ועדת ביקורת
גישות וחניות: החניון התמלא, אבל הספיק לכולם. פקקים לא נצפו. שישי, 16:00, בית מכבי. אחלה טיימינג, אחלה לוקיישן.
קופות: 30 שקל.
כמה המשחק צריך לעלות: המדור הזה ראה משחקים רבים העונה. משחק כמו זה הוא לא ראה. זה היה אחד מאירועי הספורט הטובים של העונה, וכנראה שהמרגש מכולם. 120 שקל.
קהל מכבי ראשון לציון: הכמות היתה שלהם, מפאת הביתיות. אבל לצד גוש מעודד נצפו יותר מדי גושי קונצרטים. יכול להיות שמה שהיה חסר זה עוד קצת טירוף ביתי. האוהד הצהוב המוביל היה דווקא גל אברהם. שחקן מכבי הושעה בשל שימוש בחומרים אסורים, והוא התנהג כמו אולטראס בכל שלב במשחק. לצערו, כנראה על הפרקט הוא היה מועיל יותר. ציון: 7
קהל הפועל ראשון לציון: סערה. חבורת משוגעים, רובם אם לא כולם אוהדי הפועל תל אביב כדורגל, הוציאו תסכול של שנת כדורגל אחת וארבע שנות כדוריד. כשמחברים את זה יחד מגיעים לגוש של לבה, ואיזה גוש. לא הפסיקו לשיר לרגע. כשלא הלך, וכשכן הלך. בסיום, המאות הבודדות נשמעו כמו רבבות. האוויר היה דביק, הרצפה גם, וביציע היה דביק עוד יותר. ציון: 10
הרגע של המשחק: דקה 68. שתי דקות לסיום הארכה, ושוב חששו בצד האדום שמכבי בדרך לקאמבק. פאבל פולאקוביץ' התעופף ושיגר טיל, היישר לכתף של השוער האדום בויאן ליובסיץ'. אה, לא, זו לא היתה הכתף. זו היתה הרגל. ליובסיץ' ירד עם ברכיו ארצה, הרים את הידיים לשמיים וצווח במבט של לא מאמין. המטורף הבוסני האמין. שלוש הצלות של אליפות היו ל"האנס" בערב הנפלא הזה. ה-MVP של המשחק, ה-MVP של הסדרה.
המספר הנוסף: 16. זו האליפות ה-16 של הפועל ראשון לציון. אימפריית ספורט.
מעשה שהיה, כך היה
קצת קשה לתאר את האווירה בבית מכבי, בזמן משחק 5 של סדרת גמר הכדוריד. דמיינו את היריבות הכי מרה. עכשיו הניחו תואר על המאזניים. עכשיו תכפילו הכול בדרבי. ואז מבינים למה בפנים חם יותר מאשר בחוץ.
בחדרי ההלבשה כבר לא היה אף אחד, דקה לפני הפתיחה. לא היה שם כלום מלבד ריח חריף של בן גיי. הריח צדק - זה הולך להיות כואב.
בעצם, כל העסק הזה כדוריד ישראלי זה ה-WWE של המזרח התיכון. זה אלים, זה מבוים, זה מרגש. בויאן בוטוליה ריבוע של 2 מטר על 2 מטר - היה שובר גם את אנדרטייקר. אומרים שהוא אחד הזרים הטובים שנחתו בישראל, ולפחות אתמול הוא לא הוכיח אחרת.
לא ייאמן כמה הענף הזה פיזי. עד שלא ישבת מטר מהמרפק של יואב נאמן, לא ידעת. הנה אבישי סמולר מתרסק על הפרקט, ולפי הרעש הוא נשבר. לא סמולר, הפרקט. והבחור שזרק את סמולר בצורה נבזית כזו קיבל עונש של שתי דקות בחוץ. בכדורגל או כדורסל הוא היה מקבל חודשיים, ופה שתי דקות בלבד. והמכות ממשיכות, בכל שלב ושנייה. אנשים תופסים בחולצות כאילו זו תחרות ווט טי שרט בקולג'. הברכיים מדממות, הידיים מקבלות סימנים ורודים. אמיר לנגליב ועוז חממי כובשים שערים עם שלושה אנשים על הכתף.
וזה באמת נראה מבוים. כמעט כל דרבי ראשל"צי חשוב שראיתם בשנים האחרונות נגמר על הבאזר, או עם מהפך. זה ענף עם נתוני רייטינג לא חזקים, אז אולי זה באמת מתוסרט. הנה, מכבי ראשון היתה צריכה לנצח בארבעה שערים. אז היה 0:4 כבר בפתיחה, ובית מכבי באמת היה בית מכבי. ואז הפועל חזרה בזכות עידן מימון. 12 אליפויות באיש אחד, מר כדוריד מודרני, הרשית שבע פעמים ועזר להפוך את התוצאה. הוא בן 38, הבחור. השמועות אומרות פרישה אבל הוא אומר שעוד נראה. מותג.
ליענקל'ה יעקובוביץ', המנהל המיתולוגי של הפועל, היה לא קל. גם אחרי 27 תארים על המדף, הוא לא רגוע. שני אירועי הלב שעבר לא מוסיפים לרזומה הלחוץ. הפועל מובילה ב-3, כלומר ב-6, ויעקובוביץ' מתעקש: "אני לא רגוע. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר". עידן מימון תוקע עוד אחד ויעקובוביץ' נפתח: "זה אולי גול של אליפות". אבל אז, ברור, האדומים פגעו רק בקורות, מכבי עשתה 24:27 כמה שניות לסיום וכפתה הארכה. "אמרתי לך למה אני לא רגוע", יעקובוביץ' זועף. "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר". בשבילו זה נגמר. הוא קם והלך הביתה.
ובהארכה, פתאום, אבישי סמולר, שחזר אחרי חמש שנים בגרמניה ולא כבש כל המשחק, נותן שני שערים חשובים. ובוטוליה, שריסק את אנדרטייקר, משלים. ובתווך ליובסיץ' אוטם את השער. 31:31, והפועל זוכה בחגורת האליפות של הכדוריד הישראלי ראשונה מאז 2008. אלים, מבוים, מרגש. הפועל ראשון לציון, מלכת הזירה.
***
שריקת הסיום לא ממש נשמעה מתחת לערימות השחקנים, השמפניה, הזיעה, הרוק והדמעות שהיו על הפרקט. זו היתה אחת השמחות האדומות שנצפו בעת החדשה. אבישי סמולר לא ידע מה לעשות עם עצמו. הוא הלך לעבר הקהל, צווח, הוריד חולצה, החזיר אותה, הוריד אותה, זרק אותה, הלך, צווח, חזר, עשה פטיש-מגל, הלך, חזר. שנים שלא שמח ככה, אמר. הוא קרא לזה היום המאושר בחייו. "אבל באמת שלא האמנתי", הוסיף. "לא האמנתי שזה יהיה עד כדי כך כיף".
הנה הערימה יורדת מליובסיץ'. מתגלה ג'ינג'י ורדרד. הוא בוסני עם שיניים בעייתיות ומבטא אנגלי מושלם ("כנראה שהיתה לי מורה טובה בבית הספר"). הוא היה נרגש. "אני לא יודע מה קרה לנו בסוף הזמן הסדיר", ניסה להיזכר. "כולם פשוט עמדו. פתאום ראיתי שמפלוס 4 ירדנו למינוס 3 ואני לא מבין למה. לא הבנתי מה קרה. הרגשתי מתוסכל, לא יכולתי לשנות כלום. אבל כנראה שזה הרבה יותר מתוק לזכות ככה".
להאנס יש משפחה וילד שמחכים בבית, בבוסניה, ולכן הוא ממריא היום ("לא ראיתי את הילד ארבעה חודשים, מתגעגעים אליי בבית"). הוא לא מבטיח שהוא ישתה גלונים בחגיגות, אבל הוא מוכן לנסות. "אני לא אוהב לדבר על עצמי", הוא אומר כשהוא מתבקש לדבר על עצמו, "אבל כן, הייתי טוב. גם ההגנה שלי. והם היו עייפים אז הייתי חייב לעזור להם". לכל שוער, בכל ענף, חסרים כמה ברגים, אבל להאנס חסר מפתח שבדי. ההצלות, המבט, תנועות היד לאחר כל זינוק. הבחור לוניטיק. "זה אני", הוא אומר בגאווה. "אני משקיע יותר מדי אמוציות במשחק שלי, אבל זה בגלל האנשים, המועדון, האוהדים. כולם כל כך נחמדים אליי פה אז אני פשוט רוצה להחזיר להם. הבנתי כמה המשחק הזה חשוב לחבר'ה, כולם התחננו שננצח. אני כל כך שמח".
***
אחרי ההצלה הגורלית של האנס, גם סער פרנקל ידע שזהו זה הכתר חזר לראש המלך. על השעון היו עוד מספרים, אבל לא היה אכפת לו. הוא חצה את הקווים, דילג מעל הספסל של מכבי, הדביק לאישה נשיקה וצעק לעבר הבת אביה. אביה ישנה. כשהיא תהיה גדולה יותר, היא תשמע מאבא סיפורים רבים על היום הזה. אחד הימים היפים בחייו, והיא בכלל ישנה.
פרנקל לקח אליפות ב-2008, ולאחר מכן נדד להרצליה. בעונה שעברה חזר, לקח גביע והעונה סוף סוף הוא והפועל שלו לקחו שוב את הכתר. משפחת פרנקל זו משפחת כדוריד. אבא איציק, ועמי שדה, הם נשיאי כבוד ("מגיע להם. הם עשו מפעל חיים עם הפועל ראשון"). אז ברור שהפועל זורמת בדם, וברור למה פרנקל כל כך התפרק בסיום.
הוא בכה ובכה ובכה. ביד צלחת, ביד השנייה סיגר, על הרגל שקית ניילון שנדבקה ולא ירדה, ועל הפנים דמעות. כל חיבוק סחט אותו עוד יותר. "זה משהו שאי אפשר לעצור", הוא הסביר. "זו אליפות אחרי בצורת של ארבע שנים. זה לא יכול לקרות למועדון כמו הפועל ראשון, אחד המועדונים הגדולים בספורט הישראלי. זו התפרצות רגשות". ואז, כשאבא איציק הגיע לחבק, זו הפכה להתפרצות של ממש. "יש", צרח סער ובכה לאיציק לתוך הכתף.
"לא היה לנו קל", הוסיף פרנקל ג'וניור. "מכבי קבוצה שלא נשברת, ובעונה הסדירה לא הצלחנו מולם. אבל הערב הצלחנו. לא התייאשנו גם כשהכול נראה אבוד. כשהאנס עצר את הכדור ההוא ידעתי. קבוצה גדולה צריכה שוער גדול, וזה מה שהיה לנו. ידענו לקום מהקרשים. תדעו לכם, סוסים טובים רצים בסוף".
פרנקל הלך לאישה ולבת, שהתעוררה בינתיים, וסבא איציק ביקש לדבר: "זו לא פעם ראשונה שאנחנו לוקחים אליפות ממקום שלישי בעונה הסדירה. בגלל זה, כשראיתי שסיימנו במקום השלישי, אמרתי לסער שניקח אליפות. תשאל אותו מה אני תמיד אומר, סוסים טובים רצים בסוף".
לייק אבא לייק בן.
לייק.
כבשו למכבי:
חן בירנבאום ופיליפ מריאן 8 כל אחד, אמיר לנגליב 4, פאבל פולאקוביץ' ואריאל רוזנטל 3 כל אחד, יואב נאמן 2, עמית סטלמן, עומר גרא ועמיר אהרון 1 כל אחד.
כבשו להפועל:
עידן מימון 7, בויאן בוטוליה 6, עוז חממי ודן מירקוס 4 כל אחד, ערן צרפתי 3, אבישי סמולר 2, דן מירקוס, גיא כהן, יותם טל, טל הרשקוביץ ויובל גררה 1 כל אחד.
