

ככה זה כשאתה לוקח את המשחק בקלות. "תמיד שיחקתי כדי ליהנות, עבורי זו הייתה חוויה. על השחקנים בעידן הנוכחי מופעל לחץ גדול מדי, וכתוצאה מכך רבים מהם משתמשים בקוקאין", אמר לפני מספר שנים בוראנגה, שפצח בקמפיין למיגור הסמים הקשים מהספורט, וגם הזהיר, כרופא, משימוש בחומרים ממריצים שונים. "השפעתם על גופם של שחקנים מקצוענים תתגלה רק כעבור 20 שנה, והיא תהיה הרסנית", הוא אומר.

ב-1983, בדיוק כמו דינו זוף, תלה בוראנגה את הכפפות, וחזר לעבוד כרופא. הוא התמחה כקרדיולוג, אך התעסק בעיקר ברפואה ספורטיבית, ולעתים שימש כרופא בקבוצות חובבים שונות. כך גם נסללה לראשונה דרכו חזרה למגרשים. ב-1992, כאשר היה בן 50, נשאל בוראנגה אם יוכל לעמוד בשער קבוצת בסטארדה, אשר שני שועריה היו פצועים. הוא השיב בחיוב, נתן משחק מצוין וספג רק שער אחד. "הבנתי שאני עדיין בכושר לא רע בכלל", אמר אז, אולם בשלב זה הייתה זו ההתנסות היחידה.

עם זאת, פעילות ספורטיבית הייתה ונשארה חלק בלתי נפרד מחייו. כמומחה לרפואה ספורטיבית, ידע בוראנגה יותר טוב מכולם את חשיבות השמירה על הכושר, והבין כיצד יש לאמץ את גופו באופן אופטימלי. הוא התחרה בקרב עשר, והתרכז בעיקר בענפי אתלטיקה. בשנים האחרונות החליט בוראנגה להשתתף באליפויות עולם ואירופה באתלטיקה לגיל הזהב, וההצלחה לא איחרה לבוא.

הוא ליקט שלוש מדליות זהב בקפיצה לרוחק, תוך שהוא שובר ב-2008 את השיא העולמי לבני 65 ומעלה, עם תוצאה מדהימה של 5.47 מטרים. בשנה שעברה הוא הוכתר גם לאלוף אירופה בקפיצה לגובה כאשר עבר רף של 1.54 מטרים. מיד אחרי שקיבל את המדליה, הבטיח בוראנגה כי יחכה לגיל 70 כדי לשבור את שיא עולם בקפיצה משולשת. אמר וקיים. בנובמבר 2012 השיא לבני 70 ומעלה היה שלו, כאשר האיטלקי המדהים עבר מרחק של 10.75 מטרים.

את השיאים האחרונים ניפץ בוראנגה בעודו מתפקד ככדורגלן פעיל לכל דבר. בתחילת העשור הקודם הוא החל להשתתף יותר ויותר בקבוצות ותיקים, לצד שחקנים צעירים ממנו בהרבה. לפני ארבע שנים, כאשר אמטו הקטנה נותרה ללא שוערים, היא ביקשה את בוראנגה לשוב אל בין הקורות, והוא עשה זאת בחדווה. הקאמבק בגיל 67 זכה לסיקור הטלוויזיה המחוזית, ולפניכם הסרטון שליווה את משחק הבכורה המרגש שלו, שהסתיים בחגיגה גדולה בחדר ההלבשה.

כעבור שנתיים נוספות, החליט בוראנגה שזה הזמן לשוב לפעילות מלאה באמת. ביולי 2011 הוא חתם על חוזה בקבוצת פפיאנו, המשחקת בליגה המחוזית השנייה, כלומר הליגה התשיעית בדירוג הכללי. ההצלחה הייתה כה גדולה, עד שבינואר האחרון הוארך חוזהו לטווח ארוך, עד סוף 2015. אם הכול ילך כשורה, צפוי בוראנגה לשחק עד גיל 73, ואם לשפוט לפי ההדיפה המופלאה שלו מראשו של אספרייה, הרי שהוא ממש לא צריך לעצור שם. מי יודע, אולי הקריירה שלו רק מתחילה, כשהוא מבוגר פי שניים מג'יג'י בופון.