וסטמאנאיאר היא עיירה קטנה שממוקמת באי היימאיי חלק מארכיפלג בדרומה של איסלנד שנושא את אותו שם של העיירה - Vestmannaeyjar (או באנגלית ווסטמן איילנד) ושכמות התושבים שבו נעה סביב 4,500. האי מפורסם בטורניר גולף שנתי ובפסטיבל מסורתי שהוא מארח ובעיקר בשמונה מיליון ציפורים מסוג תוכי ים, שפוקדים אותו מדי קיץ ושבאישור הממשלה חלקן מסיימות על צלחות המקומיים.
בחלקו הצפוני של האי, לא רחוק משכונות המגורים ולצד צלע הר געש מאפיר, ניצב לו אצטדיון האסטיינסבולור שמכיל כ-2,800 מקומות. העיתונאי מאט בארלו מ"דיילי מייל", סיפר: "מאחורי שער אחד עובר הכביש שמוביל לעיירה. מאחורי השער השני ממוקם מגרש גולף ולצדו האוקיינוס האטלנטי".
באי קטן שנוצר לפני כמה אלפי שנים כתוצאה מפעילות געשית, אי שם בצפון תבל, באצטדיון שרובץ בין כביש צר לחופי האוקיינוס, משחק בחודשים האחרונים כדורגלן שעד לא מזמן חלק חדר הלבשה עם ויין רוני, פרנק למפארד ודייויד בקהאם.
בפברואר האחרון קיבל דייויד ג'יימס שיחת טלפון מפתיעה. על הקו היה חברו מימי פורטסמות' העליזים הרמן הריידרסון, שהודיע לו שהוא רוצה לראות אותו בקבוצה שהחל לאמן, IBV האיסלנדית. "להרמן יש דרך ייחודית לשאול שאלות. הן נשמעות יותר כמו פקודות", סיפר השוער הוותיק. ג'יימס שהיה אז בדרכו החוצה מבורנמות' מהליג וואן (הליגה השלישית במבנה הליגות) אמר "כן".
איסלנד, על 315 אלף התושבים שבה, רחוקה מלהיות מעצמת כדורגל. האי מצפון האוקיינוס האטלנטי גידל שחקנים כאיידור גודיונסן, גיפלי סיגורדסון וגודני ברגסון, אבל הנבחרת המקומית מעולם לא העפילה לטורניר גדול וגם הקבוצות לא הותירו חותם משמעותי. כדוריד וגולף הם ענפי ספורט לא פחות פופולאריים מכדורגל במדינה הקטנה, אבל כששמו של ג'יימס הוזכר כמי שעשוי לנחות באורבלסדיד ליגת העל המקומית תקשורת הספורט נעמדה דום.
"ג'יימס שוחרר מבורנמות'", "ג'יימס מתקרב ל-IBV", "ג'יימס מגיע לאי". מדורי הספורט המעטים באיסלנד עקבו בעניין רב ודיווחו מדי יום על ההתפתחויות האחרונות. אחרי הכול, לא בכל יום מגיע לליגה המקומית כדורגלן שצבר 53 הופעות בנבחרת אנגליה ושיחק בליברפול, מנצ'סטר סיטי ואחרות. וג'יימס? הוא באמת הגיע.
דייויד ג'יימס החזיק בשיא ההופעות בפרמיירליג במשך יותר משנתיים, עד שריאן גיגס עקף אותו במאי 2011. הוא שמר על רשת נקייה ב-173 משחקי פרמיירליג - יותר מכל שוער אחר וב-2012 הוא קיבל את אות מסדר האימפריה הבריטית עבור הפעילות שלו במגרשי הספורט ובתחום הצדקה. אז מה לו ולליגה האיסלנדית?
בקיץ 2010, קצת אחרי שתפס את מקומו של רוב גרין בין הקורות של נבחרת אנגליה בגביע העולמי, ג'יימס בן ה-40 חתם בבריסטול סיטי מליגת המשנה. הוא שיחק באשטון גייט שנתיים, אבל אחרי שסיים שם את חוזהו סירב לפרוש ובספטמבר 2012 הצטרף לבורנמות'. בפברואר האחרון החליט לעזוב ארבעה חודשים לפני תום חוזהו. המחשבות על תליית הכפפות התגברו, אבל אז הגיע הטלפון מהריידרסון, שהציע לו לחתום כעוזר מאמן-שחקן.
במסיבת העיתונאים בה הוא הוצג כשחקנה החדש של IBV, הפלאשים לא הפסיקו לתקתק כמו בפרמיירליג, אבל התפאורה הייתה רחוקה מאוד מהליגה העשירה מעבר לים. חדר צנוע עם קירות לבנים, שתי פרסומות לקוקה קולה ושולחן עץ פשוט שעליו מספר העתקים של חוזה ההעסקה שלו ועט.
המשכורת שלו לא גבוהה הוא לא הגיע לשם בשביל הכסף, אלא כדי לצבור ניסיון כמאמן. את מרבית הזמן שלו הוא מעביר באצטדיון הקטן. מתאמן, או מדריך ילדים ונערים. דווקא באי הקטן היימאיי, הוא גילה מחדש את האהבה לכדורגל של פעם. "יש פה כמה ותיקים, אבל הגיל של רוב השחקנים פה נע סביב 21 והם מלאי אמביציה", סיפר השוער הוותיק בראיון באנגליה, "מזמן לא ראיתי כזו התרגשות. לחלקם יש עבודה נוספת - הרבה מהם עובדים על הספינות והמעבורות - אבל הם מתייצבים לכל אימון, חמישה ימים בשבוע והם מלאי מחויבות ותשוקה".
כשהעיתונאי מאט בארלו מ"דיילי מייל" עשה את הדרך מאנגליה כדי לבחון מקרוב את הקריירה השנייה של מי ששיחק בפרמיירליג במשך 18 שנים, הוא ישב עם השוער בבית קפה מקומי וראה תושבים רבים מברכים אותו לשלום ועוצרים לשיחה קצרה.
"אתה יושב באותו מקום חצי שעה ואתה מספיק לראות את מחצית מתושבי העיירה", סיפר השוער שהעביר שנים ארוכות במטרופולינים הומים כלונדון, ליברפול ובירמינגהאם, "לשחק מול כמה מאות אוהדים בכל משחק זה משהו שונה. כל התנאים רחוקים מאוד מהפרמיירליג - אתה לא משחק על כר דשא כמו באצטדיון האמירויות. לא הרגשתי ככה כבר שנים".
"ג'יימס הוא כוכב גדול, אבל ההתרשמות של כולם פה היא שמדובר באדם צנוע", מאבחן העיתונאי סינדרי סבריסון, "נראה שהוא פשוט נהנה מהחיים בעיירה קטנה. הוא התחבר למקום ואפילו התחיל לשמוע מוזיקה איסלנדית"
החיבור של השוער תרם גם לפופולאריות של IBV. אם בעונת 2012 ממוצע הצופים במשחקי הבית של הקבוצה עמד על 667, בחמשת משחקי הבית של הקבוצה מאז פתיחת עונת 2013, הממוצע טיפס לכ-1,137. כלומר, מאז שהשוער בן ה-43 הגיע, כרבע מתושבי העיירה וסטמאנאיאר פוקדים את משחקי הקבוצה.
ביולי ובאוגוסט הטמפרטורה הממוצעת בווסטמאנאיאר מטפסת ונעה סביב 11.5 מעלות, אבל בחודשי החורף המחוג נושק לאפס. למזג האוויר ואפילו לרוחות העזות התושבים המקומיים כבר רגילים, אבל מי שלא תמיד יכולות להתמודד איתם הן המעבורות שנעות בכיוון הארכיפלג.
דייויד ג'יימס בוודאי כבר יודע שכמה משחקים של IBV נדחו בשנים האחרונות בגלל שהגלים הגבוהים בים מנעו מהקבוצות היריבות לשוט לאצטדיון האסטיינסבולור, אבל זה בטח לא מה שימנע ממנו להמשיך ליהנות.
הוא משתתף כרגע בקמפיין של חברת דלק מקומית, במסגרתה 20 לקוחות ינסו להכניע אותו בפנדלים ומי שיצליח יקבל 100 אלף קרונות איסלנדיות (כ-670 יורו) לתדלוק, והערב (21:30) הוא ינסה לעשות עם קבוצתו את הבלתי ייאמן ולבצע מהפך נגד הכוכב האדום בלגרד במוקדמות הליגה האירופית (הסרבים ניצחו 0:2 במשחק הראשון בבלגרד). גם מחוץ לוומבלי, אנפילד ואולד טראפורד, דייויד ג'יימס בן ה-43 ממשיך ליהנות מכדורגל.