השושלת של בוסטון התפרקה באופן דומה לאופן בו נבנתה - כמעט בבת אחת. ב-2007 קווין גארנט וריי אלן הגיעו לסלטיקס בטריידים והצטרפו לפול פירס שתמיד היה שם ורייג'ון רונדו שנבחר בדראפט שנה לפני כן. ב-2013, תוך כמה ימים, עזבו את בוסטון פירס, גארנט ודוק ריברס והצטרפו לריי אלן שעזב שנה אחת מוקדם יותר. הפעם זה רונדו שנשאר לבד, למרות שהפציעה שלו במהלך העונה שעברה היא זו שסימנה את תחילת הסוף האמיתי של שושלת שכבר כמה שנים נדמה שהנה היא מתפרקת. הפעם באמת.
כדאי לזכור את זה בזמן ההספדים - הקבוצה שהתלכדה סביב מושג ה-Ubuntu, ששם את הקבוצה מעל לפרט, נבנתה כקבוצת אינסטנט בעזרת טריידים על שני שחקנים שחיפשו הזדמנות להיאבק על אליפות. זה לא מנע ממנה להיות, עבור רבים, הקבוצה המרגשת ביותר במאה ה-21. האליפות, ההתפרקות של גארנט אחריה ("Anything is possible!!!"), ההגנה האדירה, היריבות עם הלייקרס ומיאמי, הסדרות הגדולות, הקאם-בקים, החמישייה שמעולם לא הפסידה, ההתמודדות עם הזדקנות הכוכבים - למי אכפת איך קבוצה כזאת נוצרה? העיקר שהיא הייתה קיימת.
רשמית: עומרי כספי הפך לשחקן חופשי
כוכבים יש רק בשמיים: אסף רביץ על בחירות הדראפט
כל זה נכון גם לאופן בו שושלת בוסטון מתפרקת. ריברס, אלן, גארנט ופירס הלכו לחפש טבעת במקום אחר, אך זה לא מקטין במאומה את מה שהם עשו ביחד. עבור פירס זו הפעם הראשונה בה הוא עובר קבוצה ואוהדי הסלטיקס קיוו לראות אותו פורש בירוק, אך אם נהיה כנים נודה שזה רק מקרה, באותה מידה הוא היה יכול להיות זה שעובר לקבוצה שגארנט משחק בה ב-2007. לא כל מועדון יכול להיות סן אנטוניו. רוב הקבוצות הגדולות מגיעות למיצוי בו צריך להתחיל לבנות מחדש, מצב בו השחקנים הוותיקים רק מפריעים ובעצמם מעדיפים להיות בסיטואציה אחרת. פירס וגארנט היו יכולים לפרוש עכשיו, אבל הם מרגישים שבגוף שלהם יש לפחות עוד עונה טובה אחת ואין סיבה שהעונה הזאת תתרחש בקבוצה שנמצאת בתהליך בנייה.
אחרי ששמנו את זה מאחורינו, אפשר לדבר על הטרייד עצמו. מכיוון שהפרטים משתנים כל כמה שעות, נעשה קצת סדר: בוסטון נותנת לברוקלין נטס את פירס, גארנט וג'ייסון טרי ומקבלת את החבילה הבאה - ג'רלד וואלאס, כריס האמפריז, מרשון ברוקס, כריס ג'וזף, קית' בוגאנס, בחירות סיבוב ראשון ב-2014, 2016 ו-2018 והזכות להחליף עם הנטס בחירת סיבוב ראשון ב-2017.
מהצד של בוסטון, הסיפור הוא בחירות הדראפט. יחד עם בחירת הסיבוב הראשון שהם יקבלו מהקליפרס ב-2015 כחלק מהטרייד על דוק, הסלטיקס יהיו עמוסים במיוחד בבחירות סיבוב ראשון בשנים הקרובות. הבחירות האלה לא אמורות להיות גבוהות, אבל דני איינג' ידוע ביכולת שלו למצוא שחקנים ראויים בעשירייה השלישית. מה גם שהסגל הנוכחי של הנטס לא בנוי ליותר מעונה-שתיים, אם בילי קינג יתקשה למצוא פתרונות זמניים נוספים אחריהן הבחירות הרחוקות יותר של ברוקלין עשויות להיות גבוהות יותר.
השחקנים שבוסטון קיבלה בטרייד הזה הם סיפור משני לחלוטין. וואלאס מגיע על תקן חוזה מעיק שאיינג' נאלץ לספוג (ירוויח 30 מליון דולר בשלוש השנים הבאות), הנוכחות שלו בטרייד מבטיחה שלבוסטון לא יהיה מקום פנוי בתקרת השכר להחתמות משמעותיות במהלך הבנייה מחדש. ניתן לתהות אם איינג' לא יכול היה להשיג עסקה ללא החוזה של ג'רלד, אבל זה כנראה המחיר של כל בחירות הדראפט האלה שכל הבנייה של בוסטון בשנים הקרובות הולכת להתבסס עליהן. האמפריז מגיע על תקן חוזה גמור שבוסטון עשויה לנסות לשווק בטרייד, אולי תוך ניסיון להיפטר מכמה חוזים מעיקים שנשארו לה (בעיקר קורטני לי וברנדון באס). בין שאר המצטרפים ראוי לציון מרשון ברוקס הצעיר והמעניין, היחיד שעשוי להיות חלק מהעתיד של בוסטון. ברוקס צורף לטרייד ברגע האחרון במקום מכונת הריבאונד רג'י אוונס, בהחלטה נהדרת לשני הצדדים.
הטרייד הזה הופך את בוסטון לאחת הקבוצות החלשות בליגה בעונה הבאה. רונדו, למי ששכח, מתאושש מקרע ב-ACL. עד השבוע האחרון הדיבור היה על כך שבסלטיקס מאמינים שהוא יהיה כשיר למחנה האימונים, מכאן והלאה אל תתפלאו לשמוע דיווחים על עיכובים בתהליך השיקום שלו. כי האסטרטגיה של איינג' לעונה הקרובה מבוססת על העיקרון של פעם שלישית גלידה. בוסטון החלישה את עצמה לקראת הדראפט של טים דאנקן ונאלצה להסתפק בבחירה השלישית, היא עשתה זאת שוב בדראפט של גרג אודן וקווין דוראנט והסתפקה בבחירה החמישית. האם הניסיון השלישי לטנקינג יביא לסלטיקס את אנדרו וויגינס (מי שאמור להיות הבחירה הראשונה הגדולה של הקיץ הבא והולך לככב בלא מעט תרחישים של נמושות השנה)? נדמה שזו השאיפה המרכזית של איינג'. גם האופציה של טרייד על רונדו עלתה, ההימור שלי הוא שאיינג' יעדיף לחכות לקיץ הבא ורק אחרי הדראפט לבחון מחדש את המצב.
הצד של ברוקלין פשוט יותר - בילי קינג מנסה לבנות קבוצה כמה שיותר טובה עכשיו בלי שיקולי כסף או עתיד. הנטס לא הלכו לשום מקום עם הסגל של העונה שעברה והגמישות של קינג הייתה מינימלית, כך שניתן להבין את המוכנות שלו לוותר על כל הנכסים שהיו לו כדי להעמיד סגל שאולי יהיה מסוגל להתמודד על אליפות בשנתיים הקרובות. אפשר להתווכח אם הסגל הנוכחי הוא סגל של קונטנדרית, קשה להתווכח עם הטיעון שקינג עשה את המקסימום האפשרי בסיטואציה הנוכחית כדי להעמיד את הסגל עם הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה בטווח קצר.
החמישייה תכלול את דרון וויליאמס, ג'ו ג'ונסון, פירס, גארנט וברוק לופז, על הספסל יחכו טרי, אוונס, מירזה טלטוביץ' שאכזב בעונה שעברה ועוד כמה שאריות שהנטס ילקטו בקיץ. כל שחקן בחמישייה הוא תותח כבד, אך יש כאן שני סימני שאלה די גדולים. הראשון קשור לגיל - JJ, פירס וגארנט נמצאים בשלב הירידה בקריירה שלהם, כל אחד מהם יכול לחוות נפילה דראסטית ביכולת בעונה הבאה.
סימן השאלה השני קשור לאיזון - כל החמישה רגילים להיות שחקנים מובילים, כאלה שסביבם יש שחקני משנה שנעים ללא כדור, מבצעים חסימות, נלחמים על ריבאונדים ושומרים על כוכבי היריבה. פרט לגארנט, כולם הם גם שחקנים שאוהבים ליצור את מצבי הזריקה שלהם לעצמם. לפחות שני שחקנים יצטרכו לקבל על עצמם תפקידים משניים יותר מהרגיל עבורם, וזה אומר לקבל מנהיגות של שחקנים אחרים, בעיקר דרון וויליאמס שמעצם היותו פוינט גארד רוב המשחק יעבור דרכו. לא כדאי לפסול את האפשרות שזה יזכיר בעיקר את הלייקרס של העונה האחרונה.
מה שמוביל אותנו לאיש שעל הקווים. המשימה של ג'ייסון קיד בעונתו הראשונה כמאמן הופכת למסובכת במיוחד, הציפיות ממנו יהיו גבוהות ולא בטוח שיהיו לו הכלים להצליח בהתאם להן. מה שנראה מתאים עם שחקנים כמו דרון, לופז ו-JJ- שחקנים נהדרים, אך כאלה שלא הגיעו להישגים של קיד ובהחלט יכולים לראות בו מודל לחיקוי, מתחיל להיות מוזר כשמדובר בפירס וגארנט. KG צעיר מקיד רק בשלוש שנים, הגיע לליגה שנה אחריו, נחשב למנהיג לא פחות משמעותי והשיג לא פחות בקריירה, האם הוא יצליח לקבל את הסמכות של קיד כמאמן? לכל הפחות, זה הולך להיות מעניין.
ההווה מבטיח אך מעורר סימני שאלה. ומה לגבי העתיד? בנטס, כנראה, סומכים על כך שחוסר האכפתיות של מיכאיל פרוחורוב מטור ההוצאות (ומדובר על מאות מיליוני דולרים כל שנה יחד עם המיסים) יאפשר להם לבצע טריידים מהסוג הזה מתי שהם יהיו זקוקים לכך. לכן, ברוקלין תהיה מקרה המבחן של החוקים החדשים שמנסים להקשות על קבוצות מהסוג הזה לא רק על ידי מיסים גבוהים. קינג יצטרך להסתדר ללא יכולת להביא שחקנים בסיין אנד טרייד, ללא יכולת להציע חוזים מעבר ל-MLE הקטן, ללא בחירות סיבוב ראשון וללא נכסים משמעותיים לטרייד. יכול להיות שבמקרה של הנטס מדובר על עכשיו או לא עד סוף העשור.