במהלך הפגנת אוהדי בית"ר ירושלים מול ביתו של הבעלים ארקדי גאידמק לפני כשבועיים החל ויכוח בין חלק מהנוכחים בכל הקשור לתדמית המחאה. ישנו חלק בקהל המוחה שממשיך בקריאות הגזעניות לזאור סדאייב וג'יבראיל קאדייב ואילו מובילי המחאה לא הפסיקו לנסות להסביר למקללים כי כל עוד הקריאות יימשכו והמחאה תקבל תדמית גזענית, יהיה קשה למאבק להתרומם. במהלך הויכוח, אחד האוהדים שמתעקש על הקריאות הפתיע ואמר: "אין לי כלום נגדם. הם מסכנים וקורבנות של כל האירועים הללו. הם גם לא רצו להיות כאן ובסך הכול תקועים בין האוהדים להנהלה, אבל כל עוד הם כאן הם ימשיכו להיות קורבנות". הדברים הללו משקפים את התחושה אצל כל מי שקשור לבית"ר לפיה שני השחקים מצ'צ'ניה, שהגיעו לשחק כדורגל, הפכו קורבנות של מלחמה בין המועדון לאוהדים כאשר הסיוט הזה גורם להם לרצות רק דבר אחד - לחזור הביתה.
באחד הפרקים בסדרה "הבורר" מנסים ניקולה קובלובה ואבי הטחול להעלים בן אדם. קובלובה מציע לעשות לו "קבורה צ'צ'נית". כשאבי הטחול שואל מהי קבורה צ'צנית הוא נענה: "נותנים לו צ'אנס, קוברים אותו חי ואם הוא שורד בלי אוויר, הרוויח". אז במקרה סדאייב וקאדייב אין כוונה להעלים אף אחד, אך עדיין נשאלת השאלה מדוע טרק גרוזני, שהשניים הם שחקני בית שלה והיא שלחה אותם לישראל כשהיא מממנת חלק גדול משכרם, לא מחזירה אותם הביתה לאור מה שהם עוברים בירושלים? רשמית בצ'צ'ניה לא מגיבים, אך לא לציטוט אומר גורם המעורה ביחסים בין המועדונים: "הנשיא הצ'צ'ני רמזאן קדירוב וגם טרק גרוזני מבינים שהחשיבות של השהייה שלהם כאן אדירה גם אם הם עוברים ימים לא פשוטים וסובלים לא מעט. לא נשאר להם הרבה עד לסיום העונה. הם עברו מספיק בצ'צניה לאורך השנים ובכלל הצ'צ'נים הם עם חזק שלא שוברים אותו כל כך מהר. הם יעברו את זה עד הסוף כמו שצריך למען החשיבות של כל המהלך".
לפני מספר שבועות ביקשו השניים לצאת לחופש בזמן פגרת הנבחרת ולשהות מספר ימים בבית לצד המשפחות. בבית"ר הסכימו לכך, אך גאידמק הטיל וטו. הוא חשש שבמידה ולא יחזרו, יהיה מדובר בבושה גדולה לבית"ר ולמדינת ישראל. לא מעט גורמים במועדון ניסו להפעיל לחצים לשכנע את גאידמק לקבל את בקשתם, אך כולם נענו בשלילה. לא במקרה תמכו בבית"ר ביציאת השניים לחופשה באותם ימים כאשר מבחינת סדאייב העצבני נראה כי הדברים על סף פיצוץ. מעבר לכך, בחדרי חדרים לא מעט אנשים בקבוצה יודעים כי דווקא אם השניים לא היו חוזרים, וייתכן והתקופה המקצועית השחורה הייתה מגיעה לסיומה, במיוחד כשהשניים לא תורמים עד כה יותר מדי על הדשא.
למעשה, האכזבה מיכולתם המקצועית לא הפתיעה אף אחד. השניים מרגישים לא נוח בישראל, רוב הזמן הם סגורים בבית מלון, מסתובבים עם מאבטח צמוד לכל מקום ותמיד ישנה המולה סביבם שלא עושה להם טוב. השניים לא מדברים אנגלית וגם עם דוברי רוסית הם ממעטים לדבר. מדובר באנשים סגורים שלא מוציאים את מה שיש להם בבטן. ז'אן טלסניקוב, שכן מתקשר איתם ברוסית, מספר: "הם לא מדברים הרבה ובטח לא על כל הסיטואציה סביבם. הם מופנמים וחשוב להם לשדר חוסן למרות כל מה שהם עוברים כאן. מה שכן, הם שומרים על הכבוד של המועדון, מעריכים את היחס אליהם ולא אומרים מלה אחת רעה".
סדאייב וקאדייב נוהגים להתפלל בחדר ההלבשה של בית"ר ובהיעדר שטיח לכרוע עליו הם בדרך כלל מבקשים מאיש המשק מאיר הרוש מגבת והוא מסדר להם. במספר מקרים בהם הרוש לא היה באיזור ובשל קשיי השפה לא היה להם עם מי לדבר, הם השתמשו בטרנינג האימונית של בית"ר במקום המגבת ועוררו כעסים. כשהסבירו לשניים למה כועסים על כך הם אמרו: "אנחנו מכבדים את המועדון לא פחות מאת טרק גרוזני. לא ידענו למי לפנות, לא היה פה אף אחד שיבין אותנו". אגב, על התפילות של השניים בחדר ההלבשה אמרו במועדון: "אנחנו עדיין בשלב של הסתגלות, מוזר לראות אחד יורד על הברכיים ואחד מניח תפילין באותו חדר. אלו ימים חדשים בבית"ר ירושלים".
אלא שעם כל הכבוד לחוסן, השניים לא אדישים למצב. במיוחד לא סדאייב. במשחק האימון נגד הפועל פתח תקוה (2:0) לפני שבועיים חששו בבית"ר כי החלוץ יגיע לעימות פיזי עם האוהדים. 20 אוהדים בלבד הגיעו למשחק וכמה מהם לא הפסיקו להקניט את השחקן והצליחו להוציא אותו מפוקוס כמה פעמים עם מספר קללות שזרק לעברם. בסיום המשחק הקללות המשיכו והשחקן עשה שינוי כיוון, ניגש לעבר האוהדים והחל לזרוק מספר קללות ברוסית כשנראה היה שהדברים יגיעו לעימות פיזי. כשהאוהדים סימנו לחלוץ עם האצבע לשתוק, זה רק הרגיז אותו עוד יותר. אחד האוהדים אף הרים קרש למידה והחלוץ יתקוף. אנשי בית"ר שהיו במקום והמנהל מנחם נידם קלטו את המתרחש ודחפו את השחקן לחדר ההלבשה תוך שהוא ממשיך לסנן קללות ברוסית לעבר האוהדים.
המקרה הזה לא נפל על אנשי בית"ר בהפתעה. שלושה ימים קודם לכן במשחק הליגה נגד הפועל רמת גן (2:1) החליט המאמן אלי כהן להוציא את השחקן במחצית אחרי התייעצות עם טלסניקוב. "בגלל שלא היו הרבה אוהדים אז ה-100 ששרקו לו בוז נשמעו בכל האיצטדיון וראו שזה מפריע לו", סיפרו לאחר המשחק בצוות המקצועי. "הוא מנסה להוכיח בכוח ולהשתיק אותם, אבל זה עושה אותו עצבני ומוציא אותו מריכוז. הוא קיבל צהוב ויצא כי היה בדרך לאדום. סאדייב הגיע לאיזה קו אדום שבו אנחנו מנסים למצוא את הדרך להרגיע אותו ולמנוע ממנו לאבד את זה לגמרי". בניגוד לקאדייב המופנם והשקט, סדאייב בכלל לא רגוע ואפילו עצבני גם באימונים. שחקנים בקבוצה מספרים שאחרי תיקולים חזקים שומעים ממנו: "נחוי, נחוי ועוד כמה מילים ברוסית", ומוסיפים: "הוא לא רואה ממטר את מי שנצמד אליו, משחק עם מרפקים, ברכיים, נותן קטנות כדי שתתרחק, הולך עם כל מה שיש לו, לא מעניין אותו אם אתה משחק איתו או עם היריבה".
המאבק נמשך גם מחוץ למגרש. במהלך טקס בהרמת הכוסית של בית"ר לקראת חג הפסח, סדאייב וקאדייב שמעו את קללות האוהדים המוחים מלמעלה, אך בחרו לא להתחבא במתחם ויצאו לאזור בו הקהל היה יכול לראות אותם והסתכלו אליהם בחיוך. אחד האנשים שמלווים אותם אמר: "חשוב להם לשדר שהם לא מפחדים כי הם באמת לא מפחדים מאף אחד. אולי לא טוב להם בישראל כי זה לא החלום שלהם לעבור את מה שהם עוברים כאן ובמיוחד בשביל כדורגל, אבל פראיירים הם לא. שחקן ישראלי שהיה עובר דבר כזה בחו"ל אחרי שבוע היה מתפוצץ. תחשוב מה קורה אם קובי מויאל ואבי ריקן יוצאים לצרפת בשנה הבאה וסובלים מאנטישמיות בלתי פוסקת? אחרי שבוע בית"ר מחזירה אותם".
בין היתר אלו הסיבות לפיהן סאדייב, החל מהמשחק הקרוב הערב באשדוד, ימצא עצמו על הספסל. אלמלא האירועים בין אלי כהן לערן לוי ייתכן ואף היה נשאר מחוץ לסגל. בבית"ר מבינים בשבועות האחרונים שעם כל הכבוד למאבק בגזענות, העימותים עם האוהדים והתכניות של גאידמק לעתיד, יש קבוצה שצריך להשאיר בליגה. גורם במועדון הוסיף: "אם לקבוצה יילך, לאלי כהן יהיה קשה להכניס אותו גם בתור מחליף כי הוא יודע שזה עלול להפוך לו את המשחק עם האווירה מסביב. לא במקרה הוא התראיין ואמר שבדיעבד לא היה הולך למהלך הזה אם היה יודע לאן זה יוביל. המועדון עד היום לא מצא דרך להתמודד עם הנזקים של כל המהלך".
אלי כהן מתחרט בצדק. בינואר רצה המאמן להתחזק בחלוץ בעל שיעור קומה. איציק קורנפיין הקציב כ-300 אלף שקל כסכום המקסימאלי לחיזוק, אך השחקנים אותם רצה המאמן היו זמינים במחיר למעלה מכפול. השם איבן סנטיני היה השם החם מבחינת השריף למשבצת החלוץ, אך במקביל לקרואטי היה למאמן עוד מועמד חזק על הכוונת - ראדה פריצה. חודש לפני שהשבדי חתם במכבי תל אביב, כהן ראה קלטות והתרשם, אך נתן עדיפות ראשונה לסנטיני בשל גילו הצעיר (23) והיכולת של בית"ר להרוויח עליו כשיחזור לאירופה בעתיד. בסופו של דבר, סנטיני נשאר לחמם את הספסל של פרייבורג ואילו פריצה קורע את הליגה בדרך לתואר.
להזכירכם, באותם ימים של ינואר, בית"ר הייתה בטירוף. ניצחון החוץ 0:2 על הפועל תל אביב העלה את הקבוצה למקום הרביעי מרחק שמונה נקודות ממכבי תל אביב. אם היה מצטרף שחקן בסדר גודל של פריצה לבית"ר, העונה הייתה נראית אחרת. אלא ששבוע לאחר מכן נחתו בטדי הצ'צ'נים והקבוצה צברה שתי נקודות בלבד בשמונת משחקי הליגה הבאים. למעשה, זו הנקודה שאף אחד לא באמת מתייחס אליה עד היום - הרבה מעבר למלחמה בגזענות ולעתיד הלא ברור, שחקני הקבוצה סופגים לא מעט זלזול וביקורת בתקשורת שלא תמיד מודעת לכעס הגדול ששורר בסגל כלפי הבעלים, ההנהלה והמאמן שיצאו מהלך שהיה ברור מראש שיפגע בקבוצה.
שחקן בקבוצה מסביר: "עכשיו הכל נרגע ומתרכזים בלהישאר בליגה, אבל כן, בזמן שכולם זלזלו, כל פרשן הרשה לעצמו לעשות מאיתנו סמרטוטים וחלשים ואמרו שבלי הקהל אנחנו לא יכולים לשחק ובא לי להגיד לכל הפרשנים: 'יא מטומטמים, אתם בכלל לא מבינים במה מדובר'. לא הבינו ששחקנים כאן פגועים הרבה מעבר לתחושות של הקהל. כל הסיפורים שהשחקנים מושפעים מההודעות של האוהדים והלחץ שלהם איבדו פרופורציות. זה יותר ברמה האישית של השחקנים. במועדון הזה אין יותר מדי, יש הרבה בעיות כלכליות, זה בא על חשבון השחקנים והתרגלנו למצב. אבל עד ששנה אחת אנחנו יוצאים מהאווירה הקשה, מגיעים למקום הרביעי, כל המדינה מדברת עלינו ואנחנו רואים אור בקצה המנהרה, מקבלים החלטה כזאת בכלל בלי לחשוב? זה לא כעס אישי, זה פשוט פגע בכולם. גם ברמת הפרנסה שלנו. נראינו טוב וכולם כאן היו בדרך לחוזים חדשים או משודרגים ובאמת היה נראה שהמועדון על הגל. כשנגיע לקיץ, אנחנו נאכל את זה".
בהסתכלות קדימה קשה לראות איך המהלך הזה יתרום לבית"ר. סדאייב וקאדייב לא יהיו כאן בשנה הבאה וגם אם גאידמק יישאר כבעלים סביר להניח שהקשר עם טרק גרוזני וצירוף שחקנים משורותיה לא יימשך עקב הסימני שאלה סביב האינטרסים של המהלך. מעבר לכך, בבית"ר הפנימו את הטעויות ובעתיד שחקן מוסלמי או ערבי שיגיע יצטרך להיות שחקן ברמה גבוהה על מנת שיהיה בכלל סיכוי למהלך וכאלה לא עומדים בתור. גורם בדירקטוריון מסכם: "אם לפני המהלך הזה היינו שנתיים מהתייצבות של המועדון והבאת שחקן מוסלמי או ערבי לבית"ר, כעת התרחקנו. אי אפשר יהיה להביא שחקנים רק בגלל שהם מוסלמים. מאמנים לא ירצו להתמודד עם זה ויותר מהכל, שחקנים שפויים יוותרו על התענוג. כשיהיה לבית"ר שם כמו שהיה ללאציו ובעתיד עוד ירחיקו אותנו ממפעלים אירופיים, האוהדים יבינו את גודל הנזק שגרמו".
