פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        התקווה של דיוויד בלאט: שוק המאמנים המתעורר ב-NBA

        הוא לא לגמרי עודכן בפיטורי שלף והגעת וויצ'יץ', אבל בשוק הזה גם לאוברדוביץ' אין אופציה וגם הצעת עתק מרוסיה לא התאימה. אם פיטוריו היו זולים והנהלת מכבי לא היתה מפחדת מכישלון בלעדיו הוא היה בחוץ, אבל הוא כבר מוכן לבלוע צפרדעים כמו שאראס. הבלוג של גרינוולד

        בשבוע האחרון קיוו בכירים במכבי תל אביב שדיוויד בלאט יפתיע אותם עם עזיבה מרצון. ככל שנוקפים הימים פוחתת הסבירות שמאורע דרמטי שכזה יתרחש, אבל במכבי חיים בינתיים בהמתנה. בתקווה.

        זה כרוך, כמובן, באי-ודאות גדולה. וזו בעיה; יש סגל לבנות. צריכים לקבל הרבה החלטות. גם שחקנים מסוימים יושבים על הגדר ומחכים לראות מה יקרה בגזרת המאמן, לפני שיחליטו האם להישאר או לעזוב.

        עוד לפני משחק הגמר מול חיפה היה דיבור (אומנם רפה) בתוך הקבוצה על פיטורים אפשריים של בלאט. הבעיות היו שלוש: כסף, כסף וכסף.

        חשיפה: דיוויד בלאט שוקל הצעות מה-NBA

        שמעון מזרחי: "מיליון אחוז שבלאט ממשיך במכבי תל אביב"

        חשיפה: רשימת המועמדים של מכבי תל אביב לעונה הבאה

        גור שלף בראיון בלעדי: "הפריע להנהלה שהייתי קרוב לבלאט"

        מיד לאחר אובדן האליפות: שרונאס יאסיקביצ'יוס עלה כמועמד

        מאמן מכבי תל אביב דייויד בלאט (אדריאן הרבשטיין)
        במכבי תל אביב קיוו שיפתיע אותם. דיוויד בלאט (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        אם לפיני גרשון הייתה מכבי מוכנה לשלם בקיץ 2010 כמעט מיליון דולר וחצי (ברוטו), רק כדי לא לראות יותר את הפרצוף שלו, ולהוציא עוד סכום עצום כדי להעסיק את בלאט על חשבונו - ניתן להבין מה הייתה מידת המיאוס כלפיו. לבלאט אין הרבה מעריצים בהנהלה, בלשון המעטה, אבל מעמדו כלפי-פנים רחוק מהשפל אליו הגיע גרשון בקיץ ההוא. אם להעריך את גודל התיעוב כלפי המאמן הנוכחי ולתרגם אותו לדולרים - וזו הערכה אישית, אגב - הייתי אומר שהוא שווה לגורמים הקיצוניים ביותר במכבי משהו כמו 200-300 אלף דולר.

        אם בלאט היה מוכן לקחת את הסכום הזה וללכת, כנראה שהיה נמצא במכבי מי שישלם אותו. אבל מבחינתו של בלאט פיצוי מוקטן, סמלי, לא עומד על הפרק. בדומה לגרשון, גם הוא לא מוכן לוותר למכבי על שקל. אף שבלאט וורקוהוליק ידוע (ובמובן הזה הוא הדבר הרחוק ביותר מגרשון של סוף הקדנציה האחרונה), שנה של חופשה בתשלום נשמעה למקורביו לא רע. בלי להסתובב במאורת הנחשים הזו, בלי להיעקץ בתקשורת, מאחורי הגב, בלי להילחם כל היום. אבל רק בתנאי שהוא מקבל את כל הכסף.

        במכבי החליטו שאין להם את הלוקסוס הפיננסי לבצע מהלך שכזה. ומעבר לכך, ישנו עניין נוסף: היעדר אלטרנטיבה. בקיץ 2010 היה בלאט האלטרנטיבה לגרשון. כעת אין לבלאט אלטרנטיבה מסדר הגודל שלו, עם כל הכבוד (ויש כבוד) לגיא גודס, שאמור לקבל את ההזדמנות ברגע שבלאט יעזוב, בשבוע הבא או בקיץ הבא.

        מאמן מכבי תל אביב דיוויד בלאט מקבל את תואר מאמן החודש ממנהל הפועל חולון פיני גרשון (קובי אליהו)
        בדומה לפיני גרשון, גם בלאט לא מוכן לוותר למכבי על שקל (צילום: קובי אליהו)

        דיוויד בלאט לא מדבר כמעט מאז הפסד האליפות. זה לא שאין לו מה לומר - להפך; אבל מבחינה פוליטית, הוא מבין, הדבר החכם ביותר מבחינתו הוא לשמור על שקט ולבחון את השטח. גם לאחר שהצטרף לרשימת המאמנים המכובדת שהפסידו אליפות עם מכבי האמין שגורלו יהיה שונה מזה של שרף וגרשון, ושהוא לא יפוטר. אבל כשישנם בקבוצה גורמים שמחפשים אותך, בשביל מה להיכנס להם לפה?

        בלאט נשאר במכבי רק בגלל סיבה אחת: החוזה. אלמלא החוזה מכבי לא הייתה רוצה להמשיך איתו. אבל האמת היא שאלמלא החוזה, גם בלאט לא היה מעוניין להמשיך במכבי. זו לא המערכת המשפחתית שהצטרף אליה בקיץ 1999. המציאות ללא מוני פנאן, ועם דור המנהלים הצעיר, היא שונה בתכלית. גם בעבר הייתה מכבי עסק נטול סנטימנטים, אבל פעם הייתה תחושה שכשהרכבת עוזבת את התחנה ויוצאת לדרך אין שום דבר שיכול לעמוד בדרכה. פנאן היה מפרק המוקשים האולטימטיבי, ושמעון מזרחי, כשהיה בשיא כוחו, היה מעניק חיפוי אווירי. מכבי שבלאט ידע פעם הייתה בלתי-חדירה במובן הזה שהצוות הניהולי יצר בועה סביב המאמן והשחקנים ועשה הכל כדי שיוכלו לעבוד בשקט. היום אין שקט, ולעתים קרובות עולים על מוקשים, ובכלל יש הרבה אנשים בקבוצה שחושבים שהם יודעים לא פחות טוב ממנו.

        מה שמשאיר את בלאט במכבי היא המשפחה שלו. יש לו ילד מוכשר שמשחק באקדמיה בוינגייט, בנות בצבא, אישה עם קריירה משלה, ולא ניתן לנייד אותם בקלות. אם הילדים שלו היו צעירים בעשר שנים בלאט כבר היה לוקח את כולם ומתחפף. הוא רואה במכבי עבודה, פרנסה. כבר מזמן לא משפחה שנייה.

        וזה לא שלא יכול היה להרוויח סכומים גדולים יותר: לפני מספר שבועות הניחה בפניו קאזאן הצעה ענקית. בשכר גדול יותר מכפי שמרוויח במכבי (למעלה מ-650,000 דולר בעונה). ההערכות מדברות על כמיליון דולר. מכבי הייתה שמחה לאפשר לו ללכת, כמובן, אפילו שהחוזה שלו כולל סעיף יציאה ל-NBA בלבד, אבל בלאט הבין שאי-אפשר מבחינה מעשית לקחת את המשפחה לרוסיה, ו-ויתר. מקורביו מספרים שלא ידע על ההחלטה הסופית לפטר את שלף ולהביא את וויציץ, אבל גם במצב כזה רוסיה היא לא אופציית מילוט טובה עבורו.

        הדבר היחיד שיכול להוציא כעת את בלאט ממכבי, מעריכים כל הגורמים בענף, הוא הצעה מה-NBA. זה החלום הגדול היחיד שעוד נותר לבלאט להגשים. ברור לו שמשרה של מאמן ראשי היא לא ריאלית. ברור לו שיצטרך להתחיל מעמדה של עוזר (בכיר). היו גישושים לאחרונה מצד מספר קבוצות בליגה. בלאט שקל אותן בכובד ראש, אבל בשלב זה החליט להישאר. אולי הסיטואציה המקצועית לא לגמרי התאימה, אולי הכסף. אבל זה לגמרי לא סופי. שוק המאמנים ב-NBA מתעורר רק עכשיו, ובלאט בהחלט יכול לקבל בקרוב הצעה מעניינת שתשלח אותו לארה"ב.

        לא שאם ברצלונה או ריאל מדריד היו פונות אליו הייתה מכבי מסרבת לשחררו. ולא בטוח שבלאט היה מסרב להצעה כזו. אבל שוק המאמנים האירופאי תקוע לגמרי. כל הקבוצות הגדולות סגורות עם מאמנים. העניין הנוסף הוא שעם המשבר הכלכלי ביוון, ולאחר האפיזודה הבלתי-מוצלחת של בלאט בטורקיה בעונת 2009/10, רשימת הקבוצות האירופאיות ה"גדולות" שיכולות להרשות לעצמן לשכור מאמן כמו בלאט, ושהן רלוונטיות גם בעיניו, מצומצמת מאוד. צסק"א עם מסינה, ריאל עם לאסו, ברצלונה עם פסקוואל. פנאתינייקוס ואולימפיאקוס לא יכולות להתקרב לסכומים שבלאט מרוויח במכבי, וממילא הן מרוצות מהמאמנים שלהן (פדולאקיס הביא לפאו דאבל יווני, ברצוקאס הביא לאולימפיאקוס אליפות אירופה).

        הג'וב הקורץ האחרון שנותר הוא במילאנו, אבל בשל השינויים בחוקי המס באיטליה והצמצום בתקציב החתימו האיטלקים את לוקה באנקי. פנרבחצ'ה-אולקר נחשבת לקבוצת היורוליג הגדולה האחרונה שפנויה, אבל היא מנהלת מו"מ עם דודה איבקוביץ', וממילא בלאט לא חובב גדול של טורקיה בשל אותו פיאסקו בפילזן. לרוסיה, כאמור, בלאט לא רוצה לנסוע. מה נשאר? מעט מאוד. כלום. וזה בכלל מבלי להזכיר שבשוק מסתובב שועל כמו ז'ליקו אוברדוביץ', שעדיין מחפש עבודה בעצמו.

        במלים אחרות: NBA היא המוצא היחיד מהפלונטר.

        מאמן פנאתינייקוס ז'ליקו אוברדוביץ' (ברני ארדוב)
        אין יותר מדי ג'ובים פנויים, במיוחד כשהוא עוד ממתין בסבלנות. ז'ליקו אוברדוביץ' (צילום: ברני ארדוב)

        יש רק דרך אחת לכנות את ההתנהלות של מכבי עם בלאט: פחדנות.

        אם המאמן לא נאה בעיניכם, מדוע לא תזמנו אותו לפגישה אישית, רשמית, ופשוט תציעו להיפרד? מדוע שוב למשוך, לגרור, למתוח? איזה דבר טוב יכול לצאת מעונה נוספת עם מאמן שלא מסתדרים איתו?

        אומנם, ישנם גורמים שטוענים שהתקשורת היא זו שמנפחת את הסיפור; שאולי אין חיבה גדולה בין הצדדים, אבל ממש אין שנאה. יש יחסי עבודה קורקטיים.

        מצד שני, ישנם אנשים שמשוכנעים שהדור הצעיר בהנהלה לא יכול לסבול את בלאט כמעט כפי שלהנהלה הוותיקה נמאס בזמנו מגרשון, ושאם היה הדבר תלוי בלעדית בצעירים לבית פדרמן ורקנאטי בלאט כבר מזמן היה הולך הביתה, בדרך זו או אחרת.

        כנראה שהאמת, כמו ברוב המקרים, נמצאת איפהשהו באמצע. אין תיעוב של אויבים. אין אהבה. אבל מה שבטוח הוא שבכירים במכבי היו שמחים מאוד, מאוד-מאוד אפילו, לעבוד מול מאמן אחר.

        ולכן נשאלה השאלה שלעיל. מדוע לא לגדל ביצים, לגשת כמו גברים לבלאט ולהציע לפרק את החבילה.

        ישנן תיאוריות שאומרות שזה לא רק עניין של כסף; זה גם עניין של פחד של ההנהלה מאפשרות של כישלון. אם בלאט נזרק הביתה והעונה הבאה תחת גודס או מי-שזה-לא-יהיה הופכת לפיאסקו, הכישלון יהיה על הראש של ההנהלה. וזה סיכון שהבוסים הצעירים לא מוכנים לקחת.

        ובכלל, אומרים אנשים, אם בלאט כל כך סובל, מדוע שהוא בעצמו לא יבקש ללכת?

        כאן צריך להסביר: בלאט מפרנס משפחה. הוא אומנם לא מרוויח שכר מינימום, אבל יש לו אחריות. במצב העניינים הנוכחי של שוק המאמנים, ג'וב בקבוצה כמו מכבי, בשכר כזה, ואפשרות להיות בבית עם המשפחה, זה משהו שלא מוותרים עליו סתם בגלל תחושות רעות.

        היום הנהלת מכבי כבר לא תבצע מהלך. ממילא חלון ההזדמנויות שלה נסגר. יהיה קשה לשווק כעת את הפיטורים של בלאט, ובכלל, מבחינה כספית מכבי החליטה שזה גדול עליה. אבל אם כך, שלא יתלוננו על הדעתנות של בלאט. הייתה להם אפשרות לפתור את הבעיה בכסף. זו שאלה של חלוקת משאבים. מכבי החליטה להפנות משאבים לכיוונים אחרים. זכותה.

        חברי הנהלת מכבי תל אביב שמעון מזרחי, דייויד פדרמן (קובי אליהו)
        התנהלות פחדנית? למה הם מתחבאים? שמעון מזרחי ודייויד פדרמן (צילום: קובי אליהו)

        כעת הכדור אצל בלאט. אולי יפתיע. אולי לא. בינתיים הוא חזר לעבוד כרגיל (על פניו). אין לו את נבחרת רוסיה על הראש והוא יכול להתרכז בלעדית בחיזוק הסגל. יש דיבורים על כך שבינתיים עובדים הצדדים בשיתוף פעולה מלא, בניגוד לקיץ שעבר. אפילו על הזעזוע של פיטורי שלף, שבלאט לקח קשה, התגברו.

        אובדן האליפות הכניס בכולם קצת צניעות: בלאט מבין שמעמדו אינו בשיאו, והוא אולי יצטרך לבלוע כמה צפרדעים (למשל, שרונאס יאסיקביצ'יוס - שנחשב למועמד בכיר לחזור הקיץ לקבוצה); ומצד שני גם ההנהלה מבינה שקיץ נוסף של מאבקים לא יוליד קבוצה טובה יותר מזו ששיחקה בהיכל בעונה שעברה.

        ולאף אחד - לא להנהלת מכבי, ולא לבלאט - אין שום כוונה או אינטרס לשחזר אותה.

        ohad@walla.net.il

        דיוויד בלאט מאמן מכבי תל אביב בכדורסל שמעון מזרחי יו"ר (ניב אהרונסון)
        כעת הכדור שוב אצלו. דיוויד בלאט עם שמעון מזרחי (צילום: ניב אהרונסון)

        כדורסל בוואלה! ספורט