לבריטני גריינר יש שתי חיות מחמד קצת חריגות: נחשים מסוג כרכן התירס. עם אחד מהם היא הצטלמה השבוע לשער המגזין של ESPN, וסיפקה הסבר פשוט לבחירה: "כולם מפחדים מנחשים כי הם שונים. לא מצפים מהם להיות חיות מחמד בחברה שלנו. אבל הם בלתי מובנים. אומרים שהם אגרסיביים, אבל הם לא מה שחושבים שהם. כשאני רואה נחש, אני רואה יופי, אלגנטיות וחן".
יופי, אלגנטיות וחן הם חלק מהסופרלטיבים שהורעפו על גריינר בימים האחרונים, מאז הופעת הבכורה המסחררת שלה ב-WNBA. הסנטרית בת ה-21 של פיניקס מרקורי רשמה 17 נקודות, 8 ריבאונדים, 4 חסימות וחשוב מכך: שתי הטבעות. בליגה בה נרשמו עד כה שש הטבעות בלבד לאורך ההיסטוריה, מדובר בסנסציה חסרת תקדים, שכבר מצפים ממנה לשנות את כדורסל הנשים כולו. ובדיוק כמו הנחשים שלה, גריינר תמיד היתה לא מובנת, ופעמים רבות גם ארסית.
צפו בביצועיה של גריינר במשחק הבכורה ב-WNBA באדיבות ESPN
גריינר הייתה ילדה גבוהה ודחויה. היא גדלה ביוסטון שבטקסס, ומגיל צעיר סבלה מהקנטות והתעללויות מחבריה לכיתה, שהתקשו לעכל את הגבריות ששידר מראה החיצוני. "יצור", "דבר", "בחורצ'יק" וכמובן "לסבית", היו חלק מהכינויים שהוטחו בה על בסיס יומי, וכנערה היא הלכה והתכנסה בתוך עצמה, ואף הודתה ששקלה להתאבד.
"זה היה קשה לספוג העלבות כל הזמן בכלל שהייתי שונה", היא נזכרה. "להיות גדולה יותר מכולם, והמיניות שלי, הכל היה ביחד. מאז התגברתי על זה ושמתי את זה מאחור, אבל אני מרגישה דחף גדול לעבוד עם ילדים בניסיון להעלות מודעות לבעיה הזו, במיוחד בקרב הקהילה הגאה".
כן, גריינר מעולם לא הסתירה את הנטיות המיניות שלה, גם כשהתגובות היו חריפות. כשסיפרה על כך לאביה ריי, איש צבא לשעבר, תשובתו הייתה: "אני לא מגדל כאן שום בת לסבית". אמה סנדרה, אחיה ושתי אחיותיה התייצבו לצידה, אבל העימותים התכופים עם אביה גרמו לכך שבשנתה האחרונה בתיכון היא עזבה את הבית, ועברה להתגורר עם מאמן קבוצת הכדורסל בתיכון בו למדה.
בכדורסל גריינר מצאה את המפלט שלה מכל הקשיים. היא התחילה את דרכה הספורטיבית בכדורעף, אבל בחרה בכדור הכתום והפכה במהירות לאחת הפרוספקטיות המבטיחות בארצות הברית כשצמחה לגובה של 2.03 מ' והציגה מגוון רחב של יכולות התקפיות והגנתיות. בשנתה האחרונה בתיכון היא הפגינה דומיננטיות בלתי נתפשת, עם נתונים כמו 25 חסימות במשחק אחד, ו-52 הטבעות בעונתה האחרונה.
כשהגיעה זמנה לבחור מכללה, הפור נפל על ביילור, המרוחקת רק שלוש שעות נסיעה מיוסטון. גריינר רצתה לשמור על קשר קרוב עם משפחתה, ודווקא בקולג' היחסים בינה לבין אביה השתפרו פלאים. "זה היה תהליך", היא הסבירה. "אני חושבת שזה השתפר בזכות מה שעשיתי על המגרש, שהוא קיבל את המיניות שלי ברגע שהוא ראה שהיא לא מעכבת אותי בחיים". היום ריי גריינר נמצא בקשר רציף עם ביתו, ואפילו עם חברתה לחיים. "בריטני פשוט רוצה שאנשים יקבלו אותה כמו שהיא", הוא סיפר בגילוי לב. "אני מבין את זה עכשיו".
בקולג' היא בנתה לעצמה במהירות שם של מפלצת כדורסל לא מחושלת, כשלצד הבלחות לא מעטות של הכישרון העצום שלה, היו גם קשיי התאקלמות רבים, ואגרוף אחד עצבני ששבר את אפה של ג'ורדן בראנקסטל מטקסס טק. את שנתה הראשונה היא סיימה עם שיא מכללות של 223 חסימות בעונה, והספיקה לחגוג גם טריפל דאבל ראשון ושתי הטבעות בכורה. את הקריירה שלה היא תסיים עם 18 דאנקים, לעומת 15 שנרשמו אי פעם בתולדות כדורסל המכללות לנשים, גם אחרי שקיבלה החלטה מודעת לא לשחק ברמת האינטנסיביות הרגילה שלה כדי להימנע מתקריות נוספות.
למרות הריסון העצמי, גריינר הלכה והשתלטה על הענף, ובשנתה השנייה כבר נבחרה לחמישיית העונה, וצלפה את שיא הקריירה שלה עם 50 נקודות מול קנזס סטייט. את השנה השלישית סיימה ביילור שלה במאזן היסטורי של 0:40 בדרך לאליפות מתוקה, ודווקא בשנתה הרביעית והאחרונה היא נעצרה לפני הפיינל פור, כשלואיוויל הדהימה את ביילור בסוויט סיקסטין.
אבל אקורד הסיום הצורם לא פגם בקונצנזוס סביב דרכה הסלולה של גריינר להפוך בקרוב לכדורסלנית הגדולה אי פעם. במכללות הממוצעים שלה עמדו על 22 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 חסימות למשחק, והיא ניצבת במקום השני ברשימת הקלעיות בכל הזמנים ב-NCAA, ובמקום הראשון בטבלת החסימות עם 748 - יותר מכל שחקן או שחקנית אי פעם. בדראפט האחרון לא הייתה כמובן שאלה מי תילקח ראשונה על ידי פיניקס מרקורי, שמיד ציוותה את גריינר יחד עם אחד מהסמלים הגדולים של הענף - דיאנה טוראסי.
צפו במיטב ביצועיה של גריינר במכללות
גריינר עשתה את זה בגדול, אבל ההצלחה המטאורית רק העצימה את כמות העלבונות שהיא נאלצה לשמוע מדי יום. עשרים שנה אחרי ששאקיל אוניל הגיח לעולם הכדורסל עם דומיננטיות כובשת, הדומיננטיות של הגרסה הנשית של שאק הובילה לתגובות הפוכות לגמרי. הדיון סביב גריינר ברשתות החברתיות התמקד בקולה הגברי, בגרוגרת שיש או אין לה ובניסיונות לאתר בליטות במכנסיה. כשוויתרה על השתתפות באולימפיאדת לונדון כדי לבלות זמן לצד אמה שחלתה בזאבת, כתבו עליה שהיא העדיפה להתחמק מבדיקות המגדר במשחקים האולימפיים.
בכתבת השער עליה במגזין ESPN השבוע היא התבקשה להקריא כמה מהתגובות שקיבלה בחשבון הטוויטר שלה: "את דוחה", "את גבר", "יש לך זין", ו-"מה את? #גבר? #קוף?", היו מדגם מייצג. תגובתה הייתה פשוטה: "כשאני קוראת את מה שאנשים אומרים זה גורם לי לרצות להיות עצמי עוד יותר. יש כל כך הרבה אנשים בין שני הקצוות של הקשת, אבל אף אחד לא רוצה להודות בזה. אם אתה באמצע, יגידו שמשהו לא בסדר איתך, וינסו לתקן אותך. ובכן, אני לא צריכה שיתקנו אותי".
למרות שסביבתה הקרובה תמיד ידעה שהיא לסבית, ראשי המכללה בביילור אסרו עליה לדבר על כך בפומבי, ואף הורו לה להסיר ציוץ שהתייחס לחברתה לשעבר, כך שאת הדברים הללו היא הייתה יכולה להצהיר רק אחרי שסיימה את לימודיה. "האמת היא שלא שאלתי שם אף אחד אם אני יכולה לצאת מהארון, כי לא רציתי לשמוע תשובה שלילית", היא הודתה. "זו שאלה של שיווק, והם פחדו שזה יפגע בניסיונות הגיוס של שחקנים חדשים למכללה".
אבל ברגע שהסכר נפרץ, גריינר לא היססה להשמיע את דעתה הנחרצת לגבי הקיבעונות החברתיים בנוגע למגדר ומיניות. "החברה דוחפת שחקניות לשחקן כמו בנות ושחקנים לשחק כמו בנים", היא ניתחה. "כשמאמנת מאבדת שליטה אומרים שהיא במחזור, כשמאמן מאבד שליטה אומרים שהוא להוט. למה אנחנו לא יכולות להיות מוגדרות כלהוטות?".
על הקשיים שבהחלטה לצאת מהארון היא אמרה: "מעולם לא הסתרתי את הנטיות המיניות שלי, אז זה ממש לא היה קשה. אם אני אוכל להראות שאני יוצא מהארון ואני בסדר עם זה וכולם מסביב בסדר עם זה, אני מקווה שהדורות הצעירים יותר ירגישו אותו דבר. עכשיו אני מרגישה שמחה ב-100%. כשהייתי בקולג' זה לא היה ככה, כי לא יכולתי להודות בהכל. אבל עכשיו זה מרגיש טוב להצהיר: 'אני אישה שחורה, חזקה ולסבית'. בכל פעם שאני אומרת את זה אני מרגישה יותר טוב".
אז אולי לא כולם היו "בסדר עם זה", אבל היציאה הציבורית של גריינר מהארון לא התקבלה ברעש גדול מדי, בוודאי לא בהשוואה לג'ייסון קולינס שעשה זאת כעבור עשרה ימים, וכפי שהיא הדגישה, הטבעיות בה הציבור האמריקאי התייחס לבשורה היא הבשורה האמיתית כאן. היא אף חתמה על חוזה עתק עם נייק, שלא רק שלא נרתעה משיווק סופרסטארית לסבית, אלא החליטה להשתמש בתדמית הקשוחה שלה כמקדמת מכירות.
הסוגייה שבאמת העסיקה את עולם הכדורסל האמריקאי לא נגעה למיניות של גריינר, אלא לשאלה האם היא כל כך טובה עד שיש לה מקום גם ב-NBA. מארק קיובן היה זה שהעלה את הרעיון, כשהכריז: "אם היא תהיה האופציה הכי טובה שתישאר על הלוח בדראפט, אני אקח אותה. אתה אף פעם לא יודע לגבי שום דבר לפני שאתה נותן לו צ'אנס. אנחנו מעריכים כל שחקן בעולם אם הוא זמין לבחירה, והיא תצטרך להצטיין במבדקים לדראפט כדי להיבחר, אבל אין לי שום בעיה לתת לה את ההזדמנות הזו, ואני מקווה שהיא תסכים".
התגובה של גריינר הייתה נלהבת: "בוא נעשה את זה", היא כתבה לבעלים של המאבריקס. גם מעריציה הנלהבים ביותר יודו שההבדלים הפיזיים ימנעו ממנה להפוך לשחקנית לגיטימית בליגה הטובה בעולם, והשאלה כעת היא האם שילובה של גריינר ב-NBA כאקט שיווקי יתרום לקידום השוויון בין המינים או רק ינציח את הפער ביניהם. בינתיים היא מוסיפה להבהיר שאפילו האתגר הזה לא מרתיע אותה: "התחרות מושכת אותי. הם גדולים וחזקים יותר, אבל אני מוכנה לנסות גם אם אכשל, ואולי אפתיע את עצמי. גם אם אקלע זריקה אחת אהיה שמחה".
אז עד שזה יקרה, כרגע המשימה שלה היא להעלות את ה-WNBA לרמה חדשה, להמשיך לנפץ מחסומים נוספים, ובעיקר להפיץ ככל הניתן את המסר האוניברסלי שהנחה אותה לאורך כל הדרך: "העניין הוא להיות מי שאתה, ולא לדאוג ממה שאנשים אחרים יגידו, כי הם תמיד יגידו משהו. כל אחד צריך פשוט להיות נאמן לעצמו".