אוגוסט 2011. עיתון 'בילד' הגרמני פרסם ראיון עם האנס יואכים ואצקה, יו"ר דורטמונד, לרגל פתיחת עונת המשחקים 2011/12. הנושא המרכזי היה מריו גצה. "מריו הפך לאלוף אצלנו, הוא משחק כאן מגיל 11 ומשפחתו גרה בדורטמונד אז הוא יישאר לפחות עוד שנתיים", הסביר ואצקה ומיד הצהיר: "יש רק שלוש או ארבע קבוצות בעולם שיכולות להיאבק על שירותיו, והן לא נמצאות בגרמניה. אם מריו יבוא יום אחד וירצה לדבר איתי על ברצלונה או ריאל מדריד, אצטרך לנהוג כלפיו בהגינות. באיירן? הם יכולים לחסוך את ההצעה. זו תהיה טיפשות מצידנו לתת לו לעבור אליהם".
אפריל 2013. אותו 'בילד' חושף, ערב משחקי חצי גמר ליגת האלופות בההשתתפות שתי הגדולות של גרמניה, כי גצה יעבור בקיץ מדורטמונד לבאיירן מינכן תמורת 37 מיליון יורו. סעיף השחרור נוצל על ידי הבווארים, דבר העסקה פורסם בעיתוי בלתי נתפס והגצים עפו לכל עבר. הכישרון הכי גדול של דורטמונד, אחד הכדורגלנים הצעירים המבטיחים בעולם, עובר מאלופת גרמניה היוצאת לזו הנכנסת כאשר לשתיים יש סיכוי להיפגש בגמר ליגת האלופות. הסיכוי הזה הפך מוחשי מתמיד לאחר הרביעיות המהממות שהנחיתו באיירן ודורטמונד על ברצלונה וריאל, בהתאמה. כך, בן רגע, מריו גצה הפך לרכש הראשון של פפ גווארדיולה, לסיפור הגדול שפתח את חלון ההעברות בהקדמה של חודשיים, ומעל הכול - לדמות הכי מסקרנת של רגעי ההכרעה בליגת האלופות.
לפני שלוש שנים, בתחילת דרכו בקבוצת הבוגרים של דורטמונד, פרסם גצה בדף הפייסבוק שלו את רשימת הספורטאים האהובים עליו. שם אחד בלט מעל כל היתר: פפ גווארדיולה. "הוא היה שחקן הגנתי, אז אולי הוא לא ממש המודל המושלם עבורי כשחקן, אבל הוא כזה כמאמן", הסביר גצה את הבחירה. "הפילוסופיה שלו בברצלונה, הסטטיסטיקה, התארים. בהצלחה כזאת, ברור שלמאמן יש חלק משמעותי".
בדיעבד, אפשר להגיד שהכתובת הייתה על הקיר (ועל הוול). גצה חלם על גווארדיולה, גווארדיולה חשק בגצה. קשרה של דורטמונד היה היעד המרכזי שסימן המאמן הקטלאני כשחתם על החוזה בבאיירן. גם המנהל הספורטיבי מתיאס זאמר, שבימיו כמנהל הנבחרות הצעירות בהתאחדות הגרמנית כינה את גצה "אחד הכישרונות הגדולים שהיו לגרמניה מאז ומעולם", היה בעד המהלך והנהלת באיירן עשתה את מה שהיא יודעת לעשות טוב מכל קבוצה אחרת ביבשת. מחטף שקט ומהיר מידי היריבה הגדולה שלה.
עוד לפני גיל 21, גצה הספיק לזכות בשתי אליפויות וגביע בשלוש עונות עם דורטמונד. הוא משחק בנבחרת גרמניה מגיל 19, תרם לריצה הנהדרת של דורטמונד בליגת האלופות שני שערים וחמישה בישולים (רק לזלאטן איברהימוביץ' יש יותר אסיסטים בצ'מפיונס) והיה מעורב ב-39 שערים של קבוצתו העונה. זה הספיק כדי שבאיירן מינכן תהפוך אותו לשחקן הגרמני היקר בכל הזמנים. אבל התזמון. אוי, התזמון.
התכנון הראשוני היה לחכות לסיום חצאי גמר האלופות. זאמר אף אישר זאת יומיים לאחר הפרסום. למי היה אינטרס להדליף את דבר העסקה מוקדם מהמתוכנן? רק לאיש אחד. אולי הנס שמו. נשיא באיירן תפס את הכותרות לאחר שנעצר בחשד להעלמות מס ושוחרר בערבות של חמישה מיליון יורו. גצה, הפלא ופלא, השכיח את הפרשיה המביכה והסיר את ציפורני התקשורת מגבו של נשיא באיירן. במינכן חגגו את הרכישה ומיד גם את הרביעייה לרשת ברצלונה. בדורטמונד התנהל מחול שדים.
גצה ספג אש מכל כיוון אפשרי. העיתונים העלו אותו על המוקד, כמה אוהדים של דורטמונד שרפו חולצות שלו, הוא נאלץ לעזוב את מתחם האימונים בליווי משטרתי ואחיו הקטן סבל מהצקות בבית הספר. אם כל זה לא הספיק, אז גם בית המשפחה הושחת על ידי ונדליסטים. "לאוהדי דורטמונד יש זכות מלאה לחוש נבגדים", גיבה לותר מתיאוס, קפטן באיירן מינכן ונבחרת גרמניה לשעבר, את הקומץ המוחה. "ההצהרות של גצה בתקופה האחרונה הופכות אותו כעת לאדם לא אמין. זה גורם נזק לכדורגל כולו. כל מי שיחשוב קצת ייזכר ברבע הגמר נגד מלאגה, כשגצה בזבז שישה או שבעה מצבים טובים. הוא נראה עצבני וכנראה שהעסק התפתח אז. אולי עכשיו הוא חש הקלה לאחר שהסיפור נחשף. התזמון לא היה הוגן".
כל זה, כאמור, קרה ערב המשחק הראשון מול ריאל מדריד בחצי גמר האלופות. יורגן קלופ ביקש מהאוהדים להמשיך לתמוך בגצה עד סיום העונה ("התזמון לא היה אידיאלי, אין ספק. ידעתי על כך יום אחרי הניצחון על מלאגה, כך שהיו לי רק 24 שעות ליהנות מהתוצאה"), הזכיר כי גם דורטמונד רכשה את מרקו רויס ממנשנגלדבאך לפני הקיץ והוא המשיך לככב במדי קבוצתו ("זה קורה, הזמן מרפא את הכול") ובעיקר הסביר את המניע העיקרי למעבר של הכוכב. "גצה הוא השחקן שפפ גווארדיולה רצה יותר מכל. זה אומר שאם יש כאן את מי להאשים, אז זה אותי", הציע המאמן. "אני לא יכול להתכווץ ב-15 סנטימטרים, ללמוד ספרדית ולהטיף ל'טיקי טאקה'. זה בלתי אפשרי. כל מה שאנחנו יכולים להגיד זה שגצה רצה לעבוד עם מאמן יוצא דופן. זה מקובל עליי".
המסר של קלופ נפל על אוזניים קשובות. לצד המשך המחאה, הרוב הגדול של אוהדי דורטמונד כיבד ועודד את גצה כשעלה על כר הדשא. היו כאלה שציפו שיתחבא, שיברח מאחריות אחרי היומיים הקשים שעבר. בכל זאת, מדובר בבחור צעיר שעוד לא מלאו לו 21. אלא שגצה נתן הכול עבור הקבוצה אותה יעזוב בקרוב, סיפק תצוגה משכנעת וסייע לרוברט לבנדובסקי להשפיל את ריאל מדריד. "הוא שחקן נהדר", החמיא אוטמר היצפלד, מאמן נבחרת שוויץ הנוכחי, שהוביל את דורטמונד לזכייה היסטורית בליגת האלופות ב-1997 ועשה מעבר זהה לבאיירן מינכן. "התזמון אולי הפתיע, אבל זה היה צפוי שיום אחד גצה יעבור לבאיירן. אני שאלתי את עצמי איך הם לא החתימו אותו לפני שנה-שנתיים, כשהיה ברור כי מדובר באחד הכישרונות הגדולים בגרמניה. הוא יכול לשחק בכל עמדה בהתקפה, יש לו מוח מבריק והוא כבר שיחק בתפקיד הזה של מסי, כמספר 9 מדומה".
היצפלד שם את האצבע על הסיבה בגינה הציב גווארדיולה את גצה בראש רשימת שחקני הרכש שלו. מאמן ברצלונה לשעבר מעריץ שחקנים ורסטיליים, וגצה הוא אחד כזה. הוא יכול לאייש מגוון רחב של תפקידים בחלק הקדמי ונהנה מטכניקה עילאית שמסייעת לו לפצח הגנות באמצעות מסירות עומק מתוחכמות או כדרורים, ממהירות מתפרצת ומהבנת משחק משובחת.
עמדת הקשר המרכזי בבאיירן הייתה של טוני קרוס עד הפציעה וגם תומאס מולר (שהוצב בימין בדרך כלל) יכול להיכנס לאמצע. יחד עם פרנק ריברי ומאחור חאבי מרטינס ובסטיאן שווינשטייגר, חמש עמדות בקישור ומעלה תפוסות. גצה עשוי לעבור אצל פפ את התהליך שעבר מסי בברצלונה, ולהיות ה-9 המדומה על חשבון שני 'סופר מריו' אחרים - מריו גומז שעשוי לעזוב ומריו מנדז'וקיץ' שעלול לאבד את מקומו בהרכב למרות עונה נפלאה.
גם לבנדובסקי עשוי להצטרף בסופו של דבר לבאיירן ולטרוף את הקלפים, אך גווארדיולה מתכוון לבחון את האפשרות להציב את גצה במרכז ההתקפה. השחקן עצמו, אגב, כבר התנסה בתפקיד בכמה משחקים במדי דורטמונד ובעיקר בנבחרת גרמניה, אף על פי שאינו סקורר מדופלם דוגמת הארגנטינאי אליו משווים אותו לעתים תכופות. "זה היה כיף", הודה גצה בתמימות של ילד לאחר שתופקד כחלוץ אצל יוגי לב בנבחרת. פפ משדר בדיוק על אותו גל. גם זאמר אישר שגצה דחה הצעות כספיות מפתות יותר, ככל הנראה מריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד, על מנת לעבוד תחת הדרכתו של גווארדיולה. שניהם משוכנעים כי השידוך הזה יהפוך את גצה לסופרסטאר הגדול ביותר שידע הכדורגל הגרמני.
אז גווארדיולה מרוצה ולבאיירן יש עוד כוכב לאוסף, אבל מה זה אומר על הבונדסליגה? אולי הנס הביע חשש לפני זמן לא רב כי הליגה הגרמנית הבריאה כל כך תלך בדרכה של הספרדית, עם שתי קבוצות שניצבות גבוה מעל כל היתר בכל פרמטר אפשרי. מאז, נשיא באיירן וחבר מרעיו עושים הכול על מנת להפוך את הבונדסליגה לליגה של קבוצה אחת. "עוד נהיה כמו סקוטלנד, שם סלטיק בודדה בצמרת ללא ריינג'רס וללא תחרות", טען קלופ, במידה רבה של צדק.
הרי רק לפני שנה האריך גצה את החוזה שלו בדורטמונד עד 2016 והצהיר נאמנות למועדון. בהנהלה טענו כי זהו צעד משותף לעבר העתיד. אף אחד לא העלה על דעתו שיהיה זה צעד קטן כל כך. בתקשורת הגרמנית שיבחו אז את הגישה של גצה ודורטמונד. "כללי המשחק השתנו, עכשיו דורטמונד מנהלת את העניינים", נכתב אז ב'פוקוס'. אלא שלבאיירן, שנהנית מתקציב כפול מזה של דורטמונד ושאלקה גם יחד, נמאס לרדוף אחרי הקבוצה של קלופ. אחרי שהשיבה לעצמה את ההגמוניה בליגה, החליטה לחזור לדרכיה המוכרות. היעד הראשון היה נער הזהב של הצהובים-שחורים.
"זה חלק מהאסטרטגיה של באיירן - להתחזק במקביל להחלשת היריב", הסביר היצפלד את המדיניות המוכרת היטב גם לחובבי הכדורסל בישראל. "דורטמונד היא כרגע זו שקוראת תיגר על באיירן, כך שמדובר בצעד הגיוני". גצה הצטרף בכך לרשימה ארוכה של שחקנים שהצטיינו במדי אחת היריבות של באיירן, לקחו תארים או סתם הטרידו, וכתגובה נרכשו על ידה. מתיאוס, אפנברג ויאנסן הגיעו כך בשנות ה-80' וה-90' ממנשנגלדבאך. לברקוזן איבדה לטובת באיירן את באלאק, לוסיו, זה רוברטו והאחים קובאץ'. ורדר ברמן נפרדה באותה צורה מבורובסקי, פיסארו וקלוזה. הבחירה הזו של גצה, מובנת ומקובלת ככל שתהיה, רק מנציחה את העליונות של באיירן בכדורגל הגרמני. גם אחרי שתי אליפויות רצופות של קבוצה אחרת.
עבור דורטמונד, כביכול, זו שגרה. היא מכרה את נורי שאהין (שבינתיים הספיק לחזור) לריאל מדריד אחרי האליפות ב-2011. גם את שינג'י קגאווה למנצ'סטר יונייטד אחרי הדאבל אשתקד. אלא שהפעם זו העברה היישר לזרועותיה של היריבה הגדולה. זו נקודת מפנה ביחסים בין המועדונים, גם אם דורטמונד הצליחה לבסוף להתמודד עם הפרסום המוקדם שכוון גם כדי לזעזע אותה לפני המבחן הגדול שלה בליגת האלופות. כעת, באדיבות ה'ביזנס פוטבול' של ימינו, נוצרה סיטואציה בעייתית אך מעניינת, במסגרתה גצה עשוי לפגוש בגמר את חבריו לעונה הבאה ובכל מקרה לאכזב צד אחד. כל אוהד דורטמונד קונה את התסריט לפיו גצה כובש את שער הניצחון לרשת באיירן בגמר ליגת האלופות בוומבלי. האמת? כנראה שגם פפ גווארדיולה.
