הדבר היחיד הטוב שניתן לומר על שתי הקדנציות של יו"ר ההתאחדות לכדורגל המתפטר, גברי לוי, מתמצה בחוזה זכויות השידור שהשיג לכדורגל המקומי. סכום של 20.9 מיליון דולר לשנה (ההסכם הוא לשש שנים, חלפו כבר שלוש), הוא עילה לוועדת חקירה בחברות הכבלים, ומשהו שגברי לוי בהחלט יכול להתגאות בו. אבל גם את זה הצליח היו"ר להוריד לטמיון רגע לפני שפינה את מקומו.
בעקבות קשיים שנתגלעו בין ערוץ הספורט להתאחדות, הודיע לוי כי מדובר בהפרת הסכם מצד הערוץ המקרטע והבהיר כי מעתה הופקדה בידי פיני זהבי ואלי עזור הסמכות למסד הסכם זכויות שידור חדש. בהסכם הקודם ניכרה דאגתו של לוי ליצור שוויון בין כל קבוצות ליגת העל בחלוקת הכספים תמורת השידורים, אבל מרגע שהעביר את ניהול העניינים לידי שני אנשי עסקים - ודווקא שני אלה - לא נותר שריד ממנה.
ואין זה מפתיע במיוחד. ודאי לא במדינה שמתעמרת במובטליה, מקשה עוד יותר על שכבות המצוקה ודואגת להקל על המקורבים לצלחת. הכדורגל הוא אחד משניים ולעיתים שניהם יחד: סמן ראשון לשינויים, או מקום בו הם ניכרים. גם בו חגגו יותר מדי זמן, הבחינו במשבר מאוחר מדי ובניסיון לתקן פוגעים ראשית בחלשים. מדיניות הרווחה מתה כאן, אז גם בכדורגל הוציאו לה כרטיס אדום.
על פי ההסכם בין ההתאחדות לחברת צ'ארלטון, שזהבי ועזור הם בעליה, יוענקו לשניים בונוסים נדירים (כ-40%) במקרה שימכרו את זכויות השידור תמורת סכום הגבוה מ-21 מיליון דולר לשנה. הערוצים הרלוונטים לקרב על זכויות השידור הם המסחריים (10 ו-2). שניהם כבר קיבלו מזמן החלטה לתת לצופה מה שהוא רוצה, משהו שזהבי ועזור מאוד אוהבים. המוכרים העלו רעיון לחלק את התמורה מזכויות השידור על פי רייטינג, אבל הבטיחו לקבוצות הקטנות שאין מקום לדאגה - הם מתכוונים לבדוק מי בדיוק נחשבות לארבע הקבוצות האהודות בישראל. במכבי פ"ת פשוט בונים על הסקר הזה. בירושלים, חיפה ותל אביב רועדים.
פיני זהבי הוא גם סוכן שחקנים מצליח, שיודע היטב כי המרקע הוא מקדם המכירות הטוב בנמצא. שידורי המונדיאל ביפאן ודרום קוריאה, למשל, סידרו לו קופון מדהים על מכירת ריו פרדיננד למנצ'סטר יונייטד. אם מכבי חיפה תעפיל לליגת האלופות, זהבי ויעקב שחר עוד ידרשו משום להציב הרכב שלוקח בחשבון את לוח השידורים. האירופי, לא הישראלי חלילה.
אם חשבתם שערוץ הספורט וערוץ 2 התעללו בקרית גת בעונה שעברה, זה כאין וכאפס לעומת מה שצפוי לנו בעידן החדש בהנהלת זהבי, עזור, שחר, הרציקוביץ', תאומים ופניג'ל. לא מעט ערוצים כאן כבר עובדים בשיטת ה-PAY, קשה לראות אחד מהם שימצא היגיון כלכלי לשדר משחק בין בני יהודה (קהל בינוני, כוח קנייה ששווה לאפס) לכפר סבא. הגדולות יחגגו על מה שנשאר, הקטנות ייעלמו.
לעיתים צריך לחשוב גם על מה שהצופה צריך. גם אם הוא לא יודע זאת, גם אם הוא מרגיז ואומר 'לא תודה'. יש מסר חברתי בקיומן של קבוצות קטנות, יש להן הצדקה גם אם לא חגגו מעולם תואר אליפות והרייטינג שהן מניבות שואף לאפס.
היסטוריה, מסרים חברתיים, פלורליזם, חינוך, תחרותיות ואמונה שאפשר לעשות משהו גם אם המצב נראה אבוד - הם ערכים שאסור לזהבי ועזור להחשיך.
מה שהצופה צריך, מה שזהבי ועזור רוצים
שלומי ברזל
11.8.2002 / 6:12