בייסבול: מכינים את הליינאפ

הרבה כסף שפכו בפגרה האחרונה בטורונטו במטרה להחזיר את קבוצת הבייסבול שלהם למרכז הבמה, אלא שחודשיים לתוך העונה, זה לא ממש עבד. ב-10 ביוני הבלו ג'ייז היו במאזן 36:27 ובמקום האחרון ב-AL מזרח, מרחק 12 משחקים מבוסטון מובילת הבית. כל זאת, למרות העובדה ששמות גדולים כמו חוזה רייס, מייק בהרלי, ג'וש ג'ונסון, מלקי קבררה וזוכה הסיי יאנג האחרון אר איי דיקי נמנו על סגל הקבוצה. זה נראה היה כמו עוד מקרה כושל קלאסי של קבוצה שבונה על כך שהרבה כסף וכוכבים יביאו לה הצלחה ואוהדי טורונטו הנואשים, שעדיין ממלאים את הרוג'רס סנטר, החלו להפנים שעוד עונה של אכזבה לפניהם. הכול השתנה לפני שבועיים, כאשר לפתע, הקבוצה יצאה לרצף ניצחונות מסחרר.

אותו רצף של 11 משחקים שכולם הסתיימו בחיוך הרים את טורונטו למאזן חיובי לראשונה העונה. ב-11 המשחקים הללו הם רשמו מאזן ריצות של 27:70 נהדר. "אנחנו משחקים טוב, אבל לא יכולנו לשחק גרוע יותר ממה שיחקנו עד כה", אמר הג'נרל מנג'ר אלכס אנתופולוס ל"ניו יורק טיימס", "אנחנו עדיין רחוקים מיליון מייל משאר הקבוצות בבית שלנו ויש עוד הרבה עבודה לפנינו". למעשה, טורונטו לא רחוקה מיליון מייל, אלא רק שישה וחצי משחקים מהרד סוקס, שעדיין מחזיקים במקום הראשון. הבלו ג'ייז אחרונים בבית, למרות המאזן וה-AL מזרח הופך שוב לכאוס צפוף ומרתק.

שחקן הבסיס הראשון של הקבוצה אדווין אנקרנסיון, אמר שהוא לא מופתע מהרצף שהשווה את שיא המועדון מ-1987 ו-1998. "אני יודע שאנחנו קבוצה טובה ואני יודע שאנחנו יכולים לעשות זאת". אנקרנסיון היה השחקן הכי חם במשך הרצף הזה עם 14 מ-40, כולל ארבעה הומראנים ו-12 הכנסות רצים. למרות זאת, אנתופולוס נתן את הקרדיט למגישים הפותחים שלו: "נגיע לאן שהרוטציה תיקח אותנו. לפני שבועיים, המגישים פותחים שלנו היו במקום האחרון ב-ERA ב-AL. אנחנו עדיין לא במקום הראשון או החמישי, אבל אני מרגיש די בטוח שיש לנו יותר מדי כישרון בשביל להיות במקום האחרון".

אחד הכישרונות עליו אנתופולוס מדבר הוא צ'ין מינג וונג, שנחתך מהיאנקיז והוחתם בקבוצה הקנדית לאחר שזו סבלה ממכת פציעות. מאז, וונג מככב ובשלושת המשחקים בהם פתח הקבוצה ניצחה, כשהוא רושם ERA של 2.18. לאחר שיומיים ברציפות המגישים של טורונטו נפלו מול תצוגות נפלאות מצד מגישי טמפה ביי, שהשאירו את הבלו ג'ייז פעמיים על ריצה בודדת ועצרו את הרצף, טורונטו חזרה לעצמה עם 0:3 והצגה של אר איי דיקי הלילה.

טורונטו צפויה לקבל חיזוק משמעותי עם חזרתו של השורטסטופ רייס, שהושבת בשל פציעה במשך חודשיים. מצד שני, הקבוצה נפרדת ממחליפו מונאנורי קאווסאקי, שהפך לחביב חדר ההלבשה והאוהדים, לא בגלל היכולות שלו עם המחבט או הכפפה, אלא בעיקר בשל רמת המוטיבציה וההתלהבות הגבוהה שהביא מדי משחק. "זה החלק מהמשחק שמסריח", אמר מארק בהרלי על ההחלטה לשלוח את קאווסקי בחזרה למיינור ליג כדי שלרייס יהיה מקום בסגל הקבוצה. קאווסקי קיבל את ההחלטה כמו מקצוען: "אני עדיין שחקן בייסבול, רק משחק במגרש אחר. זה לא שאני מת. אני עדיין אוהב את הקבוצה הזאת". עכשיו, בלי ההתלהבות או הריקודים של היפני, טורונטו חייבת להוכיח לנו ולאוהדים שלה שרצף הניצחונות לא היה שרירותי ושהיא כאן כדי להישאר במירוץ לפלייאוף עד לסיום העונה.

תופס: ראסל מרטין (פיטסבורג פייראטס) – התופס שהחליט לקחת את ההצעה הגבוהה יותר של פיטסבורג מאשר לשחק בבמה הגדולה של היאנקי סטדיום, עשה כנראה החלטה נכונה. הפייראטס נראים מצוין ורצף שישה ניצחונות הביא אותם לשוויון עם סנט לואיס המעולה ולמאזן הטוב בליגה. לאורך הרצף מרטין הכניס הביתה ארבעה רצים כולל הומראן נגד סיאטל. מבין כל השחקנים שהיו שחקנים חופשיים בפגרה האחרונה, הוא במקום השני בקטגוריית ה-WAR.

בסיס ראשון: אדם לינד (טורונטו בלו ג'ייז) – אחרי ששיבחנו את אנקרנסיון, הגיע הזמן שניתן קרדיט לשחקן שחולק איתו מדי פעם את העמדה, אך לרוב משחק כ-DH של הבלו ג'ייז. לחובט השמאלי היו שלושה הומראנים גדולים השבוע מול קולורדו, בולטימור וטמפה ביי, שהיו רק המשך של עונה מעולה מבחינתו עם 11 הומראנים ו-32.2% אחוזי חבטה.

בסיס שני: ג'ייסון קיפניס (קליבלנד אינדיאנס) – קליבלנד קבוצה מאוד לא יציבה העונה ואחרי כל רצף ניצחנות מגיע רצף הפסדים. כרגע הם בתקופת ניצחונות אחרי שלקחו שישה משמונת המשחקים האחרונים. בניגוד לקבוצה עצמה, קיפניס מפגין יציבות גבוהה, שמכניסה אותו לשיחות על שחקני האולסטאר. אם משווים אותו לשני שחקני הבסיס השני המובילים ב-AL, רובינסון קאנו ודסטין פדרויה, רואים שקיפניס מאוד קרוב למספרים שלהם עם 28.8 אחוזי חבטה ו-37 אחוזי עלייה לבסיס. קיפניס רשם העונה כבר 11 הומראנים (כולל אחד הלילה בניצחון על בולטימור) וכבר בחודש יוני הוא קרוב מאוד לעונת השיא שלו מ-2012, בה העיף 14 כדורים מעבר לגדר.

שורטסטופ: הנלי רמירז (לוס אנג'לס דודג'רס) – יאסייל פויג הוא הכוכב של הקבוצה בשבועיים האחרונים, אבל החזרה של הנלי למגרשים משמעותית לא פחות. בתשעת משחקיו האחרונים, רמירז רשם 16 מ-33 עם ארבעה הומראנים ו-11 הכנסות רצים. "הנלי מסוכן", אמר מאמן הקבוצה דון מטינגלי, "אני לא צריך לומר לכם או לו את זה, כולם יודעים שהוא יודע לחבוט". צודק מטינגלי, בכל זאת מדובר בשחקן שכבר שסיים בעבר כחובט המוביל של הליגה.

בסיס שלישי: חוזה איגלסיאס (בוסטון רד סוקס) – איגלסיאס נחשב לשורטסטופ הכי טוב של בוסטון, אבל משחק בבסיס השלישי בגלל שסטיבן דרו מראה יכולת סבירה, בזמן שוויל מידלברוקס איבד את המוג'ו שלו ונשלח בחזרה למיינור ליג. ב-35 משחקים בהם שותף, הקובני עומד על 41.9 אחוזי חבטה והוא עדיין לא רשם טעות עם הכפפה.

אאוטפילד: מייקל קדאייר (קולורדו רוקיז) – יש תחושה שהאאוטפילדר של קולורדו הוא אנדרייטד ולא מקבל את הקרדיט המגיע לו. אחת הסיבות לכך היא הפציעות הרבות שהשחקן בן ה-34 חווה. לקדאייר נמאס ואחרי שנפצע לפני שבועיים בצלעות בהתנגשות, הוא החליט שהוא לא הולך לרשימת הפצועים. במקום, הוא המשיך לשחק עם הכאב והלילה הוא השווה את שיא המועדון עם 23 משחקים רצופים עם חבטה, כשהוא רושם שני הומראנים בהפסד לבוסטון. בזכות ההחלטה האמיצה הזו, קולורדו הצילה את העונה שלה וקדאייר אולי הציל את הקריירה שלו.

אאוטפילד: וויל מאיירס (טמפה ביי רייז) – שמו של מאיירס עלה רבות בפגרה האחרונה אחרי שהוא היה החלק העיקרי בטרייד בין טמפה ביי לקנזס סיטי, ששלחה את ג'יימס שילדס לרויאלס. השבוע, מאיירס עלה לחבוט ביאנקי סטדיום מול סי סי סבאת'יה, סיטואציה די מפחידה לילד בן 22, שהופיע בפעם השישית בלבד העונה. אלא שמאיירס הראה למה הרייז רצו אותו עם גרנד סלאם ענק, שהפך אותו לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה של היאנקי סטדיום (הישן והחדש) שחובט לגרנד סלאם.

אאוטפילד: שיין ויקטורינו (בוסטון רד סוקס) – הבעיה הכי גדולה של ויקטורינו היא שאין לו גבולות ויותר מדי פעמים העונה ראינו אותו רץ לעבר הגדרות ונפצ. אלא שבצד השני, זה עם המחבט, הוא מוכיח שעדיין יש לו את זה ושההחלטה של בוסטון להביא אותו הייתה מבריקה. 29.8 אחוזי חבטה ו-35.1 אחוזי עלייה לבסיס זה בדיוק מה שהרד סוקס חלמו שהוא יעשה.

מגיש פותח: מאט גארזה (שיקגו קאבס) – ההצגה של המגיש הימני מול יוסטון השבוע הרימה גבוה מאוד את המניות שלו לקראת טרייד לפני מועד ההעברות. שיקגו במצב של בנייה מחדש ותהיה מוכנה לקבל הצעות מעניינות מקבוצות שמרגישות שהן רחוקות מגיש אחד פותח ואיכותי ממקום בפלייאוף, למשל, האלופה סן פרנסיסקו. גארזה לא שיחק בחודש וחצי הראשונים של העונה עקב פציעה, אבל שמונת האינינגים בהם הרשה רק ריצה אחת מול יוסטון הראו שהוא מוכן למשימה.

מגיש שני/רליבר: פרנסיסקו רודריגז (מילווקי ברוורס) – הקלוזר של הברוורס רשם חתיכת הישג השבוע כשהגיע ל-300 שמירות בקריירה והוא המגיש ה-25 בהיסטוריה לרשום מספר כזה. "אחרי הרבה זמן, הגעתי לזה. לא רציתי לתת לזה לברוח וזו הקלה גדולה בשבילי", אמר K-Rod, "כל הקריירה שלי ידעתי איך לקום מנפילות ואני ממשיך לעשות זאת. מילווקי נתנה לי את ההזדמנות ולא רציתי לאכזב. אתם לא מבינים עד כמה אני מאושר כרגע".

* כריס סייל משיקגו וויט סוקס רשם כבר פעמיים העוה 13 סטרייקאאוטים במשחק והוא רושם בממוצע 96.1 מייל לשעה עם הפאסטבול שלו.

* הדודג'רס עומדים על חמישה ניצחונות רצופים, הרצף הטוב ביותר שלהם העונה.

* קייל בלנקס כבר הכניס 18 ריצות ביוני, הכי הרבה לשחקן סן דייגו בחודש אחד מאז אדריאן גונזאלס ב-2010.

* ראול אייבניז מסיאטל עומד על 18 הומראנים העונה, המספר התשיעי בגובהו אי פעם לשחקן מעל גיל 41.

* אנתוני ריזו משיקגו קאבס הוא השחקן הראשון של המועדון מאז 1916 שרושם ארבע ריצות ומכניס ארבעה רצים במשחק אחד לאחר שעשה זאת מול יוסטון.