תקציר הפרקים בקודמים
מאזן בעונה שעברה: 53:29
סיימה את העונה: מקום 11 במזרח
כמעט ולא היו ציפיות מהפיסטונס בעונה שעברה, וגם המעטות שהיו נמוגו בעקבות 8 הפסדים רצופים בפתיחת העונה. לוח המשחקים היה אכזרי במיוחד. משחק בית מול יוסטון היה סביר, אבל זה גם היה משחק הבכורה של הארדן, שהשתולל בלי הכרה. מיד אחריו - מסע של 6 משחקים בחוף המערבי, וחזרה הביתה למשחק מול אוקלהומה סיטי. כבר בנובמבר לפיסטונס לא היה על מה להילחם.
ובכל זאת, שתי נקודות אור היו לדטרויט בעונה שעברה:
1. הטרייד ששלח את טיישון פרינס לממפיס, והחזיר לפיסטונס את החוזה הנגמר של קלדרון. קלדרון כנראה היה אמור ללמד את ברנדון נייט דבר או שניים, אבל נייט לא הראה סימני התקדמות. בטח לא אחרי הפוסטר שעשה לו דיאנדרה ג'ורדן.
2. עונת הרוקי של אנדרה דראמונד. המון סימני שאלה ריחפו מעל הרוקי. אתלט על, גדול וחזק, אבל האם הוא שחקן כדורסל? 7.9 נקודות, 7.6 ריבאונדים, ו-1.6 חסימות ב-20 דקות משחק אומרים שכן. דראמונד, על כל חסרונותיו (37% מהעונשין), השאיר רושם מצוין בעונת הרוקי, למרות המשחק המאוד בוסרי שלו.
השחקן המשמעותי ביותר של דטרויט, גרג מונרו, רשם בעיקר דריכה במקום. אחרי שעשה קפיצה משמעותית בעונתו השנייה, המספרים שלו נשארו כמעט זהים בעונתו השלישית. יותר דקות, יותר זריקות, אחוזים גרועים יותר, ועליה של 0.6 נקודות. ציפו ממנו לקצת יותר, וזה לא הגיע. האם זה הגג שלו? האם יש לו עדיין לאן להתקדם?
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ג'וש סמית', ברנדון ג'נינגס, צ'ונסי בילאפס, לואיג'י דאטומה (רוקי), ג'וש הארלסון, קנטביוס קולדוול-פופ (רוקי), טוני מיטשל (רוקי), פייטון סיבה (רוקי).
עזבו: חוסה קלדרון, קורי מגטי, ברנדון נייט, ג'ייסון מקסייל, ויצ'סלב קרובצוב, כריס מידלטון, קים אינגליש.
בדטרויט החליטו שהגיע הזמן לעשות את הקפיצה קדימה. הם סימנו את גרג מונרו ואנדרה דראמונד כעמודי התווך של הקבוצה, והתחילו לעבוד עם המון נכסים. היה להם כסף לבזבז בשוק החופשי, בחירת דראפט גבוהה, וחוזים נגמרים.
בשלב הראשון הם הביאו מאמן מנוסה. בזמן שכל הליגה פשטה על הספסל וההנהלה של סן אנטוניו, דטרויט חיפשו מישהו עם ניסיון, מישהו שהיה שחקן משמעותי. הם הביאו את מוריס צ'יקס, שאימן בעבר את פילדלפיה ופורטלנד, ובארבע העונות האחרונות היה עוזר של סקוט ברוקס באוקלהומה סיטי. בצעד מאוד משמעותי הם החתימו את ראשיד וואלאס כאחראי על פיתוח שחקנים. וואלאס מזוהה עם הקבוצה הגדולה של דטרויט שלקחה אליפות ב2004, ותמיד היה נראה כי מדובר בשחקן לא מספיק מוערך. הוא אמור לגדל את אנדרה דראמונד ולפתח לו את המשחק. הוא אמור לעזור לג'וש סמית' לממש את הפוטנציאל שלו. יהיה מעניין.
בשלב הזה התחילו לעבוד על הסגל. חודש לפני הדראפט היה ברור שדטרויט מחפשת להחליף את נייט בעמדת הרכז. השמועות דיברו על שחקן הבית טריי בורק (שיחק במישיגן). אבל דטרויט, כאמור, רוצה לעשות את הקפיצה, ולכן לא רצו רכז רוקי. הם העדיפו את קנטביוס קולדוול פופ שאמור כבר העונה לספק קליעה משלוש. הם ניסו להביא את רודי גיי מטורונטו בתמורה לחוזים נגמרים וקיבלו סירוב, אז החתימו בשוק החופשי את ג'וש סמית' מאטלנטה על חוזה של 54 מליון דולר. יש לא מעט סימני שאלה סביב ההתאמה של השחקן לסגל. סמית' יכול לשחק 3, אבל מאבד המון מהיעילות שלו בעמדה. דטרויט בונה על מונרו ודראמונד ב-4-5 וזה קצת מתנגש. כרגע מסתמן ששלושתם יפתחו ביחד בחמישייה, מה שיכול לייצר פקק רציני בצבע בשני צדי המגרש.
אחרי סמית' הם חיפשו את הרכז שישדרג אותם. הם התחילו עם רונדו, הציעו לסלטיקס את החוזים הנגמרים שלהם, וקיבלו סירוב. בסופו של דבר הם הביאו את ברנדון ג'נינגס ממילווקי בעסקת סיין אנד טרייד. ג'נינגס הוא יותר סקורר מרכז, אבל בכל מקרה מדובר בשדרוג על פני ברנדון נייט שעבר לבאקס.
בין לבין הם החתימו את לואיג'י דאטומה שהיה ה-MVP של הליגה האיטלקית, והחזירו שחקן נוסף שמזוהה עם האלופה של 2004, מיסטר ביג שוט, צ'ונסי בילאפס, בעונתו האחרונה (או לפני אחרונה. בילאפס אמר שיפרוש לפני שלוש עונות בדנבר, בינתיים הוא ממשיך ואפילו פציעה קשה לא גרמה לו לפרוש).
דטרויט עדיין יכולה להתחזק. היא מחזיקה בחוזים נגמרים בסך 17 מיליון דולר. יש לה כמה צעירים מבטיחים, ואם תרגיש שהיא יכולה לדבר בליגה כבר השנה, היא אולי תחפש את השחקן שיעשה את ההבדל.
מה מי מו
חמישייה: ברנדון ג'נינג'ס, רודני סטאקי, ג'וש סמית', גרג מונרו, אנדרה דראמונד
ספסל: צ'ונסי בילאפס, קנטביוס קולדוול פופ, קייל סינגלר, ג'ונאס ג'רבקו, ג'וש הארלסון, וויל ביינום, לואיג'י דאטום, צ'ארלי וילנואבה, טוני מיטשל, פייטון סיבה.
מאמן: מוריס צ'יקס, עונה ראשונה בפיסטונס, עונה שמינית כמאמן ראשי בליגה.
מועמד לפריצה: אחרי עונת רוקי טובה ב-2009/10, ברנדון ג'נינגס לא עשה את הצעד הבא בשנים שאחרי, וכנראה זו הסיבה שהוא התקשה למצוא הקיץ קבוצה שתשלם לו את הסכומים שציפה להם. דטרויט תשלם לו 24 מיליון דולר לשלוש שנים, וג'נינגס רצה יותר. השאלה העיקרית היא האם הוא יסתכל על זה כהזדמנות להשתפר, או ייכנס לדיכאון. בדטרויט יש לו את כל הכלים לעשות את הפריצה קדימה, הכדור יהיה אצלו ביד, יש מסביבו המון כישרון, ויש לו שני מנטורים: צ'ונסי בילאפס ומוריס צ'יקס. אם הוא ייקח מהם את המנהיגות, את ההגנה, את הדוגמא האישית, את היעילות, ג'נינגס יכול להפוך לאולסטאר. אם הוא ימשיך לשחק כמו במילווקי, ספק אם דטרויט יעברו סיבוב ראשון, וספק אם הוא יקבל חוזה גדול יותר.
מועמד לדעיכה: רודני סטאקי פתח את העונה שעברה פצוע, ובשלושת המשחקים הראשונים קלע 1 מ-23 מהשדה. בהמשך המספרים התיישרו והוא סיים את העונה עם 11.5 נקודות ב40.6% מהשדה. מ-2009 המספרים שלו יורדים קצת בכל עונה, ונראה שהעונה הקרובה תהיה הזדמנות אחרונה. הוא ישחק ליד סקורר דומיננטי, והקליעה הרעה משלוש תפריע לקבוצה. על הספסל יחכה קנטביוס קולדוול-פופ שישמח לקחת כמה שיותר דקות. בצירוף עם החוזה הנגמר, כנראה שהוא לא בתוכניות העתידיות של דטרויט, בטח לא במחיר הנוכחי.
אקס-פקטור: קייל סינגלר\לואיג'י דאטומה גם אם השמועות נכונות, ודטרויט הולכת לשחק עם סמית' מונרו ודראמונד ביחד, ההרכב הזה לא יוכל להיות על הפרקט דקות ארוכות מדי. בזמן שכל הליגה הולכת בעקבות מיאמי לחמישיות נמוכות, דטרויט לא יכולה ללכת לחמישיות גבוהות. על אחת כמה וכמה כשאין לה שחקן שיכול להחליף את דראמונד באמצע, חוץ ממונרו. צ'יקס יצטרך להשתמש באחד משני הסמול פורוורדים הטבעיים שיש לו על הספסל. השמועות האחרונות הן שלואיג'י דאטומה יהיה בין הראשונים לעלות מהספסל, אבל אני בספק לגבי המקור שלהם. ה-MVP של הליגה האיטלקית הגיע לדטרויט אחרי אליפות אירופה, ולא היה לו זמן להתאמן עם השחקנים האחרים לפני המחנה הרשמי. קייל סינגלר הוא המועמד הטבעי עם שנה ניסיון. בין אם צ'יקס יבחר בסינגלר, ובין אם יבחר בדאטומה, הפיסטונס יצטרכו לקבל תוצרת מהספסל, ומהעמדה הספציפית.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: צ'ונסי לוקח את ג'נינגס תחת כנפו, מעביר לו את כל מה שהוא יודע, וג'נינגס לומד בשמחה. דראמונד ממשיך להתפתח והשילוב שלו עם סמית' בהגנה הוא הרסני ליריבות. בטרייד דד ליין דטרויט מצליחה להביא סקורר נוסף, ומשם הדרך לסיבוב השני בפלייאוף פתוחה בפניהם.
תסריט פסימי: צ'ונסי וג'נינגס מתחרים על הדקות, וג'נינגס ממשיך למסור בעיקר לכיוון הטבעת. דראמונד ממשיך להחטיא עונשין. צ'יקס מתעקש להשאיר את סמית' ב-3, וסמית' מתעקש לזרוק שלשות. דטרויט נראית כמו אוסף של סקוררים ושוב מגיעה ללוטרי במקום לפלייאוף.
תחזית: יש מספיק כישרון בדטרויט כדי להגיע לפלייאוף. צ'יקס הוא מסוג המאמנים שמאחדים קבוצה ומתקשרים טוב עם השחקנים. דטרויט יהיו מרוצים מהגעה לפלייאוף, ובקיץ הבא יחשבו איך הם ממשיכים לשפר את הקבוצה.