לא פוסטרים. דוגמאות חיות

ב-3 באפריל 2001 אירחה גלאטסראיי את ריאל מדריד למשחק הראשון ביניהן ברבע גמר ליגת האלופות. איבן הלגרה וקלוד מקאללה קבעו 0:2 לספרדים עוד לפני המחצית, אבל הטורקים חזרו בגדול במחצית השנייה וניצחו 2:3 בזכות 45 דקות חלומיות. שניים מהכובשים היו אומיט דבאלה (בפנדל) וחסן שאש ובשער עמד אז קלאודיו טפארל.

בדיוק 12 שנה לאחר מכן פוגשת האימפריה הטורקית את אותה ריאל מדריד. הזירה: פעם נוספת רבע גמר ליגת האלופות. אומיט דבאלה, חסן שאש וקלאודיו טפארל כבר תלו את הנעליים, אבל גם הם יהיו חלק מאותה גלאטסראיי שתשחק בסנטיאגו ברנבאו. חלק חשוב מאוד.

את עונת הכדורגל 2010/11 אוהדי גלאטסראיי חולמים לשכוח. רכש שאפתני שכלל שחקנים כמו זבייזדאן מיסימוביץ', לוריק צאנה ואמיליאנו אנסואה לא הוכיח את עצמו, הקבוצה הודחה מהליגה האירופית על ידי קרפטי לבוב עוד לפני שלב הבתים ובליגה המקומית רשמה את פתיחת העונה הגרועה ביותר בהיסטוריה. פרנק רייקארד הלך, גאורגי חאג'י בא, אבל ההידרדרות נמשכה עד שהאריות נמצאו בשלבים מסוימים של העונה בסכנת ירידה.

לאורך כל אותה עונת 2010/11 האוהדים דרשו את ראשי ההנהלה ובמאי הם קיבלו הזדמנות להחליף אותה. ב-14 במאי 2011 התייצבו 4019 בעלי זכות הצבעה ו-74 אחוזים מהם – שיא כל הזמנים - בחרו באיש העסקים אונאל אייסאל לנשיא ה-34 של המועדון. הצעד הראשון של אייסאל בתפקידו החדש היה להחתים את פתיח טרים כמאמן הקבוצה. הצעד השני, על פי בקשתו של המאמן החדש-ישן, היה להנחית בקבוצה את דבאלה, שאש וטפארל. השניים הראשונים כעוזרי מאמן והברזילאי כמאמן שוערים.

כשטרים התחיל לחזור שוב ושוב על המנטרה שלו: "אני רוצה להחזיר את הרוח של 2000", המינויים הפכו לברורים. שאש, דבאלה וטפארל היו חלק מהקבוצה הגדולה של גלאטסראיי שבשתי עונות (1998/9 ו-1999/2000) זכתה בשני גביעים ושתי אליפויות בטורקיה והגדילה לעשות כשהניפה את גביע אופ"א ולאחר מכן את הסופר קאפ האירופאי. שישה תארים בלתי נשכחים בתוך 16 חודשים.

במקום להמריץ את השחקנים הנוכחיים על ידי תליית תמונות של אותה גלאטסראיי מהוללת במסדרונות המועדון ובמתקן האימונים, טרים בחר להביא את האגדות החיות היישר לחדר ההלבשה. Ruhu 2000 אומרים שוב ושוב בטורקיה, הרוח של 2000. הביטוי הזה מוזכר רבות בטורקיה בשנה וחצי האחרונות.

על הנייר קלאודיו טפארל הוא בסך הכל מאמן השוערים, אבל בפועל הוא הרבה יותר ממי שאחראי על הכושר של פביאן מוסלרה האורוגוואי בין הקורות של הקבוצה. התפקיד שלו הוא המרכזי מבין כל עוזריו של "הקיסר" פתיח טרים.

במהלך העונה האחרונה שוער העבר הברזילאי משמש כמרואיין מבוקש בכלי התקשורת בטורקיה וברחבי אירופה כאחד. הוא מדבר בסבלנות ובדיפלומטיות, נותן כבוד ליריבות ומספר על החלומות של גלאטסראיי. כמו מאמן ותיק. הוא שקול, קר רוח, רגוע – מה שהופך אותו במובנים רבים לאנטיתזה של טרים – מה שגורם לו להשלים את המאמן הראשי באספקטים שונים.

למשל: בסוף פברואר גלאטסראיי פיגרה 0:2 ועם הירידה למחצית טרים התנפל על השופט במילים קשות ונשלח ליציע.
בבית הדין של ההתאחדות הטורקית גזרו עליו עונש השעיה משלושה משחקים ולמרות שאומיט דבאלה נרשם בהם כמאמן הראשי, טפארל היה זה שהתייצב למסיבות העיתונאים ושעמד על הקווים לצד חברו לצוות המקצועי. באחד מהעיתונים הכותרת הייתה: "טרים ביציע, טפארל בכיסא של הבוס".

כשבשבוע שעבר פתיח אקייל, אחד משחקני גלאטסראיי הגדולה, אושפז אחרי שעבר התקף לב, המאמן לקח איתו את הברזילאי לביקור מתוקשר בבית החולים.

טפארל נחת באיסטנבול כשחקן בשנת 1998 אחרי שכבר הספיק להשיג דריסת רגל מכרעת בכדורגל העולמי. הוא לבש את מדי נבחרת ברזיל 101 פעמים וזכה בתארים עם פארמה ואתלטיקו מיניירו, אבל נדמה שההנפה של גביע אופ"א עם גלאטסראיי מפגרת ברשימת ההצלחות שלו רק מאחורי הגביע העולמי והזכייה בקופה אמריקה עם ברזיל.

במשחק על התואר במאי 2000 בקופנהגן, נגד ארסנל הגדולה של דניס ברגקאמפ, תיירי הנרי ופטריק ויירה, טפארל נבחר לאיש המשחק אחרי ששמר על רשת נקייה ועצר פנדל של ויירה בדו קרב מהנקודה הלבנה. הוא הפך לאגדה בטורקיה והיום הוא ממשיך לנסוק גם כחבר בצוות המקצועי.

מבנה האישיות שלו כאמור מסייע. "כששיחקתי בפארמה ונסענו למסע משחקים בברזיל, פגשנו אנשים מאוד עניים והחלטתי לאמץ ילד יתום", הוא סיפר בראיון לפני כמה שנים, "מאוחר יותר נסענו לצפון המדינה והגענו למקום בו המתינו שמונה ילדים למשפחה חדשה. אימצתי את כולם. בסך הכול אשתי ואני אימצנו 15 ילדים ויש לנו שניים נוספים משלנו".

הרצון לעזור לחלשים ולהקשיב להם הפכו את טפארל למי שקשה לפקפק בכוונות שלו – איך אפשר לשכוח את החיבוק המנחם לרוברטו באג'יו אחרי גמר הגביע העולמי ב-1994? - המנהיגות שלו הפכה אותו למתווה דרך בגלאטסראיי שהחזירה לעצמה את אליפות טורקיה בעונה שעברה ושקרובה לזכות בתואר בפעם השנייה ברציפות. הוא סמל להצלחה הישנה שהצהובים-אדומים מאיסטנבול רוצים לשחזר, ההיסטוריה שהוא נושא עמו מברזיל, איטליה והגביע העולמי מהווים חלק מההשראה לחלומות של גלאטסראיי.

פתיח טרים, אחד ממאמני הכדורגל הטובים בעולם, הוא אדריכל החזרה של גלאטסראיי לשלטון בטורקיה ולבמה המרכזית של אירופה – אין עוררין על כך – אבל הוא כנראה הראשון שיידע לספר על התרומה הגדולה של שוער העבר האגדי שעומד לימינו.