כל כדורגלן ישראלי שחותם בקבוצה אירופית הופך מיד לשגריר של כבוד. כל קבוצת כדורסל ישראלית שמשחקת באירופה אמורה לייצג בכבוד את המדינה, על אף שרבים משחקניה בכלל לא ישראלים. ככה זה. עיקר תשומת הלב שלנו - צרכני הספורט - מופנית כלפי הנציגים שלנו (או לא באמת שלנו) בשני ענפי הספורט הפופולאריים ביותר. כל ספורטאי אחר שרוצה לזכות בהכרה כאן חייב להיות מינימום אלוף עולם, אלוף אירופה או טניסאית שנגעה בטופ 10 כמו שחר פאר.
ואם כבר מדברים על טניס ועל שחר פאר, בשנה החולפת הופתענו לראות טניסאית ישראלית אחרת, שעד לטורניר הגרנד סלאם האחרון בניו יורק, הצליחה לחלוף על פניה של פאר לשבוע אחד, אבל גם זה נחשב הישג לא טריוויאלי בכלל בטניס הישראלי. אחרי שנים של עליות ומורדות, יוליה גלושקו סוף סוף הצליחה להביא לידי ביטוי את הכשרון שלה בטניס, ובגיל 23 היא סיימה תחרות חלומית עם ההעפלה לסיבוב השלישי באליפות ארצות הברית הפתוחה וכניסה למאיה הראשונה בדירוג העולמי.
למרות שאת רוב הישגיה לפני כן רשמה גלושקו בסבב ה-ITF, כלומר טורנירים קטנים יותר מאלו המוכרים לנו, היא הצליחה לעלות בתחילת העונה בפעם השניה בקריירה להגרלה הראשית בטורניר גרנד סלאם (הרולאן גארוס). בנוסף, עברה את המוקדמות בטורניר טורונטו היוקרתי, שם נכנעה בסיבוב הראשון לסמנתה סטוסור האוסטרלית, מבכירות הטניסאיות בעולם כיום, אחרי קרב צמוד. חוץ מזה, גלושקו הייתה הכוכבת הגדולה של הנבחרת הישראלית בטורניר גביע הפדרציה שהתקיים בפברואר האחרון באילת, שבו ניצחה את הפולניה מספר 2 אורסולה רדוואנסקה. לקראת השנה החדשה, שנת הפריצה של יוליה גלושקו - שאלנו אותה אם חלומה סוף סוף התגשם. הראיון עם גלושקו נערך ערב פתיחתה של אליפות ארצות הברית הפתוחה, אבל כבר אז היא הרגישה שהיא שייכת לרמות הרבה יותר גבוהות מהמיקומים שבהם היא מדורגת.
"אני חושבת שעד עכשיו הייתה לי שנה לא רעה", היא אומרת. "היו לי כמה ניצחונות משמעותיים ומשחקים טובים, למשל המשחק נגד סטוסור. זאת אמנם לא הייתה פריצת הדרך שחיכיתי לה שנים רבות, אך זאת בהחלט הייתה התקדמות והכי חשוב הוא שהוכחתי לעצמי שמקומי הוא בין הטניסאיות הטובות".
-מה השתנה בשנה הזאת לעומת השנים הקודמות? מה הביא אותך לגעת כמה פעמים במאיה הראשונה בעולם?
"השתפרתי השנה משמעותית. אני יותר חזקה ויותר בכושר. אני גם מאמינה וחושבת שזה הרבה בראש. התבגרתי ואני מבינה הרבה יותר טוב את המשחק, ברור לי מה אני צריכה ולא צריכה לעשות. לאט לאט אני גדלה לתוך זה. ידעתי הרבה זמן שאני יכולה להיות במאיה הראשונה, אבל המרחק בין להיות מדורגת 200 או אפילו 150 בעולם לבין להיות מדורגת 100 הוא די גדול. נכון שאפשר להתקדם בדירוג בתוך כמה שבועות, אבל זה משהו שצריך להיות מוכנים אליו. אני מרגישה עכשיו מוכנה יותר מתמיד ואני נחושה להגיע רחוק ולעבוד מאוד קשה בשביל זה".
-איך זה להפוך לטניסאית הישראלית מספר 1?
"להיות מספר 1 בארץ זה נפלא, אבל תמיד יש לאן לשאוף בגזרה העולמית".
גלושקו נולדה לפני 23 שנה באוקראינה ועלתה לישראל בגיל 9, היישר לאקדמיית הטניס בארץ. בגיל נערות היא נחשבה לטניסאית מבטיחה שדורגה עשירית בעולם לגילה, אבל המעבר לבוגרות היה קשה עבורה, כמו לרוב הטניסאיות בעולם ש"נתקעות" בחלק הקשה. מאחר ומדובר בענף ספורט עם הרבה כוכבות צעירות שבגיל 25 כבר נחשבות ל"מבוגרות", לא מעט אנשים החלו להספיד את הקריירה של גלושקו. תוסיפו לכך את העובדה שטניס הוא ענף יקר שדורש השקעה מאסיבית בשחקנים, ותקבלו את כל הסיבות לקריירה מבטיחה שנקטעה. בסופו של דבר אפשר לומר שגלושקו הייתה במקום הנכון ובזמן הנכון: הנהלת איגוד הטניס התחלפה, ובשנתיים האחרונות כטניסאית מספר 2 היא קיבלה תמיכה גדולה שבאה לידי ביטוי בצוות קבוע שנמצא איתה בארץ ובחו"ל. הצוות כולל את המאמן הראשי אסף אינגבר מאקדמיית תל אביב, את המאמן שנוסע עם גלושקו לחו"ל, לירן קלינג, ומאמן הכושר יורם מנחם.
-אז איך את מצליחה לשרוד?
"טניס הוא אכן ספורט מאוד יקר. איגוד הטניס עוזר לי המון ובלעדיו אני לא יודעת איך הייתי מצליחה. רוב הכסף שאני מרוויחה הולך למימון הוצאות. הצוות שלי מדהים. קשה מאוד למצוא אנשים שבאמת מאמינים בך ומשדרים את זה כל הזמן. אני חושבת שיש לי מזל גדול, שפגשתי אדם כמו אסף שמחבר אותי לאנשים שמוכנים לתת לי הכל על מנת שאצליח. זה מאוד חשוב לי, זה מחזק אותי, זה נוטע בי את האמונה שאני יכולה להיות הכי טובה בכל מצב, גם אם אני עולה למשל לשחק נגד סרינה (וויליאמס, ד"ב). כששיחקתי מול סטוסור, לירן הסתכל לי בעיניים לפני המשחק ואמר: 'את לא צריכה לעשות משהו יוצא דופן. את פשוט צריכה לשחק כמו שאת יודעת. הטניס שלך מספיק טוב בשביל לנצח אותה'. אני יודעת שלירן באמת האמין במה שאמר. זה היה מאד משמעותי עבורי ואלה האנשים שאני צריכה לצדי".
-ספרי קצת על אותו משחק נגד סמנתה סטוסור, שהיה קרוב להפוך לניצחון הראשון שלך בסבב המקצועני.
"זה היה המשחק שבו הבנתי בעצם שאני שייכת לשם ויכולה לשחק ברמות האלה. עליתי למשחק מאוד רגועה ועם הרבה ביטחון עצמי וזו לדעתי הסיבה שהיה משחק צמוד יחסית. המשחק מול סטוסור הוא המשחק הראשון שלי נגד מישהי מהעשירייה הראשונה. ממש חיכיתי למעמד הזה. מבחינתי היה משחק מעולה. סטוסור הייתה מאוד לחוצה ומאחר שהגעתי עם הרבה ביטחון, לא הייתי מופתעת שלקחתי את הסט הראשון. התאכזבתי מאוד מההפסד, אבל הבנתי שהמשחק חיזק את האמונה שלי ביכולתי להיות בין הטובות. אני צריכה כמובן להמשיך להאמין ולעבוד קשה".
-מה היה רגע השיא שלך העונה?
"לפני אליפות ארצות הברית זה היה הניצחון על רדוואנסקה בגביע הפדרציה והעלייה מהמוקדמות ברולאן גארוס. לאחר מכן אליפות ארצות הברית הפתוחה. במשחק נגד הנטוחובה הובלתי, אבל לא הכל היה תלוי בי. לא הייתי יכולה לשחק טוב יותר ממה ששיחקתי ולכן אני לא מתחרטת על שום דבר כי נתתי את כל כולי".
-מה למדת על עצמך בשנה הזאת?
"למדתי שעם עבודה קשה, ממוקדת ומסודרת, בליווי של מאמן מקצועי, אני בהחלט יכולה להתקדם ולשפר את הישגי".
לפני שנה בדיוק צפה טניסאי העבר גלעד בלום ביוליה גלושקו משחקת במוקדמות אליפות ארצות הברית. לאחר מכן כתב ב"גלובס" את המחמאות הבאות: "תמחקו את סימני השאלה, מדובר בשחקנית סבב לגיטימית ואני מוכן לחתום שזה עניין של זמן עד שהיא תיכנס למאייה הראשונה בעולם".
דבריו של בלום התגשמו, והטניס של גלושקו הפך מהססני לאסרטיבי יותר כשהכשרון כמובן תמיד היה שם, וזה כנראה ההבדל בין טניסאית שמתרוממת לאחת שלא.
-איפה הייתה נקודת הפריצה שלך? ולמה רק עכשיו?
"אני חושבת שאני מתבגרת ומתפתחת לאט לאט ומשפרת את יכולות המשחק שלי. אני מבינה את המשחק הרבה יותר טוב, אני מבינה שאני לא צריכה להכות בכל כדור הכי חזק שאפשר, אלא יכולה גם להכות רק ב-70 אחוז מהעוצמה שלי וזה מספיק. אי אפשר להצביע על נקודה מסוימת שבה הכל התחיל. זה פשוט שילוב של המון גורמים והרבה תמיכה מהצוות שלי ומהמשפחה כמובן. לא הייתי יכולה לעשות את זה לבד, היה לי חשוב לדעת שאם אני נופלת תמיד יש מישהו שיתמוך בי. ברור שזה לא משהו שאני חושבת עליו במשחקים עצמם, אבל זה בהחלט נותן ביטחון".
-מתי הבנת שהכל עומד להשתנות?
"העלייה מהמוקדמות ברולאן גרוס השפיעה עלי מאד. ובכלל התקופה האחרונה חיזקה אותי מאד".
-לאן את מאמינה שתוכלי להגיע?
"אחרי המשחק נגד סטוסור בטורונטו התחלתי לחשוב שאני יכולה להיות אפילו בטופ 10, למרות שזה לא היה המשחק הכי טוב שלה והיא הייתה מאוד לחוצה. כרגע אני שואפת להמשיך ולהתקדם לכיוון הצמרת, לא אוהבת לדבר על מספרים".
-יכול להיות שאת לא זוכה למספיק הכרה בארץ?
"אני חושבת שכן. האמת היא שאני לא כל כך מתעסקת בזה, אבל אני בטוחה שככל שאנצח יותר, אזכה ליותר חשיפה והכרה".
