פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לאן נעלמה אייאקס הצרפתית: מדור משחקי סוף השבוע באירופה

        המפגש של נאנט מול פ.ס.ז' הוא לא רק קרב בין הכסף למורשת. זו הזדמנות מצוינת לברר מה קרה לאימפריה המבריקה, כיצד ההנהלה הרסה הכול ומה נותר מזה, כשרואים מה קורה בשאר הליגה הצרפתית. מיכאל יוכין עם משחק השבוע שלו באירופה, ושלוש המלצות נוספות. המדור חוזר

        מתרפקים על זכרונות העבר: נאנט – פ.ס.ז', ראשון, 22.00

        אין דרך טובה יותר לפתוח את המדור בעונתו החדשה, מאשר להציג את אחד השערים הקבוצתיים המרהיבים ביותר אי פעם. 19 שנה עברו מאז ה-19 באוגוסט 1994, והמהלך הזה עדיין מרגש, גם אחרי עשרות צפיות. עם כל הכבוד לדבריו של מינו ראיולה על מריו באלוטלי, זו מונה ליזה האמיתית של הכדורגל, וטבעי שהיא נוצרה על אדמת צרפת. אפשר רק לקנא במי שעומד לצפות בו עכשיו בפעם הראשונה.

        האמנות של ריינאל פדרוס ופטריס לוקו הביאה לנאנט ניצחון 0:1 על פריס סן-ז'רמן, האלופה המכהנת, במחזור החמישי באחת העונות הגדולות של החבורה בצהוב-ירוק בהיסטוריה. נאנט דהרה לאליפות כבירה ב-1994/95, עם 21 ניצחונות והפסד אחד בלבד ב-38 משחקים. המשחק ההתקפי השוטף שלה גרם הנאה טהורה לכל מי שזכה לראותה – רק חבל שלפני שני עשורים האינטרנט טרם הביא את הבשורה לכל רחבי העולם.

        ההצלחה של נאנט התבססה לאורך שנים ארוכות מאוד על אקדמיה נפלאה. לוקו ופדרוס לא נרכשו במקומות זרים, אלא צמחו בה, וכמוהם גם כריסטיאן קראמבו, ניקולה אודק, וקלוד מאקללה שהצטרף לקבוצה בגיל 18. הנרי מישל, מגדולי הקשרים של צרפת בשנות ה-70', וימים מאמן הנבחרת, הוא איש נאנט. פס הייצור הפנטסטי של הקנריות הביא לצרפת את מקסים בוסיס ואת וויליאם אייאש, בהמשך את דידייה דשאן, וגם את מרסל דסאי.

        כל הנערים שגדלו באקדמיה למדו כדורגל מהיר של מסירות קצרות, ופיתחו הבנה עיוורת ביניהם. סגנון המשחק של נאנט היה שם דבר ברחבי היבשת, ובית הספר שלה לכדורגל הושווה פעמים רבות לזה של איאקס. אלה היו שניים מהמועדונים החשובים בעולם. יש משהו סמלי מאוד בכך שדווקא עונת 1994/95 הייתה כה נהדרת עבור שניהם. במקביל לזכייתה של נאנט באליפות, הניפה איאקס את גביע האלופות עם קבוצת הילדים שצמחה בהדרכתו של לואיס ואן חאל. ואז, בדצמבר 1994, הגיע חוק בוסמן, וכל המודל העסקי המשובח של מועדונים מסוג זה נהרס מבלי לשוב. האמסטרדמים לפחות נותרו בצמרת הכדורגל ההולנדי. גורלה של נאנט היה גרוע הרבה יותר, אם כי התנהלותה שלה עצמה תרמה לכך המון.

        קלוד מקללה שחקן נאנט מול ברונו אירלה שחקן מונאקו (AP , Lionel Cironneau)
        שחקן ענק שהיה רק חלק מפס ייצור של מועדון מפואר. קלוד מקללה (בצהוב) מימיו בנאנט (צילום: AP)

        במשך ארבעה עשורים הייתה היציבות לסמל המסחרי של נאנט, בדיוק כמו הסגנון הייחודי שלה. בין 1960 ל-2001 היו בקבוצה חמישה מאמנים בלבד. ז'וזה אריבאס בנה אותה במשך 16 שנה, העלה אותה לליגה הבכירה וזכה בשלוש אליפויות. ז'אן ונסאן, לשעבר סקורר אגדי בריימס, ירש אותו ב-1976, כיהן במשך שש שנים וזכה בשתי אליפויות משלו. ב-1982 קיבל את התפקיד ז'אן-קלוד סודו, אחד האנשים החשובים בתולדות הכדורגל הצרפתי, וזכה בתואר בעונתו הראשונה. סודו גדל בנאנט, בילה בה את כל הקריירה כשחקן, ולאחר מכן עבד 10 שנים באקדמיה לפני שקודם וסחף את הקבוצה הבוגרת להישגים. מירוסלאב בלאז'ביץ' החליף אותו לשנתיים כאשר סודו לקח הפסקה בשלהי שנות ה-80', אך האגדה חזרה – והוא היה על הספסל כאשר לוקו ופדרוס ארגנו את המופע המטריף נגד הפריזאים. ב-1997 החליף אותו ריינאל דניו – גם הוא שיחק בנאנט בלבד ועבד באקדמיה 20 שנה. בהדרכתו זכתו הקנריות בתואר הסנסציוני ב-2001 – האליפות האחרונה לפני עידן השליטה של ליון.

        כעבור חצי שנה, כאשר הקבוצה נקלעה למשבר בליגה במקביל להצלחה מסחררת בליגת האלופות, פוטר דניו. זה היה הרגע בו הסתיימה ההיסטוריה המפוארת של נאנט, וסיוט האוהדים החל. ב-2001 נרכש המועדון על ידי אנשים שלא הבינו דבר בכדורגל, הנשיא הגיע מעולם פורמולה-1, והבלגן החל. אחרי חמישה מאמנים ב-41 שנה, החליפה נאנט ב-12 השנים האחרונות 13 מאמנים. היא גם החליפה בעלות פעמיים נוספות. מהיציבות שאפיינה אותה לא נותר דבר. לא מפתיע, אם כך, שהאקדמיה הוזנחה, הסגנון נעלם, דעתם של האוהדים לא נלקחה בחשבון, ומועדון הפאר הפך לקבוצה זניחה ולא רלוונטית.

        ב-2007, אחרי 44 שנים רצופות בליגה הבכירה, ירדה נאנט לליגה השניה. היא שבה מיד עם שחקן העבר מישל דר-זקריאן על הקווים, אבל הוא הודח בעקבות פתיחת עונה כושלת, וב-2009 צללו הקנריות שוב לליגה השנייה. הפעם לקח להן ארבע שנים לחזור, ואלה היו ימים קשים במיוחד. לפני שנתיים ריחפה מעל הקבוצה סכנה ממשית של ירידה לליגה השלישית. החזרתו של דר-זקריאן לספסל הביאה למפנה, אולם נאנט עדיין רחוקה שנות אור ממועדון האטרקטיבי והפופולרי של המאה הקודמת. האוהדים נרגשים להיות שוב במרכז העניינים בליגה הצרפתית הבכירה, אבל הכדורגל של הקנריות אפור למדי, והברדק הניהולי עצום.

        שחקן פורטו פארדס חוגג שער מול נאנט ב-2001 (AP , Steven Governo)
        התמונה שמספרת את הנפילה. נאנט סופגת ומודחת מאירופה ב-2001 (צילום: AP)

        הכשלים באו לידי ביטוי בשיתופו של עבדולאיה טורה במשחק הביתי מול באסטיה במחזור הראשון לפני שבועיים. טורה סחב עונש השעיה בגלל כרטיסים צהובים שספג במשחקי קבוצת המילואים, וכעת עלול הניצחון 0:2 להתהפך להפסד טכני. החלוץ הסרבי פיליפ ג'ורג'ביץ', הכוכב הגדול של הקנריות שכבש 20 שערים אשתקד והעלה את הקבוצה במו רגליו, יצא במתקפה חריפה על ההתנהלות וטען: "יש במועדון הזה המון פקידים שלא עושים כלום". עיתונאים מקומיים ראו בכך רמז לעזיבתו הקרובה – ליון חושקת לרכוש את הסקורר, אם כי כישלון ההעפלה לליגת האלופות יכול לגרום לביטול העסקה.

        פרשת טורה הטילה צל על החזרה המרגשת, והשכיחה מעט את האירוע הגדול באמת שהתרחש בביקורה של באסטיה – שובו של השוער מיקאל לאנדרו לאצטדיונו האהוב במדי היריבה. השוער, שגדל באקדמיה של נאנט, נזרק להרכב על ידי סודו בגיל 17 וקיבל את סרט הקפטן בגיל 19, עמד במשך עשור בין הקורות, והיה אחד המבקרים הבוטים ביותר של ההנהלה שהרסה את הקבוצה בתחילת העשור הקודם. האוהדים היו לצידו, וגם אחרי שעזב לפריז סן-ז'רמן בקיץ 2006 נותר לאנדרו אליל היציעים. הוא זכה לתשואות אדירות במשך כל המשחק, ספג שני שערים וירד מנוצח.

        למרות הניצחון, נאנט בקושי הצליחה להחזיק בכדור נגד באסטיה, והתסריט חזר על עצמו מול לוריין במחזור השני, אז הפסידו הקנריות בצדק 2:1. עם או בלי ג'ורג'ביץ', סיכוייהם לשרוד לא גבוהים, והאוהדים באצטדיון הנהדר יכולים רק להתרפק על זיכרונות העבר. הגעתה של פריס סן-ז'רמן, ההיפך המוחלט של נאנט מבחינה היסטורית, מחדדת זיכרונות אלה. פ.ס.ז' תמיד הייתה קבוצה דורסנית שהתבססה על רכש הכוכבים מיריבותיה, ולראיה – לוקו, האיש ששלח את הכדור המדהים לרשת של ברנאר לאמה וסיים את עונת 1994/95 עם 22 שערי ליגה, נמכר כבר באותו הקיץ לפארק דה-פרנס. רק שהוא לא הצליח שם, והקריירה המבטיחה שלו ירדה לטמיון.

        המפגש בין נאנט לפ.ס.ז' הוא הקרב בין העבר להווה, בין המסורת לכסף, בין המורשת למגלומניה, בין הכדורגל הטהור לביזנס. הקבוצה של לורן בלאן תעלה עם שני צרפתים לכל היותר בהרכב, לקרניות צפויים להיות שישה או שבעה מקומיים על הדשא, כולל ז'ורדן ורטו שזכה עם צרפת בגביע העולם לנבחרות עד גיל 20 בחודש שעבר בטורקיה. ברור לחלוטין מי הפייבוריטית, אבל ברור לא פחות את מי יעודדו אוהדי הכדורגל במדינה שלמה, על אף שמהקסם של נאנט נותר בימים אלה, למרבה הצער, בעיקר השם.

        שחקן פריס סן ז'רמן אדינסון קבאני (רויטרס)
        אחד השחקנים שמייצגים את ההווה. הרכש היקר של סן ז'רמן אדינסון קבאני (צילום: רויטרס)

        שימו לב לאיסלנדים: הרנבן – איאקס, שישי, 21.00, ספורט2

        הביקור של מרקו ואן באסטן במגרשה של איאקס תמיד מושך תשומת לב, אבל הפעם כדאי להתרכז דווקא בחלוצים שישחקו על המגרש. אחרי שני מחזורים, מוביל את טבלת הכיבושים אלפרד פינבוגאסון, עם ארבעה שערים. האיסלנדי בן ה-24 הפציץ 24 פעמים בעונה שעברה, הוא ניחן בטכניקה מעולה וחושים נפלאים בתוך הרחבה, וקצת מוזר שרק סלטיק הביעה בו עניין רציני בחלון ההעברות הנוכחי. המכירה הגדולה שלו עוד תגיע, אבל בינתיים הוא יעלה מול חברו לנבחרת, קולביין סיגטורסון בן ה-23, שהחמיץ חלק ניכר משתי העונות הקודמות בגלל פציעות, אבל בכל זאת מצא את הרשת בכל הזדמנות שניתנה לו. את העונה החדשה הוא החל עם צמד בניצחון 1:2 בקלאסיקר נגד פיינורד ביום ראשון. ואגב, איסלנד רחוקה נקודה בלבד מהמקום בפלייאוף בבית הקל ביותר במוקדמות במונדיאל. כדאי לעקוב.

        אלפרד פינבוגאסון שחקן הרנבן (GettyImages , Dean Mouhtapoulos)
        טכניקה מעולה וחושים נפלאים בכתבה. פינבוגאסון (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        דניסוב מול האקסית: דינמו מוסקבה – זניט, שבת, 12.30, ספורט1

        לפני קצת פחות משנה עורר איגור דניסוב, שחקן הבית והסמל של זניט, סערה גדולה כאשר דרש להשוות את שכרו לזה של הולק בעברות ההחתמה המתוקשרת של החלוץ הברזילאי לצדו של אקסל ויסטל. במשך כמעט חודשיים שבת דניסוב ונשלח להתאמן עם הנוער. לבסוף, הוא התנצל והוחזר, אבל היחסים עם המאמן לוצ'יאנו ספאלטי נהרסו, ובקיץ הוחלט להיפטר מקפטן רוסיה. אנז'י קפצה על המציאה, שילמה 15 מיליון יורו, אבל ראו איזה פלא – תוך שבועות ספורים עורר דניסוב בלגן גדול גם שם, היה קרוב ללכת מכות עם סמואל אטו, והמתיחות הגדולה הייתה בין הגורמים להפסקה הפתאומית של הפרויקט הראוותני במחצ'קלה. במסגרת מכירת החיסול, הועבר דניסוב לדינמו. לפי התוכניות המקוריות, הוא היה אמור לפגוש את האקסית בשבוע שעבר, אבל אנז'י הובסה באצטדיונה של זניט בלעדיו. כעת הוא יעלה לראשונה בחייו מול הקבוצה היחידה שהכיר עד הקיץ. משעמם זה לא יהיה.

        איגור דניסוב, שחקן אנז'י מחצ'קאלה (GettyImages , Epsilon)
        הקש ששבר את גב הפרויקט הראוותני במחצ'קלה. דניסוב (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        וואה, וואה, וואה: ורונה – מילאן, שבת, 19.00

        ואם כבר התחלנו עם שער ענק משנות ה-90, נסיים עם עוד אחד. ורונה חוזרת לליגה האיטלקית הבכירה אחרי היעדרות בת 11 שנים, ומעבר לאליפות המופלאה ההיא ב-1985 בניצוחו של פרבן אלקיאר הדני, היא זכורה בעיקר בזכות ג'ורג' וואה שכבש מולה בסלאלום הבלתי נשכח הזה. יאללה, באלוטלי, זה הזמן לשחזר.