פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        AFC מערב: מתחילים מחדש

        שלוש קבוצות החליפו מאמן בקיץ, שתיים החליפו ק"ב, ובאופן לא מפתיע, לאף אחת לא קוראים דנבר. סקירת הבתים לקראת עונת ה-NFL מתחילה ב-AFC מערב. יואב שטיין עם הקיק אוף

        כשמסתכלים על ה-AFC מערב אין, לכאורה, תחרות לפייטון מאנינג וחבריו מדנבר ברונקוס. מה יכולות אוקלנד, קנזס סיטי וסן דייגו לעשות, אם בכלל, כדי ליצור איזשהו סוג של תחרות?

        ג'מאל צ'ארלס קנזס סיטי צ'יפס (GettyImages , Jamie Squire)
        האם לג'מאל צ'רלס וקנזס סיטי יש בכלל מה לומר העונה? (צילום: AP)

        אוקלנד ריידרס

        מאזן בעונה שעברה: 12:4

        מאמן: דניס אלן, שנה ראשונה

        הגעות בולטות: מאט פלין (ק"ב מהספסל של ראסל-האסל), צ'ארלס וודסון (סייפטי מזדקן מגרין ביי), טרייסי פורטר (קורנר, מדנבר), ג'וש קריבס (רסיבר שתפקידו הכמעט בלעדי להחזיר בעיטות ופאנטים).

        עזיבות בולטות: ברנדון מאיירס (רסיבר, לג'איינטס), דאריוס הווארד ביי (רסיבר, לקולטס), מייקל האף (קורנר, לרייבנס), אורלנדו מקליין (ליינבקר, לרייבנס, מאז שוחרר/פרש).

        בחירות דראפט: די.ג'יי. היידן (קורנר, סיבוב ראשון), מנליק ווטסון (תאקל התקפי, סיבוב שני).

        הבעיה בשנה שעברה: להצביע על הבעיה של אוקלנד זה כמו אופציות ההתקפה של מאט ריאן או פייטון מאנינג – קשה לבחור רק אחת. בניגוד לעובדה שאצל רוב האנשים המוח מגיב ישירות בתרועות "קרסון פאלמר, אלא מה?!", הטרייד הכושל בעדו שילמה הקבוצה בבחירת סיבוב ראשון (קריאות תודה מסינסי), לא הוא הבעיה. אוקלנד סיימה שמינית ביארדים באויר ב-12', כשפאלמר מוסר למעל 4,000 יארד. מלבד ההגנה הלא מרשימה, קשה לדמיין שקבוצה עם דארן מקפאדן ומרסל ריס הורסטילי היא אחת מחמש התקפות הריצה הגרועות בליגה. נכון, מקפאדן לא שורד יותר ממספר משחקים, אבל 4 ט"ד קרקעיים לקבוצה הוא מספר נוראי. הקבוצה גם איבדה את התופסים מאיירס והייווארד ביי, מה שהשאיר את דנאריוס מור לבדו כנשק מהימן בעמדת התופס.

        איך לתקן: הבעיות בסקנדרי אמנם קיבלו התייחסות בדמותם של צ'ארלס וודסון, טרייסי פורטר, ובחירת היידן בסיבוב הראשון בדראפט, אך הריידרס נמצאים בפני סיטואציה בה הם פותחים עם תשעה שחקנים בהגנה להם זו שנת בכורה בחור השחור. מצד שני, אולי זה לא נורא כל כך. לשמור על מקפאדן בריא זה מובן מאליו, אבל מרסל ריס הוא נשק בלתי ממומש. הוא מתופקד כפולבאק, אבל 59 הנשיאות שלו הניבו ממוצע טוב יותר משל מקפאדן. בק"ב, מאט פלין יקבל סופסוף הזדמנות להוכיח שהמשחק ההוא נגד הליונס לא היה חד פעמי, אחרי שווילסון התגנב לתפקיד הפותח בסיאטל אשתקד.

        Punters are People Too, ומכיוון שכך, נציין את המאבק המעניין בין כריס קלואי ששוחחר ממינסוטה, לבין מרקט קינג הצעיר. קלואי כתב חיבור נהדר על המאבק על מקום ברוסטר של הריידרס.

        אז מה יהיה: אין אף היבט של המשחק בו נראה את הריידרס בטופ-5 השנה, מלבד המיקום בדראפט באפריל הקרוב. ארבעה נצחונות.

        דארן מקפאדן שחקן אוקלנד ריידרס (AP , Joe Mahoney)
        תן יותר ולמען השם, תישאר בריא כבר. מקפאדן (צילום: AP)

        דנבר ברונקוס

        מאזן בעונה שעברה: 3:13, הפסד ביתי לרייבנס בחצי גמר ה-AFC

        מאמן: ג'ון פוקס, שנה שלישית.

        הגעות בולטות: ווס וולקר (רסיבר, מניו אינגלנד), דומיניק רוג'רס קרומארטי (קורנר, מפילדלפיה).

        עזיבות בולטות: אלביס דומרוויל (ליינבקר, לבולטימור), ברנדון סטוקלי (רסיבר, לבולטימור).

        בחירות דראפט: סילבסטר וויליאמס (תאקל הגנתי, סיבוב ראשון), מונטי בול (ראנינג בק, סיבוב שני).

        הבעיה בשנה שעברה: ק"ב יש. רסיברים יש, אבל חיזקנו. הגנה יש, אבל חיזקנו. משחק ריצה סביר פלוס יש, ובחרנו רץ בדראפט. פאס-ראש יש, למרות שאיבדנו את דומרוויל, ומילר יחסר ארבעה משחקים. אז מה היה חסר בדנבר שדורש תיקון? קסם. הברונקוס היו המקבילה של אטלנטה ב-AFC, עשו הכל נכון במהלך העונה, אבל הגיעו לפחות משחק אחד מההופעה של ביונסה בניו אורלינס. קשה מאוד להכניס קסם בקבוצה כה מתמטית ומחושבת שכמעט הביאה לפייטון עוד תואר MVP, אבל פוקס חייב למצוא משהו, כי קשה להצביע על נקודת הכישלון.

        איך לתקן: הנקודה הבינונית של דנבר הייתה במשחק הריצה, ושם אולי גם טמון המרכיב החסר, בדמותו של בחירת הסיבוב השני, מונטי בול. הרוקי מוויסקונסין כבר מסתמן כסליפר מצוין בפנטזי, וכאחד שיכול להצית ניצוץ במכונה הכתומה. למרות שהברונקוס ישתמשו בכל הרצים לפי צורך וסיטואציה ויתפקדו ללא רץ מוביל, פיטר קינג מספורטס אילוסטרייטד סבור כי בול יהיה זה שיקבל את מירב ההזדמנויות מהבאק פילד. גם וולקר יהיה, כמובן, תוספת צבעונית למערך שלושת הרסיברים השכיח של מאנינג (65% מהסנאפים).

        אז מה יהיה: ייתכן שלוח המשחקים הקליל המצפה לדנבר יהיה בעוכריה. אלווי מקווה להישנות של 1996, השנה בה הפסידו הברונקוס שלו לג'אגס במעמד זהה ל-12', אך עקבותיה זכו בשתי אליפויות רצופות. לא הפעם. ריפיט של שנה שעברה, כמעט במדויק.

        פייטון מאנינג דנבר ברונקוס (GettyImages , arrett Ellwood)
        לליגה זה יספיק. ולסופרבול? מאנינג (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        סן דייגו צ'ארג'רס

        מאזן בעונה שעברה: 9:7 ופיטוריו של נורב טרנר.

        מאמן: מייק מק'קוי (לא נורב טרנר), שנה ראשונה.

        הגעות בולטות: קן וויזנהאנט (מאמן התקפה, מאריזונה), דוויט פריני (ליינבקר, מאיניאנפוליס), דני וודהד (ראנינג בק, מניו אינגלנד).

        עזיבות בולטות: נורב טרנר (מאמן התקפה, קליבלנד).

        בחירות דראפט: די.ג'יי. פלוקר (תאקל התקפי, סיבוב ראשון), מאנטיי ת'או (ליינבקר, סיבוב שני).

        הבעיה בשנה שעברה: אחרי מספר שני פוריות, העונות האחרונות בסן דייגו נראות כמו יום של 40 מעלות (פרנהייט). המודל של קבוצה בינונית, אפורה, עם מעט מאוד להגיד עליה. הסתכלות על לוח המשחקים מראה חמישה שבועות בהם לצ'ארג'רס, כרגע, יש סיכוי סביר לניצחון. ההתקפה של הבולטס רעועה וחסרת ברק, כמה אירוני. דנאריו אלכסנדר המבטיח נפל לקללת ה-ACL השורצת בליגה ויחסיר את העונה כולה. מלקולם פלויד ימשיך להיות התופס המוביל, כאשר אחריו ברשימה נמצאים וינסנט בראון החוזר שהיה פצוע כל העונה שעברה, ואדי רויאל שבקושי שיחק. לקבוצה שנמצאת בעשיריה התחתונה בכל אספקט התקפי אין סיכוי גבוה לקרוא תיגר על אחרות.

        איך לתקן: בחכמה ובמזל, הג'נרל מנג'ר הטרי טום טלסקו הביא את מק'קוי מדנבר, שם היה מתאם ההתקפה במכונה המדוברת של מאנינג הבכור. פיליפ ריברס, לו זו עשויה להיות השנה האחרונה בקבוצה, הוא עדיין ק"ב מצוין שכמות הבעיטות בדלי שלו שניה רק לטוני רומו, ואת זה אפשר לתקן. ריאן מת'יוס וג'קי באטל, בתוספת דני וודהד, הם עדיין חומר ממנו אפשרי לייצר משחק ריצה, ולאנטוניו גייטס עדיין יש מה לתרום. האינטלקציה ההתקפית של מק'קוי צפויה לתת מענה לפחות לחלק מהבעיות של הקבוצה, הן באויר והן על הקרקע. המאמן הטרי יהנה גם מאחת מחוליות הליינבקר הטובות בליגה. למרות גילו, הבאתו של פריני בוודאי תוסיף לדונלד באטלר וג'ארט ג'ונסון. גם מאנטיי ת'או צפוי לפרוח, כאשר האבק מאירועי הקיץ שקע ונעלם כלא היה (כן, כמו ההיא). הצ'ארג'רס יהנו מההפקר של אחרות בדמותו (האמיתית! יש קליפים!) של בחירת הסיבוב השני מנוטרדאם.

        אז מה יהיה: מק'קוי במקום טרנר הוא צעד מבורך עוד לפני שנתיים. אבל גם לוח המשחקים הסביר וכמה הופעות סבירות של ריברס יספיקו לעונה חצויה, לא יותר.

        פיליפ ריוורס שחקן סן דייגו צ'ארג'רס (GettyImages)
        גם השנה לא נראה יותר מדי. פיליפ ריברס (צילום: AP)

        קנזס סיטי צ'יפס

        מאזן בעונה שעברה: ניצחו בניו אורלינס ואת קרוליינה, הפסידו לכל השאר, ובחרו ראשונים בדראפט.

        מאמן: אנדי ריד, שנה ראשונה (וכבר יש סטייק על שמו בעיר).

        הגעות בולטות: אלכס סמית' (ק"ב, סן פרנסיסקו), אנטוני פסאנו (טייט-אנד, ממיאמי).

        עזיבות בולטות: סקוט פיולי (ג'נרל מנג'ר), רומאו קרנל (מאמן ראשי), מאט קאסל, בריידי קווין (יש שמועות שהם שיחקו ק"ב), פייטון היליס (ראנינג בק, לטמפה ביי).

        בחירות דראפט: אריק פישר (תאקל התקפי, בחירה מספר 1).

        הבעיה בשנה שעברה: כמה גרועים היו הצ'יפס באויר שנה שעברה? ג'מאל צ'רלס והתקפת הריצה היו רחוקים 542 יארד מכמות היארדים באויר של הקבוצה (רק במינסוטה הריצה היתה קרובה יותר למסירה), שסיימה אחרונה בליגה בקטגוריה. עוד? רק במשחק אחד אחוז ההשלמה עבר את 65. עוד? ברבע הרביעי במשחקים בהם ההפרש הוא 7+/- 17 מתוך 37 מסירות נתפסו. בשתי הדקות האחרונות של המחצית הראשונה, הצ'יפס הם 39/77. חוסר קלאץ' יהיה אנדרסטייטמנט.

        איך לתקן: לפני שאנחנו מגחגחים על כך שאלכס סמית' הובא בתפקיד המושיע, רצוי שנזכור כי הוא הוביל את הליגה באחוזי השלמה לפני הפציעה, ומאז שג'ים הארבו הגיע לניינרס הוא השתפר פלאים. יתרה מכך, ק"ב ומאמן בעלי פוטנציאל ממומש חלקית שמגיעים יחד לקבוצה הניבו בשנים האחרונות לא מעט הצלחות (רייבנס, סיינטס, פאלקונס, ואפילו הקולטס עם לאק ופגאנו). מהרבה בחינות, הבעיות העיקריות של הצ'יפס היו בעמדת המאמן, ג'נרל מנג'ר וק"ב. כולם הוחלפו, ובמיזורי בהחלט יש את הבסיס לצאת מהמבוכה של שנה שעברה. טמבה האלי ושאר הליינבקרים עשו עבודה טובה, רסיברים בעלי יכולת יש גם כן, וחיזוק לאריק ברי בסקנדרי הגיע עם החתמות של דונטה רובינסון מהפאלקונס ושון סמית' ממיאמי. הבחירה מספר אחת, אריק פישר, יחזק את קו ההתקפה בשני הקרובות, ואכן, ריח של התחלה חדשה באויר בקנזס סיטי.

        אז מה יהיה: ביל ברנוול מגרנטלנד השווה את הצ'יפס לווייקינגס והקולטס של 2012 – שיפור ניכר של קבוצת נפל יגיע, פלייאוף אפילו, אבל שם הקבוצה לא תהיה מספיק תחרותית לעבור סיבוב אחרי שנת שיקום אחת. תשעה ניצחונות מכובדים וכרטיס פרוע.

        אנדי ריד מאמן קנזס סיטי צ'יפס (GettyImages , Steve Revere)
        אפילו סטייק כבר יש על שמו. אנדי ריד (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)