מאיפה באתם לנו
כאשר דנבר (3:12 בינואר) ומיאמי (1:12 בפברואר) נבחרו לקבוצות החודש במדור לחודשיים הקודמים, מי האמין שהן בדרך לחודש מרץ מוצלח אף יותר? הנאגטס סיימו את החודש במאזן 2:13 ועד לקראת סיומו עמדו על רצף של 15 ניצחונות, בין היתר מול ממפיס, בשיקגו, ואוקלהומה פעמיים. וילסון צ'אנדלר (15.2 נקודות, 52.1%) חזר להיראות כמו השחקן שהיה לפני הפציעות והגלות בסין, וקוסטה קופוס נתן את משחק הקריירה שלו מול גבוהי הגריזליס (18 נקודות, 16 ריבאונדים, 3 חסימות), בניצחון שהוכיח כי הנאגטס מסוגלים לעמוד גם בהתמודדויות פיזיות עם קצב משחק איטי. דנבר הפסידה בסן אנטוניו על חודה של החטאת באזר ביטר של אנדרה מילר, זאת למרות 20 דקות בלבד מצד טיי לוסון, שחזר חלוד מפציעה והושבת מחדש לאחר מכן. שתי הקבוצות יפגשו שוב בעוד כשבוע, עם הזדמנות של הנאגטס להשוות את מאזן העונה הסדירה ביניהן. לצד יתרון 1:3 בסדרות העונתיות מול אוקלהומה וממפיס, דנבר המדורגת שלישית במערב כרגע בהחלט מסוגלת להיות נציגת המערב בגמר הפלייאוף, ואולי לחולל סנסציה א-לה דטרויט פיסטונס מודל 2003/04, מול קבוצת הכוכבים שחולקת איתה פינה זו.
הרצף שמיאמי המשיכה החודש כבר נותח מכל בחינה סטטיסטית אפשרית, אז רק נזכיר שחוץ מכמה נמושות הליגה אשר האלופה הצליחה להסתבך מולן פה ושם, הרצף כלל החודש גם לא מעט יריבות ראויות: ממפיס, הניקס, ואינדיאנה היו היחידות שמיאמי לא ניצחה העונה - עד מרץ; באולם הביתי של בוסטון לברון, וויד, ובוש השיגו ניצחון ראשון בעונה הסדירה מאז שהתאספו להם יחדיו; וניצחון בסן אנטוניו ללא לברון, וויד, וצ'אלמרס הראה שמול הטקסנית הזאת, כנראה שמיאמי לא תתקשה במיוחד להשיג את הריפיט. דנבר לעומת זאת, שמציגה שילוב של התקפה מאוזנת, דומיננטיות בריבאונד התקפה (מקום 2-4 בליגה), ואת האפשרות להעמיד את איגודאלה וצ'אנדלר מול וויד ולברון בהגנה - עשויה להתגלות במהלך הפלייאוף כתקווה הגדולה לסדרת גמר מרתקת. במיוחד לאור זאת שמאצ'-אפ העונה הסדירה בין השתיים הסתיים כבר עד אמצע נובמבר, בתוצאת 0:2 לטובת מיאמי עם הפרש ממוצע של 4 נקודות. הפינה הזאת לא גדולה מספיק בשביל שתי קבוצות, המדור דורש הכרעה ביוני.
מכם ציפינו ליותר
זוכרים את הקבוצה מלוס אנג'לס שפתחה את העונה במאזן 2:8 כולל ניצחונות על ממפיס, הספרס, ומיאמי? זוכרים שהיא סיימה את חודש דצמבר במאזן 0:16? זוכרים שמדובר בקליפרס ולא בלייקרס, כן? אחת הקונטנדריות הבולטות בשליש הראשון של העונה, הפכה לקבוצה שנוח מאוד לא לספור כרגע. זה לא רק מאזן 7:7 במרץ, שהביא לאובדן המקום השלישי במערב (כלומר התמודדות בסדרה פוטנציאלית מול דנבר/ממפיס במקום גולדן סטייט/יוסטון). החולשה של הקליפרס נחשפה יותר מתמיד החודש, בכל הנוגע להתמודדות מול קבוצות רציניות. זה בלט גם בחודשים קודמים עם הפסדים בהפרשים של 12 עד 26 מול אוקלהומה סיטי, מיאמי, והספרס. הפעם החבר'ה מלוב סיטי דווקא הפסידו בנקודות לספרס ואוקלהומה, אבל קיבלו בראש מדנבר, ממפיס, יוסטון נטולת הארדן, ואפילו סקרמנטו.
אז אומנם אריק בלדסו לא חזר לעצמו מאז פציעתו בשלהי פברואר, והחמיץ חמישה משחקים החודש, כשגם בילאפס והיל חוזרים להיפצע שוב ושוב, אך עדיין מדובר באחד הסגלים העמוקים והמוכשרים בליגה. הבעיה של הקליפרס נובעת מהתמקדותו של המאמן דל נגרו בהגנה, שאכן נחלשה מאז פגרת האולסטאר, בזמן שהתקפת הקבוצה נסמכת בעיקר על יכולות האחד-על-אחד של כריס פול, בלייק גריפין, וג'מאל קרופורד. יריבות בצמרת למדו איך להתמודד עם הקליפרס ככל שהתקדמה העונה, מה שלא ממש קורה להפך. וזאת לא התפתחות מעודדת לקראת סיטואציה של סדרת פלייאוף, שנמצאת במרחק של שלושה שבועות בלבד.
תנו לו בכפיים
שחקן פרנצ'ייז נוסף הצטרף לליגה החודש? אלו מספרי עונת ה- MVP של דרק רוז מלפני שנתיים: 25 נקודות למשחק, 44.5% מהשדה, 6.9 גיחות לעונשין (85.8%), 7.7 אסיסטים ו-3.4 איבודים, 4.1 ריבאונדים, 0.6 חסימות, וחטיפה למשחק. הוא כמובן הוביל את שיקגו לראשות המזרח, ואילו ג'ון וול יסתפק לעת עתה במאזן 8:9 במרץ, נקודת אור חיובית בעונה של וושינגטון שנפתחה כזכור בתריסר הפסדים רצופים. אבל המספרים דומים, אם לא טובים יותר: 22.1 נקודות, 48.4% מהשדה, 7.1 גיחות לעונשין (82.6%), 8 אסיסטים ו-3.1 איבודים, 4.8 ריבאונדים, 0.6 חסימות, ו-1.8 חטיפות. הוא אפילו הפגין ניצוצות של קליעה מבחוץ, עם 10 שלשות מתוך 21 זריקות החודש.
וול יצטרך עוד להוכיח את יכולתו להעמיד ממוצעים כאלה לאורך עונה שלמה (ובריאה), אבל כבר אי אפשר להטיל ספק בכישרון - צעד ראשוני קטלני וראיית משחק נדירה - שמגובה בנתונים פיזיים נדירים בכל הנוגע למהירות במגרש הפתוח, זריזות, ואתלטיות. וול, בניגוד לרוז, מוסיף לנתונים הללו יסודות בריאים בהגנה, ובכך תורם לא רק בהגנה קבוצתית אלא גם כסטופר. בהתקפה, השילוב שלו עם הרוקי בראדלי ביל שהיה פצוע רוב החודש, עובד מצוין. בין התצוגות המובחרות שלו במרץ: 29 נקודות ו-9 אסיסטים בניצחון על ניו אורלינס עם שלוש החטאות בלבד, 16 מ-24 בניצחון על הלייקרס, ו-47 נקודות, 59.1% מהשדה, 8 אסיסטים, ו-7 ריבאונדים בניצחון גדול מול ממפיס. על כך נכתבו המילים, "אחרי הכול/ הוא וונדר וול" (אואזיס).
תתחיל לעבוד
היה ברור מתחילת העונה שקווין מרטין אינו ג'יימס הארדן, אבל כל עוד הוא תפקד כסקורר של 14-16 נקודות מהספסל ואוקלהומה סיטי ניצחה, אפשר היה להתמקד בשיפור של דוראנט ואיבאקה. החודש, דווקא לאחר 49% מהשדה בפברואר, מרטין התדרדר לכדי 41.7% ו-12.2 נקודות בלבד, עם ארבעה משחקים של אפס גיחות לעונשין. משבר הקליעה שלו בלט במיוחד הפסדים, והיו לת'אנדר לא מעט כאלה במרץ - מול הספרס וממפיס, פעמיים מול דנבר, וגם מעידה במינסוטה. במשחקים האלו מרטין קלע 9.4 נקודות ב-35.7% בלבד, כלומר שבמקום להיות אקס-פקטור, הוא פשוט קם ונופל יחד עם הקבוצה כולה. אין לו את היכולת לחלץ את הת'אנדר מבורות ולנצח משחקים, כפי שהיה נפוץ עם הארדן. אך למרות זאת מדובר בשחקן השישי של הקבוצה, שאמור להוביל את הספסל או להוריד מנטל הקליעה שעל צמד כוכבי הקבוצה. באוקלהומה סיטי יקוו שמרטין יצליח להתאושש בפוטו פיניש של העונה, כי אוטוטו מגיע הפלייאוף הראשון שלו מאז 2005/06, שבו דווקא רשם סל ניצחון חביב בסדרה מול הספרס.
