העובדה שמייקל פלפס לא יתחרה השבוע במבחנים האמריקאיים לאליפות העולם בשחיה (אותם לא פספס מעולם) לא משנה את העובדה שהתחרות באינדיאנפוליס תמשיך למלא יציעים, לפוצץ את המלונות באזור ולהביא לרייטינג גבוה בטלוויזיה. כי בארצות הברית, על כל כוכב גדול שנופל צצים שניים קטנים עם פוטנציאל עצום, ואם זה לא מספיק - לא מעט כוכבים גדולים שאמורים ליפול מתעקשים להמשיך ולנצנץ. כזו היא נטלי קוגלין (כן, קוגלין, לא קאפלין), מי שנחשבת בעיני רבים לשחיינית האמריקאית הגדולה בכל הזמנים.
על פניו, היא מעבר לשיאה. באוגוסט הקרוב היא תחגוג יום הולדת 31. באוגוסט הקודם היא השתתפה במשחקים האולימפיים רק בתור מחליפה לרביעיית השליחות. ההגיון הבריא אומר ששחיינית במצב כזה, עם 12 מדליות אולימפיות בארון, צריכה לפרוש. אבל קוגלין לא רק שלא מתכוונת לפרוש, היא אפילו בונה על מדליות אולימפיות נוספות במשחקי ריו 2016, שם תהיה בת 34. במקרה כזה אגב, גם המספרים יוכיחו שקוגלין היא לא רק השחיינית האמריקאית הטובה בכל הזמנים, אלא השחיינית האולימפית המעוטרת מכולן.
הדרך לריו 2016 מתחילה באינדיאנפוליס 2013 השבוע, שם בכלל יתגלה אם קוגלין תוכל להיות חלק מהנבחרת האמריקאית לאליפות העולם בשחייה שתצא לדרך בסוף החודש הבא בברצלונה. מי יודע? אולי כישלון במבחנים האמריקאיים יביא לסיומה של קריירה מופלאה, שכוללת לא פחות מ-48 מדליות בתחרויות הגדולות ביותר (משחקים אולימפיים, אליפויות העולם ומשחקי פאן פסיפיק). מצד שני, אם הופעתה של קוגלין במבחנים תסתיים בשלום, נהיה עדים לתחילתו של פרק ב' בקריירה שלה, שאמור להיות שונה לגמרי מהפרק הקודם.
נטלי קוגלין הייתה פעם שחיינית הגב הטובה בעולם. היא הראשונה שפרצה את מחסום הדקה ב-100 גב והיא גם השחיינית היחידה אי פעם שהצליחה לשמור על התואר האולימפי שלה במשחה הזה. אבל לפני המשחקים האולימפיים בלונדון, כשהייתה בת 29, היא סיימה שלישית בלבד במבחנים האמריקאיים ב-100 גב ופספסה את שני המקומות הראשונים שהובילו ללונדון 2012. מה ששלח אותה ללונדון היה המקום השישי בגמר ה-100 חתירה במבחנים, כך שהיא צורפה לנבחרת האולימפית כמחליפה. למרות שקוגלין קבעה את הזמן הטוב ביותר במוקדמות משחה השליחות 4X100 חתירה בלונדון, היא לא שובצה למשחה הגמר בגלל החלטת מאמנים והתאכזבה מאוד. בסופו של דבר היא זכתה במדליית ארד אולימפית בגלל ההופעה של חברותיה בגמר, אבל היא הייתה רק המחליפה. זו הייתה המדליה ה-12 בקריירה שלה, ובכך היא הצטרפה לשחייניות האמריקאיות הגדולות בכל הזמנים, דארה טורס וג'ני תומפסון. עוד מדליה אולימפית אחת והיא תעקוף אותן, ואת זה היא מתכוונת לעשות.
ואם כבר מדברים על דארה טורס, נטלי קוגלין מתכוונת ללכת בעקבותיה. את משחה הגב בו היא הצטיינה היא זנחה, ובגיל 30 עשתה סוג של הסבה לספרינטרית בסגנון החתירה. כעת קוגלין מתכוונת להסתער על שיאה האמריקאי של טורס ב-50 חתירה העומד על 24.07 שניות. בינתיים היא קבעה את הזמן השמיני בטיבו השנה בעולם, 24.90 שניות. אבל בענף השחייה, התוצאות הן ממש לא משמעותיות בשלב כזה של העונה (אפריל). מה שבאמת היה מרשים הוא שבגרנד פרי סנטה קלרה בקליפורניה, קוגלין השיגה דאבל במשחי ה-50 וה-100 חתירה, כשבספרינט הארוך יותר היא הצליחה לגבור על השחיינית מספר 1 בארצות הברית כיום, מיסי פרנקלין.
"אני יודעת שהרבה אנשים ציפו ממני להתחיל לעשות ילדים", אמרה לאחרונה קוגלין בראיון על השאיפות המקצועיות שלה והוסיפה: "אני עדיין טובה מדי בשביל לעשות את זה. לא מזמן שיפרתי שיא אישי שלי לראשונה זה חמש שנים (50 חתירה) כך שאין ספק שאני עובדת נכון".
אחד השינויים, לפי דבריה של קוגלין, היה באמת לעבור לעבוד בצורה אחרת. אחרי שנים של עבודה עם נבחרת הנשים באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, קוגלין הבינה שהיא חייבת לשנות אווירה ושיטת אימון. היא נותרה באותה הבריכה, אבל עברה להתאמן תחת הדרכתו של דייב דרדן, מאמן הגברים בברקלי. המשמעות היא שקוגלין מתאמנת בצוותא עם שניים מהספרינטרים הטובים בעולם כיום: נתן אדריאן (אלוף האולימפי ב-100 חתירה) ואנתוני ארווין (שעשה בקיץ האחרון קאמבק מדהים אחרי 9 שנים של פרישה ומתמחה במשחה ה-50 חתירה). מאימוני הנשים תחת הדרכתה של טרי מקיבר, קוגלין הפכה למעשה ל"חיית ספרינטרים", שעובדת הרבה יותר בחדר הכושר עם חבריה הגברים ושוחה בגריפות יותר עוצמתיות.
"משחי החתירה לא כאלה רחוקים ממני, אחרי הכל כבר השגתי תארים אולימפיים בסגנון הזה", מספרת קוגלין. על האימונים עם אדריאן וארווין היא מוסיפה: " בהתחלה הם השאירו אותי מאחור, אבל בכל יום שעובר אני מרגישה שאני משתפרת. אני מתאמנת עם שניים מהספרינטרים הטובים בעולם. רק הדבר הזה מהווה יתרון עצום". גם ארווין בחר לפרגן לקוגלין וכתב לאחרונה בפייסבוק: "אין לי שום ספק שמאז שאני מתאמן איתה אני רק הולך ומשתפר".
אם תשאלו את קוגלין, היא ממש לא התרשמה לרעה מה"מעידה" שלה בקיץ האחרון ואמרה: "זו בסך הכל הייתה חוויה שצריך ללמוד ממנה. אני אוהבת להיות ספורטאית, הרגשתי שיש לי עוד מה לשפר ושאני עדיין יכולה להתחרות. ההחלטה להמשיך בכלל לא הייתה קשה".
עם כל הכבוד לכוכבי שחייה כמו ריאן לוכטה, מיסי פרנקלין, וגם ילדת הפלא קייטילין לדצקי - נטלי קוגלין אמורה להיות הגיבורה הראשית או הטראגית של התחרות באינדיאנפוליס. אחרי הכל, מדובר בספורטאית שהשיגה הכול ובנוסף נהנתה לאורך השנים ממראה ומאופי שהפכה אותה להרבה יותר מספורטאית אולימפית ממוצעת בארצות הברית. היא הייתה מנחה ב-NBC, השתתפה ב"רוקדים עם כוכבים", הצטלמה ל"ספורטס אילוסטרייטד" בבגד ים, ואם רק הייתה רוצה, יכלה למנף את את עצמה וליהנות מזה לעוד כמה שנים טובות.
כפי שקוגלין ויתרה על הכבוד שלה ונסעה ללונדון 2012 בתור מחליפה, כך היא בחרה להמשיך בדרך הספורטיבית ביותר ולנסות להוציא מעצמה את מה שאנשים רבים חושבים שכבר אין לה. בשבוע הקרוב באינדיאנפוליס נדע מי באמת צודק.