פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פורטלנד טרייל בלייזרס: שוק האון

        מחממים את הפרקט עובר לבית הצפון מערבי: החמישייה המופלאה של פורטלנד קרסה מרוב עייפות. אז הבלייזרס יצאו לשוק, קנו שחקנים במשקל, ובנו ספסל מבלי לוותר על הנכסים שברשותם. זה צריך להיגמר בחזרה לפלייאוף

        שחקן פורטלנד טריילבלייזרס דמיאן לילארד זוכה בתואר ה-MVP של משחק השחקנים הצעירים (AP)
        עבד קשה בעונה שעברה, יעבוד לא פחות קשה העונה. לילארד (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 49:33

        סיימה את העונה: מקום 11 במערב.

        כמעט עד סוף שבוע האולסטאר, החמישייה המופלאה של הטרייל בלייזרס, הצליחה להחזיק את הקבוצה מעל 50%. בשלב הזה העייפות ניצחה, הרגליים נגמרו, הגיעו פציעות קטנות פה ושם, וחוסר התרומה המוחלט מהספסל שלח את פורטלנד ללוטרי. 13 הפסדים רצופים בסיום העונה היו רק חותמת.

        למרקוס אולדרידג', דמיאן לילארד, ווסלי מתיוס, ניקולה באטום וג'יי ג'יי היקסון קלעו 81 נקודות, מתוך ה-97 שפורטלנד קלעה בממוצע למשחק. הם שיחקו 186 דקות מתוך 240 דקות אפשריות, ובעומס של ה-NBA הנפילה הייתה רק עניין של זמן. לטרי סטוטס לא ממש הייתה ברירה אלא לשחוק את הכוכבים שלו, פשוט לא היה לו אף שחקן שיכל לתרום מהספסל. רק בטרייד דד ליין הם הביאו את אריק מיינור שהיה היחיד שעלה מהספסל ליותר מ-20 דקות.

        דקות המשחק הרבות הבליטו את דמיאן לילארד, רוקי העונה והשחקן ששיחק הכי הרבה דקות בעונת 2012/13 (3167 ב-82 משחקים). לילארד סיים את העונה עם 19 נקודות, 6.5 אסיסטים, 2.3 שלשות, וכמה הצגות נאות. המרשימה ביותר הייתה 35 הנקודות שקלע כשפורטלנד הביסו את הספרס 106:136. היא הייתה כל כך מרשימה, שמאמן הספרס, גרג פופביץ', אדם שמקמץ במילים יצא מגדרו והחמיא לרוקי.

        ניקולה באטום הוכיח שפורטלנד לא טעתה כשסירבה לוותר עליו בקיץ, ולשיאו הגיע במשחק 5X5 (לפחות 5 בחמש קטגוריות סטטיסטיות שונות) נדיר. הוא בסך הכול השחקן השמיני לרשום כזו שורה סטטיסטית מאז 1985. ווסלי מתיוס התחיל את העונה מעולה, ונרגע בהמשך בעיקר בגלל פציעה שגרר. ג'יי ג'יי היקסון רשם דאבל-דאבל על הפרקט ובעיות בחדר ההלבשה. מעל כולם היה למרקוס אולדרידג'. אולדרידג' סיים עונה סטטיסטית טובה, אבל לא הצליח לגרור את הבלייזרס למעלה. ככה זה כשאין רגע מנוחה.

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: רובין לופז, מו וויליאמס, דורל רייט, תומאס רובינסון, ארל ווטסון, סי ג'יי מקולום (רוקי), אלן קראב (רוקי)

        עזבו: ג'יי ג'יי היקסון, אריק מיינור, ג'ארד ג'פריס, סאשה פאבלוביץ', נולאן סמית, לוק באביט.

        למרות העונה הטובה של היקסון, בפורטלנד העדיפו להיפרד ממנו ומהאופי הבעייתי. גם אריק מיינור עזב לוויזארדס. את הראשון הם החליפו ברובין לופז שהגיע מניו אורלינס ללא תמורה. ללופז אין את היכולת ההתקפית של היקסון, אבל הוא שחקן הגנה טוב, שיתרום בהתקפה בעיקר מהפיק אנד רול עם לילארד.

        מהדראפט הם הביאו את סי ג'י מקולום, רכז-סקורר ממכללה קטנה, שרוצה להיות לילארד 2.0, ואת אלן קראב שישמש קלע מהספסל. הם לא הסתפקו בזה וצירפו בהפתעה גם את מו וויליאמס הוותיק. השחקן שנפרד מיוטה הכריז שהוא ילך רק לקבוצה שבה ישמש רכז ראשון, אבל כשלא מצא כזו, הגיע לפורטלנד, שם הוא יגבה את לילארד. בינתיים מקולום הספיק לשבור עצם ברגל, ויחמיץ את 8-10 השבועות הראשונים של העונה, מה שהופך את ההחתמה של וויליאמס למצוינת.

        שחקן נוסף שהגיע בחינם היה תומאס רובינסון מיוסטון. הרוקטס רצו להשיל משכורות במרדף אחרי דווייט הווארד, ופורטלנד ניצלו את ההזדמנות בשביל להביא את הבחירה החמישית מדראפט 2012. לפני הדראפט רובינסון נחשב לפוטנציאל ענק. שנה אחרי הוא נמצא בקבוצה השלישית בקריירה שלו, וזה לא סימן טוב. הבורג האחרון במכונה היה דורל רייט, שיגבה את ניקולה באטום מהספסל. רייט שומר מצוין וקלע טוב, לא יחזור למספרים שלו מהווריורס, אבל בהחלט יכול לספק דקות טובות מהספסל.

        לפורטלנד יש מחליף בכל עמדה, ודמיאן לילארד מיהר להודיע שהוא ישמח לרדת בדקות המשחק שלו. גם למרקוס אולדריג' מרוצה מהמהלכים שנעשו. בתחילת הקיץ היו שמועות על כך שאולדריג' לא מרוצה בפורטלנד. גולדן סטייט (דייויד לי ותוספות) וקליבלנד (בחירה 1 ו-19 בדראפט האחרון) עשו ניסיונות לדוג אותו, אבל פורטלנד לא הייתה צריכה לחשוב הרבה לפני שסירבה. אולדרידג' רצה לעבור לשיקגו או דאלאס, אבל אופרת הסבון נגמרה בלא כלום. יאהו סיכמו את זה בצורה הטובה ביותר – אולדרידג' היה מתוסכל מאוד מהעונה שעברה, אבל מרוצה מהמהלכים שנעשו בקיץ.

        מה מי מו

        חמישייה: דמיאן לילארד, ווסלי מתיוס, ניקולה באטום, למרקוס אולדרידג', רובין לופז

        ספסל: מו וויליאמס, סי ג'יי מקולום, דורל רייט, תומאס רובינסון, מיירס לאונרד, ארל ווטסון, אלן קראב, ויקטור קלאבר, וויל בארטון, ג'ואל פרילנד

        מאמן: טרי סטוטס, שבע עונות כמאמן ראשי בליגה, מתחיל עונה שנייה בפורטלנד.

        מועמד לפריצה: קשה לראות מישהו בחמישייה של פורטלנד שפורץ קדימה, אז נלך עד תומאס רובינסון מהספסל. רובינסון הגיע ל-NBA כפוטנציאל ענק, וחזו לו את הבחירה השנייה בדראפט. בסופו של דבר הוא הגיע לקינגס בבחירה החמישית, ופשוט לא הסתדר עם הבלגן שהיה שם בעונה שעברה. הם מיהרו לוותר עליו ושלחו אותו ליוסטון. הרוקטס בנו עליו לטווח ארוך, אבל הצורך לשחרר כסף בשביל להחתים את הווארד גרם גם להם לוותר עליו. בקבוצה שלישית בקריירה ומאחורי אחד הפורוורדים הטובים בליגה, לרובינסון יש את השקט להתחיל את הקריירה מחדש. הוא יצטרך לחזור ליסודות של עבודה קשה כדי לחצוב לעצמו דקות משחק, ולתת את כל מה שיש לו בכל דקה על הפרקט. יש לו את האישיות המתאימה. הוא פרץ לתודעה רק בעונתו השלישית בקולג', הרבה בזכות עבודה קשה. הוא עבר טרגדיה משפחתית כשאיבד את סבו, סבתו, ואימו בטווח של שלושה שבועות, והוא מגדל את אחותו הקטנה. יש לו שתי רגליים על הקרקע, והוא יודע שכשלון בפורטלנד ישים עליו תווית של באסט. הכול נגדו, וזה בדיוק המצב שהוא רגיל לנצח.

        מועמד לדעיכה: הדעיכה של מו וויליאמס התחילה באותו ערב גורלי שבו לברון ג'יימס לקח את כישרונו לסאות' ביץ'. בקליבלנד של אחרי האחוזים צנחו, ואיתם מספר הנקודות שקלע. חצי העונה שהוא בילה עם הקליפרס טרום כריס פול הייתה טובה אישית, אך רעה קבוצתית. ההגעה של פול שלחה אותו לספסל. ביוטה הוא חזר לתפקיד הרכז הראשון, אבל שיחק רק ב-46 משחקים ולא הצליח להוביל את יוטה לפלייאוף. בקיץ כאמור חיפש תפקיד של רכז ראשון, ונאלץ להתפשר על הספסל של פורטלנד. בגיל 31 ואחרי עונת פציעות המספרים והדקות אמורים להמשיך לרדת.

        אקס-פקטור: דמיאן לילארד זכה בצדק ברוקי העונה, בעיקר בזכות היכולת שלו לצבור נקודות. הוא המשיך בפורטלנד את מה שהתחיל במכללות – סקורר גדול של קבוצה קטנה. השלב הבא הוא להפוך לשחקן מוביל של קבוצה טובה. לפורטלנד של השנה יש את כל הכלים להגיע לפלייאוף, והתפקיד של לילארד יהיה להפעיל אותם, גם על חשבון הנקודות שלו. הדקות שלו ירדו, והוא יצטרך לתת יותר בדקות שלו על הפרקט, כולל בהגנה. היכולת של לילארד לעשות את המעבר מסקורר למנהל משחק היא זאת שתכריע את העונה של פורטלנד.

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: כל התותחים בפורטלנד יורים, אלוהי הבריאות מאירים פנים לבלייזרס, והקבוצה מגיעה לפלייאוף בריאה מהמקום השביעי.

        תסריט פסימי: דמיאן לילארד ממשיך לקלוע בכמויות ושוכח לשתף את החברים. הפציעות עוצרות את פורטלנד פעם אחר פעם. אולדרידג' מתוסכל, ודורש טרייד, הפעם בפומבי.

        תחזית: עכשיו שיש ספסל, החמישייה של פורטלנד טובה מדי בשביל לא להגיע לפלייאוף. הבלייזרס יעשו צעד קדימה ויגיעו לפלייאוף מאחד משני המקומות האחרונים במערב. מה הם יעשו שם תלוי בעיקר בכמה בריאים הם יגיעו לשם.

        מחממים את הפרקט: לכל כתבות פרויקט פתיחת העונה ב-NBA

        אזור ה-NBA בוואלה! ספורט