"הרבה יותר קשה להישאר בפסגה מאשר להגיע אליה", קובעת אחת הקלישאות המפורסמות ביותר בעולם הספורט. החל מהשבוע, באיירן מינכן תצטרך להוכיח שהקלישאה הזו לא תופסת לגביה. הבווארים כבשו את אירופה בסערה בעונה שעברה עם כדורגל חלומי ושלושה תארים חדשים לארון המפוצץ: גביע אירופה לאלופות, אליפות גרמניה, הגביע הגרמני. עכשיו הם ינסו לשמור על כולם וזה לא יהיה פשוט. שש קבוצות אירופאיות זכו בעבר בטרבל, אף אחת מהן לא שיחזרה את ההישג בעונה הבאה (או למעשה, אף פעם). בכלל, ברחבי העולם היו עוד 11 קבוצות שהניפו את שלושת התארים המרכזיים בעונה אחת וגם הן מעולם לא שיחזרו את ההישג. אז לקראת ההסתערות המחודשת של באיירן מינכן ופפ גווארדיולה, הנה מה שעבר על השישייה האירופית הגדולה בעונת הטרבל ובעונה שאחריה. מסע היסטורי.
סלטיק 1966/7:
מה היה?
היו ימים בהם הכדורגל הסקוטי היה חזק ובעונה קסומה אחת, הוא אף כבש את אירופה. סלטיק התחרתה באותה עונה בחמישה מפעלים למעשה, וזכתה בכולם. היא הניפה את גביע הליגה הסקוטי עם מאזן מושלם של עשרה ניצחונות, כולל 0:1 ריינג'רס בגמר ואת גביע גלזגו עם 0:4 על פטריק ת'יסטל בגמר. אבל העיקר היה בשלושת המפעלים המרכזיים: בגביע עברו הירוקים-לבנים את שלושת הסיבובים הראשונים עם יחס שערים של 3:16 ואחרי 0:0 מול קלייד בחצי הגמר, הם ניצחו 0:2 במשחק החוזר. בגמר חיכתה אברדין, אותה ניצח וויליאם וואלאס (לא זה מ"לב אמיץ") 0:2 עם צמד בדקות 42 ו-49.
בליגה, הקבוצה הנהדרת של ג'וק סטיין, שהחל בסך הכול את עונתו השנייה המלאה (מתוך 13 בסופו של דבר) במועדון, הייתה פנטסטית והפסידה פעמיים בלבד, 3:2 בשני המקרים מול דאנדי יונייטד. היא סיימה את העונה עם 58 נקודות, שלוש יותר מריינג'רס ומאזן שערים אדיר של 33:111, ממוצע של למעלה משלושה שערים למשחק. מלך השערים בליגה היה סטיבי צ'אלמרס עם 21 כיבושים, אבל בכל המסגרות הקדים אותו ג'ו מקברייד, עם 35 הרשתות.
בגביע אירופה עברה סלטיק את פ.צ. ציריך ואת נאנט עם ניצחונות כפולים, הפכה הפסד 1:0 מהמשחק הראשון עם 0:2 בגומלין מול ויבודינה מיוגוסלביה, גברה בחצי הגמר 1:3 בסיכום על דוקלה פראג ובגמר הפכה פיגור מוקדם ל-1:2 על אינטר באצטדיון האור בליסבון, מה שהעניק לקבוצה את הכינוי "אריות ליסבון". צ'אלמרס כבש את שער הניצחון בדקה ה-85 והימם את הקבוצה של הלניו הררה.
בעונה שאחרי?
בליגה, סלטיק הצליחה להגן על התואר, כשהיא מסיימת עם 63 נקודות, כולל 30 ניצחונות. הקבוצה מגלזגו כבש שוב בצרורות, הפעם 106 שערים לעומת 24 ספיגות בלבד והקדימה את היריבה העירונית ריינג'רס בשתי נקודות. זו הייתה האליפות השלישית ברציפות של הקבוצה והרצף הגיע עד לתשע זכיות. גם גביע הליגה נשאר אצל סלטיק, אבל בגביע הסקוטי היא הופתעה בגדול כבר בסיבוב הראשון עם הפסד 2:0 ביתי מול דנפרמלין.
גם את גביע אירופה היא איבדה מהר מאוד. דינמו קייב ניצחה 1:2 בסלטיק פארק בסיבוב הראשון ולאחר שסלטיק הובילה בגומלין 0:1 משער של בובי לנוקס, שכבש גם במשחק הראשון, היא יצאה קדימה בניסיון להשיג את השער שיעלה אותה, ספגה שוויון בדקה ה-89 והודחה. מאז, היא הגיעה רק עוד פעם אחת לגמר האלופות (1970) ופעם נוספת לגמר גביע אופ"א (2003).
אייאקס 1971/2:
מה היה?
החבורה מאמסטרדם הייתה הטובה ביותר בעולם באותן שנים, אבל נאלצה להתמודד עם שינוי קיצוני בדמות עזיבת האיש והטוטאל פוטבול ריינוס מיכלס והחלפתו ברומני סטפן קובאץ'. זה לא הזיז יותר מדי לאלופת אירופה המכהנת, שתחילה עברה את דינמו דרזדן ממזרח גרמניה (0:2 בסיכום) ואז טיילה מול מארסיי (2:6 בסיכום). ברבע הגמר הייתה זו ארסנל, שנכנעה לאחר מאבק עם 1:2 בהולנד ו-0:1 בגומלין באנגליה ובחצי הגמר ההולנדים גירדו 0:1 במשחק הראשון נגד בנפיקה משער של סיאק סוארט ושמרו על תיקו מאופס בגומלין.
בגמר זו הייתה אינטר, שוב היא בדרך אל הטרבל. יוהאן קרויף האחד והיחיד, מגובה בסוללת תותחים שכללה את יוהאן נייסקנס וארי האן בין היתר, הכריע עם צמד במחצית השנייה וסידר גביע אירופה שני מתוך שלושה רצופים. "אייאקס הפכה את הצללים של הלילה לבהירים יותר. היא הוכיחה שהתקפה יצירתית היא הדם הזורם בעורקי המשחק הזה", נכתב ב"טיימס" הלונדוני לאחר הגמר.
הליגה הייתה קטנה על אייאקס, שסיימה עם 30 ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו והפסד בודד ועם יחס שערים של 20:104. קרויף הוביל את הליגה עם 25 כיבושים. בגביע הקבוצה עברה בקלות שני סיבובים, גברה 0:1 קטן על ניימיכן ברבע הגמר ו-0:2 על וולנדאם השכנה בחצי וקינחה ב-2:3 דרמטי על דן האג בגמר שנערך ברוטרדם משערים של קרויף, גארי מיוהרן ופייט קייזר.
בעונה שאחרי?
אייאקס הייתה אולי הקרובה מכולן לשחזור. היא שמרה על שני התארים העיקריים, אבל דווקא את הגביע שמטה עם הפסד בפנדלים לנאק ברדה כבר בסיבוב השני אחרי 2:2 בתום 120 דקות. בליגה, הקבוצה של קובאץ' שוב הייתה מעל כולן, הפעם עם פייט צמוד מצד פיינורד, שהשיגה 58 נקודות לעומת 60 של האלופה, שכבשה הפעם 102 שערים וספגה 18 בלבד. זו הייתה האליפות השנייה ברצף והאחרונה לפני בצורת של ארבע שנים, שהחלה עם עזיבתו של קרויף לברצלונה.
בגביע האלופות אייאקס דילגה היישר לשלב השני, שם ניצחה 1:6 קליל את צסק"א סופיה בסיכום שני המשחקים ואז פירקה את באיירן מינכן של גרד מולר עם 0:4 ענק במשחק הראשון של רבע הגמר (הפסד 2:1 בגומלין כבר לא שינה דבר). בחצי הגמר הגיע ניצחון כפול על ריאל מדריד, 1:2 בבית ו-0:1 בחוץ ואילו בגמר, ג'וני רפ הכניע את דינו זוף ויובנטוס כבר בדקה הרביעית באצטדיון הכוכב האדום בבלגרד, לעיני 93,500 צופים. הנקמה של הגברת הזקנה הגיעה כעבור 23 שנים, עם ניצחון על אייאקס בפנדלים בגמר האלופות.
איינדהובן 1987/8:
מה היה?
נשארים בהולנד, המדינה היחידה שנהנתה עד היום משני טרבלים ועוד משתי קבוצות שונות. 16 שנים אחרי ההישג ההיסטורי של אייאקס, חוס הידינק בן ה-41 לקח את הקבוצה מאצטדיון פיליפס אל התהילה הנצחית. רוד חוליט נמכר למילאן בתחילת אותה עונה, אבל רונלד קומאן נשאר ולצידו שיחקו ארבעה דנים בראשון סורן לרבי ופרנק ארנסן והקפטן הבלגי אריק גרטס.
חלום הטרבל כמעט נגמר עוד לפני שהחל, כאשר בסיבוב הראשון של גביע האלופות, פ.ס.וו הביסה 0:3 את גלאטסראיי ואז ניצלה אחרי הפסד 2:0 בגומלין, כשהיא שומרת על היתרון הצנוע בסיכום המשחקים לכל אורך המחצית השנייה בטורקיה. לאחר מכן הגיע ניצחון כפול על ראפיד וינה ותיקו כפול גם עם בורדו ברבע הגמר וגם עם ריאל מדריד בחצי, פעמיים 1:1 בחוץ ואז 0:0 ביתי. גם בגמר פ.ס.וו הפגינה בעיקר קשיחות ולא ממש כדורגל נוצץ, אבל אחרי עוד 0:0, הפעם מול בנפיקה, היא ניצחה 5:6 בפנדלים, כאשר האנס ואן ברוקלן הודף את הפנדל המכריע של אנטוניו ולוסו. פ.ס.וו ניצחה רק שלושה מתוך תשעת המשחקים שקיימה בדרך אל התואר.
בליגה זה כבר היה הרבה יותר שוטף עם 59 נקודות ב-34 משחקים (בשיטת שתי נקודות למשחק כמובן), תשע יותר מהסגנית אייאקס ועם יחס שערים של 28:117, כאשר החלוץ הקטלני וים קיפ מוביל את הליגה עם 29 שערים. בגביע היא נזקקה להארכה בשמינית הגמר כדי לעבור את דן בוש עם 0:1 ואז ניצחה 0:2 את רוזנדהאל ברבע ו-2:3 את וואלוויק בחצי, לפני 2:3 דרמטי על רודה בגמר, במשחק בו פ.ס.וו פיגרה פעמיים, השווה מצמד של גרטס (כולל שער בדקה ה-85) וניצחה משער של לרבי בדקה השנייה של ההארכה. החגיגה ההולנדית נמשכה כעבור כחודש עם זכייה ביורו 1988.
בעונה שאחרי?
איינדהובן המשיכה לשלוט בזירה המקומית. היא לקחה את הגביע עם הצגות בדמות 2:5 על דן האג בחצי הגמר ואז 1:4 על כרונינגן בגמר ושמרה על התואר גם בליגה, שם הקדימה בשלוש נקודות את אייאקס. הפעם היא כבשה אומנם רק 78 פעמים, אבל שוב שחקן שלה זכה בתואר מלך השערים של הליגה. זה היה ברזילאי צעיר ומבטיח שהגיע באותה עונה מואסקו דה גמה, אחד בשם רומאריו.
בגביע אירופה זה התחיל מצוין עם 0:5 על פורטו והפסד לפרוטוקול 2:0 בגומלין. אבל ברבע הגמר הגיעה הנקדמה של ריאל מדריד. אמיליו בוטרגניו כבש בהולנד, רומאריו השווה והמשחק הסתיים ב-1:1. הגומלין בברנבאו היה דרמטי ואחרי פנדל מדויק של הוגו סאנצ'ס בדקה ה-78, רומאריו שוב היה שם בדקה ה-84. בהארכה, מרטין ואסקס הכריע עם שער בדקה ה-105, שקטע את החלומות על טרבל שני ברציפות.
מנצ'סטר יונייטד 1998/9:
מה היה?
ללא צל של ספק, מדובר בטרבל הדרמטי מכולם. התינוקות של פרגוסון התבגרו בין לילה והפכו לאימפריה ובאולד טראפורד הניפו גביע אירופי שני, ראשון מאז ימי ג'ורג'י בסט ומאט באזבי ב-1968.
הפתיחה בליגה הייתה די בינונית, אבל החל משיגעון הכריסמס יונייטד טסה קדימה ולא הפסידה ב-20 המחזורים האחרונים של העונה. שלושה מחזורים לסיום היא עוד הייתה במקום השני, אבל ניצחון 1:2 על טוטנהאם במחזור האחרון נתן אליפות ביתרון נקודה על ארסנל וארבע על צ'לסי.
בגביע היו שתי דרמות בלתי נשכחות. אחרי ניצחון קל מול מידלסבורו הגיעה ליברפול לאולד טראפורד. הילד מייקל אואן כבש לאורחים בדקה השלישית, אבל דוויט יורק השווה שתי דקות לסיום ואולה גונאר סולשאר ניצח בתוספת הזמן. זה עוד יחזור. בהמשך, יונייטד עברה את פולהאם, את צ'לסי בחוץ אחרי תיקו ביתי במשחק הראשון ואז את ארסנל בחצי הגמר. המשחק הראשון הסתיים ב-0:0 ובגומלין, פיטר שמייכל עצר פנדל של דניס ברגקאמפ בדקה האחרונה והמשחק הלך להארכה. 11 דקות לסיומה, ריאן גיגס יצא לטיול של חצי מגרש, שהסתיים עם כדור ברשת העליונה של דייויד סימאן והחגיגה הכי מפורסמת של הוולשי האגדי. בגמר זה כבר היה קל יותר עם 0:2 על ניוקאסל.
והייתה גם את ליגת האלופות. יונייטד ניצחה רק פעמיים בשלב המוקדם, 2:6 ו-0:5 מוחצים מול ברונדבי הדנית. היא סיימה פעמיים בתיקו 3:3 פרוע מול ברצלונה (כולל המספרת הזכורה של ריבאלדו באולד טראפורד) ופעמיים בתיקו מול באיירן מינכן, שעלתה ראשונה מבית המוות, בעוד הקטאלנים הודחו. ברבע הגמר יונייטד עברה את אינטר עם 1:3 בסיכום ובחצי, גיגס השווה מול יובנטוס בדקה ה-92 בבית ל-1:1, לפני מהפך מפואר מפיגור 2:0 בפתיחה לניצחון 2:3 בדלה אלפי. ובגמר? באיירן. שרינגהאם. סולשאר. 1:2 עם צמד בתוספת הזמן. מישהו שכח במקרה?
כן שותף (למעט מאוד): ג'ורדי קרויף.
בעונה שאחרי?
יונייטד הצליחה לשמור רק על האליפות, השישית בשמונה עונות פרמיירליג, השנייה מרצף של שלוש. זה היה אחד התארים המוחצים בתולדות אנגליה, עם 91 נקודות, 18 יותר מהסגנית ארסנל ועם יחס שערים של 45:97. בין היתר, השדים האדומים ניצחו בכל 11 המחזורים האחרונים של העונה.
בשל העומס שהרגיז את פרגוסון (הסופרקאפ האירופי, הגביע הביניבשתי, אליפות העולם לקבוצות), הוא החליט לוותר על הגביע האנגלי, מה שהקים עליו את הממלכה כולה. יונייטד היא למעשה הקבוצה היחידה מבין השש שכלל לא הייתה יכולה להשיג טרבל שני רצוף.
בליגת האלופות יונייטד סיימה ראשונה בבית שכלל את מארסיי (שהדהימה עם 0:1 באולד טראפורד) ואת שטורם גראץ וקרואטיה זאגרב. בסיבוב הבתים השני היא צלחה, שוב מהמקום הראשון, בית של ולנסיה, פיורנטינה ובורדו, אולם ברבע הגמר, דווקא אחרי 0:0 בחוץ במשחק הראשון, השער העצמי של רוי קין, התרגיל המופלא של פרננדו רדונדו והצמד של ראול סידרו לריאל 2:3 ואת הדרך לגמר ולתואר.
ברצלונה 2008/9:
מה היה?
מהחושך לאור. פפ גווארדיולה החליף את פרנק רייקארד והרים את בארסה משפל לאחת הקבוצות הגדולות שראה עולם הכדורגל מימיו. ליאונל מסי עשה את צעדיו הראשונים באותן שנים בדרכו להיות השחקן הטוב בעולם ואת העונה החלומית ההיא, שהסתיימה עם טרבל היסטורי בארון הקטאלני, הוא סיים כמלך שערי הקבוצה בכל המסגרות עם 38 כיבושים, מספר שרק יילך ויעלה מאז לשיאים חדשים.
בליגה, ברצלונה פתחה עם הפסד מדהים 1:0 לנומנסיה ושוער מכבי תל אביב חואן פאבלו, אבל מאותו רגע היא לא ספגה הפסד נוסף עד למחזור ה-24. היא עלתה למקום הראשון במחזור התשיעי ונשארה בו עד הסוף, כשהיא צוברת 87 נקודות, תשע יותר מריאל מדריד וכובשת 105 שערים. השיא היה כמובן ה-2:6 המטורף על ריאל בברנבאו, במשחק שסימל את חילופי השילטון לשנים הבאות.
בגביע בארסה בקושי עברה את בנידורם האלמונית בסיבוב הראשון ולאחר מכן ניצחה 2:5 בסיכום שני המשחקים את אתלטיקו מדריד, כשמסי כובש שלושער בחוץ במשחק הראשון. ברבע הגמר, אחרי 0:0 מול אספניול בדרבי, בארסה ניצחה 2:3 בבית ובחצי הגמר היא עברה מאיורקה עם 0:2 ביתי ו-1:1 בחוץ. הגמר כבר היה קונצרט של 1:4 נגד בילבאו.
בליגת האלופות, הקטאלנים "ניצלו" ממפגש מול בית"ר ירושלים המיליונרית של גאידמק, שחטפה חמישייה מויסלה קרקוב. הפולנים הובסו 4:0 בחוץ לפני שהפתיעו עם 0:1 ביתי, בעוד משחק שהדאיג באותה תקופה את ראשי הקבוצה לגבי היכולת של גווארדיולה להוביל את ברצלונה. אבל כשהטיקי טאקה התחיל להתחבר, גם אירופה נותרה המומה. בארסה סיימה ראשונה בבית שכלל את ספורטינג ליסבון, שחטאר דונייצק ופ.צ. באזל, עברה את ליון עם 1:1 בחוץ במשחק הראשון ו-2:5 ענק בגומלין ואת באיירן עם 0:4 במשחק הראשון, בו כל השערים נכבשו במחצית הראשונה ו-1:1 בגומלין לפרוטוקול. בחצי הגמר צ'לסי הפתיעה עם 0:0 בקאמפ נואו ואז הגיע השער הבלתי נשכח של אסיין, תצוגת השיפוט הנוראית של טום אוברבו והטיל של אינייסטה בדקה 93, ששלח את לניצחון 0:2 על האלופה היוצאת מנצ'סטר יונייטד בגמר ברומא.
בעונה שאחרי?
בארסה השלימה שנה קלנדרית חלומית עם זכייה בשלושה תארים קטנים יותר בדמות הסופרקאפ הספרדי והאירופי וגביע העולם לקבוצות. היא זכתה באליפות שנייה ברציפות מתוך שלוש, כשהיא מפסידה רק פעם אחת ועדיין מסיימת בקושי עם שלוש נקודות יותר מהסגנית ריאל מדריד ועם 99 בסך הכול. בגביע, חלומות הטרבל השני נגמרו מהר ואחרי סיבוב ראשון קל מול קולטורל לאונסה, הקבוצה הפסידה 2:1 בבית לסביליה וניצחה רק 0:1 בגומלין, מה שהדיח אותה בשל שערי החוץ של היריבה.
בליגת האלופות בארסה הפסידה 2:1 לקאזאן בבית, אבל עלתה מהמקום הראשון בבית המוקדם, שכלל גם את אינטר של מוריניו (עוד נחזור אליו) ואת דינמו קייב. בשמינית שטוטגרט הוציאה 1:1 במשחק הראשון, אבל הפסידה 4:0 בגומלין ואילו ברבע הייתה זו ארסנל, שעשתה קאמבק ענק וסחטה 2:2 ביתי לפני שהפסידה 4:1 לרביעייה של ליאונל מסי בברצלונה. בחצי הגמר, מוריניו עשה לקטאלנים בית ספר במשחק הראשון עם 1:3 ענק בסן סירו ואז בינקר את אינטר בלי סוף בקאמפ נואו, בעיקר לאחר האדום המופרך שראה תיאגו מוטה במחצית הראשונה. ג'רארד פיקה עוד כבש שש דקות לסיום, אבל זה לא הספיק והממטרות גויסו לעצור את החגיגה של המיוחד לעיני האוהדים המקומיים הנרגזים.
אינטר 2009/10:
מה היה?
לא רק שמוריניו ואינטר היו בין אלה שעמדו בדרכה של ברצלונה לעוד טרבל, הם גם השיגו אחד כזה בעצמם, הפעם היחידה בהיסטוריה בה נרשם טרבל אירופי שנה אחרי שנה. המיוחד ניצב על הקווים ובעוד מילאן ויובנטוס עדיין מתאוששות מפרשת הקלצ'יופולי, הוא הוביל את הנראזורי לאליפות חמישית ברציפות (או שלישית, תלוי את מי שואלים). על הדרך, הוא גם כבש את אירופה, שוב.בליגה התחרות הכי גדולה הייתה מצד רומא של קלאודיו ראניירי, אבל במחזור האחרון אינטר ניצחה 0:1 בסיינה משער אליפות של דייגו מיליטו והקדימה את הג'יאלורוסי בשתי נקודות. הקבוצה ממילאנו הובילה את הטבלה כמעט לכל אורך הדרך (וגם רשמה 0:4 ענק על מילאן בדרבי), אבל שישה מחזורים לסיום היא מצאה את עצמה במקום השני. אלא שכמו קבוצת מוריניו טיפוסית, האופי עשה את שלו.
בגביע, אינטר עברה בקושי את ליבורנו, עשתה מהפך גדול מול יובנטוס עם שער של מריו באלוטלי בדקה ה-89, ניצחה גם את פיורנטינה פעמיים 0:1 בחצי הגמר וחתמה עם 0:1 על רומא בגמר. גם כאן, השער המכריע היה שייך למיליטו.
החלוץ הארגנטינאי, שנרכש בתחילת אותה עונה מגנואה וסיים אותה עם 30 כיבושים, השלים את העונה החלומית שלו ב-22 במאי. אחרי שנראתה נורא מול ברצלונה בשלב הבתים, אבל עלתה מהמקום השני, אינטר היממה בשמינית הגמר את צ'לסי, כשמוריניו מנצח במשחק אמוציונלי בסטמפורד ברידג'. ברבע הגמר הגיעו שני 0:1 קטנים על צסק"א מוסקבה ובחצי, המפגש הכפול המפורסם מול ברצלונה. מיליטו, שכבש בכל אחד מסיבובי הנוקאאוט, היה חתום גם על הצמד בגמר, שקבע 0:2 על באיירן מינכן ושם לאינטר גביע אלופות ראשון ביד מאז שני הרצופים שלקחה ב-1964 ו-65'.
בעונה שאחרי?
מיד בסיום גמר האלופות בברנבאו, מוריניו בכה על כתפו של מרקו מטראצי ונשאר באצטדיון כדי לאמן את ריאל מדריד. בלעדיו, לאינטר לא היה צ'אנס אמיתי. רפא בניטס התחיל, לאונרדו ניסה להמשיך אחרי שהספרדי פוטר בכריסמס, אבל זה לא היה זה.
סמואל אטו אומנם חורר רשתות עם 37 שערים בכל המסגרות, אבל אינטר נעה בשיפולי הצמרת בליגה כבר מהפתיחה ולבסוף ראתה את הגב של היריבה העירונית מילאן, שזכתה בתואר עם יתרון שש נקודות. גם בליגת האלופות זה לא הלך טוב, כשאינטר מפסידה בבית המוקדם לטוטנהאם ומובסת מול ורדר ברמן, אבל עולה מהמקום השני. בשמינית הגמר עוד הגיעה דרמה גדולה עם עוד ניצחון על באיירן מינכן, כשהפעם הפסד ביתי 1:0 במשחק הראשון נמחק עם ניצחון חוץ 2:3 משער של גוראן פאנדב שתי דקות לסיום, אבל ברבע הגמר, תבוסה ביתית משפילה 5:2 מול שאלקה, למרות שער מחצי מגרש של של דז'אן סטנקוביץ' אחרי כמה שניות של משחק (ועוד הפסד בגומלין 2:1), סגרו את הסיפור.
לפחות הגביע נשאר של אינטר, שעברה את גנואה, את נאפולי בפנדלים, את רומא במשחק כפול בחצי הגמר וניצחה לבסוף את פאלרמו 1:3 בגמר. זה היה גם התואר האחרון של הקבוצה עד כה.
