בייסבול: ענייני פנים, ענייני חוץ

רוטציה באטלנטה: כריס מדלן (12:15, 3.11 ERA), מייק מיינור (9:13, 3.21), חוליו טהראן (8:14, 3.20), פרדי גרסיה (2:1, 1.65)

קלוזר: קרייג קימברל ( 1.21, 50 שמירות)

רוטציה בלוס אנג'לס: קלייטון קרשאו (9:16, 1.83) זאק גריינקי (4:15, 2.63), היון ג'ין ריו (8:14, 3.00), ריקי נולסקו (11:13, 3.70)

קלוזר: קנלי ג'נסן (1.88, 28 שמירות)

הנוכחות של אטלנטה בפלייאוף אומנם לא מפתיעה במיוחד, אך רוב המומחים היו בטוחים שהברייבס ייאלצו להילחם שוב במשחק הווילד קארד מאחורי וושינגטון, הפייבוריטית של ה-NL מזרח. אטלנטה פתחה את העונה בדהירה קדימה ובזכות העובדה שהקבוצה מהבירה איכזבה, היא גם לקחה את הבית בהליכה ואפילו הרשתה לעצמה להוריד את הרגל מהגז בחלקים גדולים של העונה. מצד שני, מסקרן לחשוב מה היה קורה אילו הדודג'רס לא היו מגיעים לפלייאוף אחרי שהבעלים הנוצצים נכנסו "אול אין" ורכשו כל כוכב אפשרי בשנתיים האחרונות. תרחיש כזה הסתמן כאפשרי חודשיים לתוך העונה. הנלי רמירז, מאט קמפ וזאק גרינקי היו פצועים, דון מטינגלי כבר התנהג כמי שמחכה לפיטוריו והתופעה הקובנית יאסייל פויג הייתה מוכרת רק לבלוגרים של ליגות המיינור ליגס. אלא שבבת אחת, במהלך נואש, פויג קיבל את הקריאה בתחילת יוני והכל התחבר. הכחולים טסו לראש ה-NL מערב החלש וסיימו ביתרון של11 משחקים מעל אריזונה. הקבוצות נפגשו ב-NLDS ב-1996 והברייבס ניצחו בסוויפ 0:3.

ליינאפ והגשה באטלנטה:

לא סתם אטלנטה הייתה קבוצה כל כך חסרת יציבות בעונה הרגילה, כאשר מצד אחד סיפקה רצף של 15 ניצחונות ומצד שני גם הציגה תקופות לא מרשימות במיוחד. הליינאפ מלא בחובטים של "הכול או כלום" והקבוצה סיימה במקום השלישי והמביך בסטרייקאאוטים בליגה כולה. ג'סטין אפטון, הרכש החם של הקיץ, מהווה נוכחות סולידית, אך לא ביצע את הקפיצה הגדולה שכולם ציפו שיעשה, בעוד אחיו בי ג'יי עלול להיחשב להחתמה הגרועה של הפגרה לאחר שסיפק עונה זוועתית. למזלם של הברייבס, התופס הוותיק בראיין מקאן חזר לכושר בעונת החוזה שלו ובאופן לא הגיוני, כריס ג'ונסון כמעט הוביל את הליגה באחוזי חבטה ואילו פרדי פרימן הכניס את עצמו לשיח ה-MVP עם 23 הומראנים ו-32 אחוזי חבטה.

ההגשה של אטלנטה הייתה מהטובות בליגה וסיימה את העונה ראשונה ב-ERA, זאת למרות שאיבדה את המנהיג הוותיק טים הדסון, שסבל מפציעה קשה במהלך העונה. מדלן המשיך עם המומנטום מעונת 2012 ונתן עונה מצוינת, מיינור הפתיע את כולם עם נתונים מדהימים של מספר 2 סולידי וטהראן סוף כל סוף קיים את ההבטחה בתור טופ פרוספקט עם עונת רוקי משגעת. אבל הכוח האמיתי של ההגשה (וה-ERA הנמוך) נמצאים בעיקר בבולפן הכי אימתני במייג'ורס, בהנהגת הקלוזר הבלתי פגיע קימברל. כמובן שכל ההגשה נהנית מההגנה של אנדרלטון סימונס, שנחשב לשורטסטופ הטוב בליגה.

למי לשים לב באטלנטה:

הכל מתחיל ומסתיים בג'ייסון הייוורד. הכוכב הצעיר פתח את העונה באופן נוראי, אך הציב מספרי MVP מחודש יוני והלאה. הוא סבל מפציעה "פריקית" לאחר שכדור פגע לו בלסת באוגוסט, אך חזר בדיוק בזמן לפלייאוף ונראה חזק ורעב מתמיד. אם נראה את ההייוורד של המחצית השנייה של העונה, הליינאפ של אטלנטה יכול להיות מפחיד. אם נראה את גרסת החודשיים הראשונים, מקאן ופרימן עלולים לעמוד לבד מול הופעות של 15 סטרייקאוטים מצד קלייטון קרשאו וזאק גריינקי.

ליינאפ והגשה בלוס אנג'לס:

כאמור, סיפור העונה היה פויג, שעלה לכותרות והכניס ניצוץ לקבוצה שנראתה מוכנה לוותר. אלא שבעוד הוא נרגע מעט לאחר תקופת הסתגלות, הכוכב האמיתי בליינאפ המפחיד היה הנלי רמירז, שחזר מפציעה ועם קאמבק ענק הציב בחצי עונה מספרים שהתרגלנו לראות רק בפלייסטיישן. אדריאן גונזאלס וקרל קרופורד, שהגיעו מבוסטון אשתדק, סיפקו עונות סולידיות, אך לא חזרו להיות "כוכבים". אנדרה אית'ייר נמצא בסימן שאלה לקראת הסדרה עקב פציעה בקרסול, אך הוא השחקן היחיד מלבד גונזאלס ששיחק מעל 140 פעמים העונה ומציג 36 אחוזי עליה לבסיס מרשימים. מאט קמפ, ששיחק רק 73 משחקים העונה, הולך לפספס את הפלייאוף כולו ואם גם אית'ייר לא יהיה כשיר, מטינגלי ייאלץ לשחק את סקיפ שומאכר בסנטר פילד, מחזה שעלול להיות כואב גם לקבוצה וגם לצופים בבית.

ההגשה הציבה את ה-ERA השני הכי נמוך במייג'ורס, מיד אחרי היריבה אטלנטה. אולם בשונה מקבוצת המחליפים האיכותית של הברייבס, כוח ההגשה של LA נמצא ברוטציית הפותחים המרשימה ב-NL ואולי בליגה כולה. קרשאו וגריינקי הם הצמד 1-2 הטוב במשחק, כאשר קרשאו כבר פחות או יותר הוכתר כסיי יאנג עוד לפני שהתוצאות פורסמו. גריינקי חזר לכושר של עונת הסיי יאנג שלו, הרוקי היו ג'ין ריו הקוריאני היה סוס עבודה מצוין ואילו ריקי נולסקו, שהגיע מהמארלינס באמצע העונה, נתן כמה פתיחות מאד דומיננטיות עם קבוצתו החדשה. לקח להנהלה זמן להבין שברנדון ליג אינו ראוי להיות קלוזר, אך ברגע שקנלי ג'נסן תפס את התפקיד, אחוזי הסטרייקאוטים שלו הפכו אותו לכוכב. שאר הבולפן לעומת זאת פחות הרשים וסיים את העונה באופן בינוני.

למי לשים לב בלוס אנג'לס:

כל העיניים יופנו לעבר פויג, שכביכול נועד לחיות באור הזרקורים ואכן מעניין לראות מה הוא יעשה בפלייאוף הראשון שלו, אבל חשוב מאוד לשים לב לקרופורד. הוא אומנם לא נתן עונה מרשימה במיוחד, אבל יש לו הגנה מצוינת ומהירות שעשויה לשנות משחקים צמודים עם תוצאות נמוכות, משחקים שכנראה יגיעו. בנוסף, צריך לעקוב אחרי מצבם הבריאותי של אית'ייר והנלי. כשהדודג'רס היו בריאים, הם היו הטובים בליגה. כשהיו פצועים, נחשבו לאכזבת העונה.

תחזית: אם אטלנטה תצליח ליצור יתרון בששת האינינגים הראשונים, קשה לדמיין אותה מפסידה, אבל עם צמד תותחים בראש הרוטציה, היתרון יהיה אצל הכחולים ברוב המשחקים. בסופו של דבר, במאבק בין רוטציה לבולפן, נלך עם הרוטציה, שתשיג הרבה סטרייקאאוטים מול התקפת הברייבס. דודג'רס בארבעה משחקים.

רוטציה סנט לואיס: אדם ווינרייט (9:19, 2.94), לאנס לין (10:15, 3.97), שלבי מילר (9:15, 3.06), ג'ו קלי (5:10, 2.69)

קלוזרים: טרוור רוזנטל (3 שמירות, 2.63), אדוארד מוהיקה (37 שמירות, 2.78)

רוטציה בפיטסבורג: פרנסיסקו ליריאנו (8:16, 3.02), איי ג'יי בארנט (11:10, 3.30), צ'רלי מורטון (7:10, 3.26), גאריט קול (7:10, 3.22)

קלוזר: ג'ייסון גרילי (33 שמירות, 2.70)

עוד עונה עברה וסנט לואיס שוב בנוף הפלייאוף, כפי שכולנו כבר רגילים. השנה, הקרדינלס אפילו לא נזקקו למיני-פלייאוף והצליחו לסיים עם המאזן הטוב בחטיבה. הקבוצה שמנוהלת בצורה היעילה ביותר בליגה שוב מצאה שחקנים בעומק המיינור-ליג בכל פעם שהייתה זקוקה לעזרה ומעולם לא נשארה עם "חורים" גדולים מדי בסגל. מן העבר השני, זה לקח רק 21 שנים וזה היה מתיש, אבל פיטסבורג שוב בפלייאוף ושוב עם מאזן חיובי. תהליך הבנייה המחודש שעבר על הקבוצה מעיר הפלדה הגיע העונה לשיאו והיא נאבקה בסנט לואיס על המקום הראשון ב-NL מרכז. לבסוף, הניסיון עשה את שלו, אבל הפייראטס מגיעים חדים אחרי שניצחו ארבע פעמים רצופות את סינסינטי במשחקיהם האחרונים, שלוש בחוץ כדי להשיג את הביתיות במיני-פלייאוף ואז פעם נוספת בבית, כדי להגיע לפלייאוף עצמו. המאזן בין הקבוצות העונה עמד על 9:10 לפייראטס.

רוטציה וליינאפ בסנט לואיס:

מי שעקב אחר ווינרייט העונה לא היה מאמין שהבחור עבר ניתוח טומי ג'ון לפני מספר שנים. האס הבלתי מעורער של סנט לואיס שם 241 אינינגים של קילומטרז' על הזרוע, אך עדיין צפוי לקחת את הקרדינלס רחוק. לאנס לין נתן עוד עונה סולידית, בעוד שלבי מילר הצדיק את תג ה"אס עתידי" ששמו עליו בתור פרוספקט. אבל זה לא נגמר שם. גם ג'ו קלי נתן עונה מעולה ומייקל וואקה, שרק נבחר בדראפט של 2012, עזר עם דחיפה חשובה לקראת הסיום. סימן השאלה היחיד נמצא בבולפן, שם מוהיקה היה מעולה, אבל התפרק לקראת סוף העונה ומייק מאת'יני כנראה יבחר קלוזר בהתאם למצ'אפים, כך שקיימת אפשרות שמוהיקה, רוזנטל או אפילו ג'ון אקספורד יזכו לשמור משחקים.

הליינאפ העונה היה מפחיד כהרגלו. מאט הולידיי, יאדייר מולינה וקרלוס בלטראן ממשיכים להפריע לשנתם של מגישים יריבים. מאט קרפנטר, שלא היה בטוח בתחילת העונה אם יהיה שחקן פותח, הצליח עם המעבר לבסיס השני ונחשב כמועמד לזכייה ב-MVP, אחרי שהציג קרוב ל-40 אחוזי עליה לבסיס בלידאוף. מי שיהיה חסר הוא אלן גרייג ו-97 ה-RBI שהיו לו לפני שנפצע ברגלו. עם זאת, מאט אדאמס הוכיח את עצמו כמחליף ראוי עם 17 כדורים מעבר לגדר ב-86 משחקים בלבד, כאשר בעשרה מתוכם כלל לא היה בליינאפ הפותח.

למי לשים לב בסנט לואיס:

יאדייר מולינה הוא הלב והנשמה של הקבוצה הזו וכמו קרפנטר,יזכה לקריאות MVP בזכות יכולותיו ההתקפיות, הגנתיות וקריאת המשחק שלו מאחורי הצלחת. מומלץ לשים עין גם על מילר, שנתן עונה פנטסטית, אבל פתח הרבה יותר חזק מאשר סיים. התשובה לשאלה האם המגיש הצעיר והלא מנוסה יעמוד בעומס ובלחץ הפלייאוף יכולה להכריע את הסדרה.

רוטציה וליינאפ בפיטסבורג:

הפייראטס נאלצו להשתמש במגיש הטוב ביותר שלהם העונה, ליריאנו, כבר במשחק המיני-פלייאוף מול הרדס ואכן, היכולת הטובה שלו שם הייתה אחד מהגורמים הבולטים לניצחון. כעת הם ייתנו את הכדור במשחק הראשון של הסדרה לבארנט, שממשיך ליהנות מהחיים בפיטסבורג ושכח לחלוטין מהצרות שהיו לו בניו יורק. הפייראטס הצליחו להעיר מחדש את גאריט קול, שפתח בסערה את עונת הרוקי שלו, נחלש מאוד וחזר לעצמו בדיוק בזמן כדי לנצח את כל ארבע הפתיחות האחרונות שלו. מי שהם איבדו בדרך היה ג'ף לוק, באמצע העונה אולסטאר והיום בכלל לא בסגל לפלייאוף אחרי התפרקות רצינית.

הליינאפ מצא את עצמו בחצי התחתון של הליגה ברוב הקטגוריות ההתקפיות, אבל יש לו יתרון גדול מאוד והוא העובדה שכמעט כל שחקן בקבוצה יכול להתעורר ולירות ברגע נתון. הכוכבים הם כמובן פדרו אלבארז, שמגיע אחרי עונת 36 הומראנים ואנדרו מקאצ'ן האדיר, אבל ראסל מרטין, עם צמד הומראנים במאני טיים של המיני-פלייאוף מול סינסי, הזכיר לכולם שצריך לקחת גם אותו בחשבון וקל לראות גם את ניל ווקר או מרלון בירד, הרכש המצוין מהמטס, מכריעים משחק בהינף מחבט.

למי לשים לב:

אנדרו מקאצ'ן אף פעם לא ויתר על פיטסבורג. שנה אחר שנה, התרסקות אחר התרסקות, כאב אחר כאב. בתחילת עונת 2012 הוא חתם על חוזה ארוך טווח ועכשיו הגיע התגמול וגם הזמן שלו להראות לאומה מה יש לו בידיים. האאוטפילדר בן ה-26 מגיע בנקודת זמן מושלמת לפלייאוף הזה ולפיטסבורג יש כלים ללכת רחוק, כמה שמקאצ'ן ייקח אותה.

תחזית: סנט לואיס היא הקבוצה הטובה יותר על הנייר. יש לה הכל - חבטה, הגשה וספסל עמוק. אבל הספורט האמריקאי תמיד מוצא את הסיום שיחמם את הלב ואין סיפור יותר מוצלח העונה מזה של הפיראטים. From Zero to Hero - הפייראטס מנצחים בחמישה משחקים.