"אחרי שש שנים מוצלחות בצסק"א, הגיע הזמן לעזוב את המקום שהיה כמו בית עבורי. אני אסיר תודה לכל מי שהיה שותף לדרך שלי כאן. בלעדיכם, כל כך הרבה רגעים נהדרים ומרגשים בקריירה שלי בכלל לא היו מתרחשים. תודה מיוחדת לאטורה מסינה, שעזר לי להתפתח ככל שהשנים עברו והאמין בי לאורך כל הדרך. מחר כבר לא אהיה פה, אבל צסק"א תמיד תישאר בליבי".
(תיאו פפאלוקאס, 24/6/2008)
****
תיאו פפאלוקאס כבר לא צעיר. שלשום חגג 36 אביבים בדיוק, בחיק חברים חדשים-ישנים. שחקני צסק"א ערכו לו חגיגה מאולתרת למדי שכללה עוגה מקושטת ושירי-עם רוסיים, מיד עם הגיעם לבית המלון בו ישתכנו בלונדון לקראת האתגר שהיווני מכיר היטב - הפיינל פור. שני שחקנים בלבד נותרו בסגל של מועדון הפאר הרוסי מאז הוא עזב עם סיום עונת 2007-2008. לפורוורד אנדריי וורונצביץ' מלאו 20 בלבד, ו-ויקטור חריאפה שב זה עתה מאפיזודה לא מוצלחת ב-NBA והיה בגדר פוטנציאל גולמי ובלתי מלוטש. חמש שנים עברו מאז עזב, וכשפפאלוקאס שב למוסקבה בחודש דצמבר האחרון, הוא נוכח לדעת שהרבה השתנה. רגליו כבדות, הפרצופים התחלפו וכבודו? הוא כבר כמעט רמוס. לפחות היה שם פרצוף מוכר אחד, שבניגוד לכל השאר, גם מעמדו המקצועי נותר רם כשהיה - אטורה מסינה.
"תודה מיוחדת לאטורה מסינה, שעזר לי להתפתח ככל שהשנים עברו והאמין בי לאורך כל הדרך", השתפך בעוזבו את צסק"א בזמנו, כפי שמובא בציטוט למעלה. אז הנה, אולי, עניין נוסף שלא השתנה: האמונה העיוורת של המאסטר האיטלקי ברכז. בזמן שהוא עדיין חי את הטראומה שהותירה העונה המצולקת במכבי תל אביב, מסינה היה מוכן להעניק לו צ'אנס נוסף על מנת שיוכל לסיים את הקריירה בכבוד. כשפפאלוקאס ישב בבית ביוון וההצעה הנכונה בוששה מלבוא, מסינה שם נפשו בכפו, החתימו על חוזה ניסיוני ואפילו שכר עבורו מאמן אישי שיסייע לו לחזור לכושר משחק.
****
רבות דובר אשתקד ביחסים הפושרים ששררו בין פפאלוקאס לדיוויד בלאט. הבחירה להגיע למכבי תל אביב בתחילת העונה נבעה ממניע ספורטיבי טהור: לאחר שחוזהו השמן באולימפיאקוס הגיע לסיומו, כל שחיפש היה קבוצה בעלת אספירציות להישגים משמעותיים ביורוליג. את זה מצא במכבי תל אביב צמאת הניצחונות. את זה, אך לא הרבה יותר. הספסול המתמשך היה מקצועי גרידא. כפי שיתברר בהמשך, פפאלוקאס המתבגר כבר פשוט איבד מקסמו ואיננו השחקן שהיה, אך בכל זאת יש ניתן להסיק מהמקרה שלו דבר או שניים על מאמן מכבי תל אביב הנוכחי. כזה הוא, דיוויד בלאט: אוהב את השחקנים שלו אנדרדוגים. מעדיף אותם כפועלים שחורים, שסרים למרותו. רבים ציירו את מקרה המבחן של פפאלוקאס, ובצדק רב, כמייצג לעקב אכילס של המאמן המוערך. הניסיון להכפיף אליו כל שחקן בעל אי-אלו גינוני כוכבות. ההסתייגות מפיגורות דעתניות, בדיוק כמו זו של פפאלוקאס. מה גם שהרכז כלל לא התאים, פשוטו כמשמעו, לסגנון המשחק שבלאט הנחיל.
זה לא שהרכז קרא תיגר על בלאט. בתקשורת היוונית מנסים עד היום לחלץ מפיו ציטוט על התקופה המאכזבת בישראל, אך הוא שומר על שקט מוחלט. זה לא דבר פשוט, בטח בהתחשב בעובדה שפפא רואה בעונה שעברה אות קלון לקריירה שדרדרה את מעמדו לתהומות שלא הכיר. "הוא חזר ליוון בתחושת החמצה. זה לא קרה לו הרבה זמן. הוא חשב שהיה יכול לשחק הרבה יותר, ולהיות הרבה יותר משמעותי", מספר העיתונאי היווני אריס ברקאס. לאחר שהסתיימה העונה, ישב פפאלוקאס חודשים ארוכים בבית ולא מצא קבוצה התואמת את דרישותיו. וזה לא שלא היו קופצות: ההצעות זרמו, אך אף לא אחת מהן עמדה בסטנדרט הגבוה שהציב. בינתיים, כדי לשמור על כושר התאמן בפרישטרי הצנועה וחיכה, אך במקביל החלו לנקוף בו מחשבות על פרישה.
עד שבאו אטורה מסינה וצסק"א.
****
כשפפאלוקאס יעלה הערב (שישי) לפרקט בלונדון, הוא גם ירשום ציון דרך נוסף בקריירה. תהיה זו ההופעה התשיעית שלו בפיינל פורים - הישג שיא שרק פרגיסקוס אלוורטיס שפרש יכול להתגאות בו. בשקלול של מספר העונות שלו ביורוליג, 11, אחוזי ההצלחה לא פחות ממדהימים. למסינה, תאמינו או לא, יש תוכניות גדולות עבור הרכז הותיק לקראת חצי הגמר והגמר, אם וכאשר. אין זה שידוך שנולד מרחמים, אלא אינטרס משותף. המאמן משוכנע באמת ובתמים שפפאלוקאס יהיה זה שייקח אותו למחוז חפצו: תואר, לא פחות ולא יותר.
בין המאסטר האיטלקי ובין פפאלוקאס קיימת כמו ברית לא כתובה. אמנם דושאן איבקוביץ' היה זה שהביא לצסק"א את פפא והוציא אותו מאנונימיות יחסית, אך תחת מסינה ביצע את הקפיצה הגדולה בדרך להפוך לאגדה של ממש. בזמנו, מספרים ברוסיה, הוא היה הרבה יותר מיד ימינו של מסינה על המגרש. "הם ראו את המשחק עין בעין, הייתה ביניהם הבנה עיוורת ממש. אם מסינה היה יכול לשחק ולהיות אחד מהשחקנים, הוא היה משחק בדיוק כמו פפאלוקאס", קובע פרשן הכדורסל של "ספורט אקספרס" הרוסי, ולדימיר מוז'ייצב.
כשמסינה שוב לקח את המושכות ושב בקיץ האחרון לצסק"א, הוא סימן את הבעיה המרכזית של צסק"א היעדר גארד אחראי ומנוסה שיקבל את ההחלטות הנכונות ברגעי לחץ. ההתרסקות של מילוש תאודוסיץ' במחצית השנייה של גמר היורוליג אשתקד מול אולימפיאקוס הוכיח בפעם המי-יודע-כמה עד מסוכן להפקיד את גורלך בידיו. גם ארון ג'קסון, שהגיע עם ציפיות גבוהות מבילבאו, לא נופל תחת הקטגוריה של הרכז המחושב. במקרה או שלא, יקיר המערכת, תאו פפאלוקאס כמובן, היה עבורו האיש האידיאלי כדי לפתור את הצרה לפחות באופן חלקי.
ההתחלה לא הייתה קלה: צפו ברגע המביך של פפאלוקאס
****
אחרי שהתאמן בגפו וחזר לכושר, רשם את הופעת הבכורה המחודשת במדים האדומים במשחק מול אנדולו אפס בטופ 16. השורה הסטטיסטית עד כה לא מאוד מחמיאה: 11.3 דקות 2.5 נקודות, 1.7 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים למשחק. כל אלה לא ממש מדאיגים את אטורה מסינה, שמתעקש על כך שהוא בסך הכול מכין אותו לרגע האמת, שיחל ממש הערב.
בבלוג האישי שלו מסינה כתב לאחרונה מה שעשוי להיות רמז לבאות: "מכל מיני סיבות, אני מאמין שלתאו תהיה משמעות מכריעה בפיינל פור הקרוב. הוא יהיה הרבה יותר חשוב בלונדון ממה שהראה במשך העונה. יש לו יכולת מנהיגות פנומנלית, והניסיון שלו יתרום לנו המון. יש לנו הרבה מאוד שחקנים צעירים שהלחץ עליהם יהיה בלתי נסבל. עכשיו, כשהיום הגדול מגיע, אני רוצה לראות אותו תורם לנו, וממש לא רק מהספסל".
פפאלוקאס עצמו מודה בפה מלא שהפרישה קרובה, קרובה מאוד. "זה יהיה הפיינל פור האחרון שלי", הבטיח בימים האחרונים. "נכון, זה עוד יכול להשתנות, אבל זו התחושה שלי כרגע. אני מרגיש בר מזל שנפלה בחלקי ההזדמנות הזאת בסיום הקריירה. אני מרגיש בצסק"א שחזרתי הביתה. אם נזכה, זה יהיה אושר עילאי".
11 עונות. תשע הופעות בפיינל פור. שתי זכיות. מלכות האסיסטים בתולדות המפעל. מקום שני בחטיפות בתולדות המפעל.
קריירה עצומה שקיבלה טוויסט מפתיע ומדכדך מחפשת סיום ראוי. כי מגיע לו.