וואלה! ספורט שלום, שמי ארון ובשבועיים האחרונים יש לי יותר מדי זמן פנוי (כנראה שגם בתקופה הקרובה) ואני מעביר אותו בהאזנה למשחקי בוסטון ברדיו המקומי. נדהמתי לגלות שהקבוצה מדורגת במקום הראשון ב-AL כי זכור לי שבפגרה דיברו על עוד עונה בינונית של הרד סוקס, מה בדיוק קרה? (ארון ה., הכלא המחוזי, מסצ'וסטס)
שלום ארון. אתה בהחלט צודק לגבי ההצלחה המפתיעה של הרד סוקס. הקבוצה רחוקה רק 11 ניצחונות מהמספר אותו השיגה לכל אורך העונה שעברה ואנחנו רק ביולי. כמו שאת הנפילה הגדולה של בוסטון לפני שנתיים שייכו לרוטציה, כך גם עושים עם הצלחת הקבוצה השנה. זו אותה רוטציה שדורגה בשנה שעברה כגרועה בליגה והשנה היא במקום השני ב-AL. ג'ון לאקי לא רק שנראה יותר טוב על המגרש אחרי שהוריד ממשקלו בצורה משמעותית, הוא גם מחזיק כרגע ב-ERA הטוב ביותר בקריירה שלו וזה מגיע אחרי שנה בה ישב בחוץ עקב ניתוח טומי ג'ון. גם ההימור על ריאן דמפסטר, שמעולם לא הגיש ב-AL נראה סביר עד כה, אחרי שהאחרון לא הרשה יותר משלוש ריצות ב-14 מתוך 19 המשחקים בהם פתח. "אני יכול לסמוך עליהם במשך שישה עד שמונה אינינגים", אמר על השניים מאמן הקבוצה ג'ון פארל. לפניהם, קיבל את הקרדיט קליי בוכהולץ, שפתח את העונה בסערה עד שנפצע ואפילו בעיות העומק בבולפן וחוסר הודאות לגבי עמדת הקלוזר לא הפריעו לקבוצה לנצח.
חוץ מצוות ההגשה, פארל נותן את הקרדיט לסגל הרחב שלו. בוסטון שיתפה העונה 19 שחקני שדה שונים, כאשר בבסיס השלישי שיחקו כבר שישה שחקנים העונה. בנוסף, הצופים בפנווי פארק ראו כבר שלושה שחקנים שונים בעמדת השורטסטופ. אותם שחקני רוטציה כמו ברוק הולט, חוזה איגלסיאס, ג'וני גומז, מייק קרפ ודניאל נאבה לא רק מכפרים על פציעות של שחקני ההרכב, אלא גם נותנים תפוקה יפה שעוזרת לקבוצה. בוסטון מובילה את הליגה בריצות ונראית מאוד בטוחה בעצמה לקראת החצי השני של העונה. מי היה מאמין שההחתמות של שיין ויקטורינו ומייק נאפולי יהיו מוצלחות יותר מאשר אלה של קרל קרופורד ואדריאן גונזאלס. בייסבול הוא משחק מוזר לפעמים וזה מה שהופך אותו למרתק.
שלום. אני מחפש קבוצה לסיים בה את הקריירה שלי ואשמח לעשות זאת בארצות הברית. יש לכם הצעות? (י. בניון, לונדון)
ובכן, י., הגעת למקום הנכון, כי יש לנו בדיוק את הקבוצה המושלמת בשבילך ניו יורק יאנקיז. דבר ראשון, יש לנו הרגשה שתראה טוב בפסים ומעבר לכך, אתה תרגיש מאוד בנוח לצד רוב כוכבי הקבוצה, כי הם בערך בגילך וגם הם מעבירים את רוב זמנם על מיטת הטיפולים. דרק ג'יטר חיכה 91 משחקים עד שקיבל אור ירוק מהרופא ואז נפצע שוב במשחק בו חזר. אלכס רודריגז נמצא בשלבי התאוששות מתקדמים מניתוח באגן והוא מנסה לחזור לכושר במיינור ליג. חוץ מהשניים, גם קווין יוקיליס, קרטיס גרנדרסון ומארק טשיירה יושבים בחוץ. אבל תזכור, גם אם ההמתנה לרופא ארוכה, אתה תזכה להיות חלק מהאירגון הכי גדול בתולדות הליגה.
חשוב להדגיש, הקבוצה עדיין במאבק הפלייאוף. איכשהו, למרות שהסגל נראה בינוני מאוד, המנג'ר ג'ו ג'ירארדי מצליח כמעט מדי ערב להוציא את המיטב משחקניו וזה מציב אותם במרחק שישה משחקים בלבד מהרד סוקס, שמובילים את ה-AL מזרח. "אני חושב שעשינו עבודה טובה עד עכשיו", אמר ג'ירארדי, "היינו צריכים לשנות הרבה וביקשנו מהשחקנים לעשות דברים אחרים ממה שציפינו מהם לעשות בינואר". גם המגיש הבכיר של הקבוצה סי סי סבאת'יה מרגיש כך ואחרי ההפסד למינסוטה השבוע הוא אמר שהוא גאה בקבוצה ובהישגים עד עכשיו. אותו הפסד העמיד את סבאת'יה על מאזן 8:9 ו-ERA של 4.07, מחצית העונה הכי גרועה שלו מאז הגיע לתפוח הגדול. אם סי סי יחזור לגרוב וג'יטר ואיי רוד ישובו לאט לאט לליינאפ, היאנקיז יכולים להיות בעניינים ואולי גם להגיע לפלייאוף בסיבוב הפרידה של מריאנו ריברה.
מי זה היאסייל פויג הזה שאני פתאום שומע עליו כל הזמן? למה יש סביבו כל כך הרבה הייפ אם הוא בקושי שיחק חודש (ג'. לין, יוסטון)
שאלה מצוינת מר לין, ובדומה למקרה שאתה מכיר היטב, התשובה מבוססת על העיר בה פויג משחק. אם היה מדובר בעיר אחרת ולא בניו יורק או לוס אנג'לס, רוב הסיכויים הם שלא הייתה מחוברת מילת תואר לשם השחקן. לוס אנג'לס דודג'רס השקיעה המון כסף, אך לא הצליחה לנצח ונראתה רע. החלומות של מג'יק ג'ונסון על כוכבי הוליווד במושבי היוקרה של האצטדיון נראו אבודים עד שהגיע פויג האלמוני. מאז שעלה האאוטפילדר להרכב הפותח ב-3 ביוני, הדודג'רס ניצחו 23 משחקים וקפצו מהמקום האחרון בבית למקום השני, עם מאזן חצוי ובמרחק 2.5 משחקים בלבד מאריזונה.
ה"פויג-מאניה" מורגשת מאוד ביציעים ורק במשחק אחד מאז שעלה למייג'ורס, הגיעו פחות מ-40 אלף צופים לדודג'ר סטדיום לראות את הפנומן. הקבוצה ניצלה זאת והעלתה את המחיר הממוצע ב-88% בשבועות האחרונים. לפויג יש חוזה בדודג'רס לשבע השנים הקרובות והטירוף בעיר המלאכים יכול להימשך לאורך זמן, אבל עדיין נותרה השאלה עד כמה חודש הבכורה של השחקן ישקף את הקריירה שלו בעתיד.
שלום וואלה! ספורט, אני צריך את העזרה שלכם. השבוע, אחרי שכריס דייויס חבט להומראן ה-37 שלו העונה, התערבתי עם כמה חברים מהבר על הכמות איתה יסיים את העונה. שמנו את האנדר/אובר על 55.5. מה אתם אומרים לקחת? אם אני זוכה בזכותכם, הג'יימסון עליי (ג'ימי מקנולטי, משטרת בולטימור)
אהלן מקנולטי! איזה כיף לשמוע ממך. השבוע, שחקן הבסיס הראשון שלכם אמר משהו מעניין על כך שהוא מחשיב את שיאו של רוג'ר מריס מ-1961, 61 הומראנים בעונה, כשיא כל הזמנים ולא את זה של בארי בונדס, שקבע 73 הומראנים וכנראה השתמש בעזרים מסוימים להשיג אותם. כרגע דייויס נמצא בקצב של 62 הומראנים העונה. הבעיה היא שעד העונה השיא האישי שלו היה 33 כדורים ליציע, ולהכפיל את הכמות הזו נשמע קשה מאוד. בנוסף, דייויס מעולם לא שיחק במשך עונה שלמה מבלי להיפצע ובינתיים הוא הפסיד רק משחק אחד העונה, מה שעלול לעייף אותו ככל שנתקרב לקו הסיום. באוגוסט וספטמבר הקבוצה תתחיל להרגיש לחץ לקראת המאבק על הפלייאוף והרצון לעלות לבסיס יהיה גדול יותר מהרצון לחבוט לעוד הומראן.
אם נסתכל על ההיסטוריה נוכל להשוות את המקרה של דייויס לזה של רג'י ג'קסון מ-1969. אז, שחקנה של אוקלנד חבט אף הוא ל-37 הומראנים ב-92 המשחקים הראשונים, אבל נעצר והוסיף רק עוד עשרה עד לתום העונה. האייז נאבקו על הפלייאוף ובחלק השני של העונה ג'קסון לא ראה את אותן הגשות שראה בחצי הראשון. מגישים העדיפו להגיע לשחקנים שאחריו בליינאפ מתוך פחד וזה פגע בסיכוייו לשבור שיאים. אם היינו צריכים להמר, היינו הולכים על האנדר, אבל זה יהיה קרוב. דייויס יסיים עם משהו כמו 53-54 וישאיר את כולנו במתח בנושא הזה עד הרגע האחרון. בכל זאת, ג'יימסון.
קליין, אני רוצה לומר שאני מאוד מאוכזב. אחרי שקראתי את התחזית שלך לעונה של הנשיונאלס (מאה ניצחונות), ידעתי שיש לי דבר אחד פחות לדאוג ממנו בוושינגטון, אבל זה לא בדיוק המקרה. איך אני אמור לעבוד בשקט אם כולם בפאניקה מפספוס הפלייאוף? איך תכנית הבריאות או החוקים נגד נשקים יעברו כל עוד הראש של העיר שקוע בכמות הטעויות של האינפילד? (הנשיא)
מיסטר פרזידנט, מי כמוך יודע שתוכניות משתנות וזה המקרה עם הנשיונאלס. למזלם, הם עדיין במקום השני ורחוקים שישה משחקים מאטלנטה ב-NL מזרח וחמישה מסינסינטי בקרב על הווילד קארד. במקום לחפש ראשים לערוף, בוא נסתכל על המצב הנוכחי ונתאם ציפיות. הדבר הראשון שיעודד את אוהדי הנשיונאלס זו העובדה שהרוטציה תחזור כעת לסדר הרגיל שלה לאחר תקופה ארוכה. סטיבן שטרסבורג אולי לא שרד יותר משני אינינגים בשבוע שעבר, אבל הוא מקבל שבוע מנוחה כדי לחזור לכושר. אחריו יהיו ג'יו ג'ונזאלס, ג'ורדן צימרמן, דן הארן ורוס דיטווילר, כאשר שני האחרונים חוזרים מפציעות. צוות ההגשה עדיין מרשים ובעל כוח רב והוא מדורג חמישי ב-ERA בליגה. הרוטציה לבדה, מדורגת במקום השישי.
הבעיה העיקרית בחלק הראשון של העונה הייתה ההתקפה החלשה, שהציבה את הקבוצה במקום ה-27 באחוזי חבטה. פציעות של ג'ייסון וורת', ברייס הארפר ודני אספינוזה תרמו לנתון השלילי הזה. מי שעלה מהמיינורס כדי לעזור הוא אנתוני רנדון, שחובט ל-30 אחוזים והשתלט על עמדת הבסיס השני. למרות שוורת' הפסיד חודש של בייסבול, הוא עדיין רשם עשרה הומראנים ב-29 אחוזי חבטה, נתון מעודד מאוד לקראת ההמשך. פגרת האולסטאר באה בזמן לוושינגטון, שהייתה צריכה הפסקה כדי לעשות חושבים ולראות איך ממשיכים האלה. הדברים שפוגעים בקבוצה הם בעיקר מנטאליים. התחושה מסביב הייתה של בטחון יתר בתחילת העונה ועכשיו השחקנים צריכים להתמודד עם המציאות. כאן, תפקיד הוותיקים גדול יותר והכוונה היא בעיקר לוורת' וצימרמן. גם למאמן דיווי ג'ונסון יש תיק מלא בניסיון שיכול לעזור ולכן אפשר להיות אופטימיים. רצף של חמישה-שישה ניצחונות והדברים יתחברו בוושינגטון.
לאחרונה קיבלתי צ'ק שמן על סך 72 מיליון דולר ורציתי לדעת האם יש לכם העצות איפה כדאי לי להשקיע את הכסף? (מ. סטאפורד, דטרויט)
האמת, אין לנו ממש מושג בבורסה או נדל"ן, אבל אנחנו רוצים לחשוב שיש לנו מושג או שניים בבייסבול, אז למה שלא תשקיע קצת בעיר שנתנה לך את הצ'ק השמן. הרומן בשנתיים האחרונות בין חוזה ולוורדה לדטרויט טייגרס ידע עליות ומורדות ולפני שבועיים הוא נגמר סופית, לאחר שהקבוצה מינתה את חואקין בנואה להיות קלוזר. אך תפקידו של בנואה הוא זמני ולא משום שהוא לא עושה את העבודה, אלא בשל העובדה שהוא לא קלוזר אמיתי ושהקבוצה רוצה לראות אותו באינינג השמיני ולא בתשיעי. הטייגרס יצטרכו להביא מישהו עד תום מועד חלון העברות ב-31 ביולי וכרגע יש חמישה שמות בשוק שנראים אידיאלים. השאלה היא כמה הקבוצה תהיה מוכנה לתת תמורתם. לג'ונתן פפלבון מפילדלפיה יהיה מחיר גבוה וכך גם לרפאל בטנקורט מקולורדו, בגלל שהרוקיז עדיין לא מוכנים לוותר על העונה. השמות של גלן פרקינס ממינסוטה, סטיב סישאק ממיאמי וקווין גרג משיקגו קאבס יותר הגיוניים, כי שחרורם לא אמור לשנות הרבה לקבוצות שלהם השנה.
בנוסף, היינו מציעים להשקיע בשני דברים נוספים, שקשורים זה לזה. הראשון הוא כבר לקנות כרטיסים לוורלד סירייס ולהבטיח את מקומך בקומריקה פארק בעיר המכוניות בסוף אוקטובר, כי הטייגרס יהיו שם והשני הוא לקנות ארגז שמפניות איכותי, אותו תוכל למכור ביוקר לג'סטין ורלאנדר ערב זכיית הקבוצה באליפות. הסיבה לכך היא שהטייגרס מגיעים רעבים אחרי הסוויפ המביך שחטפו בוורלד סירייס בשנה שעברה מול סן פרנסיסקו והרוטציה שלהם נראית מעולה. ורלאנדר וחבריו רושמים ERA של 3.73 והם מובילים את ה-AL. מנגד, מיגל קבררה ממשיך בכושר הנדיר שלו מהעונה שעברה ולולא המחבט החם של כריס דייויס, שחקן הבסיס השלישי היה מועמד רציני לזכות בטריפל קראון שנה שנייה ברציפות. הלילה, מאמן הקבוצה ג'ים לילנד, לא לקח סיכונים ואימן את ה-AL במשחק האולסטאר בשיא הרצינות בדרך לניצחון. בכך, הוא הבטיח את הביתיות לחטיבה בוורלד סירייס ותיאורטית, היא יכולה להיות שלו. לטייגרס יש מטרה אחת השנה והיא לנצח ולזכות באליפות וזו נראית כמו אפשרות מאוד הגיונית כשיש לך את קבררה, פרינס פילדר, ג'סטין ורלנאדר, מקס שרצר ואניבל סאנצ'ז בהישג יד.
