מחוזות זרים

פרשת הכדורגלן הזר מליגת העל שחשוד במעורבות לרצח או ביותר מכך, צריכה להוביל לבדק בית בנושא הבאת הזרים לארץ. הסטירה שכבר חטפה הקבוצה המעורבת לבטח תכאב, אבל זו סטירת התעוררות גם לשאר הקבוצות. לאו דווקא בתחום הקרימינלי. על רקע השביתה בכדורסל, שמתרחשת בגלל ריבוי זרים וחוסר זהות, נראה שגם בכדורגל אפשר להסיק מסקנה או שתיים. העין דווקא מתמקדת בתחום המקצועי. שם, בעונות האחרונות, מתחוללת קטסטרופה שחייבת להיפסק.

נכון להיום, בקבוצות ליגת העל משחקים 67 שחקנים זרים. הבעיה: מתוך 67 זרים מכהנים, וזו לפי דעת כותב שורות אלו בלבד, רק 29 נמצאו ראויים לשחק בליגת העל. ובראוי, הכוונה לזר שבאמת יכול לשדרג, לתת ערך מוסף. לזר שעושה תפקיד שאין יותר מדי ישראלים שיכולים לעשותו באותה יכולת. ובכן, רק 29 עונים להגדרה, והמבדק עוד התבצע בנדיבות יתרה.

גם במכבי תל אביב, מוליכת הטבלה, האלופה שבדרך והמנצחת גם בתחום הרכש הזר - יש רק כוכב אחד מעבר לים: ראדה פריצה, שבכלל הגיע בינואר. אבל בעוד מדיניות הרכש של ג'ורדי קרויף הצדיקה עצמה לחלוטין עם שחקנים ראויים בהחלט (כנ"ל בקרית שמונה ובאשדוד), במכבי חיפה למשל אין הרבה מה להתרברב בנושא. צוצאליץ' ושראנוב נהדרים, אך שם זה נגמר. 2 מ-5? מהירוקים ציפינו ליותר.

אבל זו הנקודה. כנראה שלא תמיד צריך יותר. הצהובים נשענים על איתן טיבי, מהראן ראדי ואלירן עטר; מכבי חיפה לקחה אליפות לפני שנתיים עם שלושה זרים משמעותיים בלבד (דבאלישוילי, קולמה, מאסיללה – וגם הם שיחקו 25 משחקים בממוצע בעונה של 35 משחקים); הפועל תל אביב קטפה דאבל בעונה שלפני כן, עם שני זרים משמעותיים בלבד (דה סילבה ואניימה). הבסיס היה ישראלי.

בנבחרת מחפשים יורש מחליף לדודו אוואט? קשה, כשיותר מדי שוערים זרים תופסים מקום. בעוד שאניימה משמעותית טוב יותר מברק לוי (למרות הופעות מרשימות העונה), וששראנוב בינתיים חסר תחליף בחיפה, שם זה נגמר. אג'ידה לא כזה הכרחי, איינוגבה עדיין סלע אך קצת פחות מבעבר, קליימן יכול בקלות להחליף את אדל וגם צ'נאמו לא סופרמן.

בשורה התחתונה, שחקן זר חייב להוות חיזוק. להיות זה שבלעדיו זה לא יהיה אותו דבר.

בשורה התחתונה באמת, יש בליגת העל רק 29 כאלה, מתוך 87 שחקנים זרים שהופיעו כאן העונה (כולל אלו שנחתכו, ולא כולל יותר מדי שחקנים שנחתכו לפני שהספקנו להכירם). אף אחד לא מצפה ל-100 אחוז פגיעה בזרים. גם לא ל-80. אבל 33 אחוז זה נמוך. נמוך מדי.

וינסנט אניימה: 21 משחקים, כולם בהרכב. ספג 17 שערים. ראוי

קרלוס גרסיה: 24 משחקים, כולם בהרכב. ראוי

גונסאלו גרסיה: 21 משחקים, 14 בהרכב, 7 כמחליף, 2 שערים, 4 בישולים. מתנדנד

ראדה פריצה: 11 משחקים, 7 בהרכב, 4 מחליף, 6 שערים, 4 בישולים. ראוי

נחתכו: רוברט ארנשו, סטיב גורי

ציון רכש (1-5): * * * * *

בויאן שראנוב: 21 משחקים, כולם בהרכב, ספג 10 שערים. ראוי

אדין צוצאליץ': 20 משחקים, 19 בהרכב. ראוי

אנדריי פיליאבסקי: 14 משחקים, כולם בהרכב, 1 שער. מתנדנד

דינו אנדלובו: 17 משחקים, 15 בהרכב, 4 שערים. מתנדנד

דניאל הייבר: 0 משחקים. לא ראוי

נחתך: ג'ואל דמאו

ציון רכש: * *

אפולה אדל: 24 משחקים, 23 בהרכב. ספג 24 שערים. ראוי

אריק דג'מבה דג'מבה: 26 משחקים, כולם בהרכב. מתנדנד

טיאגו קוסטה: 8 משחקים, 6 בהרכב. לא ראוי

דויד רוצ'לה: 5 משחקים, כולם בהרכב. מתנדנד

סאבו פאביצ'ביץ': 8 משחקים, כולם בהרכב. ראוי

נחתכו: ג'ון פיינטסיל, ברונו קוטיניו, ניקולה פטקוביץ'

ציון רכש: *

דושאן מאטוביץ': 26 משחקים, כולם בהרכב, 2 שערים. ראוי

דויד סולארי: 1 משחקים, 0 בהרכב. ראוי

בריאן חרסיסיץ': 22 משחקים, 20 בהרכב, 1 שער. ראוי

דרקו טאסבסקי: 27 משחקים, 25 בהרכב, 2 שערים, 5 בישולים. ראוי

אוסיי מאוולי: 9 משחקים, 8 בהרכב, 1 שער. לא ראוי

נחתך: לאסלו לנצ'ה

ציון רכש: * * * * *

דלה איינוגבה: 28 משחקים, 28 בהרכב, ספג 33 שערים. ראוי

קסטוטיס איבשקביצ'יוס: 24 משחקים, 24 בהרכב, 2 שערים. ראוי

ננאד מרינקוביץ': 27 משחקים, 20 בהרכב, 4 שערים. מתנדנד

אדם הרפקה: 21 משחקים, 12 בהרכב, 3 שערים. לא ראוי

פדרו גלבאן: 27 משחקים, 23 בהרכב, 11 שערים, 3 בישולים. ראוי

ציון רכש: * * * *

סביטי ליפניה: 24 משחקים, 22 בהרכב, 1 שער. ראוי

מרקו אנג'לקוביץ': 10 משחקים, 9 בהרכב. לא ראוי

הוגו לופס: 9 משחקים, 4 בהרכב. לא ראוי

אדריאן פרננדס: 22 משחקים, 21 בהרכב, 3 שערים. מתנדנד

אודו פורצ'ן: 8 משחקים, 5 בהרכב, 1 שער. לא ראוי

נחתכו: חריסטיאן קירובסקי, קאדו, יורדן מילייב

ציון רכש: * *

ג'ואון אושאניווה: 17 משחקים, 16 בהרכב. ראוי

סאנדי ארצ'ון: 19 משחקים, 8 בהרכב, 1 שער. לא ראוי

יא יא פטי: 21 משחקים, כולם בהרכב, 1 שער. ראוי

סטפן שצ'פוביץ': 7 משחקים, כולם בהרכב, 4 שערים. ראוי

דימיטאר מקרייב: 22 שערים, 18 בהרכב, 9 שערים. ראוי

ציון רכש: * * * *

דריו פרננדס: 23 משחקים, כולם בהרכב. ראוי

דינו שקבורץ: 26 משחקים, כולם בהרכב. ראוי

דומיניק גלאבינה: 21 משחקים, 9 בהרכב, 3 שערים. לא ראוי

זאור סדאייב: 4 משחקים, 3 בהרכב, 1 שער. מתנדנד

ג'יבראיל קאדייב: 1 משחקים, 0 בהרכב. לא ראוי

ציון רכש: * *

דושאן ברקוביץ': 24 משחקים, 23 בהרכב, 1 שער. מתנדנד

סטפן דנקוביץ': 21 משחקים, 13 בהרכב. מתנדנד

ולדימיר גלושצ'ביץ': 23 משחקים, 16 בהרכב, 7 שערים. ראוי

דנילו ניקוליץ': 15 משחקים, כולם בהרכב, 1 גול, 1 בישול. לא ראוי

מיראנו פינאס: 9 משחקים בהפועל חיפה (הגיע מנתניה), כולם בהרכב. ראוי

נחתך: פביאן סטולר

ציון רכש: * * *

אוסטין אג'ידה: 22 משחקים, כולם בהרכב, ספג 31 שערים. לא ראוי

וויליאם סוארס: 24 משחקים, כולם בהרכב, 1 שער. ראוי

פטריק אוסיאקו: 23 משחקים, 22 בהרכב. ראוי

בויאן מרקוביץ': 24 משחקים, כולם בהרכב, 1 שער. מתנדנד

ציון רכש: * **

דימקאו פידליס: 10 משחקים, 8 בהרכב. לא ראוי

סרג'ה קנז'ביץ': 6 משחקים, 2 בהרכב. מתנדנד

נבוישה מרינקוביץ': 24 משחקים, 21 בהרכב, 5 שערים. ראוי

ברניסלב יובאנוביץ': 9 משחקים, כולם בהרכב, 1 שער. ראוי

נמניה ארסנייביץ': 4 משחקים, 0 בהרכב, 1 שער. לא ראוי

נחתכו: דייויד גומס, לאו פאסוס, אימורו לוקמן

ציון רכש: *

ברנאר אונאנגה: 24 משחקים, 24 בהרכב, 3 שערים. לא ראוי

ג'יבריל סידיבה: 20 משחקים, 19 בהרכב. לא ראוי

דויד מנגה: 26 משחקים, כולם בהרכב, 10 שערים, 4 בישולים. ראוי

מיראן בורגיץ': 16 משחקים, 7 בהרכב, 1 שער. לא ראוי

דורין גוגה: 7 משחקים, 2 בהרכב, 1 שער. מתנדנד

נחתכו: אנטון ארחיפוב, מירוסלב פאיץ'

ציון רכש: * * *

פיטר אמבמבה: 13 משחקים, 9 בהרכב. לא ראוי

אלכסנדר דוידוב: 20 משחקים, כולם בהרכב, 2 שערים. ראוי

אימורו לוקמן: 6 משחקים בסכנין (הגיע מעכו), כולם בהרכב. לא ראוי

ירו בלו: 19 משחקים, 17 בהרכב, 4 שערים. מתנדנד

ג'קו ערפאת: 6 משחקים, 1 בהרכב, 0 שערים. לא ראוי

נחתך: מקסים ז'וס

ציון רכש: *

לואיג'י צ'נאמו: 26 משחקים, כולם בהרכב, ספג 40 שערים. מתנדנד

סרג' לופו: 14 משחקים, 5 בהרכב, 1 שער. לא ראוי

ברונו פיניירו: 9 משחקים, 9 בהרכב. מתנדנד

דרגאן צ'ראן: 19 משחקים, 17 בהרכב, 7 שערים, 2 בישולים. ראוי

נחתכו: טובארנו פינאס, דריוש פטר שאק

ציון רכש: *

בויאן שראנוב – ספג 10 שערים ב-21 משחקים. נתון לא נורמאלי

טובארנו פינאס – שחקן סביר ששדרג את ההגנה של הפועל חיפה. גילוי נאות: אין תחרות על העמדה

אדין צוצאליץ' – את השער של אבוקרט בדרבי החיפאי, הוא לא היה מקבל על הראש. בלם מצוין

סביטי ליפניה – שקרלוס גרסיה לא ייעלב, אבל לספרדי יש את טיבי, ולרמת השרון יש בעיקר את ליפי

דושאן מאטוביץ' – זה מה שעושים בקרית שמונה: פוגעים בשחקנים זרים. מגן מעולה

דריו פרננדס – בשבועות האחרונים נראה שגם לו נמאס, אבל אין קשרים אחוריים כאלה. שד טזמני

קסטוטיס איבשקביצ'יוס – המנוע האמיתי של בני יהודה. בערב הגעתו התרברב חזי מגן על פגיעה בינגו. מגן צדק

דרקו טאסבסקי – התחיל חלש ולאט לאט הגביר. קשר יצירתי מאוד, שהצעיד את הקריה להתאוששות מרשימה

פדרו גלבאן – 65 שערי ליגה. בראש מצעד כל הזמנים צועד ג'ובאני רוסו ו-70 שעריו. נזכה לראות את הארגנטינאי ניצב לבדו בראש ההר?

דויד מנגה – גם עונת רכש חלשה של הפועל רמת גן נראית כבירה עם המציאה הזו. ברוב העונה היה החלוץ הזר הטוב בישראל. ואז בא...

ראדה פריצה – אחד הזרים הטובים שהגיעו לכאן. חיזק, שדרג וכנראה שנעל את האליפות הצהובה. איזו קלאסה

***

אותו מקרה של אותו שחקן, שלכאורה היה מעורב ברצח ואולי אף יותר, החזיר אחורה למקרים אחרים. חלקם פשוטים יותר, חלקם עצובים יותר. חלקם היו בגלל התנהגות נוראית של אותו שחקן, וחלקם כי פשוט נגמר המזל. הדגש בבחירה היה על הסתבכויות. על שחקני רכש שהגיעו הנה ומשהו – הם או הסביבה – הפך את עולמם. המכנה המשותף זהה – לכל הזרים האלו קרו דברים שלא היו צריכים לקרות. בגלל שאין דף בעולם שמרכז את כל המקרים הללו בישראל, בהחלט ייתכן שמקרים חשובים נותרו מחוץ לרשימה. כמו למשל תאונת הדרכים שבה נהרג שחקן אשקלון דארט בויט ב-2003; או פרשת שבר הבקבוק שחטף סנטר הצהובים דיאור פישר; או דנילו פינוק, שנתפס מעשן סמים וסולק; וגם פרשת דגלאס דה סילבה וזרקו, שלמרות שטעה כמעט בכל אות בסמסים שכתב באנגלית, זה בהחלט היה מאיים; ושחקני הפועל ירושלים שהואשמו בהטרדת צעירה; וקני וויליאמס, גם על הדרכון הצ'כי ובטח שרק לאחרונה נדחף למטוס והחוצה מכאן בגלל שהייה בלתי חוקית. ויש עוד ועוד ועוד.

מקרה שדורש התייחסות מיוחדת הוא המוות של שחקן הפועל באר שבע ב-2007, צ'סאווה נסופוואה. הזמבי של בירת הנגב התמוטט ומת במשחק אימון, זמן קצר לאחר שהגיע. המקרה טרגי, אך נשאר מחוץ לחמישייה משום שלא מדובר פה בהתנכלות של הסביבה או ברשלנות או עבריינות. לפי הפרסומים, הבדיקות הרפואיות שהיו צריכות להתבצע, התבצעו.

הרשימה הזו סובייקטיבית לחלוטין, וזה המקום שלכם להציע מקרים שזעזעו אתכם יותר.

שלא נדע.

5 וויל ביינום. כמעט 20 דקות לערב צובר הגארד התזזיתי של דטרויט פיסטונס, שפעם, פעם, עבר במכבי תל אביב. 9.3 נקודות למשחק, 3.4 אסיסטים, שחקן רוטציה לגיטימי בליגה הטובה בעולם. בינואר 2008 העתיד נראה פחות מבטיח, כשרכז מכבי תל אביב הואשם בתאונת "פגע וברח" מחוץ למועדון הג'י ספוט, ב-5 לפנות בוקר. הבחור נקנס במשכורת חודשית על ידי מכבי תל אביב על שהתנהג בצורה לא ספורטיבית, ושלושה חודשים לאחר מכן התיק הפלילי נגדו נסגר בטענת "חוסר אשמה". איך אומרים, תמיד טוב כשהבוס שלך הוא עורך דין לדיני תעבורה.

4 איוון ירמצ'וק. האוקראיני הבינלאומי (יושב משמאל, בנבחרת ברית המועצות במונדיאל 86'), שאלי כהן השריף עדיין מתייחס אליו כאחד הזרים הכי טובים שנחתו כאן, הגיע לראשון לציון בעונת 1994/95. הוא הגיע בבום, וסולק בבום, אחרי שחשף בפני חבורת נערות את הירמצ'וק שלו, ואולי קצת יותר מזה. הקריירה לא התרוממה מאז. הוא הואשם לפני כמה שנים בפדופיליה ובראיונות שונים הודה על החיבה להימורים (שעלו בהפסדים של עד 35 אלף דולר ללילה). לאחר אחד הראיונות סיפר עיתונאי שראה אותו הולך ישירות לקזינו. איך אמר מאיר אריאל, מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה.

3 אולסי פרי. פעם, כשגביע אירופה בכדורסל היה המפעל הכי רומנטי שזז פה, אולסי אלישע בן אברהם פרי שלט מתחת לסלים והביא לצהובים שני תארים יוקרתיים. בשנות ה-80 החלה ההתמוטטות. הוא הסתבך בפרשיות של החזקה וסחר בסמים, וב-1982 נעדר ממשחק חשוב נגד ריאל מדריד. במכבי קראו לזה שפעת, אבל זו לא היתה שפעת. אחרי שנעצר באירופה עם כמות גדולה של הירואין, ריצה עשר שנות מאסר בארצות הברית. לאחר מכן חזר לישראל ופתח סניף של בורגר ראנץ'.

2 אנטוניו בונזי. הסיפור של אנטוניו בונזי מתחיל עצוב ונגמר עצוב יותר. כשהיה בן שנתיים אביו נהרג בתאונת דרכים, וכעבור שלוש שנים אמו נפטרה. הכדורגל הציל את בונזי, אבל רק לזמן מה. קריירה יפה שכללה השתתפות בארבע נבחרות לאומיות - מקסיקו, ארצות הברית, קנדה וישראל - הגיעה לסופה פשוט כי לא היה מה לאכול. ב-1963 הגיע להציל את בית"ר תל אביב, איתה היתה מזוהה, מירידה. ואכן הצליח. בתחילת עונת 66' הצטרף לבית"ר קרית שמונה. החוזה לא כובד, המשכורת לא שולמה ובונזי סבל מרעב. הוא השלים הכנסה בשטיפת כלים, נקיון מסעדות - הכול כדי לקבל ארוחה חמה. כשהרעב גבר, ניסה את מזלו בעבודות בנייה ושיפוצים. ב-1 בינואר 1967 הגיע לעבודה בפתח תקוה, והתחשמל למוות. בכתבה עליו במעריב, יום לאחר מותו, מתאר יעקב ברוש באופן נפלא ועצוב את סיפורו. שם נכתב שבמשך כל אותה תקופה קשה ביקש בונזי מחבריו: "אנא, אל תספרו לאיש היכן אני עובד".

1 ניקולאי קודריצקי. לפני שבועיים היה יום השנה ה-19 ללכתו של אחד הזרים הכי טובים שדרכו בישראל, ולבטח הזר הכי טוב שדרך בשכונת התקווה. 51 שערים ב-85 משחקי ליגה, והאיש שנראה הכי לא שייך נהפך לאיש הכי שייך באזור. ב-16 במרץ, כשהוא בדרך חזרה ממסיבה של שחקני אוקראינה, ב-4 בבוקר, התנגש קודריצקי בגדר ההפרדה. הדברים הכתובים סיפרו על 160 קמ"ש ועל שלא השתמש בחגורת בטיחות, השמועות הלכו קצת רחוק יותר. כשארונו הונח בשכונת התקווה, יותר מרבבה כתומה חלקה כבוד. 20 שערים כבר היו לו באותה עונה, והרגל, כך לפחות חשבנו, היתה נטויה. אגדת כדורגל.

לכל הפוסטים בבלוג

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

מייל: orenjos@walla.co.il