פוטבול: בדרך לאנדזון

אין ילד שלא חלם איך הוא היה קולע את הזריקה האחרונה או כובש בדקה ה-90 ומביא לקבוצתו איזה תואר או לפחות ניצחון במשחק חשוב. החלום הפך למציאות השבוע עבור בריאן הוייר, אחרי שהוא מצא את ג'ורדן קמרון באנדזון, 51 שניות לסיום. הקוורטרבק של קליבלנד, שגדל בעיר המקוללת ספורטיבית, הצליח להביא קצת נחת לאוהדי הקבוצה, שמספר ימים קודם לכן ההנהלה שלה החליטה לוותר על העונה בגדול והעבירה בטרייד את טרנט ריצ'רדסון. אחת הסיבות להחלטה של קליבלנד לשחרר את הרץ האחורי שנבחר במקום השלישי בדראפט היא ההבנה שכדי להצליח בליגה הזאת צריך קוורטרבק תותח יותר מאשר רץ מוכשר.

בשנים האחרונות ראינו איך קבוצות שמציגות רצים אחוריים כמו ג'יימס סטארקס (בחירת סיבוב שישי) ואחמד בראדשו (בחירת סיבוב שביעי) זוכות בסופרבול, בגלל שהן מחזיקות קוורטרבקים כמו ארון רוג'רס או איליי מאנינג. לכן, כאשר לצוות הניהול של הבראונס צצה הזדמנות לקבל בחירת סיבוב ראשון, שמגדילה את סיכויי הקבוצה להביא קוורטרבק בכיר בעתיד, לא הייתה להם ברירה אלא ללכת על שוב על תהליך בנייה מחדש, תהלי שעדיין לא הגיע לסיומו מאז חזרה הקבוצה לליגה ב-1999.

נצטרך לחכות מספר שנים כדי לתת ציון להחלטת הבראונס, אבל אחרי שבוע נדמה ששתי הקבוצות יצאו המנצחות הגדולות של המחזור. הבראונס ניצחו את מינסוטה בניגוד לכל הציפיות ואילו אינדיאנפוליס הגיעה לסן פרנסיסקו והתסכלה בלבן של העיניים לשחקני הניינרס, שם היא ראתה קבוצה מפוחדת ומבולבלת. "זהו מסוג המשחקים שבעתיד, נגיד חמש או שש שנים קדימה, אתה אומר שהוא היה ציוך דרך. אולי מסוג הניצחונות שמניעים אותך לעשות דברים גדולים". את המשפט הזה אמר מאמן הקולטס, צ'אק פגאנו, במסיבת העיתונאים לאחר המשחק וזה באמת הרגיש כמו משחק בר המצווה של הקולטס בעידן אנדרו לאק ולא רק בגלל שזה היה ניצחונו ה-13 בקריירה. לראשונה עם הקוורטרבק הצעיר, הגיעה אינדיאנפוליס למשחק חוץ מול יריבה פייבוריטית ושלטה בקצב המשחק מהדקה הראשונה עד לסיום ולראשונה אנחנו מדברים על הקולטס כקבוצה ולא על מהלך כזה או אחר של לאק ברגעי הקלאץ'.

האלמנט החדש בהתקפה, עם שילובם של בראדשו וריצ'רדסון בקו האחורי, תצוגת האופנסיב ליין ביום ראשון וההגנה שהגבילה את קולין קפרניק ל-150 יארד ללא אף טאצ'דאון. כל אלה גורמים לנו להסתכל על הקולטס כמועמדים רציניים ללכת רחוק ב-AFC. המשחק בסן פרנסיסקו הראה עד כמה הקבוצה הזו מאומנת היטב. היא הגיעה עם תוכנית משחק מדויקת וניצלה את נקודות התורפה של היריבה בהגנת הריצה או בחוסר הכישרון בעמדת התופסים של הניינרס. הקבוצה של פגאנו ביצעה הכי מעט עבירות העונה, שש בלבד ורק לש השוואה, לג'טס היו 20 עבירות במשחק האחרון שלהם. הימים בהם המטרה הייתה להישאר בתמונת המשחק ברבע הרביעי ולקוות לניסים מצד לאק נגמרו והקולטס בונים משהו מאוד מעניין, אז כדאי לעקוב.

חוץ מהניצחונות של הבראונס והקולטס, גם הטייטאנס הפתיעו, בעיקר בגלל שהם היו צריכים לעבור 94 יארד בתוך שתי דקות הסיום עם ג'ייק לוקר. עד יום ראשון, לוקר מעולם לא עשה משהו שגרם למישהו להאמין שהוא מסוגל להיות קוורטרבק מנצח בליגה, אבל הכול השתנה עם מסירת ניצחון של 34 יארד לג'סטין האנטר. "אני בהחלט מרגיש יותר בנוח העונה", הוא אמר למחרת המשחק בתחנת רדיו מקומית וסיפר שאת הראיון הוא עושה ממתקן האימונים של הקבוצה, למרות שזכה ליום חופש, "יש לי יותר ביטחון בקריאת המהלכים על הקו ואני יודע שאני צריך להגן על עצמי ולתת לעצמי יותר זמן לזרוק לעומק המגרש. זה משהו שבא כחלק מתהליך הבגרות".

באותו משחק לוקר גם רץ לטאצ'דאון של 7 יארד וגם רשם ריצה נוספת של 10 יארד, שהשיגה דאון ראשון במצב של דאון שלישי. עד היו, בכל משחק בו לוקר רץ ליותר מ-35 יארדים, טנסי ניצחה. הקבוצה לא מתביישת לומר בקול רם שהיא קודם כל מחפשת לרוץ וכריס ג'ונסון בהחלט נהנה מתכנית המשחק הזו ורושם 85 יארדים בממוצע למשחק, אך עדיין לא זכה להיכנס עם הכדור לאנדזון. הקבוצה ממוקמת שישית בריצה בליגה, שיפור משמעותי לעומת המקום ה-21 בעונה שעברה.

משחק הריצה הוא לא הדבר היחיד בו השתפרה טנסי העונה. גם בצד ההגנתי נרשם שינוי חיובי ולהזכירכם מדובר בקבוצה שהרשתה הכי הרבה נקודות ב-2012. הגעתם של ברנרד "הרוצח" פולארד ומתאם ההגנה גרג וויליאמס, עשו את ההבדל וטנסי מרשה רק 18.7 נקודות למשחק. "הוא מוציא מאיתנו את הרוח האגרסיבית", אמר מגן הפינה ג'ייסון מקורת'י. מדובר במשפט די מדאיג בהתחשב בהיסטוריה של וויליאמס, שהיה הדמות המרכזית בפרשת "צייד הראשים" של ניו אורלינס ועל פי החשד ביקש משחקניו להוריד לפרנק גור את הראש ולפרק את הרצועה הצולבת למייקל קראבטרי. בהנחה שוויליאמס הניח לעבר האפל שלו והשאיר את החליפה של האיומים בארון, הוא מוציא את המיטב מהגנת טנסי ובמיוחד ממגן הפינה אלטראון וורנר, שרשם כבר שתי חטיפות העונה.

את העונה שעברה סיימו אלדון סמית' ו-וון מילר עם 19.5 ו-18.5 סאקים כל אחד, מה שהפך אותם לכוכבים. נכון לרגע זה, את סמית' אפשר למצוא במכון גמילה ואילו מילר יושב בבית בעקבות שימוש בחומרים אסורים. בעוד דנבר מראה שהיא מסדרת לא רע ללא שחקן ההגנה המושעה שלה, סן פרנסיסקו מציעה אירוח נדיב במיוחד לרצים האחוריים היריבים, דבר שלא ראינו מהקבוצה בשנתיים האחרונות.

למרות שהיה מעורב בתאונת דרכים, בה נהג תחת השפעת אלכוהול, הניינרס החליטו לתת לסמית' לשחק ביום ראשון ורק לאחר המשחק הוא נכנס לאשפוז במכון. כנראה שיש דברים שאנחנו לא יודעים ואולי גם לעולם לא נדע, אבל למתבונן מהצד נראה שבמפרץ העדיפו את טור הניצחונות על פני הבחירה המוסרית. המנכ"ל ג'ד יורק אמר שחשוב שסמית' יהיה במסגרת ויתמודד מול חבריו לקבוצה ומול התקשורת. סמית' לקח חלק בכל סנאפ הגנתי, אבל נראה מאוד שונה מאותה מפלצת מהעונה שעברה. גם הפציעה של מנהיג ההגנה פטריק וויליס בוודאי שלא תרמה לניסיונות הכושלים של הניינרס לעצור את הקולטס. אתמול החליט וויליס להראות למה הוא נחשב למנהיג ההגנה וכינס את חבריו לשיחה, בה הכריז שהוא לא מוכן לרשום הפסד שלישי רצוף. "הוא קרא לכולנו ואמר שאין צורך להיכנס לפאניקה", סיפר הסייפטי אריק ריד ל"פוקס ספורטס".

ההפסד לקולטס קבע גם את הפעם הראשונה בה ג'ים הארבו רושם שני הפסדים רצופים בקריירת האימון שלו ב-NFL וכעת הוא יגיע, אחר שבוע קצר, למשחק בסנט לואיס כבר בליל חמישי. דווקא הראמס היו הקבוצה שעשתה הכי הרבה צרות לניינרס בעונה שעברה, עם ניצחון בהארכה ותיקו והארבו בבעיה, שכן רשימת הפציעות שלו כוללת לא פחות מ-16 שחקנים. בשבועיים האחרונים ניתן היה לראות בבירור איך המצב מפריע לקבוצה לתפקד, במיוחד בחלק ההתקפי, שם קפרניק לא מצליח למצוא תופסים פנויים. מול אינדיאנפוליס, הקוורטרבק סיים משחק שני רצוף ללא טאצ'דאון ואפשר להגדיר את המצב הנוכחי כמשבר הראשון של הארבו כמאמן הניינרס. עד לפני שבועיים היה קשה ללכת נגדו, ללא קשר לזהות היריבה ועכשיו הגיע תורו להזכיר לכולם את הימים האלה.

לא יהיה מוגזם לומר שאם היינו עושים דירוג עוצמה של קבוצות הליגה אחרי שלושה מחזורים, היינו מוצאים את ניו יורק ג'איינטס במקום ה-31. אחרי התבוסה המביכה 38:0 לקרוליינה, יש רק קבוצה יותר גרועה מהענקים והיא ג'קסונוויל, שנראית כאילו היא לא ממש מתאמצת לנצח ובעיקר בונה על מקום גבוה בדראפט וקוורטרבק חדש לעונה הבאה. הקבוצה מהתפוח הגדול לעומת זאת, ממש לא חשבה שהיא תהיה שייכת לאותה קטגוריה כבר בשבוע השלישי ושהאוהדים ידברו יותר על שחקני קולג' מאשר על אלה שעולים למגרש.

"זה לא היה יפה, אבל אני לא חושב שהשחקנים ויתרו על המשחק", אמר המאמן טום קופלין. לעומת זאת, ליינבקר העבר של הקבוצה, קרל בנקס, לא הסכים איתו ותקף ברדיו את היכולות של שחקני הג'איינטס: "אני חושב שמלבד ה-X וה-O, הדבר שהכי מפריע לי זה שבכל השנים שלי בקבוצה, והיו לנו הפסדים רעים ועליות ומורדות, מעולם לא ראיתי קבוצה שמראה כל כך מעט רגשות. תראו שאכפת לכם שהקוורטרבק שלכם הופל שש פעמים, תראו לי משהו! תדחפו שחקן, תעשו תאקל, כל דבר מלבד להשלים עם העובדה הזו". חוסר המחויבות של הקבוצה הפריע לא רק לבנקס אלא גם לחלק מהשחקנים ורובם הסכימו השבוע בתקשורת שהם היו צריכים להראות יותר.

הבעיות המקצועיות של הג'איינטס ברורות לעין. האופנסיב ליין מתפרק בכל התקפה מחדש ולא מסוגל לתת לאיליי מאנינג צ'אנס למצוא תופסים פנויים. הקוורטרבק זרק ל-119 יארדים בלבד מול הפנת'רס. בפעם האחרונה בה הוא זרק לכמות דומה, הוא כלל לא שיחק במחצית השנייה בגלל פציעה. עניין השמירה על איליי יעמוד למבחן רציני השבוע, כאשר קנזס סיטי תבוא לבקר, עם ההגנה שמובילה את הליגה בסאקים וצברה כבר 15 כאלה. לא משנה כמה פעמים ינצח צוות התופסים המוכשר את השומרים שלהם אם לאיליי לא יהיה מספיק זמן כדי לזרוק את הכדור לעברם. הקבוצה החתימה את הפולבק ג'ון קונור, הידוע בכינוי ה"מחסל" כדי לכפר על הפציעה של הנרי היונסקי ולתת לאיליי עוד שנייה או שתיים של חמצן.

כרגע נדמה ששוב לא נזכה לראות קבוצה ביתית בסופרבול עקב היכולת הדלה של הג'איינטס והמצב של הג'טס, שנמצאים בתקופת ביניים. מעניין לראות שמתחילת 2009 ועד היום המאזן של שתי הקבוצות מניו יורק זהה לחלוטין, כולל ארבעה ניצחונות פלייאוף לכל אחת. הנתון הזה מוכיח שלמרות התמונה שהתקשורת מציירת, על בלגן תמידי אצל הסילונים ואירגון ברמה גבוהה אצל הענקים, אין למעשה הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות של ניו יורק. הקבלות שמביא רקס ריאן כמעט זהות לאלה של קופלין, מלבד העובדה המאוד מאוד חשובה שקופלין הביא טבעת סופרבול נוספת, מה שמקנה לו המון שקט וביטחון. אלא שכל זה עלול להישכח במהרה במקרה של עוד הפסד כואב ביום ראשון הקרוב.

למה אין כמו פוטבול? המשחק המשוגע בין הבנגאלס לפאקרס. חשפנית ששוברת בקבוק שמפנייה על הראש של ג'קובי ג'ונס במסיבת אוטובוס שיצאה משליטה. התופס של דטרויט, נייט בורלסון, שעשה תאונת דרכים ושבר את היד כשניסה למנוע מהפיצה שלו ליפול מהמושב שלידו.