החתימה מחדש של ניקולה פקוביץ' במינסוטה סימנה את סופו המעשי של הקיץ ב-NBA. לא נשארו שחקנים מעניינים באמת בשוק החופשי, השמועות על טריידים הולכות ודועכות ונדמה שהקבוצות סגרו את הסגלים שיפתחו את העונה. אבל המצב הזה יכול להטעות. הטרייד החשוב ביותר של הקיץ שעבר, זה שהעביר את ג'יימס הארדן ליוסטון, התרחש בסוף אוקטובר, רגע לפני פתיחת העונה. מבט על הסגלים הנוכחיים מראה שהשנה, יותר מבדרך כלל, לא מעט שחקנים טובים נמצאים בסיטואציות שלא מתאימות להם, שהיו אמורים לעבור בטרייד הקיץ ולא עברו, מה שמגדיל את הסיכוי למהלך מפתיע בהמשך הקיץ או בשלב מוקדם של העונה.
לפני שנעבור לרשימת המועמדים המרכזיים לעבור בהמשך הקיץ, הנה כמה שלא נכנסו: צמד התאומים למרקוס (אולדרידג') ודמרקוס (קאזינס) לא נכנסו כי עושה רושם שבשני המקרים התקבלה החלטה לפתוח את העונה ולראות לאן זה מוביל, למרקוס נותן צ'אנס לפורטלנד שנראית יותר ויותר כמו קבוצה ראויה ודמרקוס נותן צ'אנס נוסף לסקרמנטו לנסות לחנך אותו. גם קווין לאב לא ברשימה כי הוא נמצא בקבוצה מבטיחה, אבל עוד עונה בעייתית מצד מינסוטה ודיבורי הטרייד סביבו, לקראת אופציית היציאה שלו מהחוזה ב-2015, ילהטו בקיץ הבא. אמארה סטודומאייר מיותר לגמרי בניו יורק, אבל אף קבוצה לא מתכוונת להתקרב לחוזה הענק והלא מבוטח שלו.
ועכשיו, לרשימה. כאמור, רוב הסיכויים שכל השחקנים האלה יפתחו את העונה בקבוצות שלהם, אבל הסיטואציה שלהם היא כזו שלא מאוד נופתע אם הם כן יועברו:
רייג'ון רונדו (בוסטון סלטיקס)
האופציה הכי המעניינת. בוסטון עומדת בצומת בו אין ספק שהיא חייבת לפנות, אבל עדיין לא ברור לאיזה כיוון. בלי רונדו זאת קבוצת לוטרי שמסתערת בכל הכוח על בחירת דראפט גבוהה, איתו זו קבוצה שעשויה להיאבק על מקום בפלייאוף והנכסים היחידים שלה לבנייה מחדש הם בחירות דראפט נמוכות שהיא אגרה. לכל אורך הקיץ היו שמועות על טרייד של רונדו, אבל לא בטוח שדני איינג' חשב על כך ברצינות. יכול להיות שאיינג' בונה עליו, כשיחזור מהפציעה שלו, להיות הפרנצ'ייז פלייר שסביבו הכול נבנה. הבעיה היא שלא בטוח שלרונדו, שהתרגל לצמרת הגבוהה, תהיה סבלנות לחכות כמה שנים עד שאיינג' יצליח (בשאיפה) לבנות לו סגל מנצח. לכן, אם תבוא הצעה מפתה מקבוצה שתסכים לקחת גם חוזה מעיק או שניים ולתת נכסים עתידיים וחוזים גמורים, לא בטוח שאיינג' ירשה לעצמו לסרב.
פאו גאסול (לוס אנג'לס לייקרס)
אוקיי, זה לא יקרה, גאסול נמצא ברשימה הזאת על תקן שחקן שחבל שלא עבר או נחשב למועמד רציני לעבור. זה לא יקרה כי עושה רושם שראשי הלייקרס חיים בלה לה לנד ומאמינים, או רוצים שנחשוב שהם מאמינים, שלקבוצה שלהם (או, ליתר דיוק, לאוסף החוזים הגמורים שלהם) יש סיכוי לדבר בצמרת בעונה הקרובה. הסיכוי המרכזי של החבורה הזאת הוא להיות קבוצת ההגנה החלשה בליגה. בהנחה שקובי בריאנט מחוץ לתחום, גאסול, עם החוזה הגמור העצום שלו, הוא הנכס המרכזי שיכול לאפשר ללייקרס להשיג שחקנים עם עתיד, בחירות דראפט וקצת חיסכון במיסים. בגיל 33, עוד יש לו מה לתרום לקבוצות צמרת בשנה-שנתיים הקרובות. כרגע, נראה שהסיכוי היחיד שאופציית הטרייד על גאסול תהפוך לרצינית הוא שתהיה נסיגה משמעותית בשיקום של קובי מהפציעה. לפי הדיווחים, המצב הפוך.
לואל דנג (שיקגו בולס)
האופציה הכי מבאסת. הטרייד על הארדן הגיע לאחר שבעלי הבית באוקלהומה סיטי לא היו מוכנים לשלם מס מותרות, השנה הקונטנדרית שמסוגלת לוותר ברגע האחרון על שחקן מפתח כדי לחסוך כסף עשויה להיות שיקגו. נכון לעכשיו, הבולס ישלמו בעונה הבאה יותר מ-80 מיליון דולר לפני המסים שבחוקים החדשים הופכים למשמעותיים יותר, ויתור על דנג יוריד אותם מתחת לתקרה. החוזה של דנג נגמר בקיץ הבא ולא בטוח שבבולס מעוניינים לתת הצעה חדשה, יקרה וארוכה לשחקן שיהיה בן 29 בתחילת החוזה הבא, לכן טרייד עשוי להיות הדרך היחידה לקבל עבורו ערך לטווח ארוך. אם הבעלים ג'רי ריינסדורף היה מעוניין לחסוך, האופציה ההגיונית יותר הייתה להשתמש באמנסטי על קרלוס בוזר, אבל זה מסוג הדברים שהוא יכול להחליט עליהם רגע לפני פתיחת העונה ולהכניס את המערכת למלכוד.
עומר אסיק (יוסטון רוקטס)
האופציה הכי סבירה. מהרגע שדוויט הווארד נחת בטקסס אסיק הביע רצון לעבור. הסנטר הטורקי תורם בדרכים שדומות מאוד לסופרמן והוכיח בעונה שעברה שהוא טוב מכדי להיות המחליף שנותן לדוויט עשר דקות מנוחה (וגם מרוויח יותר מדי בשביל זה). יוסטון גם הביאה את מרקוס קמבי בדיוק בשביל המשבצת הזאת. דריל מורי הכריז לאחרונה שהווארד עשוי לשחק פאוור פורוורד לצד אסיק, זה נשמע הרבה יותר כמו ניסיון להוכיח שהוא לא לחוץ על טרייד ובכך להעלות את המחיר של אסיק מאשר אופציה שיש בה הגיון מקצועי. לא כדאי להתבלבל - מורי מחפש את המהלך הנכון ואם הוא יגיע הקיץ הוא לא יהסס לקפוץ על ההזדמנות. האפשרות שעלתה מיד אחרי שהווארד הגיע - אסיק לניו אורלינס וראיין אנדרסון לרוקטס, זו עדיין נקודת הפתיחה המעניינת ביותר.
אנדרסון ורז'או (קליבלנד קאבלירס)
בשנים האחרונות הברזילאי שיחק כמו אולסטאר כ-30 משחקים ואז גמר את העונה, תוך כדי כך היו שמועות על טריידים אפשריים שיעבירו אותו לקבוצה רצינית יותר מקליבלנד. השנה הקאבס עושים רושם רציני, אבל מילאו את עמדות הפנים בשחקנים שאמורים לקבל דקות - אנדרו ביינום, הבחירה הראשונה אנתוני בנט שיכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד וארל קלארק מצטרפים לוארז'או, טריסטן תומפסון וטיילר זלר. לא ברור איך אמורה להיראות הרוטציה בקבוצה כזאת. וארז'או מספיק מוכשר כדי להיות סנטר מוביל בקבוצה ראויה, אבל הגוף שלו הודיע פעם אחרי פעם שעדיף לו להיות מחליף בקונטנדרית שמפקחת על הדקות שלו. אם תהיה קבוצה כזאת שתציע לקאבס שחקן חוץ סביר בתמורה, לא בטוח שקליבלנד תסרב.
מרצ'ין גורטאט (פיניקס סאנס)
איך הגענו למצב שיש כל כך הרבה קבוצות עם עומס יתר בעמדת הסנטר? בלי לשים לב, העמדה הנעלמת צברה בשנים האחרונות כמות מרשימה של סנטרים סבירים ומעלה, כיום כמעט לכל קבוצה יש לפחות אחד. גורטאט תפס את המשבצת הזאת בפיניקס בשנים האחרונות, אבל יעביר את הלפיד לרוקי המבטיח אלכס לן. החוזה של הפולני מסתיים בסוף העונה, הנוכחות של לן הופכת את הסיכוי שפיניקס תציע לגורטאט חוזה חדש לקלוש, שני הצדדים לא אמורים להיות מעוניינים בכך. הסאנס יכולים להיעזר בשחקנים טובים כמעט בכל עמדה, לכן נין לצפות שהם לא ירצו לוותר על האפשרות להרוויח משהו על גורטאט בטרייד לפני שהוא עוזב, אם לא בקיץ אז במהלך העונה. מצב דומה יש להם בעמדת הפוינט גארד עם גוראן דראגיץ' ואריק בלדסו, אבל את השניים האלה עוד ניתן לדמיין משחקים ביחד ועושה רושם שהמאמן החדש ג'ף הורנסק יבחן את האפשרות הזאת במהלך העונה.
ארון אפללו (אורלנדו מג'יק)
מהרגע שאורלנדו לקחה את ויקטור אולדיפו בבחירה השנייה בדראפט, מעמדו של אפללו הפך למעורער. אמנם המג'יק מנסים להשתמש באולדיפו כפוינט גארד, אבל קשה להאמין שהם יתעקשו להכריח את הרוקי המוכשר לשחק בעמדה שלא טבעית לו רק כדי לא לוותר על אפללו. היו כבר שמועות חזקות על טרייד של אפללו לקליפרס ובלדסו למג'יק שבסוף לא קרה, אבל אם תעלה אופציה חדשה מהסוג הזה, בעיקר אם מדובר בפוינט גארד צעיר ומבטיח, אורלנדו לא אמורה להסס.
רודי גיי (טורונטו ראפטורס)
הקנדים תקועים בבינוניות וגיי הוא בדיוק השחקן שישאיר אותם שם - טוב מדי בשביל התחתית, לא מספיק טוב בשביל להוביל בעצמו קבוצה לצמרת והחוזה העצום שלו ימנע כל סיכוי למהלך מעניין גם בקיץ הבא. מסאיי יוג'ירי לא הגיע כדי להשאיר את הקבוצה בינונית, ניתן לסמוך על המנג'ר האקטיבי שימצה כל אפשרות למצוא לגיי קבוצה שיותר מתאימה לו בלי לקבל בחזרה התחייבויות ארוכות ולהתחיל לבנות מחדש באמת. אבל לא בטוח שיהיו קופצים על המציאה.
