מתנת הפרידה של מוריניו

כפי שראינו אתמול, לפעמים גם אחרי חצי מאה אי אפשר להסיר את הקללה. קללת אתלטיקו בדרבי נמשכת מאז 1999. מבחינת קולצ'ונרוס יהיה פנומנלי להסיר אותה דווקא בגמר גביע המלך בסנטיאגו ברנבאו, אבל בדרך הם יצטרכו לשבור לא רק את הנאחס של עצמם, אלא גם את המזל של המאמן מולם. הבעיה הגדולה של ז'וזה מוריניו בריאל נעוצה בכך שכשל שלוש פעמים ברציפות בחצי-גמר ליגת האלופות. לו היה מגיע לגמר, ההיסטוריה מלמדת שהיה חוגג את התואר האירופי העשירי הנכסף של לוס בלאנקוס. המיוחד כמעט ולא מפסיד בגמרים.

זה התחיל ב-2003, אז ניצח עם פורטו גם את סלטיק בגמר גביע אופ"א, 2:3 בהארכה, וגם את קבוצתו לשעבר לייריה בגמר הגביע הפורטוגלי, 0:1. ב-2004 הדהימה פורטו את אירופה בדהירתה לגמר ליגת האלופות, ושם פירקה ללא תנאי את מונאקו, 0:3. עם צ'לסי התכבד מוריניו להופיע בשלושה גמרים, וניצח בכולם. ליברפול נוצחה 2:3 בהארכה בגמר גביע הליגה ב-2005, וכעבור שנתיים הסתיימו שני הגמרים בהנפות עם שלושה שערים של דידייה דרוגבה – תחילה 1:2 על ארסנל באיצטדיון המילניום בקרדיף, ואז 0:1 על מנצ'סטר יונייטד בהארכה, בגמר הראשון בוומבלי החדש.

את אינטר עזב מוריניו, כזכור, עם טרבל ב-2010, ושני הגמרים הניבו שלושה שערים של דייגו מיליטו – הארגנטיני ניצח 0:1 את רומא בגביע איטליה ו-0:2 את באיירן מינכן בברנבאו בגמר ליגת האלופות. לבסוף, בגמר האחרון שלו עד כה רשם מוריניו את נצחונו הראשון נגד ברצלונה כמאמן ריאל, עם 0:1 בהארכה מנגיחה של כריסטיאנו רונאלדו. שימו לב – בכל ארבע הפעמים בהן ניצח מוריניו בגמר גביע מקומי, זה תמיד נגמר 0:1.

אלא שהמאזן לא מושלם בגלל בנפיקה. דווקא הלוזרית האולטימיבית היא היחידה שגברה על מוריניו בגמר. זה קרה ב-2004, כאשר הנשרים ניצחו את הדרקונים 1:2 בהארכה משער של סימאו בהארכה ומנעו מהם טרבל. ומי אימן את בנפיקה אז? חוסה אנטוניו קמאצ'ו, אגדה חיה של ריאל. זו היתה מתנת הפרידה שלו לליסבון לפני שחתם בריאל, אשר על ספסלה שרד שישה משחקים לפני שהתפטר. זה היה בכל זאת הרבה יותר מאשר ב-1998, אז הוא נטש את המועדון עוד לפני תחילת העונה בגלל חילוקי דעות קשים עם ההנהלה. אז קמאצ'ו, המאמן הכי ביזארי בתולדות לוס בלאנקוס, הוא היחיד שניצח את מוריניו בגמר כלשהו. האם דייגו סימאונה מסוגל לשבור את הסטטיסטיקה הביזארית הזו על חשבון ריאל?

נישאר לרגע קט בפורטוגל, שם מבכה בנפיקה את אובדן שני תארים תוך שבוע – שניהם בתוספת הזמן. תחילה רמס קלווין, ילד ברזילאי בן 19 של פורטו שצפוי להפוך לכוכב בקנה מידה לא מבוטל, את חלום האליפות שלה בדקה ה-92, ואז הגיע ברניסלאב איבאנוביץ' בדקה ה-93 בגמר הליגה האירופית. לפני שמעריצי הנשרים מחפשים איפה החביאו את הציאניד, כדאי לקחת בחשבון את היריבה האחרונה של הדרקונים. אוהדי בני יהודה אולי זוכרים אותה – הזהובים ניצחו את פאסוש פריירה פעמיים במוקדמות הליגה האירופית לפני ארבע שנים. ספק אם מישהו החשיב זאת להישג משמעותי, כי רוב האוהדים בישראל מעולם לא שמעו על המועדון הקטנטן מפרברי פורטו. גם באירופה איש לא שמע עליהם. עכשיו זה עשוי להשתנות, כי פאסוש פריירה סיימה עונה חלומית במקום השלישי והעפילה למוקדמות ליגת האלופות. מיותר לציין שזה קרה לראשונה בתולדותיה.

בלי תקציב ראוי, ללא אף שחקן מוכר בסגל, עם מאמן אלמוני בעונת בכורה בליגה הראשונה, הקבוצה הזניחה הזו הפסידה שלוש פעמים בלבד במשך כל העונה: פעמיים לבנפיקה ופעם אחת לפורטו. עכשיו, כשהמשימה הבלתי אפשרית שלה כבר הושלמה בהצלחה, היא מגיעה ללא לחצים למשחק מול השכנה הגדולה במטרה להרוס לה את חגיגות האליפות. שלא יהיו טעויות – היא נחושה לעשות זאת. רק לפני שנתיים היא קלקלה לאנדרה וילאש בואש את המאזן הביתי המושלם בעונת הטרבל העצומה שלו בפורטו, כאשר הצליחה להשוות ל-3:3 בעשרה שחקנים במשחקו הביתי האחרון. החלוץ פיצי, שהבקיע אז שלושער, נמכר לאתלטיקו מדריד ומשחק כיום בהשאלה בלה-קורוניה, אבל הזיכרונות מהמפגש ההוא לא יתנו מנוח למאמן ויטור פריירה, עוזרו של וילאש בואש דאז.

עזיבות של מאמנים ותיקים הפכו למגיפה. לא רק אלכס פרגוסון ייפרד ממנצ'סטר יונייטד ביום ראשון במגרשה של ווסט ברומיץ', עכשיו גם תומאס שאף הצטרף אליו אחרי 14 שנים בברמן, כשהוא רחוק חודשיים בלבד משיאו של אוטו רהאגל במועדון. שאף, שסגר את עונתו הגרועה ביותר בקריירה, ויתר על הפרידה המרגשת מהאוהדים ולא יהיה בשבת בנירנברג. עבור דייויד מויס הסיפור, כמובן, שונה בתכלית. הסקוטי אולי יזיל דמעה לפני שהוא נוטש את אברטון כדי להחליף את סר אלכס באולד טראפורד ומסכם יותר מ-11 שנה במועדון שהימר עליו כאשר היה אלמוני למדי – והוא ממש לא רוצה לסיים בהפסד. לרוע מזלו, זה בדיוק מה שצ'לסי צריכה כדי להבטיח את המקום השלישי ולהימנע מהשתתפות במוקדמות ליגת האלופות. כל תוצאה אחרת – וארסנל עשויה לעקוף אותה. אז רפא בניטס חייב לקלקל את משחק הפרידה של מויס במשחק הפרידה שלו עצמו.

מעניין יהיה לראות כיצד יגידו אוהדי צ'לסי שלום למנג'ר הספרדי השנוא שלהם. הם קיבלו אותו בעוינות מוחצנת וסחטו ממנו את המיץ, אבל בשורה התחתונה בניטס, שהתלונן רבות על היחס כלפיו מהיציעים ומההנהלה, הצליח לשקם בקדנציה הקצרה בסטמפורד ברידג' את המוניטין. המכה שספג באינטר היתה קשה מאוד, אולם עכשיו, עם תואר אירופי אישי שלישי בארון, ועם תוצאות מצוינות בפרמייר-ליג שהבטיחו לרומן אברמוביץ' את המשך השתתפותו בליגת האלופות, הוא יכול לחייך בדרך לג'וב הבא. האם יהיה אוהד שיניף שלט תודה לאיש שהדיח פעמיים את מוריניו בחצי-גמר ליגת האלופות? כלל לא בטוח.

ואם כבר מדברים על הג'וב הבא של בניטס, הרי שעד לא מכבר דובר רבות בגרמניה על התחזקות מועמדותו לתפקיד המאתגר בשאלקה. העניין הזה ירד מהפרק כאשר הכחולים החליטו להודיע לפני שבוע על הארכת החוזה של המאמן הזמני יינס קלר בשנתיים. ספק אם היה זה העיתוי המוצלח ביותר להכרזה. קלר אכן עשה עבודה חשובה וייצב את הספינה של שאלקה, אך אפשר היה להמתין עד להבטחת המקום הרביעי לפני שמסכמים את עבודתו. הפרס שקיבל המאמן העביר, כך מתברר, מסר שגוי לשחקנים שהחליטו כי המקום הרביעי בכיסם. הם נענשו בהפסד ביתי לשטוטגרט בשבת האחרונה, וכעת הפסד נוסף בקרב ישיר על המקום הרביעי מול פרייבורג יעלה את נציגת היער השחור לראשונה בתולדותיה לצ'מפיונס-ליג.

למעשה, קלר חייב את משרתו ליריבה. הוב סטבנס פוטר בסיום הסיבוב הראשון אחרי הפסד ביתי 3:1 לפרייבורג, אחריו הנתק בינו לבין חניכיו היה ברור מדי, ובתקשורת נכתב כי כריסטיאן שטרייך, מאמן האורחת, עשה קילומטרז' גדול יותר על הקווים מאשר חלק משחקני שאלקה על הדשא. אז ההולנדי הלך, ואת קלר העיתונאים לא לקחו ברצינות ועסקו בעיקר ברשימת מחליפיו הפוטנציאליים, קל וחומר אחרי ההדחה בשמינית-גמר ליגת האלופות בידי גלאטסראיי. רוברטו די מטאו כיכב שם לצדו של הספרדי. יוצאי צ'לסי עומדים בתור, וזה אפילו מתאים לפי הצבע. אלא שבשאלקה, בניגוד לצ'לסי, יודעים שאת ההחלטות צריך לקבל בדיעבד ולא מראש. כעת נותר רק לראות אם הכל יירד לטמיון במחזור הסיום וכיצד זה עלול להשפיע על קלר.

במחזור האחרון של העונה שעברה הפסידה צסק"א מוסקבה בקאזאן לרובין של ביברס נאתכו ואיבדה את המקום השני המוביל לליגת האלופות לטובת היריבה העירונית השנואה ספרטק. באמצע העונה היא בכלל הובילה את הטבלה בפער מבטיח, והכישלון הסופי היה צורב במיוחד. המאמן לאוניד סלוצקי לקח את האחריות על כתפיו והגיש את התפטרותו. הנשיא יבגני גינר דחה אותה. לבוס של צסק"א יחסים מעולים עם רומן אברמוביץ', אבל הגישה שלהם למאמנים שונה ב-180 מעלות.

הסבלנות של צסק"א המשיכה גם אחרי פתיחת עונה עלובה, במסגרתה הפסידה הקבוצה פעמיים בשלושה המחזורים הראשונים והודחה במוקדמות הליגה האירופית בידי אי"ק שטוקהולם. זניט דהרה אז בצמרת, ואליפות שלישית ברציפות כמעט ולא הוטלה בספק. ותראו איפה הן עכשיו. זניט המפורקת מפגרת בחמש נקודות אחרי צסק"א אחרי עונה רוויית סכסוכים, מריבות ושביתות שחקנים. לעומתה, צסק"א היא מופת של יציבות, למרות שסיידו דומביה, מלך שערי הליגה בעונה שעברה, החמיץ כמעט את כל העונה הנוכחית בגלל פציעות.

סלוצקי רק בן 42, אבל מאז חתם בצסק"א בשלהי 2009 ניסו עיתונאים רבים להדביק לו את תווית הלוזר. גם הזכיה בגביע לפני שנתיים לא הספיקה כדי להסיר אותה. בשבת הוא זקוק לנקודה אחת כדי לחגוג אליפות ראשונה בקריירה, וכעבור שבועיים, בגמר הגביע מול אנז'י מחצ'קלה, אולי ישלים גם דאבל. מכאן אפשר רק להמריא.