ה-NFC צפון היה בשנים האחרונות בית שמרבית תשומת הלב בו רוכזה אל ארון רוג'רס וגרין ביי פאקרס, אבל השנה הוא צפוי לקבל קרב לא פשוט ממתיו סטאפורד ודטרויט שמחפשים להתאושש מעונת נפילה, משיקגו שעברה לאוריינטציה התקפית ואולי גם קצת רוח וצלצולים ממינסוטה, אותה אי אפשר לבטל כל עוד אדריאן פיטרסון בסביבה.
גרין ביי פאקרס
מאזן בעונה שעברה: 5:11, הפסד בסיבוב השני של הפלייאוף לסן פרנסיסקו
מאמן: מיק מק'ארתי, עונה שביעית
הגעות בולטות: מאת'יו מוליגאן (טייט אנד), לויס מינס (מגן פינה)
עזיבות בולטות: דונלד דרייבר (תופס, פרש), גרג ג'נינגס (תופס, מינסוטה), ג'ף סאטרדיי (סנטר, פרש), צ'ארלס וודסון (סייפטי, אוקלנד), טום קראבטרי (טייט אנד, טמפה ביי)
בחירות דראפט: דאטונה ג'ונס (דפנסיב אנד, סיבוב ראשון), אדי לייסי (רץ אחורי, סיבוב שני), דייויד בקטירי (אופנסיב תאקל, סיבוב רביעי), ג'יי סי טריטר (אופנסיב טאקל, סיבוב רביעי), ג'ונתן פרנקלין (רץ אחורי, סיבוב רביעי)
בשנתיים האחרונות ראינו את אותו תסריט בגרין ביי. הקבוצה הייתה דומיננטית בעונה רגילה, אבל לא הצליחה לעשות משהו משמעותי בפלייאוף. איליי מאנינג וקולין קפרניק פירקו את הגנת הפאקרס ולא משנה כמה ארון רוג'רס ירצה, לבד הוא לא יכול לנצח משחק פלייאוף. הפאקרס היו חייבים עזרה בהגנה והם הביאו אותה עם הבחירה הראשונה שלהם בדראפט, דאטונה ג'ונס. זו השנה השנייה ברציפות בה הפאקרס בוחרים בסיבוב הראשון שחקן הגנה, אחרי שלקחו את ניק פרי בעונה שעברה, אך הליינבקר התקשה להראות את היכולות שלו עקב פציעות והציפיות ממנו גבוהות השנה. מאחוריהם ימשיך לערוב קליי מת'יוס, שהחסיר ארבעה משחקים עקב פציעות, אך בכל זאת רשם 13 סאקים.
במחנה האימונים הפאקרס ספגו מכה קשה, כאשר התאקל השמאלי בריאן בולאגה גמר את העונה ואיכותו של האופנסיב ליין הבעייתי גם כך, זה שהרשה מספר שיא של 51 סאקים בעונה שעברה, תחת סימן שאלה. כל זה אומר שרוג'רס ימשיך להשתמש הרבה ברגליים שלו, אבל כאשר הוא ינסה למסור, הוא לא יראה יותר את גרג ג'נינגס או דונלד דרייבר. רנדל קוב וג'ורדי נלסון ימשיכו להיות התופסים הבכירים וחיות פנטזי. בעמדת הטייט אנד, ג'רמייקל פינלי ינסה סוף סוף, בעונתו השישית בליגה, להראות את הפוטנציאל שלו ולא להפיל כדורים.
עוד דבר שמאפיין את הפאקרס בשנים האחרונות הוא משחק ריצה לא יציב. מאז 2009, בכל שנה לקבוצה היה רץ מוביל שונה והסיפור יחזור גם השנה, עם דחואן האריס, שיקבל את התפקיד הראשי אחרי הפריצה המפתיעה שלו בעונה שעברה. הקבוצה בחרה גם שני רצים אחוריים בדראפט: אדי לייסי מאלבמה, שחלק מהפרשנים טענו שהוא יותר טוב מטרנט ריצ'רדסון וג'ונתן פרנקלין, שנבחר בסיבוב הרביעי למרות מחמאות רבות.
אז מה יהיה? הקבוצה עדיין פייבוריטית לזכות בבית, אבל יש הרגשה שהיא תאבד את הבכורה לשיקגו רק בגלל הפרש פנימי בין שתי הקבוצות. 6:10.
שיקגו ברס
מאזן בעונה שעברה: 6:10.
מאמן: מארק טרשטמן, עונה ראשונה.
הגעות בולטות: מרסליוס בנט (טייט אנד), ג'רמון בושרוד (תאקל), די ג'יי וויליאמס (ליינבקר), ג'יימס אנדרסון (ליינבקר), טום זביקאוסקי (סייפטי).
עזיבות בולטות: בריאן אורלכר (ליינבקר, פרש), ניק רואץ' (ליינבקר, אוקלנד), ג'ייסון קמפבל (קוורטרבק, קליבלנד).
בחירות דראפט: קייל לונג (גארד, סיבוב ראשון), ג'ונתן בוסטיץ' (ליינבקר, סיבוב שני), קאסים גרין (ליינבקר, סיבוב שלישי).
אחרי תשע עונות, אוהדי הברס יראו פנים חדשות על הקווים בדמותו של מארק טרשטמן, שהחליף את לאבי סמית'. האחרון הוביל את הברס בפתיחת העונה הקודמת למאזן 1:7, אך למרות זאת הקבוצה לא הצליחה להגיע לפלייאוף ובהנהלה האמינו שהגיע הזמן לשינוי. בחילופי המאמנים, ההנהלה קיוותה להצטרף לשאר קבוצות הליגה בחשיבה התקפית מתקדמת, בניגוד לפוקוס ההגנתי שאפיין את התקופה של סמית'. טרשטמן, שהגיע מליגת הפוטבול הקנדית, מצטייר כמומחה להתקפה ויותר מכך, מומחה להוצאת המיטב מהקוורטרבק שלו, מה שעשוי להתגלות כמצוין עבור ג'יי קאטלר, שעומד בפני עונת חוזה.
אפשר להתווכח על הדרך שבה קאטלר משחק, אבל כשרון יש לו והרבה. את התותח שיש לקאטלר ביד הוא ימשיך לכוון לעבר ברנדון מארשל, שנתן עונה מעולה ואלשון ג'פרי, שהראה ניצוצות בעונת הרוקי. הקבוצה גם שידרגה את עמדת הטייט אנד עם מרסליוס בנט, שרשם בעונה שעברה מעל 600 יארד במדי הג'איינטס. על הקרקע, מאט פורטה ימשיך לעשות הכל, לתפוס ולרוץ, בתקווה שלא יפצע ומייקל בוש יהיה מוכן על הקווים במידה והסיטואציה המוכרת הזאת בכל זאת תתרחש. מבחינת קאטלר, הוא ישמח לשמוע על השדרוג באופנסיב ליין, עם בחירת הסיבוב הראשון, קייל לונג. בנוסף, הקבוצה הוציאה מעל 20 מיליון דולר על ג'רמון בושרוד, במטרה לתת לקוורטרבק שלה את הצ'אנס הכי טוב לנצח.
בהגנה, נראה שוב את אותן פנים מוכרות, מינוס בריאן אורלכר שפרש. השלישייה המובילה, אך המבוגרת: לאנס בריגס, ג'וליוס פפרס וצ'ארלס טילמן, תמשיך למרר את החיים ליריבים בתקווה לגרום להם לאבד את הכדור. שני שחקנים הרכש החדשים: די ג'יי וויליאמס וג'יימס אנדרסון יאבקו על המקום הפנוי בעמדת הליינבקר אחרי עזיבתו של אורלכר. ולא, לא שכחנו את דווין הסטר, שכדאי שלא תבעטו לעברו.
אז מה יהיה? טרשטמן! קאטלר! מארשל! בנט! פורטה! ההתקפה של שיקגו הולכת לחמם את ליבם של האוהדים הקפואים. 6:10 שוב, אבל הפעם זה יספיק למקום הראשון בבית.
דטרויט ליונס
מאזן בעונה שעברה: 12:4
מאמן: ג'ים שוורץ, עונה רביעית
הגעות בולטות: רג'י בוש (רץ אחורי), גלובר קווין (קורנרבק), ג'ייסון ג'ונס (קורנקבק)
עזיבות בולטות: קליף אבריל (דפנסיב אנד, סיאטל), ג'סטין דוראנט (ליינבקר, דאלאס), סמי היל (דפנסיב תאקל, טנסי)
בחירות דראפט: אזיקיאל אנסה (דפנסיב אנד, סיבוב ראשון), דריוס סליי (קורנרבק, סיבוב שני), לארי ווטפורד (גארד, סיבוב שלישי), דווין טיילור (דפנסיב אנד, סיבוב רביעי)
בדיוק כשחשבנו שדטרויט בכיוון הנכון, הגיעה הנפילה הכואבת בשנה שעברה. הליונס ניצחו רק ארבעה משחקים ולמרות זאת, העניקו לקוורטרבק שלהם מת'יו סטאפורד הארכת חוזה ענקית. למה קבוצה שמשחקת בעיר שפשטה את הרגל הסכימה לפתוח את הארנק שלה על קוורטרבק שמחזיק במאזן 23:1 נגד קבוצות במאזן חיובי? כי כל מה שקרה לא היה באשמתו של סטאפורד, וכי הוא רק בן 25.
סטאפורד סיים את העונה שעברה כמוסר המוביל של הליגה, עם 727 ניסיונות, אבל מסר רק לחצי מהטאצ'דאונים מהעונה שלפני. הסיבה לכך היא שקבוצות הבינו שקלווין ג'ונסון הוא האיום היחידי של הקבוצה ברד זון ורוב האמצעים ההגנתיים התמקדו בו, כך ש"מגהטרון" סיים את העונה רק עם חמישה טאצ'דאונים ועדיין הצליח לשבור שיא עתיק עם מספר היארדים הגבוה ביותר בתפיסה בתולדות הליגה לעונה אחת. מי שסיים שני בקטגוריית הטאצ'דאונים היה טיטוס יאנג, אבל לקבוצה נמאס מההתנהגות הילדותית שלו והתופס שוחרר, מה שמשאיר את הקבוצה עם שני תופסים שחוזרים מפציעות: נייט בורלסון וריאן ברוילס.
למרות זאת, את השדרוג הכי רציני הקבוצה ביצעה בעמדת הרץ האחורי, עם הבאתו של רג'י בוש. נכון שהרץ האחורי הוא כבר לא אותו ילד מלהיב מ-USC, אבל הוא עדיין סיים עם 986 יארדים ושישה טאצ'דאונים בעונה שעברה במיאמי ומדובר בשידרוג ענק לליונס לעומת מייקל לשור, שעדיין ימשיך לעזור. בנוסף, הליונס עדיין קבוצה צעירה ולכן שחקן ותיק כמו בוש יוכל לעזור לקבוצה, שאיבדה בשנה שעברה יותר מדי משחקים ברבע האחרון.
את בחירת הדראפט הראשונה שלה הקבוצה ניצלה כדי להעמיס עוד מסה על הקו הקדמי עם אזיקיאל "זיגי" אנסה. יחד עם ניק פארלי ונדאמוקונג סו, ההגנה של הליונס כבדה, אך אתלטית ומסוגלת להפעיל לחץ רציני על הקוורטרבק. בנוסף, בימים אלה כדאי לעקוב אחרי הארווד רוגלנד הנורבגי, שמנסה לזכות בתפקיד הבועט, אחרי שהקבוצה הזמינה אותו למחנה האימונים עקב סרטון ביוטיוב. אם כבר ספיישל טימס, שווה לזכור גם את שמו של הפאנטר הרוקי, סאם מרטין, שנבחר במפתיע כבר בסיבוב החמישי ויכול לספק עוד קצת חמצן לקבוצה.
אז מה יהיה? יותר גרוע מהעונה הקודמת זה לא יהיה, אבל הבית כל כך חזק ומישהו חייב לסיים אחרון. 9:7.
מינסוטה ויקינגס
מאזן בעונה שעברה: 6:10, הפסד בסיבוב הווילד קארד לגרין ביי
מאמן: לזלי פרייז'ר, עונה רביעית.
הגעות בולטות: גרג ג'נינגס (רסיבר), מאט קאסל (קוורטרבק).
עזיבות בולטות: פרסי הרווין (רסיבר, סיאטל), אנטואן ווינפילד (דפנסיב בק, סיאטל), מייקל ג'נקינס (רסיבר, ניו אינגלנד), כריס קלוואי (פאנטר, אוקלנד).
בחירות דראפט: שאריף פלויד (דפנסיב תאקל, סיבוב ראשון), קסבייר רודס (קורנרבק, סיבוב ראשון), קורדארל פטרסון (רסיבר, סיבוב ראשון), ג'רלד הודג'ס (ליינבקר, סיבוב רביעי)
השחקן הטוב ביותר במשחק, שלוש בחירות דראפט בסיבוב הראשון, בועט שלא מחטיא ושדרוג רציני בעמדת הרסיבר אמורים להיות מתכון בטוח להצלחה נוספת של הווייקינגס, אך במצב של מינסוטה, עם כריסטיאן פונדר בעמדת הקוורטרבק ועם האיכות של בית הצפון, כלום לא מבטיח הופעה נוספת בפלייאוף.
פונדר הוא מסוג הקווטרבקים שצריכים לעבוד קשה כדי לקנות את אמון הציבור. הוא סיים במקום ה-21 בדירוג הרייטינג ו-6.08 היארדים אותם השיג פר מסירה מיקמו אותו במקום הלפני האחרון מבין כל הפותחים בעונה שעברה. מצד שני, כשיש לך את אדריאן פיטרסון, הקוורטרבק שלך לא צריך לעשות הרבה. ה-MVP סיים עונה מדהימה, לאחר שחזר מפציעה קשה ועבר את רף 2,000 היארדים בריצה, כשהוא מגרד את שיא כל הזמנים. הוא כבר הכריז שהוא לא רק הולך לעשות זאת שוב, אלא שהוא גם מכוון לעבר קו ה-2,500, דבר שיכתיר אותו רשמית כעל אנושי (רגע של פנטזי: אם אתה מחזיק בבחירה הראשונה בדראפט, תדאג שאתה עושה את הדבר הנכון ובוחר ב-AP). כדי לעזור לפונדר ולהוריד מעט מהלחץ על פיטרסון, הקבוצה גרמה לגרג ג'נינגס הוותיק לעשות את הדבר האסור ולהצטרף מהפאקרס. גם הרוקי, קורדארל פטרסון, יעשה רעש עם מספר ריצות עמוקות.
בהגנה, הקו הקדמי מאוד מעניין בגלל ששלושת השחקנים המובילים נמצאים בעונת חוזה. ג'רד אלן, בריאן רובסון וקווין וויליאמס כבר לא צעירים, ממוצע הגילאים שלהם עומד על 30 והם חייבים לתת עונה טובה כדי להשיג חוזה ארוך טווח. אלן צריך לדאוג הכי פחות כי הוא מגיע אחרי עונה נוספת בה הוביל את הקבוצה בסאקים עם 12 כאלה.
אז מה יהיה? הקבוצה נהנתה ממזל רב וסיימה במאזן 1:5 במשחקים צמודים. ההיסטוריה מוכיחה שדבר כזה אמור להתהפך בשנה שלאחר מכן. 8:8, וגם AP לא ישיג 2,000 יארד שוב.
