המאמן הלאומי של נבחרת ישראל בכדורגל, אלי גוטמן, נהג אתמול (רביעי) באומץ וביושר המתבקש מאדם בתפקידו. בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" הוא הודה כי טעה בשיקוליו המקצועיים בראשית דרכו כמאמן הנבחרת, דבר שפגע בתוצאות שלה בתחילת הקמפיין הנוכחי. על אף ההערכה לכנות של גוטמן, דברים אלה מעלים מחדש את השאלה האם נבחר האיש הנכון לתפקיד, או שמא האיש שבחר בגוטמן אולי אינו מבין במאמנים והכשיל את ההתאחדות ואת עם ישראל במינוי.
באירופה לא בוחרים מאמן כמו שבחרו את גוטמן, משמע לפי אליפויות ליגה. גוטמן גם נבחר כי לא היה מועמד אחר במקומו, אבל כרגע כל זה מאחורינו. מה שיותר חשוב זה שלנבחרת שלנו ולמאמנה יש כעת סיבות טובות לאופטימיות. זה שנים שלא נוצר תלכיד המבטיח רבות כמו זה הנוכחי. בעבר תלכיד דומה הביא אותנו אל העלייה לגמר המונדיאל במכסיקו.
העלייה ב-1970 הייתה מבוססת על בסיס של שחקנים ששיחקו ביחד בנבחרת הנוער. היו אלה שני השינים, שפיגלר ושפיגל, וגם מיקו בלו, שמוליק רוזנטל וצבי רוזן. התלכיד החל בנבחרת הנוער שנטלה אז חלק באליפות אסיה, וזכתה בשש אליפויות מתוך תשע בהן ישראל השתתפה. בסיס רחב זה הוכיח את עצמו תוך ארבע שנים - הוא הגיע לאולימפיאדה במקסיקו ב-1968 וכעבור שנתיים העפיל למונדיאל ב-1970.
בנבחרת הנוכחית, ללא כוונה או תכנון, נמצאים ומשחקים ארבעה שחקנים מהנבחרת עד גיל 21 שהופיעה בשנת 2007 ביורו הצעירות בהולנד: יובל שפונגין, שרן ייני, דקל קינן וליאור רפאלוב. בנוסף על כך, קיימים בחבורה של גוטמן שחקני סגל של אותה נבחרת שלא שיחקו בהולנד, כמו תומר חמד. נבחרת זו הורכבה מילידי 1986/87. ביבראס נאתכו, ילד 1988, הצטרף אליהם מיד אחרי יורו 2007. לכל שחקן כזה בנבחרת של גוטמן יש ניסיון בינלאומי רב, בין 20 ל-30 משחקים בינלאומיים עם נבחרת אולימפית או נוער.
תופעה אחרת בנבחרת החדשה הוא עדן בן בסט. החלוץ של טולוז התפתח יותר לאט מהאחרים ולא נכלל בנבחרת הצעירה. אך בהיותו שחקן נוער נשלח מטעם ההתאחדות לשחק בלונדון במשחק בין נבחרת אירופה וזו האנגלית. בן בסט הבקיע שער, התוצאה הייתה 2:2 והישראלי נבחר לאיש המשחק.
כעת הנבחרת הזו ניצבת בפני משחקים חשובים בחודש ספטמבר. תחילה אזרבייג'אן בבית, ואחר פורטוגל בחוץ. דבר אחר המחייב לדעתי תיקון מיידי לקראת ההמשך, מבלי לפגוע בבעלי התפקידים הנוכחיים, הוא מינוי מאמן כושר זר לנבחרת. שני משחקי החוץ מול רוסיה ופורטוגל יגרמו, גם אם לא נרצה, ללחץ ונסיגה אחורה ועדיף ואף חובה לעשות זאת במירב הכושר הגופני, כאשר הגוף מגיב נכון ולא תחת לחץ של חולשה. הדברים נוגעים בעיקר לשחקנים שמגיעים לנבחרת מהליגה הישראלית. ההוצאה הכספית, אגב, אינה גבוהה והזמן עוד לצדנו.
והנה עוד עצה, הפעם למאמן הלאומי עצמו. נסה ללכת לרופא שיוציא ממך את הרעיון לפיו הנבחרת מסוגלת לשחק מראש משחק הגנתי. שחקנינו הצברים, החוצפניים מטבעם, לא בנויים לשחק כדורגל כזה. הם יירדו להגנה רק כאשר יריב טוב יותר לוחץ אותם, אך אינם מסוגלים לשחק כך בהכנה מראש במשך 90 דקות. זרום עם השחקנים שלך. המשך ללמוד מהטעויות שעשית בתחילת הדרך. הם באמת יודעים למה הם מסוגלים, ותראה ברכה בעמלך.