שוברי שורות: מכבי תל אביב ריסקה את מכבי חיפה

לרווחת הצופה: כיסא ריק לא היה אתמול בקרית אליעזר, ועדיין – אצטדיון סמי עופר, אנחנו לא יכולים לחכות.

קהל מכבי חיפה: זה התחיל עוצמתי, וביציע ג' תלו דגל ענק של "כוכב הקופים" על רקע גשר הזהב. זה נגמר ב"איזה שקט יש ב-ג'", ואין גשר ואין קוף. ציון: 5

קהל מכבי תל אביב: ג'ק אנגלידיס לא קנה את התזה שלרגעים מסוימים, השמחה אמש היתה גדולה כשמחת האליפות. ועדיין, ברגעים מסוימים זה הרגיש שמח עוד יותר. הצגה של 1,800 חבר'ה, שישבו בגבעת אולגה ונשמעו חזק חזק. ובגלל שלא היה עומר אדם ברמקולים, היה עומר אדם בגרון. ציון: 9

פינת האנקדוטה: בפעם האחרונה שמכבי חיפה הפסידה 3:0 בקרית אליעזר, זה היה לקרית שמונה, שלקחה אליפות בסוף העונה. בפעם הלפני אחרונה שמכבי חיפה הפסידה 3:0 בקרית אליעזר, זה היה לבית"ר ירושלים, שלקחה אליפות בסוף העונה.

שלושה אוהדים של מכבי חיפה נכנסו לשירותים. עשו מה שעשו, לאחר מכן יצאו, ושטפו ידיים. שניים החלו לנוע בחזרה לכיוון היציע, והשלישי צעק בזמן הרחיצה: "יואו, אתם לא מאמינים מה מצאתי". השניים אצו לכיוון חברם. "הנה", אמר, ותקע יד בתוך הכיור.

"מצאתי חלוץ".

למי שלא מסתובב יותר מדי בין אוהדים ירוקים, נסביר שמדובר בגרסה חדשה לבדיחה ישנה. ועצובה. הדבר העצוב באמת הוא שהליצן לא עשה את הקטע בסיום המשחק, כשהוא שבור, מדוכא וגמור משלישייה ברשת. הוא עשה זאת במחצית, במצב של 0:0, שלכאורה הכול פתוח. רק לכאורה. כי במציאות של היום בבוקר, היד של מכבי חיפה לא תקועה בכיור. היא עמוק באסלה.

***

"למכבי יש סגל הרבה יותר טוב משל חיפה", אמר מאמן צהוב-לשעבר, כמה שעות לפני המשחק. "והיא תנצח בלי בעיות". כמה שעות לאחר מכן, המאמן הצהוב-לשעבר צדק, ושרן ייני ניסה להתראיין לטלוויזיה.

שרן ייני ניסה להתראיין לטלוויזיה, אבל ברק יצחקי המשיך לזרוק עליו פקקים של בקבוקים. הוא לא ממש פגע, ובכך כנראה הוכיח שהוא יותר טוב עם הפופיק או הבטן או החזה - מה שזה לא יהיה - מאשר עם היד.

ברק, עם איזה איבר כבשת?

"מה זה משנה?"

נו, עם איזה?

"מה זה משנה?"

יצחקי, בתדמית החדשה, הבוגרת והממלכתית, זיהה את אריק בנאדו בצד. הוא ניגש ולחץ יד בהתנצלות. באותו זמן בערך ג'ורדי קרויף ניחם את טאלב טואטחה ושורה אובארוב ניחם את ניר דוידוביץ'. אנגלידיס סתם שוטט בתוך הטלפון שלו. בטח התכתב בוואטסאפ עם אדם מאוד קנדי ומאוד שמח.

כמה דקות לאחר מכן, יצחקי נצפה כשהוא יושב על צידנית במרכז המגרש, וכל השחקנים מסביבו. ההיסטוריה מוכיחה שמלכים בדרך כלל ישבו על כסאות ולא על צידניות, אבל בדקות אלו יצחקי נראה הכי קרוב למלך. אחרי הגלות בקפריסין, אחרי החמצת הפנדל, על אף שלא כבש מעולם מול מכבי חיפה, ועם כל מה שצריך להוכיח, הוא הגיע אמש והוכיח. ואם צריך, כשצריך, מוכיחים גם עם הפופיק.

"זה ברור בגלל שמכבי הביאה בקיץ יותר שחקנים מחיפה, ושחקנים הרבה יותר טובים מהשחקנים שחיפה הביאה", הוסיף המאמן הצהוב-לשעבר.

יצחקי שבר רצף יובש אישי, אבל הכול נשבר אתמול בקרית אליעזר. אריק בנאדו הפסיד לראשונה למכבי כמאמן, עשור שחון צהוב במקום ההוא התפוגג כלא היה. אבל זה היה יותר מזה. לפני המשחק דיברנו על האיום הגולדהארי, על המקום שבו מכבי חיפה נשארת מאחור.

זו היתה תיאוריה, ספקולציה, דעה. היום בבוקר זו כבר מסקנה חותכת שמוארת בזרקור. מכבי חיפה, תתעוררי, גונבים לך את המדינה מתחת לשטיח. קרויף, שנשבע שלא הופתע כלל מההרכב הסוריאליסטי של מאמנו פאולו סוזה, עובד בתפקיד שלא קיים במכבי חיפה. הוא אחראי על בניית הסגל, ומשאיר לפורטוגלי לעבוד על התכלס. אפשר לדבר כמה שרוצים על הכסף הגדול של מכבי תל אביב, אבל בסופו של יום, לשחר ולמועדון כה יוקרתי ואירופי כמכבי חיפה, יש את האפשרות להילחם כמעט על כל שחקן בשוק. אבל בסופו של יום, מאזן האימה הוא כזה:

ראדה פריצה, ברק יצחקי, טל בן חיים, מונס דאבור VS דינו אנדלובו, אלון תורג'מן, שמעון אבוחצירא, שלומי אזולאי. אוי יא ברוך. בדקה ה-30 אבוחצירא שוב פלירטט עם קו האמצע. "אבוחצירא, @#$%^", שאג אוהד, "תעלה למעלה – אתה חלוץ!". בדקה ה-42 שמעון כמעט בישל שער לדאבור. האוהד כמעט התעלף.

מכבי חיפה לא אוהבת את ויאם עמאשה, מסיבה זו או אחרת. נניח שלגיטימי. אבל עכשיו אנחנו בסוף ספטמבר, ומכבי חיפה נמצאת עם חלוץ ראוי וחצי, לא חשוב שמות. קחו את השער השני לדוגמה – זה כל ההבדל. אנדלובו קיבל כדור לאחד על אחד. היה יכול להוציא רוחב, היה יכול לכבוש. לא עשה זאת. כמה שניות לאחר מכן ראדה פריצה, שפתח על הספסל, נישק את הכדור עם הרגל והקפיץ אותו לרשת. זה חלוץ. זה איש מקצוע. תנו את אותו הכדור לארבעת החלוצים של חיפה, בכושרם הנוכחי, והם לא כובשים מהמצב הזה. גם לא באימון.

יעקב שחר שמתהדר בניהול השפוי, ולא פחד מאף איום, קפא על השמרים בקיץ הזה. לא צריך להיות איש כדורגל של שישים שנות ניסיון כדי להבין שמכבי חיפה צריכה חלוץ אמיתי. שדינו אנדלובו אפילו לא היה כוכב גדול אפילו בבני יהודה. ששמעון אבוחצירא צריך עוד לכייל את הרגל, וגם כך הוא לא יכול להוביל מועדון כזה לבד. שאלון תורג'מן הוא פוטנציאל אבל עדיין פוטנציאל. ששלומי אזולאי – איפה בכלל שלומי אזולאי? ליד שובל גוזלן?

בנאדו, שקיבל אתמול את סטירת האימון הראשונה בקריירה ונראה עגום מינוס, יסיק הרבה מסקנות. אחת מהן היא שגוסטבו בוקולי אחד לא יכול לנצח שלוש חיות טרף. אבל יש רבות. ועדיין, בנאדו נאלץ להתמודד אתמול עם סגל חסר. ואנחנו אוטוטו באוקטובר.

אצל ג'ורדי קרויף זה כנראה לא היה קורה. אצל יעקב שחר זה קורה. מכבי תל אביב טיפלה במונס דאבור על חוזהו הנגמר, והנה, הוא שיחק אתמול והיה נהדר. מכבי חיפה ממשיכה עם קהילת המתאמנים בצד והיושבים ביציע, ואייל גולסה לא נצפה אתמול בסביבה כי רק לפני חמש דקות חזר להתאמן. ובגלל שאין אצל חיפה ג'ורדי קרויף, הביקורת צריכה ליפול על שחר. לא חוכמה להיכנס לחדר ההלבשה ולדבר על כדור שלג. קודם תסדר חלוץ שיוכל לבעוט בו.

אתמול, אם כבר מדברים על שברים, נשבר גם הקונצנזוס של שחר. לא עוד בוס מושלם, יש כבר לא מעט פגמים. שחר תמיד דאג להעמיד קבוצות תחרותיות, קבוצות מלאות ביתרונות, קבוצות שהן מעל לתו התקן. אתמול הוכח בבירור שהוא לא נתן למאמן שלו ולקבוצה שלו ולאוהדים שלו את כל הכלים לנצח. עכשיו השאלה היא כיצד והאם יתקן.

***

אולי זה בגלל האצטדיון הנורא הזה, זה שמחרים ממך את הדציבלים עוד בחדרה, אבל הקונצרט של מכבי תל אביב היה הרעש הכי שקט שנשמע כאן. למרות הכוחניות והקילריות שבביצוע, הכול היה רך, רגיש, קל. הכדורים בקושי יצרו חיכוך עם הרשת, האוהדים צרחו בלי קול. זה היה כמו סרט אילם.

ומעל כולם ניצב הארטיסט.

זה היה בדקה ה-60, כששחקן הכדורגל הכי טוב בישראל קיבל כדור די קרוב לשערו. אתה רואה את זה מהיציע, הוא רץ והזמן עוצר. אולי עברה שעה, ואולי 13 שניות. הוא מתגבר על שלושה ירוקים – לא היה להם סיכוי - ושולח כדור בין שלושה נוספים. לכדור, כמו להם, לא היה סיכוי. גורלו הוכרע מבלי שידע זאת. אין שום סיכוי שהכדור הזה לא מגיע לרגל של פריצה, באלף יקומים מקבילים.

כי מה כבר לא עשה עד אתמול? לא ניצח את מכבי חיפה עם מכבי תל אביב. אז הנה, עוד וי בפנקס הכי שחור בישראל. ערן זהבי. כי כמו שהם שרו - ואם אתה לא חלק מזה, אתה לעולם לא תבין.

***

שלשום היה יום של הפיכות ברחבי אירופה. האלופות – יונייטד, אייאקס, צסק"א ואנדרלכט – כולן הושפלו בידי הטוענות לכתר. בקלאסיקו הישראלי זה הלך קצת אחרת, בעיקר בגלל פאולו סוזה. הפורטוגלי העלה אתמול הרכב של או גאון או אידיוט.

איזה גאון.

"אמרתי לך", חתם המאמן הצהוב-לשעבר. "העונה, האליפות של מכבי תהיה קלה יותר".

לתגובות: orenjos@walla.co.il

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

נתונים: אתר דריבליסט