אחרי המחזור החמישי בעונה שעברה, מכבי חיפה היתה במרחק של 10 נקודות ממכבי תל אביב. לאחר כמה שבועות ראובן עטר פוטר, אריק בנאדו הגיע, והחלה דהירה עזה שנעצרה רק סמוך לקו הסיום. חכו, חכו, אמרו אז האוברחוכמים, אל תפריזו במחמאות על בנאדו. בואו נראה אותו בונה קבוצה, אמרו, מנהל עונה מאפס.
הערב יסתיים המחזור החמישי של העונה, ולא ייאמן, אבל המצב של הירוקים בסיומו עלול להיות אפילו יותר גרוע מאז. ברוכים הבאים לתסמונת העונה השנייה.
***
אם הפועל באר שבע תנצח הערב בקרית אליעזר, ומכבי תל אביב תעשה את העבודה מול אשדוד, שתי קבוצות הצמרת יפתחו פער של 11 נקודות ממכבי חיפה. פער שכנראה לא ייסגר, בהתבסס על תקדים העונה שעברה והיכולת של הפאולו סוז'ס העונה. בלי קשר להערב, הפער הנוכחי שעומד על שמונה נקודות מהפסגה בלתי נתפס מבחינת חיפה. אשתקד, בנאדו תיקן את עטר. העונה, בנאדו צריך לתקן את בנאדו. השאלה שחייבת להישאל - האם יש לו את הכלים?
המשברון הנוכחי הגיע לחיפה בפתאומיות. פתיחת העונה, בטח שבאירופה, נראתה קסומה, שמיניות באזרבייג'אן ופיצוצים של חן עזרא, ניצוצות של רובן ראיוס והתקוות היו בשמיים. קונטנדרית רצינית, אמרו הכול.
באמצע אוגוסט, ואתם תשפטו עד כמה משמעותי זה היה, בנאדו המתירן ניסח חוקה לוגיסטית קצת יותר נוקשה. לשחקנים אסור לבעוט לשער באופן בלתי מסודר לאחר האימונים, כתב. שחקן שייאחר ייקנס, אין טלפונים בלובי ובחדר הטיפולים, הוסיף.
נחזור קצת לעונה שעברה. אחרי הבום הגדול של ראובן עטר, בנאדו הגיע והפך את הכללים. המשטר הקשוח, שאסר על סלולרי באימונים ומגורים מחוץ לעיר, התרופף. מכבי חיפה הפכה לשמחה יותר ומנצחת יותר. בנאדו הגיע על תקן השוטר הטוב, ובאותה נקודה זה עבד. בקיץ הוא קיבל את הקבוצה לעצמו, ניסח את החוקים שלו, ובאופן אירוני, מאז, החלה הנפילה.
ברור שזה יותר קוריוז ופחות הסיבה לצלילה הירוקה, אבל דבר אחד כבר ברור כרגע, בנאדו מנסה לתקן את בנאדו באותה צורה שבה הצליח לתקן את עטר. גם אז זה עבד רק חלקית. כל מה ששמעתם בעונה שעברה שיחות אישיות ונאומים מעודדים הכול נשאר. אחרי התבוסה למכבי תל אביב, יעקב שחר נכנס והרביץ תורה. בנאדו לא נדרש לגעור יותר מדי, הבוס עשה זאת בשבילו. המאמן ניסה להרים את החבר'ה ואמר שכולם שונאים להפסיד, ושזה גרוע ונורא, אבל גם מנצ'סטר יונייטד חטפה תבוסה מסיטי לא מזמן, וזה לא גמר את הסיפור שלהם. שוב המוטיבציה. כבר אז ביקש משחקניו שלא לקרוא יותר מדי מה אומרים עליהם בתקשורת, לנסות להתנתק.
אחרי ה-0:0 בדוחא, באחת הפעמים הראשונות מאז שמונה, הוא היה צריך להיות השוטר הרע במלוא מובן המילה. כולם חיכו להתפוצצות בחדר ההלבשה. ועדיין, המשפט הכי נורא שיצא לו מהפה היה, לטענת שחקנים שישבו שם: "מי שלא מאמין בקבוצה הזו, שיישב בצד". מאז הוא עבד על הראש של שחקניו. הוא ממשיך עם השיחות האישיות, כמעט עם כולם, בכל אימון. הוא מנסה להעלות את הביטחון בקבוצה שקצת איבדה אותו.
הירוקים נסעו לקזחסטן, נסיעה קשה למקום קר ומבודד. המשבר היה אמור להיות בעיצומו, אבל בחיפה ספרו רק חיוכים. "הגענו לאימון באפס מעלות, כאילו במצב קשה, והיו רק צחוקים", מספר שחקן. "אווירה מדהימה, כאילו אנחנו במקום ראשון עם 40 נקודות פור. לדעתי אריק צודק עם השיטה הזו, מאמן עם פרצוף עגום לא היה יוצא מזה. לא משנה מה יקרה, אין פה את הפאניקה שהיתה אצל ראובן".
השיטה הזו, לפחות מבחינה חברתית, עובדת יפה. כי יש לא מעט חדרי הלבשה שהיו מתפוררים במצב כזה. של מכבי חיפה לא. השחקנים, רובם, נמצאים מאחורי המאמן. "גם כשחקן הוא היה תמיד בשליטה והתנהג בקלאסה", אומר שחקן. "וגם עכשיו, הוא ממש לא משדר לחץ. הוא משדר רוגע, הוא מאוד קשוב והכי חשוב הוא לא מתרחק כשקשה. להיפך, הוא בא, שואל, מתעניין, וזה נותן ביטחון". שחקן נוסף מסביר: "פשוט רואים שהוא היה שחקן עד לפני שנתיים. הוא יודע מה שחקנים צריכים בתקופות פחות טובות. מעל לכול, הוא מאוד אנושי".
"הוא לא משתנה, מתנהג אותו דבר כשטוב וכשרע", מנתח שחקן אחר. "הוא תמיד אומר לנו שאנחנו קבוצה טובה, הוא מאוד חיובי, רואים שהוא מאחורינו למרות שאנחנו משחקים פחות טוב. גם שחקני ספסל מעריכים אותו, כי הוא אומר הכול בפנים. הכול ישיר והכול מקצועי. סיפור כמו שהיה עם אבא של אלעד גבאי, שהתלונן בתקשורת, היה יכול להרוס את המשך העונה של אלעד. היו שחשבו שהוא לא יראה דשא. אריק לא ממש התייחס לזה, ובטח שלא פוצץ עם גבאי את היחסים. הנה, אנדלובו לא בסגל מול באר שבע. אריק לא חשב לרגע 'מה יגידו?', הרי כולם מדברים על זה שאין חלוץ. מקצועית, כך הוא החליט אז כך הוא החליט. ואבוחצירא? בנאדו הביא אותו, ועדיין לא נתן לו לשחק בשבת. הוא לא חשב איך זה ייראה".
מי שחושב שיש פה יחסים חבריים מדי, טועה. "יש דיסטנס גדול", אומר שחקן. "הוא לא חבר שלנו, למרות שכמה שחקנים פה שיחקו אותו באותה הקבוצה. הוא רציני, הוא שואג וגוער כשצריך". הוא גם לא נותן הנחות. אחרי הנחיתה מקזחסטן, בנאדו הורה לשחקנים שלא שיחקו יניב קטן, אדין צוצאליץ', אבוחצירא, דקל קינן, עידן ורד ועוד להגיע ב-16:00 ביום שישי ולערוך אימון. הנחות אין, אומרים שם, לאף אחד.
ואחרי שהבנו איך בנאדו עובד, נשאלת השאלה האם השיטה הזו תעבוד; האם מוטיבציה מספיקה כדי למחוק פער שכזה. כי עם כל הכבוד ליחס מהשחקנים, ראינו בעונה שעברה: מוטיבציה לבדה לא הספיקה, צריך גם לשחק כדורגל.
שם מגיעה הביקורת. כי כמו שאמרו האוברחוכמים אז, נראה איך בנאדו בונה קבוצה. וכולם יכולים לראות כבר כרגע, שיש חוליה חלשה בבנייה. גם השחקנים שמהללים את מאמנם מודים: לא הגיוני שלמועדון כזה גדול עם שאיפות כה גדולות, לא הגיע חלוץ. השמות לא משנים כרגע, העובדה היא שאין.
אז או שבנאדו לא הצליח למצוא חלוץ טוב בתקציב שניתן לו, שזה כשל. או ששחר לא נתן תקציב מספק, שגם זה כשל. כי מכבי חיפה זה מועדון גדול, ומאמן במועדון גדול היה צריך אולי לדפוק על השולחן של הבוס, ולהגיד 'תביא חלוץ ותקבל אליפות'. כנראה שדפיקה כזו מעולם לא התרחשה, ולשולחן של יענקל'ה שלום.
זה לא נעצר שם. בנאדו לא קיבל החלטות גורליות מדי, אבל בכמה שקיבל, לצערו טעה. באופן עובדתי וכמובן שבדיעבד, מדובר ברוטציה ששברה את חיפה באשדוד, ובהצבת בוקולי בודד במערכה מול חוליית המחסלים במרכז המגרש של מכבי תל אביב. לא יהיה הימור גדול לומר שאת הסטירה הוא קיבל, ושבשני הסעיפים הוא יהיה רגיש יותר בהמשך.
העונה בנאדו כבר לא השוטר הטוב, לא המושיע. הוא ייבחן לפי תוצאות, והקריירה שלו תושפע רבות מהעונה הזו. הוא ייבחן לפי ההחלטות המקצועיות, בבניית הסגל, בהצבת המערכים, בחילופים, ביחס ליניב קטן, בהכול.
את אדי המוטיבציה נשאיר במקום הראוי להם, בעונה שעברה. הרי ראינו שחילופי מאמנים יכולים לסייע. אנחנו סופרים לקורצקי ולבלבול 12 משחקים בלי הפסד מאז שמונו. בנאדו לא המציא את הגלגל. "בעונה שעברה רק עלינו", מסכם שחקן. "ממקום לפני אחרון למקום שני. לא היה שום רגע דרמטי מדי. העונה זה אחרת".
כמו שהרבה אומרים, וצודקים, הערב זה המשחק הגורלי של המאמן הצעיר. הפסד לאלישע לוי, אקס שקיבל נאצות על הראש גם בתקופות טובות, ירחיק את חיפה מהצמרת בסכום שלא ייסגר ויעביר את הנאצות אל המצח של אריק בטח מול קהל שידוע בהרבה דברים, אבל לא בסבלנותו.
***
במחצית המשחק מול שחטאר קרגנדי, כשחיפה היתה במצב של 2:0, בנאדו זיהה ניצוץ. לאחר המשחק הוא יאמר לשחקניו שידע כבר במחצית שזה ייגמר טוב. הייתי מרוצה גם אם הייתם מפסידים, סיכם, ראיתי את שפת הגוף שלכם, ראיתי אופי. אולי זו תהיה נקודת המפנה, קינח באופטימיות.
אולי.
מצעד הלחץ - חמש סיבות לדאגה
כבר אוקטובר, אוטוטו סוף המחזור החמישי, וליגת העל מתחילה לקבל קצת צורה. צורה שאפשר לשפוט. הרי לכם פינת הכיסא החם, גרסת הלבנט: מי צריכים לדאוג לקראת העתיד הקרוב הרחוק.
5. מכבי תל אביב. הערב הצהובים יוצאים לאשדוד, ובנוסף למאבק מול האקס קלינגר יצטרכו להילחם גם מול קללת המחזור החמישי. כפי שמצאו עכברי סטטיסטיקה בפורום "השחקן ה-12", המועדון מתקשה במחזור זה. מאז 2005, לצהובים יש רק ניצחון אחד במחזור זה, לעומת חמישה הפסדים ותיקו. לתשומת לבו של פאולו סוזה, בשתי העונות האחרונות מכבי הפסידה במחזור זה אחרי ארבעה ניצחונות רצופים במחזורי הפתיחה, בדיוק כמו העונה. לעידודו של פאולו סוזה: הניצחון ההוא, ב-2005, היה באשדוד.
4. איתי שכטר ועומר דמארי. קבוצה עם שני חלוצים מוכשרים כל כך לא יכולה להרשות לעצמה שלא לכבוש בשלושה מחזורים מתוך חמישה בטח שלא בבית מול סכנין ורעננה. שחקן בהפועל תל אביב אמר אתמול: "מוזר שעם כל הכדורים הנהדרים שמגיעים לרחבה מהאגפים, אין אף אחד שידחוק לרשת". ואלו שאמורים לדחוק לרשת הם דמארי ושכטר. במחזור הבא בטדי, מול הגנה לא כל כך מסודרת, זה חייב להתפרץ.
3. חיים שאבו. נכון, מדובר ברמת השרון, הקבוצה הכי חלשה בצד הזה של הכדור. ועדיין, ציטוט כזה עלוב ממחיש הכול. "קיבלנו גול בדקה ה-15, מבעיטה חופשית, וזה גמר את המשחק", אמר המאמן הזמני לאחר ההפסד לבית"ר ירושלים. ברשימת התלונות המביכות, זו תופסת מקום של כבוד. בינתיים הוא עדיין מאמן רמת השרון, אבל כפי שאמרו הבוסים על רפי כהן, בקרוב בטח יקבלו החלטה גם בשבילו.
2. שלומי דורה. קאלה דרשלר, אחד שאכפת לו, התפרע אתמול בחדר ההלבשה של הפועל חיפה, אחרי ההפסד להפועל עכו. אחרי הפתיחה הסבירה של הקבוצה מקרית חיים, עושה רושם שהמגמה מתיישרת, והתחתית הבוערת הולמת יותר את הסגל הלא מרשים הזה. משלוש הפותחות המפתיעות סכנין, רעננה והפועל חיפה נראה שהאחרונה הכי לא שייכת למועדון הפלייאוף העליון. בחמשת המחזורים הקרובים צפויים לדורה שלושה משחקים קשים מאוד דרבי, מול קרית שמונה ומול מכבי תל אביב. זה נראה רע.
1. משה דמאיו. על העזיבה של גלבאן לקבוצה בינונית אחרת בישראל עוד יכתבו ספרים. הסגל של בני יהודה רע עד כדי ירידה, המאמן קשטן לא תמיד נראה אכפתי, והרביעיות ממשיכות להגיע כל הדרך עד לקו האדום. בינתיים, ביציע, מלחמות עולם. נהמות מכוונות כדי לפגוע, וחילופי האשמות בין קבוצות אוהדים למשפחת דמאיו. מלשמוע חלק מהדברים שנאמרו, לכאורה, האוזן נושרת. והעתיד עגום עוד יותר. כל מי שטוען שדמאיו שפוי מפספס את ההוויה של מועדון כדורגל כבני יהודה. צריך שאיפות, צריך תוצאות. בהנהגה הנוכחית, ברור לחלוטין שאין כאלו ואין כאלו. הבוס של בני יהודה טוען שהוא לא מוצא רוכש? בליגת המשנה כמות ההצעות תרד עוד יותר. כן, כן. זה הכיוון של בני יהודה.
לתגובות: orenjos@walla.co.il