לפני שבועיים שלח קווין ווילארד, מאמן קבוצת הכדורסל של מכללת סיטון הול, מכתב שמיועד לראשי צה"ל.
"אני כותב את המכתב הזה בשם תום מעיין, ובשל החשיבות הגדולה של חזרתו למכללה בעונה הקרובה. בינואר 2012 התחייבנו כלפי תום, שעבר פציעה קשה, לסייע לו בשיקום רפואי. השיקום, יחד עם המלגה שהענקנו לו לארבע שנים, שווים 200,000 דולר. אנשי הרפואה שלנו עבדו עם תום במשך שלוש שעות בכל יום, שישה ימים בשבוע, לאורך תשעה חודשים. אכן, תום התגבר על הפציעה ובאוקטובר האחרון חזר לשחק".
וילארד המשיך וכתב: "הייתה לתום עונה מצוינת אצלנו. הוא פתח ב-17 משחקים ושיחק 21.5 דקות בממוצע. הוא הוביל את הקבוצה באסיסטים והיה שני בחטיפות כדור. מהלכים שלו עזרו לנו לנצח ארבעה משחקים צמודים.
"בעונה הבאה אנחנו מייעדים לתום את תפקיד הרכז וקפטן הקבוצה. אם לא יוכל לשוב, לא נספיק לאתר לו מחליף, והדבר יוביל לבעיות רבות.
"הקבוצה שלנו משחקת מול 10,000 צופים במשחקי הבית. כל המשחקים שלנו משודרים בטלוויזיה ונצפים ע"י מיליונים. תום מייצג את ישראל בכבוד רב. בכל פעם שהוא עולה למגרש, מוזכרת העובדה שהוא מגיע מישראל. תום מדבר עם יהודים צעירים רבים על האהבה שלו למדינה.
"יש הרבה דמויות פוליטיות שמבקשות לסייע לתום - בהם המושל של ניו ג'רזי, סנאטורים וחברי קונגרס. חזרה של תום לסיטון הול תהיה סיפור חיובי בעיני כולם. אבל אם תום לא יחזור, זה יהפוך לסיפור שלילי - שיפגע בתום, באוניברסיטה ובישראלים רבים שמנסים להגיע למכללות בארה"ב.
"אני יודע שתום מאוד גאה ברקע הישראלי שלו ומוכן לעשות כל מה שצריך כדי להשלים את מחויבויותיו לצבא. יש לזכור שהוא ייצג את ישראל בתחרויות בין לאומיות, ועושה כן גם הקיץ, באליפות אירופה עד גיל 20. אני מצפה שימשיך להתפתח ככדורסלן אצלנו, ובהמשך הקריירה יהפוך לחלק מהנבחרת הבוגרת של ישראל במשך שנים רבות".
***
אם אתם לא עכברי כדורסל של ממש, כנראה שלא שמעתם על תום מעיין. בוודאי שלא הכרתם אותו לפני הקמפיין הנוכחי של נבחרת העתודה בכדורסל.
הסיפור האישי והמקצועי שלו מרתק: הוא נולד בקנדה, בן למרים מעיין, יהודייה בת קיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון, ולאב שהיה פליט גנאי שהיגר לקנדה, שם פגש אותה, ואשר שם מת לפני עשור ממנת יתר. עם מות אביו הביולוגי של מעיין, באמצע העשור הקודם, עלתה האם לישראל - אך בשל מצב כלכלי רעוע היגרה בחזרה לצפון אמריקה. בשל העובדה שלא הייתה יכולה לדאוג לצרכיו, השאירה את הילד אצל אחותה וגיסה, רחלי ודודי פוקס, גם הם תושבי כפר הנשיא, שמונו לאפוטרופוסים עליו וגידלו אותו מאז.
מעיין גדל במחלקת הנוער של הפועל גליל עליון. לאורך השנים נמנה על נבחרות הנערים והנוער של ישראל. עם תום לימודיו בתיכון, בקיץ 2011, החליט לעבור לגראן קנריה הספרדית, שמתחזקת אקדמיית כדורסל מפוארת. במהלך עונת 2011/12 קרע את הרצועה הצולבת בברכו - אך לאור המלצות חמות של ראשי האקדמיה של גראן קנריה וקשריהם בליגת המכללות קיבל הצעות למלגה ממספר מכללות, שהיו מוכנות לשאת בעלויות השיקום שלו ולהעניק לו מקום בסגל קבוצת הכדורסל.
כל זה קרה בקיץ שעבר. הבעיה הייתה שבזמן הזה קיבל מעיין, כמו כל בחור ישראלי בגילו, צו גיוס לצה"ל. הוא החליט לנסוע לארה"ב בכל זאת, עוד לפני שהסדיר את העניין מול ראשי הצבא. הוא ניסה להגיע להבנות מול צה"ל באשר לדחיית השירות, אבל לא קיבל אישור. כשהגיע מועד הגיוס החליט בכל זאת לסיים את העונה במכללה. במחשבי צה"ל סומן כעריק. כשנחת סוף סוף בישראל, בחודש אפריל האחרון, נעצר ונשלח לכלא הצבאי.
***
ישנם מספר הסדרים מיוחדים לספורטאים-חיילים בישראל. בהתאם לקריטריונים שקובע מנהל הספורט, ובכפוף לאישור יחידת מיטב (לשעבר הבקו"ם), זוכים כמה מאות ספורטאים בשנה בסטטוס של ספורטאי מצטיין או ספורטאי פעיל.
בהתאם לקריטריונים שפרסם מנהל הספורט, משרתים הספורטאים הללו בצה"ל "שש שעות ביום במשך כל השבוע, וזכאים לחופשה שנתית מיוחדת של 90 יום בשנה + עד 120 יום בשנה דחיית שירות".
הבעיה היא שהסטטוס הזה לא מתאים לספורטאים שמתכוונים להעביר את רוב השנה בחו"ל, אם בשל אופי ענף הספורט שלהם (טניס, למשל), או בשל כך שהתקבלו לאקדמיות או לקבוצות ספורט זרות. בן סהר עורר את הבעיה לפני מספר שנים, כששיחק בצ'לסי; הוא אמור היה להימצא באנגליה לפחות עשרה חודשים בשנה. חבר הכנסת חיים כץ יזם חוק על שמו של סהר, שאמור היה לאפשר לו, ולספורטאים בודדים נוספים, להמיר את השירות הצבאי - עד כמה שניתן לכנות כך את תקופתם של הספורטאים המצטיינים בצבא - בשירות בשגרירויות ישראל בחו"ל.
החוק התמוסס לבסוף, אבל הוחלף במעמד חדש: ספורטאי עילוי. אלו שהוכרו כעילויים זכו לדחיית שירותם הצבאי בשלוש שנים, עם אופציה לשנה נוספת, שלאחריה אמורים להשלים את השירות (ככל הנראה במעמד של ספורטאים מצטיינים, עם הקלות נוספות).
***
הבעיה של מעיין הייתה שצה"ל ראה בו עריק. לא רק שסירב להעניק לו סטטוס יוקרתי של עילוי - סירב להעניק לו מעמד של ספורטאי מצטיין.
בחודשים האחרונים שובץ מעיין באחד מבסיסי צה"ל, השלים טירונות והחל בשירות צבאי. סיטון הול והוריו המאמצים מנסים לשנות את רוע הגזירה. המכללה יצאה לחופשת קיץ, אך הודיעה למעיין שתמתין לו עד לחודש אוגוסט.
מעיין צורף לנבחרת העתודה. כשזו יצאה לטורניר הכנה לקראת אליפות אירופה הנוכחית עוכב מעיין בנתב"ג, שכן צה"ל לא העניק לו אישור יציאה מהארץ. במשך מספר ימים המתין מעיין בביתו להתפתחויות. רק אחרי התערבות אישית של עמוס פרישמן, סגן יו"ר האגף המקצועי באיגוד הכדורסל, ושל ראש האגף והמאמן הלאומי אריק שיבק, הותר למעיין להצטרף לחבריו לנבחרת.
בטורניר הנוכחי הפך מעיין לאחד משחקני המפתח במערך של שרון דרוקר. הוא משחק 33 דקות בממוצע, קולע 11.3 נקודות בממוצע ב-62.2% מצוינים מהשדה, ומוסיף 5.7 אסיסטים ו-3 ריבאונדים לערב.
מי שנחשב לכוכב הגדול של הנבחרת הזו הוא איגור קולשוב (11.4 נקודות ב-37% מהשדה ו-5 ריבאונדים ב-26 דקות בממוצע). מסלול הנדודים של קולשוב עולה אפילו על זה של מעיין; כבר בגיל 16 המריא לארה"ב, כדי לשחק בנבחרת הכדורסל של תיכון סגמונט בקליפורניה, על מלגת ספורטאי מיוחדת. בקיץ האחרון קיבל מלגה במכללת אריזונה סטייט. קולשוב הוכר ע"י הצבא כספורטאי עילוי. לו אין בעיות.
***
שיבק נמצא כעת באסטוניה עם נבחרת העתודה. הוא צופה מקרוב במעיין.
"נתתי הוראה, ולא עניין אותי מה היה בין תום מעיין לצה"ל, שהילד הזה ישחק הקיץ עם נבחרת העתודה", מספר מאמן נבחרת ישראל ויו"ר האגף המקצועי באיגוד הכדורסל. "הוא יודע שהוא טעה בהתנהלות שלו. הוא עזב לפני שנה את הארץ בלי להגיד לאף אחד כלום. הוא היה צריך להרים טלפון למי שצריך במנהל הספורט, לספר את הסיפור שלו, למלא את הטפסים, ואני מניח שהיו מכירים בו. אבל הוא לא עשה את זה, ופשוט העביר שנה בקולג'. מבחינת צה"ל, ברגע שאין טפסים, הוא עריק.
"בכל זאת, למי שצריך אמרתי שמדובר בבחור צעיר, עדיין ילד, שעשה טעות", מוסיף שיבק. "הוא לא הבין את ההשלכות של המעשה שלו. לדעתי זו לא סיבה לבטל את הבקשות הנוכחיות שלו. היום אישרתי את הבקשה של תום לקבל מעמד של ספורטאי עילוי, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בנושא הזה. האבא החורג של תום בא בתלונות, אבל אם לא אני, שמדבר עם כל הצבא, אני לא יודע אם הוא בכלל נכנס לארץ. לא עשיתי את זה בשביל תום, עשיתי את זה בשביל הנבחרת. ואני נותן קרדיט לרצון הטוב של צה"ל. מצד שני, תום ילד טוב וכן שחקן טוב. אתלט, חודר מצוין, לוחץ מצוין. יש דברים שהוא צריך לשפר במשחק שלו - קבלת החלטות וקליעה - אבל זה רכז שיכול להגיע גבוה. הוא הפתיע אותי לטובה באליפות הזו.
"הבעיה היא שאיגוד הכדורסל לא קובע. האיגוד רק יכול להמליץ. אנשים חושבים שאיגוד הכדורסל מנהל את אגף כוח אדם של צה"ל. זה לא ככה. האיגוד רק ממליץ על ספורטאים פעילים, מצטיינים ועילויים. יש מערכת מאוד מדויקת, עם קריטריונים, שמעניקה ניקוד לכל אחד מהספורטאים, ומדרגת אוטומאטית את הטובים בראש הרשימות. יש מכסות. כשהן מתמלאות, אין מה לעשות.
"אני מקווה שבמקרה הזה צה"ל יסכים לבוא לקראתנו ולקראת השחקן. צריכה להתכנס בשבועות הקרובים ועדת חריגים מיוחדת. אני מקווה שמשהו יקרה. אחרת תהיה בעיה והוא יצטרך לוותר על המכללה".
***
לפני שבועיים הוכר מעיין בידי צה"ל כספורטאי מצטיין - למרות העריקות. שלשום, ביום רביעי, הגיש שיבק בקשה כי הסטטוס של מעיין ישונה ל"עילוי". זהו כרטיס הטיסה האחרון שלו לסיטון הול, לקריירה במכללות, ואולי - אף שזה עוד רחוק - בחירה בדראפט ה-NBA.
מעיין מוכן, מצדו, להתחייב כי ישלים כל שירות צבאי לכשישוב ארצה, אם יתאפשר לו לשוב לארה"ב.
"אני מתכוון לחזור לארץ בעתיד ולשרת בצבא כמו כל חבריי בבית", כתב בקיץ שעבר למפקד לשכת הגיוס. "זו הזדמנות שאסור לי להחמיץ. האוניברסיטה מממנת את לימודי ומחייתי כאן בארה"ב. האמצעים הכלכליים שלרשותי הם אפסיים ללא תמיכתה הכלכלית של האוניברסיטה. תולים בי תקוות להוביל את האוניברסיטה להישגים ספורטיביים ברמה הגבוהה ביותר".
האם יהפוך לסינדרלה, או יגמור - כמצופה - כלכלוכית?
תגובת משרד הספורט:
"מדי שנה מכיר צה"ל במכסה מוגבלת של חיילים שמקבלים מעמד של ספורטאים מצטיינים / פעילים. ההכרה באותם ספורטאים מתבצעת ע"י מיט"ב יחידת ספורט צבאית שבראשה עומד מפקד היחידה בדרגת אל"מ ונציגים מטעמו. מיט"ב מתכנסת 3 פעמים בשנה ודנה בבקשות המועמדים, המתקבלות ממנהל הספורט להכרה בהם כספורטאים מצטיינים או כספורטאים פעילים והחלטותיה מתקבלות בהסתמך על נתוני המועמד שהוצגו בפניה.
"כיום משרתים בצה"ל 150 חיילים המוכרים כספורטאים מצטיינים, 250 ספורטאים פעילים, 80 ספורטאיות מצטיינות, 150 ספורטאיות פעילות ו- 12 ספורטאי עילוי. יצוין כי במשרד הספורט רואים אינטרס לאומי בהגדלת מספר הספורטאים ההישגיים בישראל ובימים אלה מנהל המשרד דיון עקרוני מול צה"ל בנושא הגדלת המכסות של "ספורטאי העילוי", זאת לאור התקדמות הספורט בישראל והצורך להתאים את אפשרויות הספורטאים לממש את יכולתם. תום מעיין הוא, לכל הדעות, שחקן כדורסל איכותי ומוכשר מאוד שהוכר ע"י צה"ל כספורטאי מצטיין על הישגיו וביצועיו, אך עד כה לא עמד בקריטריון להכרה כספורטאי עילוי. יחד עם זאת, לאור הישגיו וביצועיו באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 20, הוגשה בקשתו להכרה כספורטאי עילוי וזאת תידון בפני יחידת מיט"ב עפ"י הקריטריונים לספורטאי עילוי".
ohad@walla.net.il
כדורסל בוואלה! ספורט