איך שורדים את המירוץ הקשה בעולם?

צילום: טל אנגלנדר

THE NORTH FACE

עריכה: רן צימט


פעם ריצת המרתון נחשבה לאתגר הגדול ביותר שהגוף האנושי יכול לעמוד בו. עם הזמן, בני האדם הבינו שאפשר לפרוץ גבולות ובדיוק כפי ששיא העולם ב-100 מטרים הולך ומשתפר, כך התפתחו תחרויות סיבולת בדרגות שונות, שבימינו מגמדות את המרתון. תחרויות האולטרה מרתון הקשות בעולם, נחשבות להרבה יותר מפרכות גם מתחרויות איש הברזל, הטריאתלון למרחקים ארוכים.

אחת התחרויות הקשות בעולם היא האולטרה מרתון מון בלאן, שזה בעצם טרק של 168 קילומטרים בפסגות הרי האלפים, עם טיפוס מצטבר של 9,400 מטרים, כשאת כל המרחק המטורף הזה צריך לסיים בזמן של 48 שעות. זיו צויגהפט, רץ אולטרה מרתון ישראלי ודוקטורנט לביולוגיה, הצליח לעשות את זה ב-28 שעות, עם מנוחות של 5 דקות בכל פעם לכל היותר. מספר שבועות לאחר ההישג הנפלא שלו הוא מספר לנו על ההחלטה להתחרות באירוע כל כך מפרך, על הנזקים שאפשר לגרום לגוף בתחרות כזאת, ועל האופי הדרוש כדי להפוך לרץ אולטרה מרתון.