ל-911 נאמר שמדובר בחניקה כתוצאה מבליעת סוכריה. שוטרי סיו פולס, דרום דקוטה, שהגיעו למקום ביום רביעי האחרון, מצאו ילד מסכן בן שנתיים. שוכב, לא זז, לא מגיב. הילד הובהל לבית החולים. שלשום נותק מהמכשירים ומת.
***
שם הילד לא פורסם, אבל האב של המנוח מאוד מפורסם - אדריאן פיטרסון.
הראנינג בק המדהים של מינסוטה וייקינגס יודע מה זה לשחק תחת כאב. בסוף העונה הלפני אחרונה הוא קרע שתי רצועות בברך. רצים אחוריים ב-NFL לא חוזרים באותה פורמה מפציעה כזו. פיטרסון חזר טוב יותר. תוך שנה הוא השלים מהפך מדהים מ-ACL ל-MVP של הליגה.
פריק, זה מה שהוא, פריק. שילוב של אב כדורסלן ואם אתלטית. "חשבתם פעם איך ייראה תינוק של מייקל ג'ורדן ומרטינה נברטילובה?", כתב אביו נלסון בעבר. "הוא התשובה", ענה.
כשהיה בן שמונה ראה אדריאן את אחיו בן התשע נדרס למוות לנגד עיניו. "רציתי אליו, הרמתי את הראש שלו, צעקתי 'בריאן, בריאן' והוא לא ענה", סיפר בראיון ל-ESPN. תרדמת של שבוע הסתיימה אף היא בניתוק מהמכשירים. ואדריאן התרכז בפוטבול.
אביו של פיטרסון, נלסון, מיקד את בנו העצוב בספורט. הוא יצר מפלצת. כשאדריאן היה בן 13, אביו, שלא רק היה מאמן אישי אלא גם סוחר סמים גדול, נכלא לעשור. פיטרסון התרכז בפוטבול.
הוא היה שיגעון בקולג'ים והאבא היה מקבל עדכונים חיים ישירות לכלא. כשאדריאן השלים 22, אביו השתחרר וסוף סוף יכול היה לראות את בנו משחק. בפעם הראשונה שראה אותו בגודל אמיתי, טאצ'דאון מטריף של אדריאן הסתיים בעצם בריח שבורה.
יש עוד: יום לפני מחנה הרוקיס החשוב של 2007, פיטרסון קיבל הודעה: אחיך החורג נרצח.
אתמול, יום לאחר שבנו מת, הודיע הרץ האחורי הכי טוב בענף: "אני מתכוון לשחק ביום ראשון נגד קרולינה. לא, קבלו תיקון - אני אשחק ביום ראשון נגד קרולינה".
הבנתם, כן? אדריאן פיטרסון יודע מה זה לשחק תחת כאב.
כולם התאבלו עם פיטרסון, על הבן שמת. לברון ג'יימס, רוברט גריפין, אדם סנדלר, מי שתרצו. אדריאן חזק, כתבו כולם, הוא יתגבר על הכול. תמונות החלו למלא את הרשת הנה אדריאן מנשק את בנו במהלך אימון. זה בועט בך בבטן, הרי בסך הכול ילד בן שנתיים. אתמול בלילה צייץ פיטרסון: "הבן שלי שמתגורר איתי, אדריאן ג'וניור, בריא לחלוטין. אני מעריך את הדאגה, אבל אבקש שתפסיקו להעלות תמונות שלו".
לא מדובר פה בעובדות סותרות. לאדריאן ג'וניור, בן משותף של פיטרסון וחברתו הנוכחית מטקסס, אכן שלום (והוא זה שמצולם בתמונות המצורפות לכתבה זו, לא הבן שמת). גם מצבה של הבת הנוספת של אדריאן, אדג'ה (מאישה אחרת), תקין. וכן, הילד שהוכה למוות בדרום דקוטה, תינוק מסכן ללא שם וללא פנים, הוא גם תוצר חלציו של הרץ האמריקאי. אדריאן פשוט מעולם לא ראה אותו.
עד לפני שלושה חודשים כלל לא שמע על קיומו, כך פורסם ב"TMZ". האימא של ההרוג פנתה לפיטרסון וסיפרה לו שלפי בדיקת DNA, הוא האב. ב-2011, לה ולפיטרסון היו כמה לילות של כיף, אולי אפילו רק אחד. היא נכנסה להריון ועזבה את מינסוטה כדי להשתכן בסיו פולס. כשהרץ קיבל את החדשות על הילד הסודי, הבהיר לאם שיעזור במה שצריך הרי כסף יש. במהלך הזמן הזה הוא לא ביקר את הילד, לא ראה אותו. באופן מזעזע, הוא תכנן לעשות זאת בסוף אוקטובר. באופן מזעזע, הפעם הראשונה שראה את בנו היתה בבית החולים בסוף השבוע. הוא ראה בן מת.
שוב בזירת הרצח: המשטרה עצרה את ג'וזף פאטרסון, החבר הנוכחי של אם התינוק (קודם פיטרסון, עכשיו פאטרסון, איזו אישה מדהימה), ומעכשיו חשוד ברצח ילד בן שנתיים. פאטרסון הוא בחור בן 27, איש מכירות של קפה, אבא לפורטר - ילד מאישה אחרת, כמובן. עם הנוכחית הוא יוצא זמן קצר מאוד, דיווחה המשטרה. בדיקות לאחר המעצר הראו שלפאטרסון יש תיק הרשעות מכובד בנושא אלימות משפחתית. הוא הודה בעבר בתקיפה של אישה אחרת ובנה בן השלוש. שתי נשים שונות הוציאו צו הרחקה נגדו. לאחת מהן הוא פיצץ את הפנים, אחר כך איים ברצח. היא אמרה שהוא היכה את הילד כל כך חזק, שאפילו קרח לא עזר. כבר ב-2004 אישה נוספת הוציאה צו הרחקה נגדו, עוד כשהיה בתיכון. הוא ישב בכלא על אלימות, ושני גזרי דין מהשנים האחרונות בסך שנה מאסר כל אחד נדחו כדי לתת לו עוד הזדמנות. הנה, הוא קיבל את ההזדמנות שלו.
המשטרה די בטוחה, פאטרסון רצח את הבן של פיטרסון. פציעות הראש והחנק מראות שלא מדובר בתאונה, אמרו שם. "בזמן הפגיעות היה רק אדם אחד עם הילד, וזה ג'וזף פאטרסון", דיווח דובר משטרת סיו פולס. ואיפה האימא היתה? באמת איפה.
החברים המשיכו לתמוך, התקשורת מחזקת, כולם בעד אדריאן בתצוגה של קיטש כמו שרק אמריקה הגדולה יודעת לספק. "פוטבול זה מה שאני צריך בחיי", ריגש פיטרסון. "אני יכול לשחרר את הלחץ שלי דרך הספורט וזה מה שאני מתכוון לעשות". בראיון שנערך עמו על הטרגדיות שפקדו אותו אמר: "אני לא רוצה להשתמש בזה כתירוץ, רק כמוטיבציה".
אבל מה עם הילד, אדריאן? מה עם הילד?
אתה קורא את הפרטים, לומד על תעצומות הנפש של האתלט המדהים הזה, ומתרגש. ואז אתה שומע שהוא לא הכיר את הבן בכלל, כמעט ולא ידע על קיומו. והרגש מתחלף בכעס. לא מהמקרה הזה ספציפית אלא מהתופעה הנוראית של ריבוי הילדים של הספורטאים האמריקאים. כמו שפיטרסון לא ידע על הילד הזה, מי יודע מה עוד הוא לא יודע.
הרי הוא עצמו תוצר כזה. בן להורים שמעולם לא נישאו, לפי הפרסומים, ובעל 13 אחים חורגים ואחיות חורגות. לתופעה, אגב, יש שם בארצות הברית: בייבי-מאמא-דרמה (לא נגענו, כך מגדירים אותה).
פיטרסון, לפי הידוע, עמד (עד יום שישי) על שלושה ילדים משלוש נשים שונות. אבל הוא אפילו לא מתקרב למלכי שלמה של הספורט. קחו את אנטוניו קרומארטי, למשל.
ב-2010 עבר מגן הפינה המוכשר מסן דייגו לניו יורק ג'טס. הוא קיבל מהירוקים מענק חתימה מזומן של 500 אלף דולר. ככה זה כשצריך לשלם מזונות. לקרומארטי (29), לפי הדיווחים האחרונים, 12 ילדים משמונה נשים שונות. הוא משלם לנשים הללו כ-300 אלף דולר בשנה על הטיפול בילדים. הוא מרוויח מיליונים בכל עונה, ובכל עונה הוא מסיים עם מינוס בבנק.
בקליפ הבא, למשל, הוא מנסה (ולא מצליח) למנות את כל ילדיו. אז היו רק שבעה.
לקלווין מרפי, שחקן העבר של הרוקטס, יש 14 ילדים מתשע נשים שונות; למתאגרף איבנדר הוליפילד תשעה ילדים משש נשים; לריי לואיס, היום פרשן ב-ESPN ובעונה שעברה אלוף ה-NFL, סופרים שישה ילדים מארבע אימהות; מספרים שמאחורי הסל של סיאטל סופרסוניקס, בשנות ה-90', היו יושבות שלוש נשים, לכל אחת ילד ביד. מספרים שכולן אימהות ילדיו של שון קמפ; דריק תומאס ששיחק בקנזס סיטי בשנות ה-90 החזיק בשבעה ילדים מחמש אימהות. חמש אימהות שרבות על הצוואה שלו בבית משפט הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת 2000.
מה תגידו על טרוויס הנרי? הרץ שנבחר בדראפט על ידי בפאלו רשם שורה סטטיסטית נאה: 12 שנים, 11 ילדים, 10 אימהות. כבר בסוף הקולג' הוא היה אבא לשלושה. הוא טען שהוא אב טוב, ואז הושעה מהליגה על שימוש במריחואנה. ואז נעצר על סחר בקוקאין. ואז הוא לא יכול היה לשלם מזונות, אז הוא נעצר גם על זה. ב-2009 הודיע אב השנה שהוא פשט את הרגל.
דארן מקפדן, הרץ האחורי של אוקלנד, אמר לא מזמן שהוא לא דואג. כאב לשלושה ילדים משלוש אימהות שונות, הוא סומך על 60 מיליון הדולר בחוזה שלו, מתוכם 26 מיליון מובטחים. אבל מקפדן צריך להבין את הנתון העגום על הספורטאים האמריקאים. לפי "ספורטס אילוסטרייטד", 60 אחוז משחקני ה-NBA פושטים רגל תוך חמש שנים מרגע הפרישה. בפוטבול? 78 אחוז נשארים בלי כלום, אחרי שנתיים בלבד. אחת הסיבות העיקריות: יותר מדי ילדים, יותר מדי אימהות, יותר מדי מזונות.
הפובליציסטית דבורה קופר יצאה נגד התופעה: "ילדים צריכים זמן ותשומת לב. כשילד מתבגר הוא לא זוכר את הכסף אלא את הזמן שההורה חלק עמו. זה חשוב לילד שתהיה לו דמות אב. זה מאזן אותו. האנשים הללו מקיימים יחסי מין לא מוגנים עם נשים רבות. אין להם כבוד לערכי המשפחה". עורך הדין הבכיר הווארד רודולף, שרבים מלקוחותיו ספורטאי-על, צוטט ב"בלומברג" לפני כשנתיים: "שחקני NBA ו-NFL עומדים בתור כדי לשלם מזונות".
לורה ג'יי לובל כתבה ב"יהאו" כבר לפני שנתיים על ריבוי הילדים של הספורטאים, וסיכמה: "אולי ב-NFL צריכים להכניס לחוקת הליגה סעיף לגבי מספר הילדים שמותר לך להביא לעולם. כמות הילדים הלא חוקיים וכמות הילדים מחוץ לנישואים פשוט מגוכחת".
אז אדריאן פיטרסון, המצוין והנערץ, צפוי לשחק היום מול קרולינה. רוב הדברים שנכתבו אודות הרצח ואודות המצב המשפחתי שלו עדיין בגדר חשדות ודיווחים, ולבטח בשעות שהכתבה תהיה באוויר יתפרסמו דיווחים נוספים, וגם מחר, וגם מחרתיים. אבל פיטרסון הוא רק טיפה בים. ים של ילדים ממזרים ברחבי אמריקה הספורטיבית, שלא תמיד יודעים מי האבא אבל האימא כמעט תמיד מקבלת צ'ק. זהו שילוב מבחיל של ספורטאי-על שמפתחים תסביך שלמה, ושל נשים לא הישגיות שלוכדות בגופן וברחמן את המיליונרים החדשים.
זה סיפור על אתלט מדהים, סופרסטאר, ששוב יתגבר על אבל אישי ויעשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב בעולם. הכינוי שלו הוא ALL DAY, וכך הוא ימשיך.
אבל מאחורי הכול, ובסוף שרשרת המזון, זה סיפור על תינוק בן שנתיים. ללא פנים, ללא שם, ללא חיים.
לתגובות: orenjos@walla.co.il
