הקיץ עוד ארוך וצפויים עוד שינויים בקבוצות ה-NBA, אבל רוב השחקנים החופשיים החשובים כבר מצאו קבוצות ורוב הסגלים כבר התגבשו כמעט לחלוטין. המגמה המרכזית שניתן לזהות הקיץ במבט-על היא של תהליך הקצנה - יותר קבוצות חושבות בגדול, יותר קבוצות מוותרות לחלוטין על העונה הבאה, פחות קבוצות נמצאות במעמד הביניים. זה תהליך הגיוני בליגה בה אליפות היא המטרה היחידה והיחלשות משמעותית היא הדרך הבטוחה ביותר להשיג שחקנים טובים.
הפעם נתמקד בצמרת. בשלב המאוד מוקדם בו אנו נמצאים, העונה הבאה נראית מבטיחה במיוחד בכל הקשור לקבוצות שיכולות לראות בעצמן קונטנדריות. מספר קבוצות פלייאוף ביצעו שדרוג משמעותי ויכולות לפנטז על ריצה חזקה כבר בעונה הקרובה - בטח ברוקלין שזו המטרה המוצהרת שלה, אולי גם יוסטון וגולדן סטייט, בסיטואציה מסוימת אפשר להכניס גם את הניקס לחבורה הזאת. מהצד השני, שתי הפיינאליסטיות לא ממהרות להתחזק, למרות ששתיהן עמוסות בשחקנים ותיקים ובכלל לא בטוח שישמרו על הרמה מהעונה שהסתיימה. מיאמי רק שחררה את מייק מילר ולא עושה רושם שבדרך להוסיף שחקן משמעותי, אפילו לגרג אודן יש מועמדות רציניות יותר. סן אנטוניו העדיפה לשמור על טיאגו ספליטר ומאנו ג'ינובילי במקום לחפש חיזוק נוסף (אני עדיין חושב שהם היו צריכים ללכת על פול מילסאפ, בטח כשהתברר שהוא חתם על חוזה נוח יותר מזה של ספליטר), הקלע האיטלקי מרקו בלינלי חתם אבל נראה שזה יבוא על חשבון גארי ניל, כך שהסגל יישאר דומה מאוד.
בין הכוחות העולים לפיינליסטיות עומדת שדרת הקונטנדריות המרכזית - אותן קבוצות צמרת שיכולות לבצע בעונה הבאה את הצעד הנוסף. החבורה הזאת יכולה להרגיש שהטבעת נמצאת בהישג יד, שאין אף קבוצה שנמצאת מעל לכל השאר (ולא, מיאמי שתלויה בבריאות של דווין וויד, ריי אלן ושיין באטייה היא לא קבוצה כזאת), אך גם שאסור לקפוא על השמרים ולאבד את המקום לקבוצות שצפויות לבצע קפיצת מדרגה. בואו נבדוק מה הקבוצות האלה עשו עד כה הקיץ ומי מהן נראית מוכנה להיאבק על אליפות.
אינדיאנה
אינדיאנה
שתי נקודות בלטו אצל הפייסרס בעונה החולפת - פער עצום בין חמישייה נהדרת, אולי הטובה בליגה, לספסל עלוב, והמאץ'-אפ הנהדר מול מיאמי. נכון לעכשיו האלופה לא עשתה שום דבר כדי לשנות את המצב (אני מהמר שאודן או מרקוס קמבי כן יגיע בסוף), בעוד שאינדיאנה בהחלט שיפרה את הספסל. השיפור החשוב ביותר הוא פשוט ההתאוששות הצפויה של דני גריינג'ר מפציעה. התוכניות של פרנק ווגל עדיין לא ברורות, אבל האופציה ההגיונית ביותר תהיה לא לפרק חמישייה שעובדת כל כך טוב ביחד ולהשתמש בגריינג'ר כשחקן שישי איכותי במיוחד. אם זה לא יעבוד, תמיד ניתן להשתמש בחוזה הגמור של גריינג'ר כדי לבצע טרייד ולהביא במקומו שני שחקני ספסל סבירים.
אבל הנהלת הפייסרס לא הסתפקה בכך. התוספת המשמעותית ביותר לספסל הוא כריס קופלנד המבטיח שאינדיאנה גנבה מהניקס. קופלנד הוא פורוורד שקולע שלשות באחוזים נהדרים, הוא ייכנס למשבצת של טיילר הנסבורו הדי מאכזב ויחד עם גריינג'ר ופול ג'ורג' ייצור אופציה להרכבים נמוכים מעניינים שלא הייתה לווגל בפלייאוף האחרון. בעמדת הפוינט גארד, סי ג'יי ווטסון הסולידי בא במקום די ג'יי אוגוסטין הנוראי. הרוקי סולומון היל ישלים ספסל עמוס בקליעה משלוש שהייתה חסרה מאוד בהפסד למיאמי. אין ספק - אינדיאנה בריאה תהיה מועמדת רצינית מאוד לתואר בעונה הבאה.
שיקגו
גם בשיקגו, כמובן, הסיפור החשוב הוא של התאוששות מפציעה. לאחר שני פלייאופים ללא דרק רוז, קשה לדעת למה בדיוק ניתן לצפות ממנו ומהקבוצה שלו. בעוד שהבולס לא היו פעילים במיוחד הקיץ, מה שחשוב זה מה שלא קרה - מהלך של חיסכון כספי בניסיון למנוע תשלום מיסים משמעותי בעונה הבאה. לא היה אמנסטי על קרלוס בוזר או טרייד של לואל דנג תמורת כמעט כלום (בינתיים). בעקבות הפריצה של ג'ימי באטלר והשדרוג המתמיד של ג'ואקים נואה, בכלל לא בטוח ששיקגו זקוקה לשינוי רציני, שווה לתת לחמישייה הנוכחית צ'אנס.
שחקן חשוב אחד כן חתם בשיקגו, ומדובר באחד השחקנים הכי אנדרייטד בליגה בשנתיים האחרונות - מייק דאנליבי, שהמציא את עצמו מחדש כשחקן שישי קלאסי במילווקי. דאנליבי התפתח למומחה שלשות אמיתי שניתן לבנות לו תרגילי חסימות ויודע לקלוע זריקות גדולות. יחד עם קירק היינריך וטאג' גיבסון, יש לטום תיבודו סגל של 8 שחקנים טובים שמחולקים נהדר בין העמדות ויכולים להקשות על מיאמי באופן דומה לאינדיאנה. נשארה בעיקר שאלת דרק רוז.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
לפני תשעה חודשים הסגל שכלל את קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן וסרג' איבקה נראה בדרך הבטוחה להשתלטות על הליגה, הטרייד של הארדן טרף את הקלפים ועכשיו יכול להיות שהוא יהיה זה שייאבק על אליפויות ביוסטון. את ההתנהלות של סם פרסטי המוערך מאז אותו טרייד ניתן לתאר בעיקר כהלם. OKC לא עשתה כלום כדי לשפר את מצבה והקיץ גם איבדה את קווין מרטין שהגיע בטרייד ההוא. כרגע הת'אנדר מדברים עם מייק מילר שיכול להיות תוספת נחמדה ונחוצה אבל ממש לא מספיקה. ההסתייגות העיקרית היא שהפציעה של ווסטברוק במשחק השני של הפלייאוף לא נתנה לנו הזדמנות לבחון באמת את הסגל נטול הזקן.
יכול להיות שפרסטי מחכה להזדמנות למהלך גדול. יש לו ביד כמה שחקנים צעירים, עם דגש על רג'י ג'קסון שהראה לא מעט פוטנציאל בפלייאוף וערך הטרייד שלו גבוה מהערך שהוא יספק כמחליף של ווסטברוק. פרסטי כנראה ייתן הזדמנות לשני הנכסים המשמעותיים שנשארו מהטרייד - ג'רמי לאמב (שהיה לא רע בליגת הקיץ) וסטיבן אדאמס, ויחפש מהלך משמעותי באמצע העונה, אבל נכון לרגע זה OKC לא נראית כמו קבוצה עם כלים ללכת עד הסוף.
לוס אנג'לס קליפרס
הקבוצה שביצעה את השינויים המשמעותיים ביותר בחבורה הזאת היא הקליפרס. ההגעה של דוק ריברס וההחתמה של כריס פול על חוזה ארוך הן אבני הדרך החשובות ביותר, אך ההנהלה לא קפאה על השמרים ומיד דאגה לחזק את רוטציית שחקני החוץ. הטרייד המתבקש על אריק בלדסו הביא לקבוצה שני שחקני חמישייה ראויים - ג'יי ג'יי רדיק מומחה השלשות וג'ארד דאדלי היעיל. דאדלי נראה כבר כמה שנים כמו רול פלייר מושלם לקבוצה גדולה, עכשיו תהיה לו הזדמנות להוכיח את זה. הוא יהיה הסטופר המרכזי של הקבוצה והתשובה לשאלה עד כמה הוא מסוגל להפריע לשחקנים מהסוג של קווין דוראנט תהיה אחת החשובות של הקליפרס בעונה הבאה. לעמדת הרכז המחליף הגיע דארן קוליסון שפרץ בעונת הרוקי שלו כמחליף של CP3.
בגזרת שחקני הפנים יש הרבה פחות מה לספר. אין כרגע מחליף רציני לבלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן, הקליפרס מנסים להשיג משהו מהשאריות שנותרו, שחקנים מהסוג של קמבי ואנטואן ג'יימיסון. יכול להיות שזה אומר שריברס מתכנן להשתמש לא מעט בהרכבים נמוכים עם דאדלי ומאט בארנס ביחד, או שהוא יחפש גבוה מחליף בטרייד במהלך העונה. כרגע זו נקודת התורפה בקבוצה שפרט לכך נראית בדרך הנכונה לדבר חזק במערב.
ממפיס גריזליז
ממפיס אמנם הגיעה לגמר המערב, אבל בקושי שייכת לרשימה הזאת. בגזרת השחקנים, המהלך היחיד ששווה אזכור מהקיץ הוא טרייד במהלך הדראפט שהביא לקבוצה את הסנטר קוסטה קופוס. לא צריך לזלזל בסנטר הפותח של דנבר מהעונה החולפת, ממפיס בהחלט תיעזר בסנטר מחליף אמיתי למארק גאסול, אבל זה לא הולך להספיק לקבוצה שחטפה סוויפ מסן אנטוניו. הצורך הקבוע בשחקני כנף עם קליעה מבחוץ ימשיך להטריד את הגריזליס, יכול להיות שבקבוצה בונים על כך שקווינסי פונדקסטר ימשיך לשחק כמו בפלייאוף, מה שבכלל לא בטוח שיקרה.
השינוי המשמעותי ביותר הוא על הקווים - ליונל הולינס עזב ועוזרו דייב ג'וארגר יקבל את המפתחות. היו בשנים האחרונות מספר מקרים של עוזר אלמוני ששדרג את הקבוצה כשקודם לתפקיד המאמן הראשי - אריק ספולסטרה, סקוט ברוקס ובעיקר פרנק ווגל, אבל ג'וארגר מגיע לקבוצה שנדמה שהוציאה מעצמה משהו שקרוב למקסימום ובינתיים לא התחזקה באופן שיאפשר לה לשחזר את המקום בין ארבע הגדולות של הליגה.
