פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אליניב ברדה בראיון: "אין לי חרטות, לא מצטער לרגע"

        המגעים? "דרשתי חוזה לשנתיים, אני רוצה יציבות", הסחבת? "כשדחיתי את ההצעה, זה פגע בי מקצועית", ההצלחה? "כל כך הרבה הישגים, זו הייתה חוויה מדהימה". המעמד? "התקשורת למדה להעריך ואני למדתי להיפתח". אליניב ברדה עוזב את גנק אחרי שש שנים. ראיון

        משחק הבית האחרון של גנק לעונה (1:1 מול סטנדרד ליאז') ביום חמישי שעבר הפך למפגן שכולו אליניב ברדה. כבר שבועות שהאוהדים מריצים קמפיין להשארתו במשחקים וברשתות החברתיות, מניפים שלטים עם הכיתוב: "No Barda No Party" ומעודדים את הישראלי ללא הרף. בדקה ה-73 ברדה הוחלף, הוריד את חולצת המשחק וחשף חולצה עליה נכתב: "תודה על הכול". שש שנים הגיעו לקיצן. ברדה, סמל ישראלי בבלגיה, נפרד מגנק.

        "קודם כל אני לא יודע להגיד בוודאות אם אני נפרד מהאוהדים, אבל בכל מקרה רציתי במשחק שאולי היה האחרון שלי בבית להיפרד בצורה הכי יפה ולהודות על שש שנים מדהימות", מסביר החלוץ בראיון לוואלה! ספורט. "ההרגשה הייתה מוזרה. הם לא הפסיקו לשיר: 'ברדה חייב להישאר' במשך 90 דקות. הקמפיין שלהם בא לידי ביטוי בחודשיים האחרונים. בדרך כלל הם שרו ב-20 הדקות האחרונות. הפעם זה היה כל המשחק".

        למעלה מ-200 הופעות רשם ברדה במדי הכחולים של גנק, כבש 87 שערים בכל המסגרות, זכה באליפות, שני גביעים, הופיע בשלב הבתים של ליגת האלופות והליגה האירופית, אבל בעיקר פרץ דרך. הוא האיש שבזכותו כבשו הישראלים מחדש את בלגיה. עכשיו הוא יוצא לדרך חדשה ובראיון מיוחד הוא מסכם את התקופה בגנק ומדבר על התחנה הבאה בקריירה.

        אליניב ברדה שחקן גנק (AP , Geert Vanden Wijngaert)
        "תודה על הכול". ברדה (צילום: AP)

        ההחלטה לעזוב קשה?

        "ברור שההחלטה קשה. קיבלתי הצעה לחדש את החוזה בעונה עם אופציה לעוד עונה. קיצצו לי בשכר, אבל זו לא הייתה הבעיה. דרשתי חוזה למינימום שנתיים כי בחוזה של עונה שוב פעם אוכל לנהל משא ומתן בדצמבר. אני איש משפחה ורוצה יציבות והשיקול היחיד היה שדרשתי מינימום שנתיים. דחיתי את ההצעה על חוזה לעונה וכרגע הם לא השיבו. הגשתי הצעה והם לא ענו. שמעתי את המנהל הטכני מתראיין ואומר שיש משא ומתן והם חושבים. הם לא חזרו אליי, אז נחכה ונראה".

        הסחבת פגעה בך גם מקצועית.

        "כל עוד שלא דחיתי ועדיין היה משא ומתן, שיחקתי. כשדחיתי את החוזה לפני הפלייאוף זה כבר פגע בי מקצועית. הבקעתי 10 שערים והוספתי שבעה בישולים עם כמות דקות פחותה יחסית ממה הייתי רוצה או ממה ששיחקתי בשנים שעברו. אז אם אני הולך לפי דקות משחק, זו עונה מצוינת. אבל אני רוצה לשחק כל משחק 90 דקות ככה שזו עונה מורכבת ופעם ראשונה שאני משחק עד הסוף בשנה שאני מסיים חוזה".

        למה לא עזבת בינואר? היו דיבורים.

        "היו דיבורים, אבל רק דיבורים. לא חיפשתי קבוצה כי נתתי לגנק למצות איתי את המשא ומתן עד הסוף. הם היו האופציה הראשונה ונתתי להם את הזמן הכי ארוך שהם היו צריכים. מראש הקצבתי שאתן לגנק עד סוף העונה ואם עד אז לא אסכם, אתחיל להקשיב לקבוצות אחרות. שיחקתי כאן שש שנים והמקום יקר לליבי".

        אתה כועס על ההתנהלות של גנק?

        "לא זועם ולא כועס. אני מודה לגנק על כל ההישגים. בעזרת גנק נבניתי ואין בי שום כעס. גנק עשו את השיקול שלהם ומבחינתי, לגיטימי להיות מאוכזב. מעבר לזה, אני אוהב את המקום".

        במבט לאחור, אין חרטות שנשארת כל כך הרבה זמן ולא עזבת לליגה בכירה יותר?

        "אין לי חרטות. היו הצעות, אבל בהתאם להצעות קיבלתי חוזה. אני מרוצה ממה שהשגתי. להגיע עם גנק לליגת האלופות, אליפות, שני גביעים, סופרקאפ, שלב הבתים בליגה אירופית - כל כך הרבה הישגים קבוצתיים וגם אישיים. אני לא חושב שעשיתי טעות. גם מבחינת המשפחה, להיות באותו המקום אומר יציבות. זו הייתה חוויה מדהימה עבורי".

        הרגע הכי גדול?

        "יהיה קשה לבחור כי היו הרבה. האליפות במחזור האחרון נגד סטנדרד כשהקהל פרץ למגרש, לשמוע את ההמנון של ליגת האלופות במשחקי הבית. היו הרבה רגעים. אולי כשרצתי עם דגל ישראל עליי אחרי שזכינו בגביע הראשון. היה מאוד מרגש".

        שחקן גנק אליניב ברדה חוגג עם חבריו זכייה בגביע (רויטרס)
        לא מעט רגעים גדלים. ברדה חוגג זכייה בגביע (צילום: רויטרס)

        כשעזבת לבלגיה ב-2007 פתחת טרנד חדש. העונה הייתם 13 ישראלים בבלגיה.

        "כל שחקן ישראלי שמגיע לפה - ברגע שהוא מציג יכולת טובה, מתאקלם מבחינה מנטאלית שזה הכי חשוב ומתמודד עם כל הקשיים - פותח את הדלת לישראלים הבאים ולחלון ההעברות הבא. ישראלי פותח את הדלת לישראלי וזה מה שקרה כאן בשנים האחרונות. גם סוכני שחקנים התחילו להכיר פה את השוק. אני שמח שמגיעים ישראלים והלוואי שיגיעו עוד".

        בישראל כבר לא מזלזלים בליגה הבלגית?

        "היום אני שומע אנשים מדברים והרבה שינו את דעתם לגבי הליגה הבלגית. יש שידורים ורואים את הרמה, המתקנים, הקהל והאצטדיונים המפוצצים. תראה גם את הנבחרת הבלגית, איזה שחקנים יש להם ומאילו קבוצות הם מגיעים. הנבחרת שלהם מועמדת להגיע לפחות לרבע גמר המונדיאל. הזלזול בעבר נבע מחוסר הכרות וחוסר ידע. היום מעריכים והדברים השתנו. גם ההישגים של הקבוצות הבלגיות במפעלים האירופיים גרמו להכרה".

        גם היחס להצלחה שלך השתנה? כבר לא שואלים מי זו גנק.

        "לפני שהגעתי לבלגיה, גם אני לא שמעתי על גנק. שמעתי על אנדרלכט וברוז'. אחרי תקופה יחסית קצרה זכינו בתארים וגנק נכנסה לתודעה. הקשר שלי עם התקשורת? זה גדל יחד. התקשורת למדה להעריך וגם אני למדתי קצת להיפתח. גם המשחקים עם מכבי חיפה שגרם לאנשים לראות את האצטדיון, הרמה והאווירה תרמו לזה".

        האמנת שתישאר תקופה כל כך ארוכה בגנק?

        "כשהגעתי, המטרה הייתה לתת שנה-שנתיים ואז לעשות קפיצת מדרגה. העונה הראשונה הייתה מצוינת עם 18 שערים ואז הגיעו הצעות טובות, אבל בהתאם אליהן קיבלתי חוזה שאני לא רוצה לומר 'חוזה חלומות', אבל חוזה טוב מאוד יחסית לליגה הבלגית. השיקול היה לעשות עוד שנה ואז לצאת, אבל שוב - אני לא מצטער לרגע".

        אתה מדבר הרבה על החיבור שלך עם המקום. תסביר אותו.

        "גנק זו עיירה קטנה, אבל יש מסביב קהל עצום. הבאנו לגמר הגביע 35 אלף איש לבריסל אז אתה מבין כמה עניין יש בקבוצת כדורגל. נקשרתי למקום ולאנשים. אחרי כל עונה ואחרי כל הישג, הקהל התקרב עוד יותר ואני שמח שהיה לי הזכות להיות בורג כזה חשוב בשדרוג של המועדון הזה".

        אתה סמל בגנק יותר משהיית בבאר שבע.

        "סמל? בוא נשמור על צניעות. בכל מקום אני מנסה לתת 150 אחוז, לעזור ולהיות מחויב מבחינה מקצועית ברמה הכי טובה שאני יכול. זה מה שעשיתי בגנק במשך שש שנים וזה מה שעשיתי בכל מקום שהייתי. תמיד נתתי את כל כולי באימונים ובמשחקים".

        שחקן גנק אליניב ברדה חוגג עם חבריו שער (ברני ארדוב)
        "לפני שהגעתי לבלגיה, גם אני לא שמעתי על גנק". ברדה (צילום: קובי אליהו)

        מה התחנה הבאה? יש הרבה שמועות.

        "שליטה על השמועות אין לי. אין לי מקורבים ואין אנשים שמדברים בשמי. קבוצות שרוצות יכולות לדבר איתי. אני רוצה להישאר באירופה. לא יודע כרגע איפה ואני אשמח להשתדרג לליגה יותר טובה, אבל צריך להיות מציאותיים. אשב בקיץ עם כל ההצעות שיגיעו לידיי, אשקול בצורה הכי טובה ולפי זה אחליט מה הכי טוב בשבילי. אני חוזר לארץ אחרי משחק הנבחרת ומהרביעי ביוני אעשה פגרה קצרה ואחזור להתאמן לבד או בקבוצה בה אחתום".

        אחרי שש שנים בטח יש לך הרבה הצעות מבלגיה.

        "לא חסרות הצעות מבלגיה. אני אשב בקיץ ואשקול כל הצעה לגופה בצורה רצינית. לא אחליט בשליפה".

        חזרה לישראל אפשרית? הפועל באר שבע כבר פנתה אליך.

        "אני לא שולל ולא שללתי אף פעם שום דבר. אני מכבד כל הצעה. גם הצעות מישראל מחמיאות לי, אבל אשקול כל הצעה לגופה".

        בגיל 31, יש לך עוד כמה עונות טובות לתת באירופה?

        "אני מאמין שכן".

        אליניב ברדה חלוץ גנק (קובי אליהו)
        " אני רוצה להישאר באירופה. לא יודע כרגע איפה ואני אשמח להשתדרג לליגה יותר טובה, אבל צריך להיות מציאותיים". ברדה (צילום: קובי אליהו)

        וואליד באדיר וניר דוידוביץ', שניים ששיחקת איתם, פרשו השבוע מכדורגל.

        "שני שחקנים גדולים, שתי אגדות כדורגל עם הישגים שהלוואי על כל שחקן מתחיל שישיג חצי מההישגים שהם עשו בקריירה. הלוואי שהשניים האלה יישארו בכדורגל הישראלי באיזשהו תפקיד כי הם לא סיימו לתרום את חלקם".

        בשבוע הבא אתה עם הנבחרת נגד הונדורס. איך מסתכלים על המשחק?

        "זה משחק ידידות ולוקחים אותו כמשחק ידידות. זו הכנה טובה, עוד ניסיון בינלאומי לקראת המשחקים של הקמפיין. אחרי שתי התוצאות האחרונות הטובות אנחנו ממש מחכים למשחקים הבאים ותמיד עם תקווה להוציא תוצאות טובות. יש אופטימיות זהירה מאוד. אם אחרי שוויון עם פורטוגל, יצאנו מאוכזבים זה אומר שאפשר לגלות אופטימיות זהירה מאוד".

        לטוויטר של ענבל מנור

        לעמוד שגרירים בוואלה! ספורט