"אם האוהדים רוצים לדעת מה הבעיה עם הבייסבול האמריקאי, הם יכולים לקבל אותה בשלוש מילים: יותר מדי יהודי". את המשפט הזה כתב מייסד חברת המכוניות הנרי פורד, בספרו האנטישמי "היהודי הבינלאומי", שפורסם ב-1920. מאז ומתמיד ישנו סיפור אהבה בין בייסבול ויהדות ארצות הברית והוא מתקיים עד היום. ייתכן שהקשר בין הצדדים הוא תוצר חבוי של כל אימא יהודיה, שרוצה שאם כבר הילד שלה יבחר להיות ספורטאי, לפחות שיעשה זאת במשחק עם הכי פחות מגע פיזי. מה שבטוח הוא שהקהילה היהודית בארצות הברית ממשיכה לספק שחקנים בכירים ל-MLB והשנה יש חבר חדש בשבט: נייט פרימן.
בגיל 26, פרימן מקבל את ההזדמנות הראשונה שלו בליגה הבכירה ועושה זאת במדי אוקלנד אתלטיקס. הקבוצה מקליפורניה הגיעה בסוף השבוע לסדרה מול יוסטון ואנחנו ניצלנו את העובדה הזו כדי לבקר את הכוכב העולה בחדר ההלבשה. בזמן שחיכינו שנייט יסיים את ההכנות למשחק, החדר היה שקט למדי. רוב השחקנים ישבו עם אייפד וראו סרטים, חלק אחר ניצל את הזמן למעבר נוסף על דפי הסקאוטינג ורק האאוטפילדר ג'וש רדיק ישב מול הטלוויזיה וצפה במשחק בין סן פרנסיסקו לסנט לואיס, כשהוא נראה חסר סבלנות לעלות כבר למגרש.
ברגע שפרימן נכנס לחדר ההלבשה אי אפשר לפספס אותו ואת 2.03 המטרים שלו. את הקדריט לגובה הוא נותן לקניידלך של אימא: "הם היו מצוינים, למרות שהיו מקופסה. תמיד היא דחפה לי עוד כמה למרק". לשיחה שלנו הצטרפו במהרה מספר עיתונאים שמלווים את אוקלנד בכל משחק. הסיבה לכך היא שנייט הוא לא רק רוקי, אלא גם מתנהג ככזה עם התקשורת. הבחור נבוך מאוד מול העיתונאים ולהוציא ממנו יותר משני משפטים זה הישג, כך שאנשי התקשורת של אוקלנד עטו על ההזדמנות ללמוד עוד קצת על שחקן הבסיס הראשון החדש של הקבוצה שלהם.
"אני חייב להתוודות, אני לא יכול לקרוא עברית בלי ניקוד", הוא אומר לנו בחיוך ומספר על הזימון לנבחרת ישראל, איתה שיחק בשנה שעברה במוקדמות הוורלד בייסבול קלאסיק, "בראד אוסמוס (מאמן הנבחרת, י"ק) היה עוזר מיוחד בסן דייגו וטייל עם מספר קבוצות ברחבי ארצות הברית. באותו זמן, קודי דקר ואני שיחקנו במיינור ליג עם הפאדרס ובאחד הביקורים שלו הוא ביקש מאיתנו אישית לשחק ושנינו התרגשנו מאוד מההזדמנות". מלבד דקר, פרימן סיפר ששיחק מספר פעמים נגד שאר שחקני הנבחרת, אך מעולם לא היה עם כל כך הרבה יהודים בקבוצה אחת.
במוקדמות הוורלד בייסבול קלאסיק הוא היה הכוכב של הנבחרת וסיים עם ארבעה הומראנים ושבע הכנסות רצים. לצערו ולצער כולם, הנבחרת הפסידה במשחק על ההעפלה לטורניר הגמר לספרד. פרימן מחייך כשהוא שומע שניהלנו לאחרונה שיחה עם נייט פיש, המנהל החדש של איגוד הבייסבול הישראלי על אותו משחק, אך מיד הוא הופך למאוד רציני, "זה היה רע. מאוד רצינו לנצח והיה מאוד מאכזב. הקבוצה הזאת התאספה בשביל דבר אחד וזה להגיע לוורלד בייסבול קלאסיק. הסטטיסטיקה האישית לא עניינה אף אחד. היה קרב מאוד אמוציונלי, שנמשך כמעט חמש שעות והייתי שבור אחריו".
את קריירת הבייסבול שלו הוא החל באוניברסיטת דיוק, שם הראה כמה כישרון יש לו וחבט לשיא מכללה של 43 הומראנים. בנוסף, אחוז החבטה שלו מימי הקולג', 35.6, ממקם אותו שני בהיסטוריה של הבלו דווילס. הוא נבחר בדראפט לראשונה על ידי טקסס ריינג'רס ב-2008, אך החליט להישאר באוניברסיטה ולסיים את לימודיו בהיסטוריה. לאחר שנה נבחר שוב, הפעם על ידי סן דייגו בסיבוב השמיני וכמו כל שחקני הבייסבול, הדרך שלו כמקצוען החלה בקבוצות המיינור ליג השונות. "היו רגעים מתסכלים", הוא מודה, "אני בטוח שעוד יהיו כאלה בעתיד, אבל בייסבול זה הדבר היחידי שתמיד רציתי לעשות. זה היה קשה, אבל מעולם לא חשבתי לעשות משהו אחר".
את עונת האימונים הנוכחית החל פרימן עם יוסטון, אבל רגע לפני העונה הוא מצא את עצמו באוקלנד, אחרי שהקבוצה הרימה אותו מרשימת הוויברס. "כאשר שמעתי על הטרייד, דבר ראשון ניסיתי להבין איך בכלל עובד חוק ה'דראפט 5'. זה מאוד מסובך", הוא סיפר תוך שהוא מתייחס לחוק שאיפשר לאוקלנד להוסיף אותו לסגל מבלי להעביר תמורה ליוסטון. החוק מנסה לעזור לשחקנים בעלי פוטנציאל, כאלה שלא מוצאים את מקומם בסגל של קבוצה כלשהי. אם קבוצה אחרת מרימה אותו, היא מחויבת להשאירו בסגל לכל אורך העונה וכך מוצא את עצמו פרימן משחק עם האייז.
כאמור, את סוף השבוע הזה הוא העביר ביוסטון, הבית שלו עד לפני שבועיים. "התאכזבתי שלא הצלחתי להשיג מקום בסגל של האסטרוס, אבל מאוד נהניתי שם ושמחתי לשחק עבור המאמן בו פורטר. אהיה אוהד שלהם כל עוד הם לא משחקים נגדי, מצב שלצערי קורה היום". לפני המשחק, פרימן ניגש לומר שלום לספסל של יוסטון וזוכה לברכות מצד כל הצוות המקצועי על הצלחתו המוקדמת באוקלנד. לגבי ציפיות הוא מבהיר שבמחינתו כל משחק עומד בפני עצמו ושהוא יעשה הכול על מנת שהקבוצה תנצח. על הטווח הארוך הוא עדיין לא חושב.
למרות הפירגון ליוסטון, המעבר לא ממש נורא, בלשון המעטה. בעוד האסטרוס הם אחת הקבוצות החלשות בליגה, הרי שרק שתי קבוצות ב-MLB זכו לאורך ההיסטוריה בבית שלהן יותר פעמים מאשר האייז. בשנה שעברה אוקלנד עשתה את הבלתי ייאמן וזכתה ב-AL מערב בסדרה האחרונה של העונה, כשהיא עוקפת את טקסס. את הקרדיט להצלחה הזו נותנים רבים לג'נרל מנג'ר המפורסם בילי בין ופרימן סיפר לנו שגם הוא קרא את הספר 'מאניבול' וראה את הסרט, כך שבמפגש הראשון שלו עם בין הוא היה נרגש מאוד: "כל כך הרבה דברים חדשים קורים במשחק בגללו".
במשחק בו היינו, הדברים לא הסתדרו ממש לפרימן, אולם קבוצתו לא התקשתה לפרק את יוסטון האומללה. הוא מאוד סבלני עם המחבט ולא ניסה לחבוט אף הגשה ראשונה, אבל לצערו, הוא נכשל להשיג חבטה בחמשת הניסיונות שלו במשחק. שלוש פעמים החובט הימני יצר מגע טוב, אך הכדורים שלו הלכו היישר לכפפות האאוטפילדרים, כולל פעם אחת במצב של בסיסים מלאים. "אני חייב לחשוב יותר על תהליך החבטה. אבל מדובר רק במשחק השלישי שלי העונה, כך שעדיין מוקדם ואי אפשר להוריד את הראש בגלל זה".
ההצלחה המוקדמת של פרימן היא מלהיבה והחבטה הראשונה במייג'ורס, אותה השיג בשבוע שעבר לעיני הוריו שישבו ביציע, הייתה מאוד מיוחדת. "היה מגניב שההורים שלי היו שם ולמרות שאשתי לא יכולה הייתה להיות, היא הצליחה לראות את זה בטלוויזיה והתגובות מהמשפחה והחברים היו מאוד תומכות". את אשתו אמנדה, הכיר פרימן בימיו באוניברסיטת דיוק. היא שחקנית גולף מקצוענית והשבוע היא משחקת בטורניר בתאילנד. למרות שהייתה אמורה להיות על המגרש בשבע וחצי בבוקר, היא התעוררה בארבע לפנות בוקר שעון מקומי כדי לראות את משחק הבכורה של בעלה במדי אוקלנד. פרימן עוקב אחרי התוצאות שלה באפליקציה בסלולארי ועם שני הורים שהם גם ספורטאים מקצוענים וגם בעלי תואר אקדמאי מדיוק, האימא היהודיה של נייט יכולה רק לחלום על הנכד שיהיה לה.
לסיום, פרימן ביקש למסור שהופעה נוספת בנבחרת ישראל עדיין נמצאת בתוכניות שלו ושהוא רוצה להעפיל עם הכחולים-לבנים לוורלד בייסבול קלאסיק הבא. "הפעם נהיה מוכנים!", הוא מבטיח. שיהיה בהצלחה.