פוטבול: בדרך לאנדזון

שתי קבוצות מושלמות עומדות בראש ה-AFC מערב. האחת, דנבר ברונקוס, היא קבוצת ההתקפה הטובה ביותר בליגה והשנייה, קנזס סיטי צ'יפס, היא קבוצת ההגנה הטובה ביותר בליגה. עם כל הכבוד למהפך של אנדי ריד בקנזס סיטי, הסיפור של הבית הזה שייך קודם כל למספר 18 בכתום. הברונקוס רשמו השבוע שיא מועדון של 52 נקודות על הראש של האיגלס, מה שהעלה את כמות הנקודות שרשמה ההתקפה של פייטון מאנינג בארבעת משחקי הפתיחה של העונה ל-179. מדובר בשיא כל הזמנים לקבוצה כלשהי בארבעת המשחקים הראשונים מאז האיחוד בין ה-AFL ל-NFL. בגיל 37, מאנינג מציג את המספרים הטובים בקריירה וכבר מסר ל-16 טאצ'דאונים לעומת אפס איבודים. "אנחנו אפילו לא קרובים לאן שאנחנו צריכים להיות", הרגיע מאמן הקבוצה ג'ון פוקס, "זה רק הרבע הראשון של העונה. אני מרוצה מהיכולת כרגע, אבל יש כמה דברים לשפר". החלק האחרון של המשפט קצת מפחיד, כי כרגע החיבור בין מאנינג לתופסים שלו נראה מופלא יחסית לחודש הראשון של העונה. ווס וולקר כבר השווה את כמות הטאצ'דאונים שלו מהעונה שעברה ובארבעת הדרייבים האחרונים של מאנינג, דנבר אפילו לא הגיעה למצב של דאון שלישי.

מלבד כמות הנקודות, פייטון שבר השבוע עוד כמה שיאים: הוא מחזיק בכמות המסירות לטאצ'דאון הגבוהה ביותר בארבעת המחזורים הראשונים אי פעם והוא מחזיק בכמות המסירות לטאצ'דאון הגבוהה ביותר ללא חטיפה. אם כל זה לא מספיק, שימו לב שאף קבוצה לא רשמה יותר מ-15 טאצ'דאונים העונה וכאמור, למאנינג לבדו כבר יש 16. עד העונה, 2004 הייתה העונה הטובה ביותר של מאנינג מבחינה סטטיסטית. אז, הוא מסר ל-4,557 יארדים ו-49 טאצ'דאונים מול 10 חטיפות בלבד. בקצב בו מאנינג נמצא כרגע, הוא הולך לשבור לא רק את הנתונים שלו, אלא גם את שיאי הליגה ביארדים וטאצ'דאונים לעונה. כזכור, דרו בריס מחזיק בשיא היארדים אותו קבע לפני שנתיים, 5,476 ואילו טום בריידי מסר ל-50 טאצ'דאונים ב-2007.

השאלה הגדולה היא האם הקצב בו משחקת התקפת דנבר יכול להישמר בארבעת החודשים הקרובים. הסיבה להאמין שכן היא מצב הרוח הקרבי בו נמצא פייטון מתחילת העונה. הקוורטרבק טוען שהוא כבר שכח את ההפסד בפלייאוף שעבר לבולטימור, אבל הנחישות בה הוא מבצע את המהלכים גם בשלבים בהם הקבוצה כבר פתחה פער גדול מוכיחה אחרת. יש בפייטון רעב לניצחון, כזה שלא ראינו ממנו בשנים האחרונות. הוא רוצה לגמור את הקריירה בבום, עם טבעת אליפות וכל ספרי השיאים בידו. נכון שהדרך לשם עוד ארוכה וזו ספקולציה מוקדמת מאוד, אבל יהיה מאוד מעניין לראות מה יעשו בדנבר במצב בו הקבוצה תגיע למשחקים האחרונים של העונה בלתי מנוצחת: האם יושיבו את מאנינג לנוח או שמא העונה המושלמת וטבלת השיאים יהיו בראש סדר העדיפויות? בינתיים, למאנינג מצפה השבוע מפגש מול הגנת הקאובויס, זו שהרשתה 450 יארדים לאיליי בתחילת העונה ו-401 יארדים השבוע לפיליפ ריברס. בשבוע הבא דנבר תפגוש את ג'קסונוויל, הקבוצה שמאפשרת ליריבותיה להעמיד 32 נקודות בממוצע למשחק. מדובר בשתי הזדמנויות מצוינות עבור מאנינג להוסיף שני ניצחונות למאזן ולהעמיס עוד שלל יארדים וטאצ'דאונים ואפשר להיות בטוחים שהאגרסיביות והחוכמה היחודיים לו שוב יצוצו.

הניצחון של סיאטל ביוסטון היה קשור לשני הקוורטרבקים. ראסל ווילסון עשה במחצית השנייה כל מה שצריך כדי להחזיר את הסיהוקס לתמונה. הוא זיהה היטב את החלל שהשאיר בריאן קושינג המצוין בהגנת יוסטון, לאחר שזה נטש עקב זעזוע מוח ורץ קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה, כשהוא מייצר מהלכים שקידמו את הקבוצה על המגרש. שפת הגוף שלו הייתה מדבקת ומעוררת השראה ומשכה גם את המאמן פיט קארול, שקפץ על הקווים כמו אוהד אחרי כל ריצה של ווילסון ושיחרר לאוויר את תנועת האגרוף המפורסמת שלו. את העזרה הכי גדולה ווילסון לא קיבל ממשחק הריצה שלו, מהתופסים או מהאופנסיב ליין, אלא דווקא מהיריב מאט שאוב, שמסר משחק שלישי ברציפות ל"פיק סיקס".

במחצית הראשונה סיאטל נראתה כבויה ועייפה ואולי קארול שלח כמה רוקים בהפסקה להביא אספרסו מסטארבקס, כי בחזרה מחדרי ההלבשה, ההגנה התעוררה והצליחה לעשות את מה שהיא עושה מדי שבוע: לערער את הביטחון של הקוורטרבק שממול. היא עשתה זאת לקאם ניוטון ולקולין קפרניק מוקדם יותר העונה ועכשיו גם שאוב נכנס לרשימה. הבעיה עם שאוב היא שזו אינה הפעם הראשונה בה טעות שלו מובילה להפסד של הטקסאנס והמשחק ביום ראשון רק חיזק את התחושה לפיה גם אחרי עשור ב-NFL, שאוב עדיין לא מצליח לשכנע שהוא מסוגל להיות קוורטרבק של קבוצה עם שאיפות סופרבול. קוורטרבק אחראי היה לוקח את הסאק במקום לזרוק לאזור שהוא לא רואה עקב הבליץ של ההגנה באותו מהלך וכנראה שווילסון היה עוקף את הבליץ בריצה. שאוב החליט להמר, מה שגרם לכולם לעסוק שוב בשאלת היכולת שלו.

זה היה המשחק השני ברציפות שהטקסאנס מאבדים בגלל הקוורטרבק שלהם וביום ראשון הם צריכים לנסוע מערבה, לסן פרנסיסקו, למשחק עם פוטנציאל להפוך להפסד שלישי רצוף. הטקסאנס ממש לא חשבו שכך תיראה פתיחת העונה שלהם וחשוב לציין שההגנה עושה את שלה ומרשה הכי מעט מסירות מושלמות בממוצע למשחק. האחריות לא נופלת רק על שאוב, אלא גם על המאמן גארי קוביאק, שצריך לצאת מהשמרנות והמקובעות שהוא מציג בסגנון המשחק. אנו מצויים בעידן בו הקוורטרבק הוא הפקטור העיקרי בסיכויי הקבוצה לניצחון ונכון להיום, יוסטון בחסרון בעמדה זו. הטקסאנס חייבים לשחק בשלמות ועם יצירתיות כדי לנצח בקנדלסטיק והיריבה לבית, אינדיאנפוליס, כבר הראתה שזה אפשרי. על פי השבועיים האחרונים, יוסטון לא מסוגלת לנצח משחקים דרך ההתקפה, מה שהופך את הקולטס לפייבוריטים ב-AFC דרום.

שאוב הוא לא הקוורטרבק היחיד שיום ראשון העלה שוב את השאלות לגביו. שלוש המסירות לחטיפה של ג'יי קאטלר החזירו אותו שלושה צעדים לאחור אחרי פתיחת עונה מצוינת, חמש החטיפות של ג'ו פלאקו גרמו לסוכן שלו לצאת ממש טוב לאחר שהשיג עבורו חוזה של 120 מיליון דולר בפגרה, אפס המסירות של אנדי דלטון לטאצ'דאון מול קליבלנד הזכירו לנו שמדובר בקוורטרבק שעדיין לא חיבר יותר משני משחקים טובים וחוסר היכולת של סאם בראדפורד לבצע מהלך גדול, במיוחד בדאון שלישי, העלתה תחושה שמדובר בבאסט. מי שהראה קולות וסימנים לפיהם הוא עשוי לצאת מהקטגוריה השלילית הזו היה ג'ייק לוקר מטנסי, אבל דווקא אחרי מחצית מעולה, בה רשם שיא קריירה של שלוש מסירות לטאצ'דאון, הוא חטף כניסה חזקה מאחד משחקני הג'טס ונשלח לבית החולים עם פציעה באגן. מצבו של לוקר עדיין לא ברור והדיווח האחרון טוען שהוא ייעדר למשך 4-8 שבועות. חבל, כי עד כה העונה לא ראינו שום הפתעה חיובית בעמדת הקוורטרבק. אולי ביום חמישי בריאן הוייר מקליבלנד יוכיח אחרת וישיג מול הבילס ניצחון שלישי רצוף.

אם כבר הזכרנו בקצרה את ה"איכות" של ג'קסונוויל, הגיע הזמן לזרוק לאוויר כמה מספרים על הקבוצה שמעלה ניחוחות שגורמים לנו לרפלקסים של הקאה וזכרונות של ימים אפלים מדטרויט מודל 2008:

• ג'קסונוויל רשמה השבוע משחק שני העונה ללא טאצ'דאון.
• הקבוצה רושמת שתי נקודות בממוצע במחצית הראשונה ומרשה בה 18.8 נקודות.
• ההגנה מרשה 164.2 יארדים בריצה בממוצע למשחק, הכי הרבה בליגה.
• מצד שני, הג'אגוארס רושמים הכי מעט יארדים בהתקפה, 224 בממוצע למשחק.
• הקבוצה במקום האחרון בליגה ביחס דאון ראשון למהלך התקפי, רק 23 אחוזי הצלחה.
• ולסיום, ג'קסווניל מבקרת ברד-זון פעמיים בלבד בממוצע למשחק.

אולי כדאי שה-NFL יאמץ משהו אחר מאנגליה, חוץ מאשר את אצטדיון וומבלי ויפסיק לצ'פר קבוצות שמסיימות במקום האחרון עם בחירת הדראפט הראשונה. בשמחה היינו מורידים את הג'אגוארס ליגה ומעלים מהמכללות את אלבמה, כי נראה שניק סייבן והקבוצה שלו זקוקים לאתגר חדש. בכל מקרה, אנחנו מוכנים להסתפק בחזרתו של טים טיבו לפלורידה.

בסדר. אם לא טיבו, אולי ג'וש פרימן. זו הזדמנות טובה לג'קסונוויל לבדוק את הקוורטרבק בן ה-25, שנמצא בשלבי פרידה מתקדמים מטמפה ביי. כך, הג'אגוארס אולי ישיגו לעצמם קוורטרבק נורמלי ואם יזכו לבסוף בבחירה הראשונה בדראפט, המפלצת מאוניברסיטת דרום קרוליינה, ג'דיביון קלאוני, הוא פיתרון מעולה לבעייה של הגנת הריצה.

על סמך השם שלו, קיקו אלונסו צריך לחלק מסירות בקישור של ריאל מדריד לבנזמה, בייל ורונאלדו. במקום, הוא חוטף מסירות לג'ו פלאקו, ג'ינו סמית' וקאם ניוטון. שחקן ההגנה של הבילס הוא הגיבור החדש של האוהדים בבפאלו, אחרי שחטף פעמיים את פלאקו בניצחון על בולטימור. אלונסו מוביל כרגע את טבלה הליגה בחטיפות. 24 שחקני הגנה נלקחו בדראפט האחרון לפני שהקומישינר קרא בשמו של הליינבקר מאוניברסיטת אורגון, אבל אף אחד מאותם שחקנים לא הותיר את חותמו כמו אלונסו בחודש הראשון של העונה. בעשור החולף, תשעה ליינבקרים זכו בתואר רוקי ההגנה של העונה ועם היכולת של אלונסו, לא נראה שהרצף הזה ייעצר.

"בתחילת מחנה האימונים כולם שאלו אותי בפליאה האם הוא הולך להיות הליינבקר האמצעי הפותח ועניתי שכן. הרגשנו כך לגביו מיד מההתחלה", סיפר לאחר המשחק מול הרייבנס המאמן דאג מארון. בארבעת המשחקים הראשונים שלו בליגה רשם אלונסו 32 תאקלים, גרם לפאמבל אחד, השתלט על עוד אחד וכמובן, חטף ארבעה כדורים. מה שמרשים במיוחד זו העובדה שהוא שיחק כל סנאפ הגנתי של הבילס בינתיים, למרות היותו רוקי. ברשתות החברתיות, ההייפ סביב אלונסו גדל מציוץ לציוץ ואוהדי הבילס מכתירים אותו כגיבור מעמד הפועלים החדש בזכות המראה הפשוט שלו וכובע הצמר של הקבוצה, אותו הוא חבש השבוע בכל הופעה תקשורתית.

אלונסו, בן למהגרים מקולומביה וקובה, היה הבחירה השנייה של בפאלו בדראפט לאחר אי ג'יי מנואל וכבר עכשיו אפשר לומר שהקבוצה נראית בכיוון הנכון. הבילס במאזן חצוי ונכנסים לחודש אוקטובר, בו יקיימו שלושה משחקי חוץ קשים: בליל חמישי הקרוב בקליבלנד ואז במיאמי ובניו אורלינס. יהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחרי הצעירים של הקבוצה, שעושים קולות של דרך חדשה במקום בו אופטימיות היא כבר מזמן מילה גסה.