למרות שבולטימור זכתה בסופרבול, את שנת 2012 ב-NFL נזכור בעיקר בגלל ארבעה שחקנים, שבעונתם הראשונה כקוורטרבקים פותחים הובילו את קבוצותיהם לפלייאוף. אנדרו לאק לקח את אינדיאנפוליס מהעונה הכי גרועה בתולדות המועדון להופעה בשלב הווילד קארד, רוברט גריפין השלישי הדהים אותנו כבר בשבוע הראשון מול הסיינטס ו-וושינגטון שלו נעצרה בפלייאוף רק בגלל קרע בברך ממנו סבל, ראסל ווילסון הגיע משום מקום ורק קאמבק ענק של אטלנטה מנע ממנו הופעה בגמר ה-NFC ואילו קולין קפרניק מסר לטאצ'דאון ורץ לאחד בהפסד של סן פרנסיסקו בסופרבול. זה יהיה הישג נדיר אם נראה את הרביעייה הזו משחזרת את הישגי העונה שעברה, כי אחרי הכול, ווילסון וגריפין סיפקו את שתי העונות הטובות אי פעם של קוורטרבק רוקי מבחינת מספרים. אלא שאם יש חבורה שמסוגלת לעשות זאת, אלה הם ארבעת המופלאים. את העונה האחרונה סיימנו בשאלה למי מגיע תואר רוקי השנה ואת העונה החדשה נפתח בשאלה מי מסוגל לשמור על יכולתו.
רוברט גריפין השלישי:
מבין הארבעה, לקוורטרבק של הרדסקינס יש את הסיכויים הנמוכים ביותר לשחזר את העונה שעברה לאור העובדה שהוא חוזר מפציעה קשה בברך. גריפין קרע את ה-ACL במשחק הפלייאוף נגד סיאטל, בו שותף בהחלטת מאמנו מייק שאנהאן ולמרות שסבל מקרע חלקי לפני המשחק. את הבטחון ששאנהאן נותן לקוורטרבק שלו אפשר היה לראות כבר מהמשחק הראשון של העונה, בו הרדסקינס הציגו סגנון משחק אותו הם לא הראו מעולם. כל שיטת המשחק של הקבוצה נבנתה מחדש בגלל הטרייד שאיפשר את בחירתו של גריפין והמאמן, יחד עם בנו מתאם ההתקפה, עיצבו את ההתקפה שלהם סביב היכולות האתלטיות של 3RG, הרץ האחורי המעולה אלפרד מוריס ומערך של שני טייט אנדים, שכלל הרבה תנועה. הקבוצה הובילה את הליגה במערך הפיסטול הטרנדי (320 מצבים כאלה לאורך העונה) והצליחה לייצר את הבלגן במגרש אותו השאנהאנים ביקשו לעשות. בנוסף, הרדסקינס הריצו את ה"פלייאקשן" ב-42 אחוזים מהמהלכים שלהם והיו הקבוצה המוצלחת ביותר בליגה בקטגוריה זו, כשהם רושמים 10.3 יארדים למהלך. לשם השוואה, הקבוצה רשמה רק 5.5 יארדים למהלך בלי ה"פלייאקשן" וכאן מגיע מלוא הקרדיט לגריפין, שהצליח למכור את ההטעיה מדי משחק בעזרת המהירות האדירה שלו, שהפחידה ובלבלה את ההגנות.
למרות ההצלחה האדירה של גריפין ותואר רוקי השנה, פרשן ESPN רון ג'ראוסקי החליט למקם אותו רק במקום ה-13 בדירוג כל הקוורטרבקים בליגה, מאחורי ווילסון, קפרניק ולאק. "נדיר שאני שם רוקים כל כך גבוה", הסביר ג'ראוסקי את בחירתו, "במקרה של רוברט גריפין השלישי, היכולות האינדיבידואליות שלו וההשפעה הכללית שלו כל כך ייחודיות. הוא הוביל את כל הקוורטרבקים בריצה, עם 800 יארדים, לרוב זה הגיע דרך האופשן ולפעמים זו פשוט הייתה המהירות שלו. הסיבה לכך הייתה האפקטיביות שלו במשחק המסירה".
בעונה שעברה, גריפין מסר 3,200 יארד עם 20 טאצ'דאונים וחמש חטיפות בלבד, תוך שהוא משלים 65.6 אחוז מהמסירות עם ממוצע של 8.1 יארדים להשלמה. המספרים הללו הם החיזוק הכי גדול לקראת העונה הקרובה של הרדסקינס. שאנהאן יודע שהברך של גריפין שווה לעיר הבירה יותר מאשר הברך של ג'ו ביידן. תמיד יהיה אפשר להביא עוד דמוקרט לבן מדלוור, אבל לך תמצא חבילת אתלטיות כמו זו של גריפין. הפופולריות של הקוורטרבק בשמיים והוא מוביל את הליגה במכירת חולצות ולכן, אפשר לצפות לכך שהקבוצה תשנה במעט את מערך ההתקפה שלה ותוריד את כמות מערכי הפיסטול על מנת לשמור על הקוורטרבק טוב יותר בפוקט.
גריפין, שהתחתן השבוע, שלח מסר לקראת העונה הקרובה דרך הפרסומת של אדידס. קצב ההחלמה שלו המפציעה מרשים והקבוצה עדיין לא אומרת זאת בקול רם, אבל הוא כנראה יהיה מוכן לשבוע הראשון. אם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של קוורטרבקים שחזרו מפציעה דומה, אפשר לראות שאין הרבה מקום לדאגה אצל הרדסקינס. פיליפ ריוורס זרק ל-4,000 יארד ו-34 טאצ'דאונים אחרי שחזר. טום בריידי, עם זמן החלמה ארוך יותר, זרק ל-4,400 יארד ו-28 טאצ'דאונים. אלא שישנו גורם נוסף לכך שאנחנו צפויים לראות ירידה קלה בתפוקה של גריפין, אפילו אם הוא יהיה כשיר במאת האחוזים. הרדסקינס לא צירפו שום שחקן התקפי מעניין שיכול לעבות את הנשקים ההתקפיים של הקבוצה והאופצייה הכי טובה של גריפין היא עדיין התופס פייר גרסון, ששאלת הבריאות שלו גדולה יותר אפילו מזו של הקוורטרבק.
ראסל ווילסון:
עם בחירתו בדראפט, התפקיד המיועד של ווילסון בסיאטל היה להיות המחליף של מאט פלין, אבל במחנה האימונים הוא הוכיח למאמנים שמקומו בהרכב ובמהלך העונה, הוכיח לנו שהוא קוורטרבק לגיטימי ב-NFL. 3,318 יארדים, 26 טאצ'דאונים ועשרה איבודים בלבד עם ב-64.1 אחוזי השלמה הם בהחלט מספרים מרשימים, אבל אפילו אלה לא מספיקים כדי לשקף את אופיו המיוחד של ווילסון. הקוורטרבק לא מפחד מאף אחד. יש לו מטרה אחת בראש והיא לנצח וגם העובדה שהוא רק 1.80 מטר לא תעצור אותו.
הגנבה שביצעה סיאטל בסיבוב השלישי של הדראפט בשנה שעברה עם הבחירה בווילסון יצרה הזדמנות נדירה לקבוצה. המשכורת שלו העונה תעמוד על 526 אלף דולר בלבד. לשם השוואה, עומרי כספי ירוויח העונה ביוסטון פי שניים וקרסון פאלמר ירוויח באריזונה שמונה מיליון דולר. זה יאפשר לסיהוקס למלא את הסגל בשחקנים איכותיים, כאשר הבולט מכולם, שכבר צורף, הוא שחקן ההתקפה הורסטילי פרסי הארווין, שעלה לקבוצה בבחירת הסיבוב הראשון שלה, אך במידה שיוכל להימנע מהפציעות שעצרו אותו בדרכו להיות כוכב גדול, יכול ליצור יחד עם ווילסון את ההבדל בין סיאטל ליריבה העיקרית על הבית, סן פרנסיסקו. מלבד הארווין, הקאדר סביב ווילסון יעזור לו מאוד לשחזר את ההישגים מהעונה שעברה. קו ההתקפה בראשות הסנטר מקס אונגר והתאקל השמאלי ראסל אוקונג הוא ברמה הגבוהה ביותר בליגה.
אם יש דבר אחד שצריך להדליק נורה אדומה אצל ווילסון זו העובדה שהוא סיים את העונה עם 393 ניסיונות מסירה בלבד ועל כך דיבר רון ג'אורסקי, שמיקם את הקוורטרבק של סיאטל במקום ה-12 בדירוג שלו: "במהלך 16 המשחקים בעונה הרגילה, ווילסון זרק פחות מכל קוורטרבק פותח אחר, אבל מה שבלט במהרה זו היכולת שלו לזרוק לעומק ואת זה ראינו בטאצ'דאון הניצחון מול ניו אינגלנד. עוד דבר שמפריד את ווילסון משאר הקוורטרבקים זו המהירות, הקלילות והאתלטיות שלו ברגליים. היכולת להימנע מלחץ, לשמור על פוקוס לגבי עומק המגרש ולזרוק את הכדור מדויק ליוו אותו לאורך עונת הרוקי שלו. הוא לא רץ והכי חשוב הוא יודע מתי ליפול ולהימנע ממגע". הגיף הזה מראה בדיוק על מה ג'אורסקי מדבר.
אנדרו לאק:
בניגוד לגריפין, ווילסון וקפרניק, את מלוא הקרדיט להצלחה של אינדיאנפוליס חייבים לתת לקוורטרבק שלה. בעוד שלושת הקוורטרבקים האחרים נהנו ממשחק ריצה טוב למשך כל העונה, שהציב את קבוצותיהם ברביעייה המובילה בקטגוריה זו, משחק הריצה של הקולטס דורג רק במקום ה-22 והקבוצה רשמה רק 3.8 יארדים לנשיאה. למרות זאת, הבחירה הראשונה בדראפט הצליח לקחת קבוצה של 14:2 ולהפוך אותה לקבוצת פלייאוף. איך הוא עשה זאת? בעזרת שלושה דברים: הקשיחות שלו, היכולת להשאיר מהלכים כמעט גמורים בחיים וגם, הרבה מזל.
בעוד בסטנפורד לאק הצליח בעזרת שיטה של שני טייט אנדים והרבה "פליי אקשן", המצב באינדיאנפוליס היה שונה בתכלית. קו ההתקפה הרעוע של הקבוצה העמיד את לאק לא פעם בפני לחץ מכיוון היריבה והרוקי היה חייב לקבל החלטות מהירות. בסך הכול, לאק עמד 187 פעמים במצבי לחץ, יותר מכל קוורטרבק אחר בליגה. מדובר במספר השני הכי גבוה בשלוש השנים האחרונות לקוורטרבק פותח כלשהו ולמרות זאת, הרוקי של הקולטס עשה עבודה מצוינת, כאשר תחת לחץ הוא היה אחראי ל-3.8 יארדים למהלך. רק לשם השוואה, טום בריידי רשם 1.3 יארדים במצב זה בעונה שעברה.
עוד נתון מעניין לגבי לאק היה כמות המסירות שלו לעומק. הקוורטרבק של הקולטס זרק יותר מכל אחד אחר ל-20 יארד או יותר. את שני הדברים הללו ינסה לאזן מתאם ההתקפה החדש, פפ המילטון. כדי להוריד קצת את הלחץ מלאק, הקולטס החתימו את דונלד ת'ומאס וגוסדר צ'רילוס שיעזרו לקו ההתקפה ובנוסף, הקבוצה הוסיפה את הרץ אחמד בראדשו, שיסייע לויק בלארד על הקרקע. מחיזוק קו ההתקפה ומשחק הריצה ובתוספת העובדה שהמילטון היה מתאם ההתקפה של לאק בסטפנורד, אפשר לנחש שהקבוצה תנסה לעבור לאותה שיטה ששוחקה באוניברסיטה של הקוורטרבק ומתאם ההתקפה. צפו מהקולטס לתת יותר זמן משחק לשני הטייט אנדים שלהם: קודי פלינר ודווין אלן ובעיקר ליותר איזון ופחות תלותיות ביד של לאק.
"הוא מדהים", אמר מגן הפינה של בולטימור קורי גראהם על לאק, "הוא נראה כמו בן רות'לסברגר על המגרש. הוא משאיר מהלכים בחיים בעזרת מסירות קצרות או הרגליים שלו. הוא ייצר לנו הרבה בעיות". האינסטינקטים המיוחדים של לאק עזרו לקבוצה, במיוחד ברגעים הדרמטיים של המשחקים הצמודים. הקולטס סיימו במאזן 1:9 במשחקים שהוכרעו בטאצ'דאון או בבעיטת שדה. עם כל הכבוד לנתון הזה ולרגליים של לאק, הקבוצה נזקקה כאמור גם ללא מעט מזל בעונה שעברה וכדי לשמר את ההצלחה, היא חייבת להשתפר. קצת פחות לאק, יותר עזרה מהשאר ואינדי תוכל לחזור להופעה נוספת בפלייאוף.
קולין קפרניק:
קפרניק הוא עוד קוורטרבק שקיבל הזדמנות רק בגלל שקודמו נפצע והשאר היסטוריה. האמת, קשה לומר "השאר היסטוריה", שכן קפרניק פתח רק בעשרה משחקים מאז לקח את התפקיד מידיו של אלכס סמית'. באותם משחקים ראינו המון פוטנציאל, אבל התחושה היא שהקוורטרבק של הניינרס עדיין תחת זכוכית מגדלת והוא צריך להוכיח לנו שוב שהוא ראוי לתפקיד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שסן פרנסיסקו הייתה הקבוצה הכי טובה בליגה בעונה שעברה והרבה יותר קל להצליח כשלידך שחקנים ברמה של פרנק גור או מייקל קראבטרי והגנת ברזל.
בשבועיים האחרונים קפרניק והתקשורת התעסקו בשטויות, אם זה צילומי העירום שלו למגזין ESPN או התקרית בה לבש כובע של מיאמי דולפינס. אנשים שואלים האם הוא יצליח לעמוד בציפיות אחרי ההצלחה המטאורית ומשווים בזלזול את ההתנהגות שלו בתקשורת לזו של לאק, ווילסון וגריפין, שהרטוריקה שלהם מקבילה לשגריר באו"ם.
אלא שכאן לא ניכנס לדברים האלה ובמקום, נבחן שני מקרים בשנה שעברה בהם קפרניק היה צריך לקום אחרי נפילה. הראשון היה במשחק החוץ של הניינרס מול סנט לואיס, משחקו הרביעי בקריירה כפותח, בו הציג את היכולת הגרועה ביותר שלו עד אז. קפרניק הראה חוסר ניסיון ופאניקה במשחק ורשם סייפטי ברבע השלישי. לאחר מכן, הוא גם מסר בשלומיאליות לטד ג'ין ג'וניור כדור שנחטף בקלות על ידי ג'נוריס ג'נקינס מסנט לואיס בדרך לטאצ'דאון שהשווה את המשחק, אותו הקבוצה הפסידה לבסוף. שבוע לאחר מכן, סן פרנסיסקו דרסה את מיאמי בבית בעזרת ריצת 50 יארד לאנדזון של קפרניק.
המקרה השני היה בסופרבול, בו הניינרס מצאו עצמם בפיגור 22 נקודות עם פתיחת המחצית השנייה, כאשר לקפרניק היה חלק לא קטן בכך עם מסירה לידיים של אד ריד מבולטימור. דווקא כשהסיפור כבר נראה היה אבוד, הקוורטרבק החזיר את הניינרס למשחק בתצוגה הירואית, שלצערו לא הספיקה לאליפות. זו הייתה תוצאה של קבוצה שבנויה להישגים מיידים ומונהגת על ידי קוורטרבק שאמור להיות כוכב בעתיד. בסן פרנסיסקו לקחו סיכון עם קפרניק וידעו שהוא יעשה טעויות, אבל האמינו שהסגל שסביבו מספיק איכותי על מנת לכפר עליהם. אותו סגל קיבל בפגרה חיזוק התקפי עם הגעתו של אנקואן בולדין, אבל יצטרך להתמודד לאורך מרבית העונה ללא קראבטרי הפצוע.
קפרניק לא מושלם, אבל כרגע מתוך הארבעה הוא מחזיק בסיכויים הגדולים ביותר לזכות בתואר בעונה הקרובה. סן פרנסיסקו נמצאת בעלייה מתמשכת בשלוש השנים האחרונות, ללא קשר לעמדת הקוורטרבק ובעיקר עקב החלטות ארגוניות חכמות, שאחת מהן הייתה לתת לקפרניק את המפתחות. כבר אחרי עשרה משחקים כפותח יש לו ניצחון פלייאוף אחד יותר מאשר לטוני רומו וכנראה שהפער הזה רק יגדל עם השנים. "קפרניק הוא אחד מארבעת או חמשת הקוורטרבקים הכי מוכשרים בליגה", אמר ג'אורסקי, "יהיה מעניין לראות איך הוא יתמודד עם החיסרון של קראבטרי, אבל יכולת עלית כבר נמצאת שם".
סיכום:
החיסרון בכישרון בעמדת הקוורטרבק בדראפט האחרון רק מחזק את המעמד של הרביעייה הנ"ל כנושאי הדגל של הליגה בעשור הקרוב. העונה, מלבד שני המפגשים בין ווילסון לקפרניק, לוח המשחקים סידר לנו גם ביקור של קפרניק בבירה אצל גריפין ואילו לאק יארח את ווילסון. זו תחילתה של יריבות אדירה שאנחנו, הצופים, נהיה המנצחים הגדולים שלה. קשה לראות איך כל ארבעת הקוורטרבקים המופלאים ישחקו שוב בפלייאוף בעונה הבאה וההימור שלי כרגע הוא שרק ווילסון וקפרניק יהיו שם. אחד מהם גם יהיה בסופרבול.