מי שעקב אחרי הפועל תל אביב מרגע הגעת רן בן שמעון לקבוצה שמע לא מעט פעמים את המאמן הטרי מדבר על אחד המושגים החשובים לו בקבוצה אותה הוא בונה: איזון. ישנן הרבה תאוריות בכדורגל המדברות על אותו איזון. אם תרצו, אפשר לדמות זאת לסוג של משקל מאזניים. הרעיון הוא להגיע לתוצאה שאין חלק בקבוצה שהיה הרבה יותר כבד על המשקל - או טוב יותר בלשון הכדורגל - מחלק אחר. כלומר, להגיע לאיזון מושלם בין החלקים בכדי ליצור קבוצה שאין בה חוליה חלשה. במילים פשוטות יותר, נניח שהמגן הימני טוב יותר במשחק ההתקפה שלו אז המגן השמאלי יהיה טוב יותר בצד הגנתי שלו בכדי ליצור את אותו איזון. אם בלם אחד פחות מהיר אבל יודע טוב להתמקם, הבלם השני יהיה צריך להיות מהיר ויותר אימפולסיבי בהחלטותיו על המגרש. אם רוב שחקני הקישור הם שחקנים עם אופי יותר התקפי, אזי שחקן אחד חייב להיות עם אופי הגנתי בלבד.
כנגזרת מאותו איזון, בן שמעון גם דואג למערך משתנה ששחקנים מחליפים ביניהם תפקידים במהלך המשחק בכדי שאף חוליה לא תפגע. כלומר כששני הקיצוניים יורדים לכיוון ההגנה לקבל כדורים, שני הקשרים המרכזיים מיד עולים למעלה ובעצם מחליפים עמם מקום. אם החלוץ למשל יוצא לקו הימני מיד הקיצוני הימני נכנס למשבצת החלוץ המרכזי וכן הלאה. כדי להגיע לאיזון המושלם וכדי שמערך כזה יצליח ויתפקד באופן אוטומטי, דרוש זמן רב של בנייה, תרגול והתאמות ולכן בהפועל תל אביב מבקשים סבלנות. יחד עם זאת, בן שמעון חייב לשים לב לשלוש נקודות מפתח שעלולות להיות כרועץ לעונה כולה.
אלרואי כהן: "הדג מסריח מהראש בהפועל ת"א"
20:00, ספורט2: הפועל ת"א נגד פנדורי הרומנית
גילי ורמוט לא מבין למה בארץ מזלזלים בפנדורי
1. היעדר מנהיג
מהרגע הראשון של פתיחת ההכנות, בן שמעון שם דגש על חיבור בין חוליית ההגנה לבין ההתקפה, כלקח שלמד מהעונה שעברה. הוא בהחלט הביא לא מעט פתרונות יצירתיים בעניין זה, אך עדיין מורגש חסרונו של בעל בית אמיתי במרכז המגרש. אם במכבי תל אביב למשל מהראן ראדי וגל אלברמן הם המפתח לשליטה בקצב המשחק של הקבוצה, אצל האדומים עדיין חסר את האיש שמכוון את המשחק או בכלל אחד שברגע שלא הולך הוא זה שבא ולוקח את אחריות ומוציא את הקבוצה בחוכמה ממצבי לחץ.
דוגמא כזו קיבלנו במשחק האחרון ביום חמישי מול פנדורי הרומנית. לאחר שהפועל תל אביב הצליחה להשוות את התוצאה בדקות בהן היא שלטה, הלחץ של הרומנים רק הלך וגדל והאדומים לא מצאו פתרון לעניין זה. באותם רגעים היה חסר מנהיג במרכז המגרש, כזה שיבוא לקבל את הכדורים מהגנה וירחיק את הלחץ של הרומנים מהשער של דני עמוס.
זאת ועוד. אם יש משהו שלמדו בקבוצה מהעונה שעברה הוא לא לבנות על שחקן אחד שאמור להוציא את הקבוצה מהבוץ. בעונה שעברה התלונן לא פעם יוסי אבוקסיס על העובדה שהמערך נבנה סביב גילי ורמוט וכשזה נפצע, הוא לא מצא פתרונות הולמים שיחליפו אותו. אותם דברים גם תקפים העונה. לקבוצה יש מנהיגים בפוטנציה, אבל חסר לה ברומטר. איתי שכטר - מתוקף תפקדו כחלוץ - לא יכול לשלוט על הנעת הכדור. הקבוצה לא יכולה להרשות לעצמה להסתמך על כך שכאשר ורמוט יחזור, הוא זה שייקח את ההנהגה במרכז המגרש. בן שמעון חייב להוציא מהשחקים שלו יותר תכונות מנהיגותיות, בכדי שברגעים שלא הולך, העיניים לא יופנו רק לוורמוט בתקווה שהוא יעשה ניסים אם הוא יהיה בריא.
2. רגל שמאל
אם כבר בענייני איזון, הרי שכרגע הבעיה הכי בולטת בהפועל היא שרוב שחקני הקו או השמאלי לא מספיק טובים. הראשון בשרשרת הוא יורחן קולין, הבלם ההולנדי, שעדיין לוקה בחסר בלא מעט דברים. אם זה בסגירות בהגנה ואם זה בהרחקות מטופשות או באי סגירת שחקני התקפה של היריבה. לזכותו ייאמר שיחסית לבלם הוא מהיר, אך הוא חייב לשפר את המיקום שלו על המגרש ואת הניצחונות שלו בקרבות הפיזיים. לצדו בהגנה משחק שמעון הרוש שכרגע מסתמן כאחת הבעיות של הקבוצה. הרוש הוא ללא ספק מגן ראוי לליגת העל, אך עדיין לא מראה שהוא קורץ מחומר שמתאים לקבוצות הגדולות. המגן לא מהיר מספיק, לוקה בסגירות שלו בהגנה ולא מהטט פקטור דומיננטי בצד ההתקפי. בעניינו בן שמעון יהיה חייב לקבל החלטה. לקחת את הרוש כפרויקט בכדי לשפר את משחקו או להביא מגן ברמה גבוה יותר.
אלא שהדאגה הכי גדולה בקבוצה, שקשורה גם היא באגף השמאלי, טמונה ביכולת הפושרת של ישראל זגורי. הקיצוני הובא על תקן מחליף לטל בן חיים, אך עדיין לא מזכיר את היכולת שלו מהעונה שעברה ברמת גן. זגורי נראה כבד במשחקו, מרבה להסתבך עם הכדור ומאבד לא מעט. האדומים טוענים שזה עניין של זמן עד שהוא יחזור לכושר משחק טוב, אך לצד המילים היפות והסבלנות לא יוכלו להמשיך ולתת עוד הרבה הזדמנויות ברמת משחקו הנוכחית.
הפתרון בעניין זה, אם בן שמעון ימשיך באותו מערך, הוא להסיט את שכטר לצד השמאלי שם בימי אלי גוטמן עשה צרות ליריבות, להזיז את עומר דמארי למרכז ואת זגורי ימינה. בכל מקרה, הערב הפועל תל אביב תעלה במערך התקפי יותר ללא רועי גורדנה ועם ארבעה שחקני קישור, ולכנפיים יהיה משקל הרבה יותר גדול בצד התקפי. לפיכך, בן שמעון יצטרך למצוא פתרון לחוסר התפקוד של הצד השמאלי ולא הוא יכול למצוא את עצמו מחוץ לאירופה בשלב מוקדם.
3. תסמונת העונה שעברה
למרות שהקבוצה חידשה כמעט את פניה לחלוטין לעומת העונה הקודמת, עדיין יותר מדי שחקנים שהגיעו בקיץ או שנותרו בסגל סבלו מעונה שעברה לא טובה. נתחיל בביקורת הפופולרית שנשמעת מאז פתיחת העונה והיא היכולת של השוער דני עמוס. כמו חברו לקבוצה ועוד אקס קריית שמונה, בריאן חרסיסיץ', עמוס סבל מעונה לא טובה עם לא מעט עלויות וירידות ביכולת וכבר ברור שלא הגיע לחודורוב עם ביטחון עודף. בנוסף, פתיחת העונה ההססנית שלו והטעויות בטח לא תרמו לו לביטחון. בן שמעון ובצדק משדר שהוא סומך עליו בעיניים עצמות ולראיה המחצית השנייה המופלאה שנתן השוער ברומניה, אך גם כאן אם ימשיך עמוס לבצע טעויות לא מחויבות כלל, בוריס קליימן יהיה חייב לקבל את הזדמנות שלו.
מלבדו, חרסיסיץ' ירצה גם הוא לשכוח את העונה האחרונה שבה כמעט ולא הזכיר את השחקן שלקח אליפות עם בקריה וכך גם אוראל דגני שכמעט ולא קיבל הזדמנויות בהרכב של מכבי חיפה. קשה לבן שמעון גם לבנות בשלב הזה יותר מדי על לוקאס סאשה שעדיין עובר תהליך של התאקלמות בארץ ולכן הקהל האדום יצטרך להיות מאוד סבלני עד שיראה את השחקנים שלו חוזרים לכושר מלא, כשתוך כדי התהליך הקבוצה עלולה לקבל מכות כואבות. חשוב לציין שכל מאמן יודע שפתרונות, חזרה לכושר ולביטחון מלא באים הרבה יותר בקלות עם הצלחות על הדשא, ולכן גם אם זה לא יראה טוב בהתחלה והפועל תל אביב לא תצליח כמשוער, הקהל ובעיקר ההנהלה יהיו חייבים לגלות בגרות.
יש גם נקודות אור רבות בהפועל תל אביב. למשל, הכושר המצוין של דמארי שבמשחקים מול ברואה כבש ארבעה שערים. לאחר מחנה אימונים מצוין שלו, החלוץ עושה קולות שהוא בדרך לעונה מדהימה. כך גם החזרה לכושר של שכטר. מעבר לעובדה שנראה כי השילוב ביניהם מצוין, שכטר כבר החל להזכיר בשבוע שעבר את השחקן שכולנו מכירים בכל הקשור לתנועות במגרש ופעולות שהזכירו את שכטר של לפני שלוש שנים. כמה מהר ששכטר יחזור לכושר הטוב שלו, הפועל תל אביב תרוויח ובגדול.
