בייסבול: מכינים את הליינאפ

בימים בהם ניו יורק יאנקיז ואלכס רודריגז בוחנים את המשך היחסים בשווי 275 מיליון דולר ביניהם, ישנם עוד כוכבים עשירים בליגה שנקלעים לצרות. לפילדלפיה נודע השבוע שריאן הווארד זקוק לניתוח וייעדר שישה עד שמונה שבועות בשל קרע במיניסקוס. לאחרונה, רשימת הפצועים הפכה לשמו האמצעי של שחקן הבסיס הראשון, שהחמיץ מחצית מהעונה שעברה. רק ב-2010 הוא חתם על הארכת חוזה לחמש שנים תמורת 125 מיליון דולר וכעת המצב נראה לא טוב. הפיליז סיימו את 2012 במאזן חצוי 81:81, הגרוע ביותר שלהם בעשור האחרון. גם העונה הקבוצה נמצאת במצב דומה ולאור הידיעה על הפציעה החדשה, פרשני הליגה כבר טוענים שהחוזה של הווארד הוא הגרוע ביותר בליגה, אולי אפילו הגרוע בכל הזמנים.

באמצעות נוסחת ZIPS, המנסה לחזות תפוקה של שחקנים, בדק כתב ESPN דן סזימבורסקי את המספרים של הווארד בכל אחת משנות החוזה האחרון שלו ומצא ששחקן הפיליז לא צפוי לחבוט מעל ל-25 אחוזי חבטה במשך הקריירה. בנוסף טוען סזימבורסקי, הירידה בתפוקה של שחקן בסיס ראשון קלאסי מתחילה בתחילת העשור הרביעי לחייו, דבר שאנחנו רואים בימים אלה גם אצל אלברט פוחולס, שמקבל אף הוא חוזה עתק שלא שווה את התפוקה הקיימת שלו. כאן נשאלת השאלה למה הפיליז הסכימו לשלם סכום גבוה כל כך לשחקן בן 30, שמתקשה לחבוט מול מגישים שמאליים ולא ידוע גם בכישורי הכפפה שלו.

חלק מהתשובה לשאלה הזו היא ההצלחה של הווארד והפיליז לפני תקופת הפציעות שלו, הצלחה שכללה שני ביקורים בוורלד סירייס ואליפות ב-2008, שכנראה סינוורה את מקבלי ההחלטות. בנוסף, ההחלטה הזו מגיעה מתוך אותו חוסר היגיון שבחוזה עשר השנים של אלכס רודריגז, דבר שצפוי להיעלם בקרוב מעולם הבייסבול. החוזה של הווארד הוא לא החוזה הכבד היחיד בפילדלפיה וגם המגיש השמאלי קול המלס חתם על הארכת חוזה בשנה שעברה לשש שנים תמורת 144 מיליון דולר ובכך הצטרף לשני המגישים הפותחים האחרים של הקבוצה, קליף לי ורוי האלאדיי, שמרווחים מעל 20 מיליון דולר לעונה.

המצב הנוכחי של הפיליז מזכיר את זה של הרד סוקס בשנתיים האחרונות, בהן הקבוצה מעיר השעועית הייתה תקועה עם חוזים ענקיים לשחקן בבסיס הראשון ומגישים שלא מספקים את הסחורה. למזלה של בוסטון, היא מצאה "פראיירית" בדמות לוס אנג'לס דודג'רס, ששמחה לקחת את המעמסה של קרל קרופורד, אדריאן גונזאלס וג'וש בקט ובכך שינתה את מצבה של בוסטון, שמוליכה את ה-AL כרגע. קשה לראות איך הפיליז מבצעים תהליך רנסנס דומה, אולם לא מדובר במצב בלתי אפשרי. הקבוצה צריכה להסתכל קדימה, לעבר השנתיים הקרובות, במטרה להציב קבוצה תחרותית ב-2015, מכיוון שחוזה הטלוויזיה הנוכחי שלה עומד לפקוע באותה שנה וחשוב להראות נכסים אטרקטיביים על מנת לקבל את חוזה חדש ושמן, עליו הקבוצה תוכל להתבסס מבחינה כלכלית.

אחת הדרכים לעשות את השינוי המתבקש תהיה ויתור על שחקנים בעלי שווי מיידי תמורת פרוספקטים לעתיד. אחד מהם הוא הקלוזר ג'ונתן פפלבון, שמגיע עם ניסיון עשיר ומציג עונה לא רעה בכלל עם 2.27 ERA ו-19 שמירות. החזרה של פפלבון "הביתה" לבוסטון נראת מאוד אטרקטיבית עבור הרד סוקס, שצריכים עזרה דחופה בבולפן. למעשה, מאז שפפלבון עזב את בוסטון, הקבוצה נכשלה עם שישה קלוזרים שונים והיא עדיין מחפשת את האחד שלה. מלבד בוסטון, גם דטרויט בוחנת אפשרויות לאחר שהיא שוב ויתרה על שירותיו של חוזה ואלורדה. מלבד פפלבון, גם שמותיהם של פרנסיסקו רודריגז (מילווקי), אוליבר פרז (סיאטל) וחוזה וראס (יוסטון) עולים בשוק הקלוזרים שעשויים למצוא את עצמם בקרוב בקבוצה אחרת. ומכאן, לנבחרת:

תופס: ווילסון ראמוס (וושינגטון נשיונאלס) - הדברים לא הולכים בקלות לראמוס. כזכור ב-2011, התופס נחטף ובשנתיים האחרונות הוא סבל מפציעות שגרמו לו להפסיד 44 משחקים העונה. השבוע, אחותו טסה מונצואלה לראות אותו משחק לראשונה העונה והכל התחבר כשהוא שולח ליציע הומראן בן שלוש ריצות נגד מילווקי. "זה היה רגע מיוחד", אמר ראמוס, "אני צריך לעבוד קשה. הרבה דברים כבר קרו לי בקריירה, רגעים קשים וטובים, אבל אני צריך ללמוד מהקשים וליהנות מהטובים".

בסיס ראשון: פול גולדשמיט (אריזונה דיאמונדבקס) – אנחנו מצויים בעיצומה של עונת הפריצה של גולדשמיט בן ה-25. הוא הפך למלפצת התקפית עם 21 הומראנים ו-74 הכנסות רצים, שהכניסו אותו בזכות למשחק האולסטאר. השבוע הוא חגג מול קולורדו והכניס שבעה רצים הביתה בסוויפ של אריזונה. גולדשמיט מוביל את ה-NL בקטגוריה הזו ויש כאלה שכבר טוענים שהוא שחקן הבסיס הראשון הטוב ביותר בחטיבה.

בסיס שני: דסטין פדרויה (בוסטון רד סוקס) - לראות את פדרויה משחק בייסבול זו חוויה משני צידי המגרש, אם זה עם הכפפה או עם יכולות הלייזר שלו עם המחבט. הלילה פדרויה שלח מתנה ליציעים עם הומראן בן שתי ריצות בניצחון בסיאטל. הוא השחקן שרשם הכי הרבה משחקים בליגה בהם הגיע לבסיס העונה, 83 כאלה והוא חובט ל-32.1 אחוזי חבטה. לבוסטון יש 55 ניצחונות, הכי הרבה בליגה.

שורטסטופ: הנלי רמירז (לוס אנג'לס דודג'רס) - בלוס אנג'לס מדברים על "הנלי חדש", שלא מזכיר כלל את הדיווה שהיה בפלורידה. ב-34 המשחקים מאז חזר מהפציעה, הנלי חובט ל-40 אחוזים וכבר רשם שבעה הומראנים. ביחד עם יאסייל פויג, השניים הם הצמד הראשון אי פעם בתולדות הליגה שרושם למעלה מ-40 אחוזי חבטה ב-100 הניסיונות הראשונים של העונה. "לדעתי הנלי יותר טוב מפויג", אמר השבוע מגיש הדודג'רס קלייטון קרשאו וטען שההשוואה למני רמירז עושה יותר צדק עם השורטסטופ.

בסיס שלישי: אדריאן בלטרה (טקסס ריינג'רס) – שישה הומראנים היו השבוע לבלטרה בשבוע הגדול שלו, שזיכה אותו בתואר שחקן השבוע ב-AL. מאז הגיע לטקסס הקבוצה ניצחה 73 מתוך 83 המשחקים בהם בלטרה חבט להומראן. השבוע הוא גם רשם משחק של ארבע חבטות, הרביעי שלו העונה. הריינג'רס לקחו ביומיים האחרונים שני משחקים חשובים בבולטימור, מה שהשאיר אותם דבוקים לאוקלנד בצמרת ה-AL מערב. נראה שגם השנה המאבק הזה יהיה צמוד.

אאוטפילד: אלפונסו סוריאנו (שיקגו קאבס) – האאוטפילדר רותח עם שמונה הומראנים ב-11 המשחקים האחרונים שלו. השבוע סוריאנו רשם היסטוריה כאשר הפך לשחקן הוותיק ביותר בהיסטוריה, והיחיד בהיסטוריה של הקאבס, שרושם שתי חבטות, שתי גניבות בסיס וארבע ריצות במשחק אחד. בעזרתו, הקאבס ניצחו שבעה מעשרת המשחקים האחרונים שלהם והם כבר לא במקום האחרון ב-NL מרכז.

אאוטפילד: מרלון בירד (ניו יורק מטס) – האאוטפילדר הוותיק שכבר טייל בחמש קבוצות שונות מצא את עצמו השנה במדי המטס והוא נהנה מכל רגע עם 14 הומראנים. הלילה, גרנד סלאם שלו נתן למטס ניצחון שני רצוף בסן פרנסיסקו ונתון ה-WAR שלו גבוה מזה של ג'ייסון בורן וג'סטין אפטון, שהיו מועמדים גם הם לקבוצה בפגרה, אך לא הגיעו מסיבות כלכליות. לפחות בינתיים, החיבור עובד לא רע בשביל בירד והמטס.

אאוטפילד: טוריי האנטר (דטרויט טייגרס) – סדרה חשובה הייתה השבוע בין הטייגרס לקליבלנד בקרב על ראשות ה-AL מרכז והאנטר הגיע אליה מוכן. האאוטפילדר כיכב השבוע עם 10 ריצות שהכניס וצמד הומראנים ודטרויט לקחה שלושה משחקים נגד האינדיאנס. האנטר היה רחוק רק סינגל מלרשום סייקל השבוע ובכך פספס הזדמנות להיות השחקן הראשון שעושה זאת בפרוגרסיב פילד של קליבלנד.

מגיש פותח: ברתולו קולון (אוקלנד אתלטיקס) – אוקלנד יכולה להרגיש מקופחת אחרי שרק נציג אחד מהקבוצה נבחר לייצג אותה במשחק האולסטאר למרות שהאייז מחזיקים במאזן הרביעי בטיבו בליגה. אותו שחקן הוא קולון. המגיש הכבד בן ה-40 רושם מאזן מדהים של 3:12 העונה תוך שהוא מציג ERA של 2.69, המספר השני הנמוך שלו בקריירה בת 15 השנים. "אני מאמין שזו השנה הכי טובה שלי", אמר קולון אחרי ההצגה שלו השבוע מול פיטסבורג, "מעולם לא חשבתי שאציג מספרים כאלה". קולון הוא לא מגיש מגוון ומציג בעיקר פאסטבול, אבל הוא מצליח לשלוט היטב בזרוע שלו והוליך רק 15 יריבים ב-18 המשחקים האחרונים שלו.

מגיש פותח: ג'ון לאקי (בוסטון רד סוקס) – אחרי שישב שנה שלמה בחוץ ואחרי שהואשם בהרס חדר ההלבשה של בוסטון, לאקי מפתיע את כולם ונמצא אולי בכושר הטוב ביותר בקריירה. "אני לא יודע אם ראיתי אותו מגיש יותר טוב מזה", אמר מאמן האיינג'לס מייק סושה, שאימן בעבר את המגיש, לאחר שבמשך שבעה אינינגים לאקי הרשה שתי ריצות בלבד ורשם תשעה סטרייקאאוטים במשחק של בוסטון בעיר המלאכים. ERA של 2.80 מציב את המגיש במקום החמישי ב-AL ומהירות הפאסטבול שלו עולה מדי משחק ונרשמה על 93 מייל לשעה במשחק האחרון. העונה, לאקי הצליח להציל את הקריירה שלו ועל הדרך לקנות בחזרה את התמיכה מאוהדי בוסטון.

* מייק טראוט הוא השחקן הראשון בהיסטוריה של הליגה לרשום 15 הומראנים, חמישה טריפלים, 25 דאבלים ו-20 גניבות בסיס לפני משחק האולסטאר.

* כריס דייויס רחוק שישה הומראנים מהשוואת השיא של בארי בונדס, עם 39 כאלה לפני פגרת האולטסאר.

* גרנט בלפור, הקלוזר של אוקלנד, רשם השבוע את השמירה ה-41 שלו ברציפות ובכך השווה שיא מועדון.

* במידה ואתם כמונו עוקבים אחרי כמות הדאבלים של מני מצ'אדו מדי שבוע, תדעו שאת דאבל מספר 39 העונה הוא סוף סוף יכול היה לחגוג עם בקבוק בירה, אחרי שהשבוע מלאו לו 21 שנים.

* האוריולס, האסטרוס והטווינס הם הקבוצות היחידות העונה ב-AL שטרם נהנו ממשחק שלם של מגיש שלהן.