"Just imagine if you bought a ticket"
בין אם אתם חובבי אגרוף, ובין אם בחיים לא ראיתם כפפה וזירה, קחו לכם שלוש דקות וצפו ב"סיבוב המאה".
***
דמות אחת ממרחץ הדמים הזה אתם אולי מכירים. מיקי וורד. שחקן הקולנוע מארק וולברג גילם את וורד בסרט על חייו של האירי, "The Fighter", שגם קטף שני אוסקרים. אבל מבין שני השוורים שנלחמו בזירה הזו, בקרב אפי אחד מתוך הטרילוגיה הכי מרגשת בספורט, צילמו סרט על הבחור הלא נכון. איך אמר וורד: "עשו עליי סרט, אבל החלק הכי גדול נשאר בחוץ - הקרבות עם ארטורו גאטי".
במגזין האגרוף "רינג" תיארו זאת באופן מושלם: "זה כמו לעשות סרט על חייו של פרנקלין ד. רוזוולט, ולא להכניס את מלחמת העולם השנייה".
כי הטרילוגיה המטורפת בין השניים שלושת הקרבות (ניצחון לוורד; שני ניצחונות לגאטי) בין מאי 2002 ליוני 2003 בזה למושג "קלאסיקה". הטרילוגיה הזו היא הרבה יותר מקלאסיקה. שלושה מרחצי דמים שהגיעו כולם להחלטות שופטים, ונראות כיום כמו משהו מבוים.
עד כדי כך טוב זה היה. אגרוף רדף אגרוף, והנוקאאוט לא הגיע. גאטי חיסל את וורד. וורד פירק את גאטי. פעם זה נפל ופעם זה. אבל הם תמיד קמו. וכשהפעמון האחרון היה שם כדי לצלצל, תמיד הגיע החיבוק. אחרי הקרב השלישי, במהלכו גאטי נלחם עם יד שבורה במשך שישה סיבובים, וורד איבד הכרה והובהל לטיפול נמרץ. כשהוא התעורר והסיט את ווילון המיטה, הוא ראה דמות מוכרת במיטה שלידו.
"אתה בסדר, מיקי?", שאל גאטי, בזמן שנתפר בעצמו.
אתמול (ראשון) בניו יורק, אחד משני הגיבורים זכה לכבוד הראוי לו. ארטורו גאטי נכנס רשמית להיכל התהילה הבינלאומי של האגרוף. "הוא היה בן הזוג שלי לריקוד", החמיא וורד.
"כמה חבל שבן הזוג שלי הלך".
אתמול בניו יורק, גאטי לא היה שם כדי לחגוג עם הפרס היוקרתי מכולם. ארבע שנים עברו, וחוץ מהעובדה שהגופה של גאטי נרקבת בקבר, שום דבר לא ברור. תחקירים רבים נערכו על החודשים האחרונים בחייו של גאטי. ועדיין, על כל טיפת אור נשפך ליטר חושך.
גאטי נולד באיטליה, גדל בקנדה והבית שלו היה בניו ג'רזי. הוא החל בקריירה מקצוענית כשהיה בן 19, וסחף בכל דקה בתוך הזירה. הרקורד סביר 9-40, 31 בנוקאאוט ובגיל 35, אחרי שלוש אליפויות עולם, הגיעה הפרישה. המתאגרף נלחם במשקלים שנעו בין הסופר נוצה למעורב, האבל הטירוף תמיד היה במשקל הכי כבד. גאטי לרגע לא הסתדר עם החיים שאחרי הקריירה. אלכוהול, סמים, מכות הרוטינה הידועה של יותר מדי מתאגרפי עבר.
חודש לאחר הפרישה הוא התחתן עם הברזילאית אמנדה רודריגז בת ה-21. גרסה אחת טוענת שהם נפגשו כשכל אחד מהם הוציא את הכלב שלו לטיול. הגרסה השנייה טוענת שהיא היתה חשפנית והוא היה לקוח. אלו היו נישואיו הראשונים של גאטי, לו ילדה מקשר קודם, סופיה. רודריגז ראתה רק קרב אחד של גאטי קרב הפרישה. אחרי ההפסד לאלפונסו גומס המקסיקני הוא בכה והצטער בפניה. הוא רצה שהיא תראה אותו אלוף, אמר. אתה תמיד תהיה אלוף בשבילי, היא השיבה.
אל תתנו לדביקות להטעות אתכם. היחסים בין גאטי ורודריגז היו רכבת הרים בלי חגורה ובלי רכבת. הוא היה משוגע מחוץ לזירה כמו בתוכה. חגג, שתה, הרביץ. "לכל אדם במדינת ניו יורק יש סיפור על מסיבה עם ארטורו גאטי", אומרים. "הוא ואמנדה רבו כל הזמן", טען אחיו של גאטי. "לא ראיתי זוג כזה. היה ברור שמערכת היחסים הזו הולכת לאסון". "היא פגעה בו כמו שאף מתאגרף לא פגע בו", אמרו חבריו. פיזית ומילולית. אתה לא מתאגרף ולא היית, העליבה. היא זרקה עליו דברים. פעם אחת היא גם שברה לו מטאטא על הראש.
בספטמבר 2008 נולד לזוג בן, ארטורו ג'וניור.
במאי 2009 השניים החליטו להתגרש, ולפי הסכם הממון, רודריגז לא היתה זכאית לדבר מנכסיו של גאטי.
ביוני הם השלימו, וגאטי פתח את הצוואה, והחליט שכל הנכסים יועברו לאמנדה, כולל האחוזה שלו - שהיתה שווה כ-7 מיליון דולר.
יום לאחר החתימה, השניים טסו לטיול לאירופה. יום לאחר מכן קיבל חבר של גאטי הודעה: "טוני, צדקת, זה סיוט מז#יין. אחזור מוקדם מהמשוער".
ביולי רודריגז טסה לברזיל. כנראה בגלל שפחד לאבד את בנו, ארטורו וארטורו ג'וניור הצטרפו אליה. ואז כל המשפחה שכרה חדר במלון דירות ביחד.
פחות מ-24 שעות לאחר מכן, גאטי נמצא מת על הרצפה.
אחותו של גאטי התחתנה באותו היום. כמה דקות לפני הטקס היא קיבלה שיחת טלפון. "ארטורו לא יבוא", אמרו לה, "הוא מת". האחות בישרה לאימא גאטי, שתוך שנייה ידעה את מי להאשים: "היא עשתה את זה".
המשטרה הברזילאית לא מהנקיות שבמשטרות העולם פתחה בחקירה. רודריגז טענה מיד שגורם שלישי אשם ברצח. כשלאחר כמה שעות שינתה את עדותה לכך שארטורו התאבד, היא נעצרה והואשמה ברציחתו.
כעבור 18 ימים ומכתב, שבו טענה שהיא חפה מפשע, היא שוחררה כי לא נמצאו שום ראיות הקושרות אותה לרצח, כך פי המשטרה הברזילאית. אותה משטרה, בחקירתה, לא לקחה בדיקות DNA מזירת הרצח, ולא ניתחה את גופתו של גאטי על מנת לחפש שיירי סמים ואלכוהול. מהחקירה עולה שבני הזוג, כרגיל, רבו. אחרי ארוחת ערב סוערת, גאטי הכה את אמנדה דבר שכיח הפיל אותה לרצפה ופצע אותה. עוברי אורח שהיו במקום התעמתו עם גאטי. הוא גרם לאחד להתעלף, אבל לא הצליח להתגבר על כולם. בין היתר הוא ספג אבן לראש, ואחד מעוברי האורח זרק עליו אופניים. אזרח שנכח במקום טען שגאטי נראה כמו האלק, נלחם בהמון תוך שהוא צורח: "אם לא היה לי בן, הייתי הורג את כולכם".
כשחזר לדירה, לפי החקירה, הוא שתה שבע פחיות בירה ברציפות. כשראה את אמנדה הפגועה הוא נדהם. "אני עשיתי לך את זה?", שאל. אמנדה אמר שכן, וגאטי נשבר. "זה נגמר, הא?", שאל, והיא ענתה: "זה נגמר".
אמנדה עלתה לחדר השינה ביחד עם ארטורו ג'וניור, ולטענתה, זו היתה הפעם האחרונה שראתה את בעלה בחיים. אחרי כמה שעות, כשראתה שגאטי לא מגיע למיטה, ירדה לסלון כדי לבדוק היכן הוא. היא קלטה אותו שוכב מרוסק מתחת למעקה. היא היתה רגילה לראות אותו במצב הזה, של עילפון מוחלט. היא טוענת שלא ראתה את שלולית הדם, ולא את המכה הנוראית מעל העורף. היא חזרה לישון. כשקמה בבוקר, ולטענתה ראתה את גאטי שוכב באותה הפוזה, היא הבינה שמשהו לא היה בסדר.
הבלגאן הגדול רק החל. משפחתו וחבריו של גאטי לא האמינו למילה שיצאה מהפה של רודריגז. אנשיו של המתאגרף המנוח שכרו בלשים פרטיים, שהפכו את ברזיל בניסיון להבין מה קרה באותו לילה. אומרים שהמשטרה הברזילאית השקיעה שעות ספורות במצטבר בניסיון לפענח את המקרה. אז החוקרים, פול סיולינו וג'ו מורה, השקיעו 10 חודשים בעניין. אחרי שתשאלו יותר מ-75 אנשים, הם הגיעו למסקנה חותכת: ארטורו נרצח.
תיק החקירה עבה במיוחד, והסעיפים המרכזיים נוגעים לעובדה שלפי הברזילאים, גאטי התאבד עם רצועת ארנק נשי שנמצאה ליד הגופה. טענו שם שגאטי היה תלוי במשך שלוש שעות. אז הבלשים לקחו בובה השוקלת חצי ממשקלו של גאטי, ותלו אותה על אותו המעקה עם אותה רצועת ארנק. הרצועה לא החזיקה יותר מחמש שניות. סיולינו נחרץ: "מ-1 עד 10, אני בטוח ברמה של 9.5 שמדובר ברצח. הוא הוכה ונחנק למוות. היו לרודריגז 7 מיליון סיבות לעשות זאת. גאטי נרצח בגלל שהיה לו כסף. זה המניע הכי עתיק בעולם".
רודריגז אכן קיבלה מיליונים מצוואתו של גאטי, ועברה למונטריאול, באופן הזוי, קרוב מדי למשפחתו של המתאגרף. שם עדיין לא קרובים ללסלוח, ובטוחים שימצאו את הראיות המפלילות. בינתיים מתרכזים שם במאבקים משפטיים שלא נגמרים, גם על ענייני הצוואה. לפני כשנתיים, בעת ייאוש, הציעו לרודריגז להתחלק 50-50 בירושה של ארטורו. אמנדה סירבה.
היא התראיינה אצל כל מי שמוכן לשמוע, בברזיל ובאמריקה, וטענה שאין לה קשר למוות של ארטורו, שהיא מתגעגעת אליו יותר מכולם.
במרץ האחרון התפרסמו ידיעות לפיהן תיק גאטי עשוי להיפתח מחדש, ורודריגז תקבל זימון למולדת, לברזיל. "אם הם חושבים שהם יכולים להחזיר אותי לשם", אמרה, "שינסו".
כמעט ארבע שנים עברו, וכמעט כלום לא באמת ידוע. לא יהיה מוגזם להמר ששום דבר לא ישתנה בתיק המוות של גאטי. גם לא העובדה שסכין נמצאה בזירת הרצח שינתה את מצב הרוח. גם לא החשד שהרהיטים בדירת הנופש הוזזו ושמומחה טען שאין אפשרות שגופתו של גאטי מוקמה היכן שמוקמה. אבל דבר אחד בטוח גאטי בהיכל התהילה, וכמה שזה היה חשוב לו.
שלוש אליפויות עולם, ארבע הופעות ב"קרב השנה". למרות ההישגים, ארטורו גאטי לא היה מתאגרף עילית. הוא לבטח לא נכנס להיכל התהילה בשל יכולתו המקצועית. מאז שנודע שהוא בדרך להיכל, עולם האגרוף סער. לצד מחמאות ואישורים, היו לא מעט ספקנים. כאלה שאמרו שאין לו מקום שם, שהוא, עם כל הכבוד, אף פעם לא היה טוב מספיק.
ראסל פלץ, מאמרגניו בעבר, ענה למבקרים: "ברור שהוא שייך, כי זה היכל התהילה ולא היכל הגדולה. אתה לא יכול לבקש מאתלט יותר ממה שקיבלת מגאטי. אתה הולך לסרט, והוא יכול להיות סרט גרוע. אתה הולך להצגה, וזו יכולה להיות הצגה גרועה. אבל לעולם לא יכולת למצוא קרב גרוע של גאטי. וזה אומר הכול". פלץ הגדיר זאת מושלם. גאטי הפסיד לא מעט 9 קרבות אבל הוא היה מפסיד באופן מזהיר, בדיוק כמו שניצח. הוא תמיד החזיר, אף פעם לא ויתר. וורד אמר שהוא לא מאמין שחברו התאבד, רק בגלל שהוא פשוט לא כזה הוא הרי בחור שלא פורש אף פעם.
"מה שגאטי מייצג זה יותר מחגורת אליפות או שתיים", כתב הפרשן הבכיר של ESPN, דן רפאל. "הוא היה הלוחם המרגש בדורו, ולא היה מישהו קרוב אליו. אהבו אותו בגלל הקטטות המשוגעות ומרחצי הדמים, בגלל הלב הגדול. מ-2002 ועד 2007 לא היה שום דבר באגרוף שהתקרב לסופי השבוע של גאטי באטלנטיק סיטי".
"לפעמים אתה יכול לתפוס ברק בבקבוק", כתבו בניו יורק פוסט לקראת ההכרזה בסוף השבוע, "וזה בדיוק מה שקרה עם גאטי".
אתמול, בניו יורק, עלתה סופיה גאטי בת ה-7 לקבל את הכבוד עבור האחד והיחיד. "אבא מודה לכם", אמר בהתרגשות.
לפני שנתיים פורסם שמארק וולברג עמל על סרט ההמשך, The Fighter 2. סרט שיציג את וורד ואת גאטי, וילווה את הטרילוגיה הכי לוהטת בספורט. סרט כזה לא יצא עדיין, וכמה כדאי שייצא.
מגיע לגאטי. מגיע לכולנו.
