1848 נחשבת לאחת השנים החשובות ביותר בתולדות אירופה. המעמד הבינוני-נמוך של היבשת הישנה מאס בשלטון האריסטוקרטים וההתפרצות הייתה עניין של זמן. ב-12 בינואר של אותה שנה, בעיר פאלרמו אשר בסיציליה, נתן הגולה שחזר ג'וזפה לה מאסה את האות לתחילתו של גל המהפכות אשר כונה "אביב העמים", כאשר הנהיג את אנשי העיר להתקוממות הראשונה של אותה שנה מפורסמת.
למעלה ממאה וחצי חלפה, אולם נראה כי המצב בעיר חזר לקדמותו. הנשיא הכול יכול מאוריציו זאמפריני שולט ביד רמה בקבוצת הכדורגל של פאלרמו והביא אותה אל סף האבדון, כפסע מירידה לליגה השנייה אחרי תשע שנים בחברת הגדולות של ארץ המגף. כעת, יצטרך לקום בקבוצה הורודה והמרתקת של פאלרמו גיבור חדש, שינהיג את השינוי ויציל את המצב. הבעיה היא שגיבור שכזה לא נראה באופק וגם כשהוא כן, הוא לרוב נעלם במהרה בשל שלל גחמות ושגעונות שונים. אולי בדרבי הלוהט של סיציליה, מול קטאניה השנואה, הוא יתגלה מחדש.
את עונת 2009/10 סיימו הרוסאנרו במקום החמישי הנהדר, כשהם מחמיצים רק במעט את הכרטיס לליגת האלופות. בקבוצה כיכבו אז השוער סלבטורה סיריגו, הבלם הדני סימון קיאר, אנטוניו נוצ'רינו, אדינסון קבאני, פאבריציו מיקולי וכמובן, הארגנטינאי התזזיתי חבייאר פאסטורה. חלפו שלוש שנים בלבד וחוץ ממיקולי, לא נשאר כל זכר לחבורה הנהדרת ההיא. אחד אחרי השני הכוכבים נמכרו וכמעט לאף אחד מהם לא הובא תחליף ראוי.
את מקומו של פאסטורה אמור היה למלא ערן זהבי. קשר מכבי תל אביב, שהובא אז מהיריבה העירונית הפועל, רגע אחרי שכיכב באליפות ובקמפיין ליגת האלופות של האדומים, יצר אצל זאמפריני תקוות גדולות: "אני חושב שהוא טוב לפחות כמו אנטוניו קסאנו", אמר הבוס, אך גם הודה, "התנועה שלו מזכירה את פאסטורה, אבל הוא לא באמת יכול להחליף אותו". אם בפאלרמו קיוו שהמעבר לא יהיה חד מדי, הרי שהם התבדו והצלילה במורד הטבלה הייתה מהירה. מהמקום החמישי ירדה הקבוצה אל השביעי, שנה לאחר מכן אל ה-16 והעונה היא "מבלה" את מרבית זמנה מתחת לקו האדום, במלחמת הישרדות.
כמובן שהקשר הישראלי איננו האשם העיקרי, אלא רק מהווה דוגמה לטעויות שנעשו בקבוצה. נראה כי זאמפריני, אשר ידוע כמפטר סדרתי ומשוגע עם קבלות (מינה 43 מאמנים ופיטר 35 מתוכם ב-25 שנות בעלות על ונציה ולאחר מכן פאלרמו), עשה הכול על מנת להצדיק את המוניטין שלו העונה. ג'וזפה סאנינו פתח על הקווים אך פוטר כבר בתום שלושה מחזורים בהם צבר נקודה. ג'אן פיירו גאספריני, שכשל קשות עם אינטר, הובא כדי להציל את המולדת, אך ניצח שלוש פעמים ב-20 משחקים והוחלף. הבא בתור היה אלברטו מלסאני, ששרד רק שלושה משחקים בתפקיד. העובדה שהוא כלל לא הפסיד, אלא סיים את כולם בתיקו, לא עזרה לו וגאספריני שוב נטל את המושכות, רק כדי להיות מפוטר תוך שני משחקים ולהחזיר את פאלרמו לנקודת הפתיחה עם מינויו המחודש של סאנינו, אשר מחזיק בחוזה במועדון עד לסוף העונה הבאה.
"טעיתי כששיחררתי את סאנינו ובחיים, כשאתה עושה טעות, אתה חייב להודות בה ואני מתנצל", הסביר זאמפריני את המהלך והבטיח, "הוא ימשיך לאמן את הקבוצה גם אם נרד. סבלנו מחוסר מזל גדול העונה ונצטרך נס כדי להישאר בליגה". התוצאות עם סאנינו אכן היו חיוביות מאוד ובארבעת משחקיו הראשונים מאז חזר הוא צבר שבע נקודות, כולל ניצחונות גדולים על רומא ובחוץ מול סמפדוריה, אולם מעבר לחוסר היציבות בעמדת המאמן, הוא ופאלרמו צריכים להתמודד בעיקר עם חוסר יציבות בסגל.
מתוך 11 השחקנים שפתחו בתיקו מול בולוניה במחזור האחרון, רק ארבעה, אדגר בארטו, מאסימו דונאטי, יוסיפ איליצ'יץ' ומיקולי, שיחקו בקבוצה גם בעונה שעברה. הרוסאנרו, בראשות המנהל המקצועי פייטרו לו מונאקו, השתוללו העונה. בקיץ הגיעו 17 שחקנים ו-20 עזבו. בחורף, 11 נוספים הגיעו ושבעה נשלחו מהקבוצה, כולל זהבי שחזר לישראל. נכון, לא כולם שחקנים משמעותיים או כאלה שזוכים לדקות, אולם הבלגן בקבוצה לא מפסיק לחגוג לרגע וכך מצא עצמו גם זהבי עובר מעמדת המשיח החדש לשחקן שנתקע ביציע וברח.
סאם לואיס כתב באתר 'forzaitalianfootball': "חוסר היציבות, החל מהטקטיקה על המגרש ועד לצוות המקצועי, מהווה חלק גדול מהעובדה שפאלרמו הפכה מקבוצת צמרת הנאבקת על ליגת האלופות לכזו הנלחמת על חייה בליגה בתוך עונות בודדות. לקבוצות לוקח זמן להיבנות, אבל הקצב במועדון הסיציליאני כל הזמן נשבר והתוצאות שליליות". זאמפריני נשמע לאחרונה כמי שמשלים עם המצב: "ירידת ליגה לא תהיה דרמה ואם נרד, נצליח לעלות שוב. יש עליות וירידות בחיים ואי אפשר תמיד לנצח". לאחר שהמכונית שלו הותקפה על ידי אוהדים זועמים הוא אמר: "אוהבים אותו בעיר. אנשים ברחוב עוצרים אותי ומתחננים שאשאר כאן. תמיד יהיה איזה מוזר אחד שיורק לך על האוטו, אבל שם זה נגמר".
אחרי רצף התוצאות החיוביות, הקולות החלו להישמע מיואשים פחות. הבלם השוויצרי סטיב פון ברגן, שכבש את השער הראשון ב-1:3 על סמפדוריה, הבטיח: "ההישרדות היא המשימה שלנו, לעולם לא הפסקנו לנסות והוכחנו שאנחנו עדיין בחיים. אף אחד לא יזכור את כל מה שקרה אם ב-19 במאי נישאר בליגה". סוכנם של הצמד הסלובני הצעיר איליצ'יץ ויסמין קורטיץ' כבר הודיע שהם יעזבו במקרה של ירידת ליגה וכעת המלחמה של זאמפריני היא להשאיר את היהלום הארגנטינאי שלו פאולו דיבאלה. הנשיא הבטיח: "הוא צעיר שמשתלב היטב עם הפרויקט אותו אני מתכנן למועדון שלנו. הוא יישאר איתנו", אבל כאשר הקבוצות הגדולות ביבשת רודפות אחריו ולאור החלטות העבר של זאמפריני, ייתכן והכסף ישנה את המצב.
האחרון הוא מיקולי, שמסמל את העלייה והנפילה של הקבוצה בשנים האחרונות. הוא הגיע בקיץ 2007 ומשמש כקפטן, הוא היה שם ברגעים הגדולים, אבל משהו נשבר בתחילת העונה הנוכחית ואולי סימל את הסיוט שעומד לעבור על הקבוצה כולה. אחרי 17 שערים בעונה שעברה, החלוץ האיטלקי לא זכה להצעת חוזה מחודשת ונעלב: "הנשיא רוצה לחכות לחורף כדי לדון על הארכת חוזה, אבל כנראה שזה יקרה רק ביוני ואני לא יודע אם אחתום שוב. לא דיברתי איתו ואין לי ביקורת עליו או על המועדון. אם מילאן ואינטר מקצצות בהוצאות, בוודאי שגם לפאלרמו מותר לעשות זאת. אני מאוכזב, אבל יש לי מוטיבציה. הקבוצה יותר חשובה ממני. אדבר על המצב שלי לקראת סוף העונה, כשנהיה רחוקים מהירידה". אז רחוקים מירידה הוא הדבר האחרון שאפשר להגיד על פאלרמו כרגע ומיקולי, שמצא את הרשת רק שבע פעמים העונה, פצוע ולא ישחק בדרבי. אבל אולי הכול לטובה ואולי דווקא במעמד הכי חשוב ובמצב הכי קשה, יקום המהפכן הלא צפוי ויוציא את פאלרמו לדרך חדשה.