מי שביקר בחבל הארץ הצרפתי המקסים בריטני תמיד ישאף לשוב אליו מחדש. העיר הקטנטנה והיפה סיינט מאלו, שממוקמת על החוף עם החול המוזהב של האוקיינוס האטלנטי מושכת אליה מדי שנה מיליוני תיירים צרפתים וזרים ולא בכדי. היום (שלישי) היא משכה אליה חובבי אופניים ואת רוכבי הטור דה פראנס, שכל אחד מהם התאמץ להיכנס ראשון אל בין חומותיה.
מרסל קיטל מקבוצת ארגוס שימנו עשה זאת וסימן עוד וי בדרך להכתרתו כאחד המאיצים הטובים בדבוקה. קיטל זינק לפיניש ממש בשניות האחרונות והתמקם לצדו של אנדראה גריפל, כשהוא מותיר אחריו ערב רב של רוכבים שהשקיעו את כל הוואטים שנותרו בגופם בניסיון נואש לפרוץ אל קו הסיום. אחד מהם אף הוטח לקרקע, ככל הנראה על ידי מארק קאבנדיש, שניסה להתמקם בקדמת המרוץ לקראת הספרינט הקובע.
לאתר MBA בשיתוף אופניים
קיטל וגריפל הגיעו לקו הסיום כמעט יחד ורק מצלמת הפוטו פיניש קבעה שגריפל, אלוף גרמניה מקבוצת לוטו בליסול, סיים רק שני. קאבנדיש מקבוצת אומגה פארמה קוויק סטפ נכנע לשני הטיטאנים הגרמנים ונאלץ להסתפק במקום השלישי על הפודיום. מחזיק החולצה הירוקה פיטר סגאן מקבוצת קנונדייל הגיע רביעי ואילו כריס פרום הבריטי מקבוצת סקיי, שלא התבלט במיוחד בקטע העשירי, ימשיך להחזיק בחולצה הצהובה יום נוסף, השלישי ברציפות.
חוץ מכמה התרסקויות שהצטלמו היטב (איזה כיף שזה לא אנחנו), הקטע העשירי מסאן גילדה דה בואה ועד לסאן מאלו, באורך של 193 קילומטרים, לא סיפק דרמות מיוחדות. התסריט של הקטע הזה היה ידוע מראש. קבוצת בריחה שתנסה ללכת כמה שיותר קדימה מתוך כוונה לקבל זמן מסך לנותני החסות ואולי אף לנצח, וסגירה של קבוצות המאיצים לקראת הסוף עם מאוץ המוני של הדבוקה כאשר המאיצים הפייבוריטים מתחרים האחד בשני ראש בראש. הפעם היו גם דחיפות והתנגשויות כתף עם כתף כדי להשיג מיקומים טובים יותר לקראת הספרינט.
את קבוצת הבריחה אכלסו ג'רום קוזין (יורופקאר), חואן חוזה אורוס (אוזקטאל אוזקדי), לואיס מטה (קופידיס), ליובה ווסטרה (ואקנסוליי) וז'וליאן סימון (סוג'אסון). כדאי לציין שבקבוצת הבריחה היו רוכבים של קבוצות מהדרג השני או כאלו שמתקשות במציאת נותני חסות לקראת העונה הבאה. אולי זמן המסך יסייע להם. בעבר קראתי פרשן מהענף, שהשווה מרוץ אופניים למשחק שחמט על שני גלגלים ובמשחק המלכים, כמו בתחרות אופניים, מספר האפשרויות עצום.
בתקופה הזו של משבר כלכלי באירופה, לא מפתיע שהקבוצה הבאסקית הוותיקה אוסקטאל אוזקדי עומדת להישאר תוך חודש וחצי בלי ספונסר. במידה ואכן כך יישארו פני הדברים, ספרד עומדת לאבד את אחת הקבוצות הוותיקות שלה בפלוטון המקצועני, שקיימת משנת 1997 ושעליה נמנים כוכבי על כמו סמואל סאנצ'ס האלוף האולימפי מבייג'ינג, שגם זכה בחולצה המנוקדת בטור של 2011.
היום, לאורך כל הקטע, סבלו הרוכבים בטור מרוח פנים שמאוד האטה את המהירות ובעיקר פגעה באלה שמשכו את הרכבות של הקבוצות .
למרות זאת, המאבק על החולצה הירוקה נמשך במלוא עוזו. המתמודדים העיקריים המשיכו להיאבק ביניהם על כל מאוץ כדי לאסוף נקודות ובספרינט החשוב של הדבוקה הקדים גריפל את פיטר סגאן וקאבנדיש. מה זה אומר? שום דבר מיוחד, זה אומר שהיום הוא ניצח ומחר יום חדש.
אתמול, במהלך מסיבת עיתונאים ההזויה משהו של קבוצת סקסו טינקוף בנק, אמר אלברטו קונטאדור: "זה שפרום יהיה חלש בשבוע השלישי זו רק אפשרות. בינתיים פרום לא הראה שום חולשות". קונטאדור הבטיח שהיום הוא ינסה לנצח: "כי הרגליים כואבות לכולם ואם אינך מאמין שתוכל להשיג את זה, זה יהיה בלתי אפשרי להשיג את זה". אמר ולא נראה שהתכוון לזה כל כך. הכל מלחמה פסיכולוגית. קונטאדור גם התייחס לנושא השימוש בחומרים משפרי הביצועים ולשמועות לגבי פרום ואמר: "תמיד רכבתי נקי וכך גם ארכב תמיד, אבל אתם העיתונאים יכולים להאמין למה שאתם רוצים".
מחר יגיע הקטע ה-11 והוא יהיה מרוץ אישי נגד השעון, מאברנש לאי סנט מישל לאורך של 33 קילומטרים. לדעתי זו צפויה להיות אחת מנקודות השיא של המרוץ השנה. באין קבוצה מסייעת, "מרוץ האמת" כפי שקרוי מרוץ נגד השעון הוא מבחן אמיתי, בו נדרש כל רוכב להתמודד קודם כל עם עצמו. השנה היה זה כריס פרום שהוכיח עליונות ברורה על פני כל היריבים שלו ולא רק בטור. כל תוצאה אחרת מלבד הגדלת הפער בינו לבין יריביו בטופ 10 תחשב להפתעה גמורה. יריביו ינסו למזער את הנזקים עד כמה שניתן כדי שיוכלו אחר כך לתקוף אותו בתנאי שטח טובים יותר עבורם, האלפים הגבוהים. קשה לי לראות את פרום מועד דווקא ברגע הקריטי הזה, אבל כמו שאתם כבר יודעים, כשמדובר בטור הגדול מכולם כל האפשרויות פתוחות.
מרסל קיטל ניצח בקטע העשירי
טור דה פראנס 2013 - סיקור מיוחד