ביום ראשון הקרוב, ב-21 ביולי, יתפטר שמעון מזרחי מכהונתו כיו"ר הזמני של איגוד הכדורסל. כאשר מונה לתפקיד, לפני מספר חודשים, במקום אבנר קופל שהתפטר, הדגיש מ?נהל הספורט כי הדבר נוגד את הקוד האתי שגיבש משרד הספורט. מזרחי טען שמדובר במינוי זמני בלבד. המנהל דחק; לפני שלושה שבועות שלח למזרחי מכתב תזכורת. האיום הסמוי היה כי אם מזרחי לא יעזוב את התפקיד יעצור משרד הספורט את ההקצבות הכספיות לאיגוד הכדורסל, שממילא מצוי בגירעון של כמה מיליוני שקלים. מזרחי הבין את הרמז. הוא הודיע שיעזוב בישיבה הקרובה.
במקום מזרחי ימונה לתפקיד עסקן בשם עמירם הלוי. כבר שנים שהלוי נמנה על הנהלת איגוד הכדורסל. אין לו זיקה לאיזושהי קבוצה. אלא שמרכזי הפועל ומכבי, שמחזיקים בקואליציה הדומיננטית באיגוד, מבהירים שמדובר גם כאן במינוי זמני בלבד. הלוי מגיע כדי לסתום את החור עד שיימצא מועמד של קבע.
מתי זה יקרה? אף אחד לא יודע. העסקנים הבכירים באיגוד מקווים ש"עד לתחילת העונה נמצא מועמד ראוי".
ואולי לא.
***
איך ייתכן שאיגוד הכדורסל מחפש חודשים יושב ראש קבוע ולא מוצא?
בשתי מילים: סיעת עוז.
עוז, בראשות צביקה שרף ושאול אייזנברג, התמודדה בבחירות האחרונות לראשות האיגוד מול הקואליציה שהקימו המרכזים הגדולים - הפועל, מכבי, בית"ר ואליצור. לא היה לה סיכוי לנצח. אבל עוז זכתה בכל זאת ב-24% מהקולות, והכניסה תשעה נציגים (מתוך 39) להנהלת האיגוד. מבחינה פוליטית זה היה הישג מזהיר.
נציין כי איגוד הכדורסל מעולם לא פעל במתכונת של קואליציה מול אופוזיציה. בניגוד לרושם שמותירה היריבות הקשה בין קבוצות הספורט של מרכזי מכבי והפועל בערים הגדולות - תל אביב, חיפה, ירושלים - ברמת המרכזים והפוליטיקאים-עסקנים שעומדים בראשם קיימים יחסים קרובים. בכדורסל, הדמויות החשובות בהנהלת המרכזים הם שמעון מזרחי ונאור גלילי (מכבי), ואיתן רוב, מוטי אמסלם וחיים אוחיון (הפועל). במרבית המקרים רואים אנשי הפועל ומכבי עין בעין, לפחות בכל הקשור להנהלת האיגוד. מובן כי כל מרכז מעוניין להציב בראש האיגוד אדם שנמנה על אנשי שלומו - בכדי להגדיל את השפעתו הפוליטית - אבל ההסכם בין המרכזים קובע שלהפועל, גם כמרכז הגדול ביותר, הזכות להציב כעת יו"ר "משלהם".
אבל בהפועל לא מתכוונים להביא דמות שאיננה מקובלת על אנשי מכבי. גם בהפועל וגם במכבי מסכימים שהמועמד הקבוע לראשות האיגוד צריך להיות "אדם שבא מהמילייה העסקי, שיש לו זיקה כלשהי לכדורסל - אבל לא לקבוצה מסוימת", אומר בכיר במרכז הפועל. "אדם שיעזור לפתוח דלתות, שיביא ספונסרים, דמות מנהיגותית שתבצע חשיבה אסטרטגית". אחד מיושבי הראש הטובים של איגוד הכדורסל, מזכירים בכירים באיגוד, היה דני קסטן - שהגיע מעולם העסקים. אבנר קופל אמור היה להיות ממשיך דרכו (אולם כולם יודעים כיצד נגמר הרומן בין קופל לאיגוד).
המחליף הפוטנציאלי אמור לשמור על הקו הזה. איתן רוב, לשעבר ראש רשות המסים וכיום מנכ"ל חברת ניסקו, שמכהן כחבר הנהלת האיגוד, הוצע לתפקיד. אך רוב עצמו החליט לוותר, בשל התחייבות קודמת לחברה שלו.
בשבועות האחרונים ביצעו בכירים במרכז הפועל פניות למספר דמויות אחרות. אהרון פוגל, יו"ר מגדל, היה אחת מהן (אף שלפוגל זיקה להפועל ירושלים, כספונסר וכמקורב למועדון). על היכולות של פוגל, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אין חולק. אלא שפוגל סירב. וכמותו סירבו בכירים נוספים מהמגזר העסקי, בהם אפי רוזנהויז, נשיא ומנכ"ל רשת שופרסל לשעבר.
מדוע סירבו? בעיקר בגלל סיעת "עוז".
מאז הבחירות, מאשימים בכירים באיגוד, גוררים את האיגוד אנשי עוז - ובראשם שאול אייזנברג וצביקה שרף - ל"אנרכיה", אומר חיים אוחיון, מהגורמים היחידים שמוכן להתראיין בשמו. שימו לב למציאות שאוחיון מתאר.
"אשים לא רוצים להגיע בגלל הסיטואציה הפוליטית העכשווית. אף אחד לא מוכן לבוא 'תחת אש', וזה מה שקורה באיגוד. כל מי שמרים את הראש ורוצה להוביל מהלך ענייני, חוטף ירי מכל כיוון. על מי אני מדבר? בעיקר על 'עוז'. כל האנשים שיושבים באיגוד הכדורסל מבינים שצריך לשנות את המציאות. גם מתוקף זה שהזמן דורש שינויים, וגם מתוקף הצרכים החדשים. אנחנו רוצים שקיפות מול השלטון. שקיפות מול הציבור. לעשות מהלכים שמקדמים את הכדורסל ברמה המקצועית. יש הרבה דברים שמחייבים שינוי מערכתי, כמו השופטים והשיפוט. אבל איגוד הכדורסל מתעסק בעצמו ולא בכדורסל, הרבה בגלל אנשי 'עוז'. השיח והשפה שהם הביאו איתם לא תורמת לכדורסל. אם תבוא פעם אחת לישיבת איגוד ותראה איך היא מתנהלת, לא תצטרך לשאול יותר שאלות. תראה באיזו שפה הם משתמשים. תראה את ההתנהלות וההתנהגות. זו סיטואציה שמעכבת שינויים שהם נדרשים, וכולם מבינים שהם נדרשים - אפילו אנשי 'עוז'. אבל הם מעכבים אותנו בגלל ההתנהלות שלהם, מתקופת הבחירות ועד היום".
בכיר אחר באיגוד מספר ש"זה הפך להיות מקום שלא נעים להיות בו. אין דבר שלא מודלף. יש ל'עוז' אתר בית, שמקבל מהם חומרים אונליין בכל ישיבה. מה שעשו למנכ"ל (יענקל'ה בן-שושן, שהובל לחקירה ברשות המסים לפני זמן מה, א.ג.) זו הדלפה מכוונת של אנשים. אנשים בורחים מהמקום הזה, ובצדק. יש כאן חברים שהחליטו לפרק את האיגוד".
***
ההתפטרות של קופל מיוחסת בעיקר ל'עוז'. זה היה ניצחון פוליטי גדול עבורם, דבר שנאבקו למענו מאז הבחירות (אף שקופל טען שהתפטר כי לא קיבל סיוע ממרכזי הפועל ומכבי, שהריצו אותו לתפקיד). מאז הנטישה של קופל ממשיכות ישיבות הנהלת איגוד הכדורסל להתנהל תחת מטר צעקות, קללות ואיומים. אנשי "עוז" טוענים שהאיגוד מתנהל בצורה בלתי-ראויה ובלתי-שקופה; אולם במקביל מנהלים מגעים מול קואליציית מכבי-הפועל כדי להצטרף אליה. דבר שמחשיד אותם, בעיני המרכזים, כמי שעושים בלאגן כדי לקבל ג'ובים.
מה באמת רוצים אנשי עוז? הם רוצים שצביקה שרף ימונה ליו"ר האיגוד. לכך אף אחד במכבי או בהפועל לא מוכן. גם בגלל העובדה שעוז היא סיעת מיעוט, ו"לא ייתכן שיו"ר יגיע משם", לדברי בכירים בהפועל ובמכבי; ובעיקר בשל ההתנהלות האישית של שרף מאז הבחירות.
או כפי שאומר אוחיון: "אם איך שצביקה התנהל אחרי הבחירות, היום זה כבר לא מובן מאליו שהוא מועמד ראוי לתפקיד. אולי לפני הבחירות הוא היה נחשב מועמד יותר לגיטימי. למה? זה עניין של התנהלות, נראות, ייצוגיות - דברים שחשובים לאיגוד הכדורסל. היום מבינים שצריך בראשות האיגוד אדם שהוא לא שנוי במחלוקת, אדם שההתנהלות שלו לא מכבידה. אם עושים שינוי, אז עד הסוף".
***
הדרישה של "עוז" למנות את שרף נסמכת, לטענתם, על יסודות משפטיים מוצקים. שאול אייזנברג טוען שתקנון האיגוד "מאפשר למנות לראש האיגוד רק מישהו מהנהלת האיגוד. ובהנהלת האיגוד אין אף גורם שרוצה את התפקיד, וגם מי שאולי רוצה, כמובן לא מקובל כדמות ייצוגית על מכבי והפועל. בעיני, צביקה הוא המועמד הראוי ביותר מתוך ההנהלה".
מכבי והפועל חלוקים על "עוז"; הם טוענים שהתקנון כן מאפשר מינוי של גורם "מבחוץ", היינו שלא מתוך הנהלת האיגוד. "עוז" מאיימים לקחת את הסיפור לבית משפט, אם אכן יבצעו מכבי והפועל מהלך שכזה.
לכן, כרגע, ישנן שתי אפשרויות: או שמרכזי מכבי והפועל יחתמו על הסכם קואליציוני עם "עוז", במסגרתו תרד "עוז" מהטענות התקנוניות-משפטיות שלה, ובתמורה תקבל את צביקה שרף כסגן יו"ר האיגוד ותקבל ראשות של שתי ועדות באיגוד - ועדות שדרשו לקבל מיד לאחר הבחירות, והן בעלות פעילות כלכלית בעיקרה - ועדות המיתוג והשיווק; או שהסכם שכזה לא ייחתם, מה שאומר שמרכזי מכבי והפועל יביאו בכל זאת מישהו מבחוץ, ואנשי "עוז" ילכו לבית משפט.
(נציין כי מגעים בין הצדדים נערכים כבר החל מימי פוסט-הבחירות - אבל טרם הביאו לתוצאות כלשהן, הגם שבשבועיים האחרונים מספרים באיגוד ש"נרשמת התקרבות כלשהי ויש מצב שהסכם שכזה סוף-סוף ייחתם, אולי אפילו לקראת הישיבה ביום ראשון").
אין מקום לקואליציה ואופוזיציה באיגוד הכדורסל, אומרים גורמים בכירים בו; לא שאין מחלוקות, אבל הדרך לפתרונן היא באמצעות הידברות חברית, שהרי המטרה של כולם היא קידום הכדורסל. מעולם לא פעלה אופוזיציה באיגוד. זו המצאה של העת החדשה. כמובן שההתנהלות של "עוז" לא הקימה להם חובבים בסיעות מכבי והפועל, אבל הם מבינים שלטובת האיגוד והכדורסל עדיף להגיע להבנות עם "עוז" ולהרגיע את השטח.
האפשרות השנייה, של אי-ההסכם, היא בעייתית מאוד; שכן כפי שאומרים באיגוד, רוב המועמדים החיצוניים שפנו אליהם בכלל לא מוכנים להגיע לאיגוד כל עוד אין הסכמה כי הם מקובלים על כולם. אף אדם שפוי לא יסכן את עצמו, יסכים להתמנות לתפקיד ויסתכן בפסילה מבישה בידי בימ"ש.
ואם כן יימצא המועמד הזה, ללא הסכם בין "עוז" לבין מכבי והפועל, ותיעשה פנייה לביהמ"ש, הרי שיוותרו שתי אפשרויות: או שביהמ"ש ידחה את העתירה של "עוז", שתישאר באופוזיציה, ותמשיך לעשות צרות עד לבחירות הבאות, בעוד שלוש שנים וחצי; או שהטענות של "עוז" יתקבלו, מה שיחייב את מרכזי מכבי והפועל להכריז על קיום בחירות חדשות, כאשר הגורם ה"חיצוני" שיוסכם עליהן לעמוד בראש האיגוד ירוץ בראשות הרשימה המאוחדת של מרכזי הפועל ומכבי, כפי שקרה עם קופל בבחירות האחרונות. הניצחון למכבי והפועל מובטח, אבל אף אחד לא רוצה להיגרר לעוד מערכת בחירות מתישה ועקובה כפי שנערכה לפני מספר חודשים; ואף אחד לא רוצה להמשיך לנהל את האיגוד באופן הזה, של קואליציה מול אופוזיציה רעשנית, שהופכת את ישיבות ההנהלה למרתון בלתי-נגמר של צעקות, ויכוחים ופלפולים משפטיים-תקנוניים דווקניים.
בקיצור: עדיף לעשות שלום עם אייזנברג ושרף.
אייזנברג, מצדו, לא שולל קיום בחירות חדשות.
הוא עדיין מקווה ש"כולם יתפכחו ויבחרו בצביקה", ולמרות שטוען ש"כולם משוכנעים שהוא הכי טוב לאיגוד", יודע שאותם "כולם" שאינם נמנים על סיעת עוז לא מסכימים אפילו לשמוע על כך, כי הוא בעצמו מודה ש"יש משקעים מהבחירות וכו'"; ולכן האלטרנטיבה שלו, בהנחה שלא יושג הסכם קואליציוני עכשווי עם מכבי והפועל, היא בחירות חדשות.
"אם איתן רוב היה מוכן לקחת את התפקיד, אולי היינו מתלכדים סביבו", אומר אייזנברג. "אבל אם לא רוב, וסיעות מכבי והפועל לא ירצו את צביקה (שרף), אני אומר: נלך לבחירות חדשות. זה כבר קרה בכל מיני מוסדות מכובדים לא פחות, כמו למשל הכנסת. אם לא מצליחים להרכיב קואליציה, אם לא מצליחים להסכים על ראש ממשלה, הולכים לבחירות מחדש, ואני לא מבין מה הבעיה עם האפשרות הזו".
אייזנברג לא חושב שהבחירות הבאות יסתיימו אחרת מבחינת עוז. הם לא ינצחו את מכבי והפועל. אבל הוא מבין שמכבי והפועל מאוד לא רוצים בחירות. הוא לא אומר זאת במפורש, כמובן, אבל הוא מבין שדיבורים על הקדמת הבחירות יכולים להקל עליו במו"מ המתקיים עם מכבי והפועל. אולי ישיגו ל"עוז" אפילו עוד וועדה. וגם כך, תפקיד של סגן יו"ר וראשות של שתיים מתוך שש ועדות הן הישג ראוי מאוד עבור סיעה שהפסידה בבחירות, באחוזים, 76-24.
***
איגוד הכדורסל, אומרים חברי ההנהלה, עובד - למרות המחלוקות הפוליטיות; באחרונה נרשם שיא ברישום קבוצות כדורסל, הליגות מתוקתקות, האגף המקצועי בראשות אריק שיבק זוכה לשבחים מכולם, כל הנבחרות טסות וחוזרות מטורנירים, ובקרוב תפתח הנבחרת הבוגרת את פעילותה לקראת אליפות אירופה.
"הכדורסל במצב הרבה יותר טוב מאשר הנראות שלו", אומר חיים אוחיון. "בעשר השנים האחרונות יש שלוש אלופות שהן לא מכבי תל אביב. זה יוצר דרייב בענף שלא היה כאן כמעט 40 שנה. הקמת האקדמיה בוינגייט הביאה להקמת אקדמיות גם באגודות. אפילו אצלנו, בגלבוע, מאז האליפות שלקחנו ב-2010 גדלה מחלקת הנוער מ-150 ילדים לכמעט 900, ויש אקדמיה חדשה. כמות העוסקים בכדורסל, מלמטה עד למעלה, גדלה מאוד. הכדורסל בארץ עובד, הכדורסל בריא, ועשרות אלפי ילדים שמשחקים מהווים דוגמא חיה. אבל צריכה להיות התאמה בין ההתנהלות של איגוד הכדורסל ברמה הפוליטית לבין הכדורסל עצמו. האיגוד נמצא מאחור, ושם השינוי צריך להיעשות. האיגוד צריך להביא יותר כסף, להתעסק בזכויות שידור, בנראות של הענף כלפי חוץ, בשקיפות. בשביל זה צריך יו"ר עם ראייה רחבה יותר. ההבדלים בין הכדורגל לכדורסל? כמו שזה נראה, בכדורגל יש דיקטטורה. אצלנו אין דיקטטורה, אבל יש אנרכיה. ואת האנרכיה צריך לסדר".
***
לאחרונה הציע מרכז מכבי את גדעון בריקמן, לשעבר יו"ר הטוטו ומנהלת הנשים, לתפקיד יו"ר האיגוד. בריקמן לא היה מקובל על אנשי הפועל. בכל מקרה, במרכז הפועל ובמרכז מכבי מקווים להגיע להסדר עם "עוז" עוד לפני הישיבה ביום ראשון, מה שיאפשר מינוי מועמד חיצוני, מוסכם (לא צביקה שרף), במקומו של מזרחי המתפטר - שיחזור לשמש כסגן ליו"ר החדש.
"כרגע אין מועמד כזה", אומר לנו מזרחי עצמו. "אז מה יהיה? זה חבל. נצטרך למצוא פתרון. להזדרז. אני חושב שלפי התקנון, החדש והישן, אפשר למנות מישהו מבחוץ. נראה, יש לנו עוד 5-6 ימים, אולי עד אז יבוא מועמד שיהיה מוסכם על כולם. וגם אם לא, לא ניתן לאיגוד לא להתנהל. האיגוד ימשיך לפעול עד שנמצא את המועמד המקובל על הכלל".
- אולי בקצב הזה תחזירו את אבנר קופל.
"זה לא על הפרק", אומר מזרחי, "הוא התפטר בעצמו".
ohad@walla.net.il