הרגע ששמעון מזרחי חולם עליו יותר מ-40 שנה

בדיקת וואלה! ספורט: פסיקת בית משפט ב-30 במאי עשויה להעשיר את קופת אגודת מכבי במאות מיליוני שקלים ולהפוך את החלום על בית לקבוצת הכדורסל לממשי, כתוצאה מהקמת בנייני מגורים. בעירייה מתנגדים: "השטח צריך להיות מוקצה למטרות ספורט למען הציבור"

אוהד גרינוולד

בעוד שלושה שבועות עשויה מכבי תל אביב להפוך לאגודת הספורט העשירה במדינה. אם ב-30 במאי תדחה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה את הערר שהגישה עיריית תל אביב - תקבל אגודת מכבי, באופן רשמי, היתר לבניית בנייני מגורים על קרקע בת 75 דונם, המצויה בבעלותה (בשיתוף אגודת מכבי העולמית) בצפון תל אביב.

על הקרקע הזו ניתן יהיה לבנות, לכל הפחות, 2.5 יחידות דיור לדונם - כאשר ההערכות הריאליות מדברות על חמש יחידות דיור ומעלה לדונם. המשמעות היא שאגודת מכבי תחזיק בזכויות לבניית כ-375 יחידות דיור (ואולי יותר), באזור מבוקש ביותר בתל אביב. על הנייר, הזכויות הללו שוות הרבה כסף: לא עשרות מיליונים, כי אם מאות מיליוני שקלים.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
האם המתנה של יותר מארבעה עשורים תשתלם סופסוף? שמעון מזרחי (צילום: ברני ארדוב)

***

רק חלום אחד לא הצליח שמעון מזרחי להגשים: הקמת בית למכבי תל אביב.

מאז עזבה מכבי בתחילת שנות ה-70' את המגרש המיתולוגי ליד קולנוע אוריון פעל מזרחי להקמת קומפלקס, בבעלות מחלקת הכדורסל, שישמש אותה לפעילותה השוטפת.

התוכנית המקורית שלו ושל יתר חברי הגווארדיה הוותיקה של מכבי-סל - שכללה את אריה ברנוביץ' (גזבר הקבוצה לשעבר), שמלוק מחרובסקי (מנהל הקבוצה לשעבר) ואחרים, כמו גם את יו"ר אגודת מכבי תל אביב אלדד בוקשפן - הייתה להעתיק את פעילות הקבוצה מיד אליהו, שמצוי בבעלות העירייה (בדומה לאצטדיון בלומפילד), למתקן פרטי, בן 3,000-5,000 מקומות, שאמור היה לכלול, מלבד מגרש ספורט רב-תכליתי ואולמות כושר נלווים, גם משרדים, מסעדה ומועדון חברים. מכבי הייתה אמורה להמשיך ולשחק ביד אליהו - אך מרבית אימוניה ופעילותה היום-יומית הייתה נעשית מבית מכבי החדש.

"במקום המגרש הישן שפינינו קיבלנו מהעירייה בשנות ה-80' שטח חלופי מצפון לרחוב אבן גבירול", מספר ברנוביץ'. "למדנו את הנושא במשך תקופה ארוכה, נסענו לסיורים בחו"ל כדי להבין איך לבנות קומפלקס. בסוף כתבנו תכנית בונבוניירה והוצאנו מכרז לבנייה".

בדצמבר 1986 ערכה מחלקת הכדורסל של מכבי את טקס הנחת אבן הפינה ל"בית מכבי", שאמור היה להיות אחד האירועים המשמעותיים בתולדותיה. שייע גלזר, אברהם שניאור, תני כהן-מינץ, גיורא שפיגל, שלמה גליקשטיין ועוד אגדות ספורט שנמנו על אגודת מכבי תל אביב הגיעו לחלוק כבוד, כמו גם ראש העיר שלמה להט (צ'יץ').

"אתה לא יודע איזו שמחה והתרגשות זאת הייתה", נזכר ברנוביץ', בעצמו בן למשפחת קבלנים מפורסמת, שהוביל בזמנו את היוזמה. "ראינו את חלום חיינו בסיפור הזה. הבעיה הייתה שהעירייה, מהסיבות שלה, לא באמת רצתה לאפשר לנו לבנות שם מגרש, והתחילה לשים לנו רגליים. כשצ'יץ' עזב ורוני מילוא הגיע העירייה קברה את התוכניות שלנו. הספקנו להקים שם מגרשי טניס, שקיימים עד היום, אבל הפרויקט המרכזי לכדורסל מעולם לא קם. נשארנו בלי בית והחלום נגוז לנו. הסיפור הזה הוא נקודה שחורה אצלי. גם לשמעון ולשמלוק זה עלה בבריאות. אנחנו הולכים עם זה לקבר".

לאחר התדיינות משפטית ארוכה עם עיריית תל אביב חויבה העירייה לפצות את מכבי בסכום של כתשעה מיליון דולר. מכבי ויתרה על זכויותיה בקרקע ונשארה עם הכסף.

ראינו את חלום חיינו בסיפור הזה. הבעיה הייתה שהעירייה, מהסיבות שלה, לא באמת רצתה לאפשר לנו לבנות שם מגרש, והתחילה לשים לנו רגליים. כשצ'יץ' עזב ורוני מילוא הגיע העירייה קברה את התוכניות שלנו". שלמה "צ'יץ'" להט (צילום: אורי לנץ)

***

אבל את הקופה האמיתית עשויה לעשות בקרוב אגודת מכבי תל אביב, שהייתה בעלת הקרקע באצטדיון המכביה בו שיחקה קבוצת הכדורגל של האגודה עד לשנות השבעים. בהסכם שנחתם בין האגודה לעירייה באוקטובר 78 התחייבה האגודה לפנות את הנכס עד ליולי 1980, ובתמורה לכך קיבלה פיצוי כספי (5,650,000 ל"י) שבו התחייבה להשתמש כדי "להקים אצטדיון חלופי בשטח שיפוטה של עיריית תל אביב, שאותו ירכוש מכבי תל אביב מבעליו", לשון סעיף 6 להסכם.

מכבי התחייבה לרכוש מהעירייה שטח בן 75 דונם בצפון תל אביב, הידוע כחלקה 12 בגוש 6610, "ושטח זה לא ישמש לכל מטרה אחרת מאשר להקמת מרכז הספורט". סך העסקה עמד על 13,500,000 ל"י - כאשר מכבי גייסה 7,850,000 ל"י ממקורות פרטיים, נוסף על דמי הפיצוי שקיבלה מהעירייה, והשלימה את רכישת הקרקע.

העירייה, מצדה, התחייבה לסייע למכבי "לקבל את הרישיונות וההיתרים הדרושים לביצוע העבודות, במועד מוקדם ככל האפשר".

בניית האצטדיון אמורה הייתה להסתיים בשנת 1983.

באזור המזרחי לרידינג רכשה מכבי תל אביב זכויות בניה לאצטדיון שאמור היה להיבנות עד 1983. זה, כידוע, לא קרה (צילום: יסמין סויפר)

***

המגרש, כידוע, מעולם לא נבנה. העירייה שינתה מספר פעמים את התוכניות והייעוד לקרקע הזו. בתחילה הגתה את תוכנית בניין עיר (ת.ב.ע) 1170, במסגרתה יועדה הקרקע לספורט ונופש (ולא מגורים). בהמשך עלו בעירייה רעיונות חדשים; תוכנית 1170 הפכה לת.ב.ע 2700 וכיום לת.ב.ע 3700. העירייה החליטה להפשיר חלק מהקרקע לבנייה. השטח בן 75 הדונמים של מכבי היה חלק משטח כולל בן 230 דונם, כאשר ביתרת השטח (165 דונם) החזיקו בעלים פרטיים אחרים.

וכאן הסיפור הסתבך: כשפרסמה העירייה את התוכנית החדשה להקמת מבני מגורים בקרקע, היא העניקה לאגודת מכבי תל אביב זכויות בנייה על 40 דונם מתוך ה-75. הן אגודת מכבי והן העירייה הגישו ערעור לוועדה הארצית לתכנון ובנייה: העירייה טענה שהפשירה את 40 הדונם של מכבי בטעות - שכן מראש התחייבה מכבי להשתמש בקרקע אך ורק להקמת מתקן ספורט; ומכבי טענה שכמו כל בעלים פרטי, מאחר ורוב הקרקע נרכשה מכספה שלה, היא זכאית לקבל היתר בנייה על כל 75 הדונמים.

"לאגודת מכבי אין ולא הייתה מעולם ציפייה לגיטימית כי מגרש מכבי יהפוך למגרש סחיר שניתן יהיה לעשות בו שימושים סחירים למגורים וכדומה", נכתב בערר שהגישה העירייה. "ההפך הוא הנכון: לעיריית תל אביב הייתה, ועדיין יש, ציפייה סבירה ולגיטימית כי חברת מכבי תפעל למימוש ההתחייבויות העולות מהמערך החוזי עם העירייה ותקים במגרש מכבי או בכל מגרש חלופי שיוקצה לה מתחם שייעודו ספורט ונופש".

אגודת מכבי תל אביב טענה, ברמה העקרונית, כי ת.ב.ע 1170 איננה עוד רלוונטית, וכי "יש להתייחס למגרש מכבי כמגרש שייעודו הציבורי 'התפוגג', ועל כן יש לכלול אותו במסגרת האיחוד והחלוקה באופן שבעליו יקבל זכויות מלאות במתחמי התכנון".

"שמאי התכנית בחר ללכת בדרך אמצע, הגם שאין לה עיגון כלשהו", כתבה העירייה. "הוא נקט בגישת 'משפט שלמה' וחילק את המגרש לשניים: כ-35 דונם יישארו בידי בעלי הזכויות במגרש מכבי בייעוד לספורט ונופש, ואילו כ-40 דונם נוספים ייכנסו למסגרת האיחוד והחלוקה באופן שבעלי הזכויות במגרש מכבי יקבלו בגינם זכויות במתחמי התכנון".

בעירייה זגזגו, לטענתו, והוא נקלע למבוי סתום. אלדד בוקשפן (צילום: קובי אליהו)

מבחינת העירייה, הקצאת הזכויות הזו תעשיר את אגודת מכבי שלא כדין. העירייה מציעה להפקיע את הקרקע של מכבי ולהעניק לה שטח אחר בתחומי העיר. מבחינת מכבי ההצעה הזו לא מקובלת. היא דורשת לקבל את מלוא זכויות הבנייה ב-75 הדונמים שלה.

"המצב שבו תחייב אותנו העירייה לבנות אצטדיון על 35 דונם מתוך ה-75 היא לא הגיונית", אומר לוואלה! ספורט אלדד בוקשפן, יו"ר אגודת מכבי תל אביב. "במשך שנים העירייה לא נתנה לנו לבנות שם מגרש. הם אמרו שזה 'השטח הירוק האחרון בתל אביב'. היום בעירייה פתאום שינו את דעתם. הם מדברים איתנו על הקמת מגרש כדורגל בן 5,000 מקומות. מה נוכל לעשות עם מגרש בגודל כזה? מובן גם שמגרש כזה אינו מתאים במיקום הזה, אם כל יתר הקרקע תופשר למגורים כמתוכנן. אצטדיון בלב שכונת מגורים יהווה מטרד סביבתי. יהיו מאות התנגדויות של תושבים. לא ייתנו לנו לבנות שם כלום, וכל ערך הקרקע ירד בגלל המגרש. אנחנו רוצים לקבל את הזכויות לבנייה למגורים על כל המגרש. נוכל למכור את הקרקע הזו בעתיד, ובכסף הזה להחזיק את האגודה הרבה שנים".

"זו פשוט חוצפה", אומרים בעירייה. "מה, אגודת מכבי תל אביב הפכה לאגודה של כרישי נדל"ן? זו אגודה שאמורה להתעסק בספורט. לא לעשות ביזנס על קרקעות. הם רוצים להמיר שטח, שנקנה מכסף שאנחנו נתנו להם במטרה שיקימו מתקן ספורט, לייעוד של מגורים, ולהתעשר על חשבון הציבור".

"אף אחד לא לוקח את הכסף הזה לכיס", משיב בוקשפן לטענות. "קודם כל, השטח הזה מוחזק בשותפות עם מכבי העולמית ולא כל הכסף, אם וכאשר, יגיע אלינו. חוץ מזה, אגודת מכבי תל אביב היא אגודה ענקית שמחזיקה מאות קבוצות בעשרות ענפי ספורט, שמשחקים בהן אלפי ספורטאים. הכסף ייועד אך ורק לטובת הספורט והספורטאים. חוץ מזה, את מגרשי הכדורגל והכדורסל שלנו חלמנו להקים שנים, והעירייה היא זו שחיבלה בנו בכל פעם. עיריית תל אביב הייתה יכולה להיות הסמל של הספורט בישראל, אבל היא לא עוזרת לקיים ספורט ולא נותנת לו להתפתח. תאמין לי, בתור פעיל בעולם הספורט כאב לי שהורידו את אוסישקין. אבל ככה עובדת העירייה. ספורט לא מעניין אותה".

"בתור פעיל בעולם הספורט כאב לי שהורידו את אוסישקין. אבל ככה עובדת העירייה. ספורט לא מעניין אותה" (צילום: שרון בוקוב)

***

ביולי 2007 הרסה עיריית תל אביב את אולם אוסישקין המיתולוגי. מאז נדדה הפועל תל אביב בין מספר מגרשים, בתל אביב ובערים סמוכות. בשנה האחרונה היא מארחת בבית מכבי בראשון לציון.

לאחר כמעט חמש שנים של לחצים, ביוני 2012, אישרה עיריית תל אביב הקצאת שטח לבניית אולם חדש להפועל, שיהיה בן 3,000 מקומות, במתחם הדרייב-אין שליד אוניברסיטת תל אביב. הבנייה במקום כבר החלה, ואמורה להסתיים בתוך כשנתיים.

זה יהיה הבית של הפועל. אבל אולי גם קבוצת הכדורסל של מכבי תזכה לבית, חושף בוקשפן; אם יידחה הערר של עיריית תל אביב ומכבי תכניס לקופתה את סכומי הכסף האדירים עליהם מדובר, היה ויתאפשר לה להקים מבני מגורים על כל 75 הדונמים שלה, חלק מהכסף יופנה לבניית בית למחלקת הכדורסל.

"אני נותן מילה: אם ננצח בסכסוך המשפטי שלנו עם העירייה, נבנה בית למכבי כדורסל", הוא אומר.

השאלה איפה ומתי נשארת בינתיים פתוחה.

תגובת עיריית תל-אביב-יפו:

"עיריית תל-אביב-יפו מתנגדת להפיכת שטח ציבורי לשטח פרטי ממוסחר ועל כן דורשת שהשטח שיוקצה למכבי ישמש למטרת ספורט לרווחת הציבור.

עפ"י ההסכמים ההיסטוריים בין העירייה למכבי, כנגד פינוי אצטדיון המכבייה, העירייה סייעה למכבי לרכוש שטח חלופי המיועד להקמת מגרש ספורט חלופי בצפון העיר.
העירייה מתנגדת לכך שכנגד שטח זה יוקצו למכבי במסגרת התכנית החדשה דירות מגורים פרטיות ועומדת על כך שהשטח שיוקצה למכבי ישמש למטרות ספורט לטובת הציבור.

יצוין כי העירייה מעודדת את בניית הבית של מכבי בשטח שהוקצה לה ועל כן תמוהה עוד יותר התנגדות מכבי להקמת מרכז ספורט בשטח זה.

ohad@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully