הכי קרוב ל-NBA: על הדילמות של דיוויד בלאט

העמידה בלחצים, יכולת האימון הכבירה, האמונה שהנחיל בשחקנים. אחרי ששינה לחלוטין את העונה של מכבי תל אביב, דיוויד בלאט שוב הוכיח שהוא חומר ל-NBA. בקרוב הוא יתייצב בפני אחת הדילמות הקשות בקריירה שלו: עונה נוספת ביד אליהו, אירופה או מעבר לליגה הטובה בעולם

אוהד גרינוולד ו-ורד כהן
עריכה: טל רזניק

בתקציר: הניצחון 67:73 על אולימפיאקוס בשבוע שעבר

חדר ההלבשה של מכבי תל אביב הגיע לנקודת רתיחה לאחר ההפסד הביתי לברצלונה, במחזור השביעי של שלב הטופ-16. הפסדי בית המרגיזים לקאחה לבוראל ולאולימפיאקוס - והמפלות במשחקי החוץ מול סיינה וחימקי - הביאו לבעבוע; המהלומה המוראלית מהקטלאנים כבר איימה להגדיש את הסאה.

התחושה הכללית הייתה שהעונה הלכה לאיבוד. כולם היו מתוסכלים, ולחוצים, ומהורהרים. שחקני מכבי ישבו שפופים בחדר ההלבשה, ממתינים לשטיפה הצפויה מדיוויד בלאט.

שכן התנהגותו הקשוחה-ממילא של מאמנם באותה תקופה הפכה קיצונית. "בלאט היה מאוד לחוץ", מספר אחד השחקנים. "הוא צעק המון באימונים. צעק בחדר ההלבשה. לפעמים שחקנים ישבו בחדר אחרי הפסדים והרגישו מושפלים, הרגישו שבלאט פשוט מפרק אותם מול כולם".

אבל כשהדלת נפתחה ובלאט נכנס פנימה, משהו נראה בו שונה. מרוכך - באופן בלתי-צפוי. הוא אמר לשחקנים: שום דבר עוד לא נגמר. ניקח את זה משחק אחר משחק. קודם נעבור את המשחק הבא מול סיינה. אחר כך נחשוב הלאה.

שם החל הקאמבק של מכבי תל אביב.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
היה שפוף ומדוכדך - ואז הגיע המהפך. בלאט (צילום: קובי אליהו)

***

דיוויד בלאט עומד בלב הדיונים הנרגשים אודות חזרתה של מכבי לחיים. זה טבעי; הוא לא רק המאמן, אלא הדמות הכריזמטית והחשובה ביותר במועדון. מבחינת מכבי אין לבלאט, למעשה, תחליף בשוק כרגע.

פעם אמרו את הדברים הללו על שחקנים: על פארקר, על שאראס, על וויצ'יץ'. סביר להניח שהמשפט הזה מעולם לא נאמר בהקשר של מאמן כלשהו בתולדות המועדון.

במקום רוזין הגיע קליין. במקום קליין הגיע שרף. אחר כך הגיעו מאמנים מוצלחים יותר ופחות. המאמן האייקוני הבא ברשימה היה פיני גרשון. אלא שאפילו לגרשון היה תחליף מן המוכן: בלאט.

בניגוד לכל השמות הללו, היום נדמה שלבלאט אין יורשים. בוודאי לא כל עוד פיני גרשון הוא פרסונה נון גראטה, או כל עוד לא תשפוך ההנהלה כמה מיליוני אירו על אובראדוביץ' או מסינה. אם מסתכלים נכוחה על שוק המאמנים הפעילים בישראל ברור שבין בלאט לבין הבאים אחריו ברשימה פרושה תהום של מעמד ופרסטיז'ה מקצועית.

בניתוח מורכבות הקשר שבין בלאט למכבי - היינו, בין בלאט לבין הנהלת הקבוצה - נעסוק בפעם אחרת. אך לצורך הטקסט הזה רק נציין שלמרות שקיימים שם רגשות מנוגדים של הערכה וזלזול, אהבה ושנאה, חום וקרירות, גם הנהלת מכבי יודעת, אף שלא תודה בכך, שבלאט חסר תחליף. השאלה היא האם מבחינת בלאט יש תחליף למכבי.

עוד לפני הקיץ יצטרך בלאט להרהר בעתידו. קיימת אפשרות סבירה, אומרים בסביבתו, שיחליט למצות את אופציית ה-NBA. ברמה החוזית, בלאט מחזיק בסעיף יציאה לליגה הטובה בעולם. זה לא מה שיהווה מכשול.

ברמה האישית בלאט מתחיל להרגיש מיצוי. בסוף העונה ישלים חמש עונות מלאות במכבי (בשתי קדנציות) - תקופה מופלגת אותה רשמו רק ארבעת המאמנים המופלאים שהוזכרו לעיל (רוזין וקליין ז"ל, שרף וגרשון יבדל"א). הקדנציה הנוכחית של בלאט נמשכת כבר שלוש עונות ברציפות. מאז צביקה שרף באמצע שנות ה-80' הצליח רק פיני גרשון, בין השנים 2004 ל-2006, לשרוד שלוש עונות אימון רצופות בסיר הלחץ הזה. אבל גם גרשון לא הגיע לארבע שנים ברצף.

היחיד ששרד שלוש עונות ברציפות בסיר הלחץ הצהוב מאז שנות השמונים. פיני גרשון (צילום: ברני ארדוב)

***

זו לא התשישות כמו הרצון המתמיד להתקדם, להמשיך הלאה, מספרים מקורבים למאמן. מכבי היא מקום עבודה מעולה עבור בלאט: קבוצת עילית, ארגון-על, מוסר תשלומים גבוה, כסף טוב, קל"ב. אין שם נוכלים כפי שפגש ברוסיה או מנהלים-אקדוחנים כפי שמצא בטורקיה. תיאורטית, בלאט יכול להישאר במכבי לנצח. מעשית, אומרים ידידיו הקרובים, הוא מבין שאם הוא לא הולך קדימה, הוא נשאר במקום; והוא עצמו מפרש זאת כאילו הלך אחורה.

להוציא זכייה בגביע אירופה, בלאט השיג הכל במכבי. אליפויות וגביעים בישראל, ליגה אדריאטית, הופעות בפיינל פור, הופעה בגמר אליפות אירופה. לא הרצון לזכות בגביע אירופה ישאיר אותו כאן. בלאט מבין שזכייה ביורוליג היא משימה שקשה לחזות מראש את סיכויי הגשמתה. אתה צריך הרבה מזל כדי להביא גביע. יספר לכם דושאן איבקוביץ'. זה לא רציונאלי לשבת ולהמתין למזל שיבוא.

בלאט לא אוהב להישאר סטטי. מעניין את בלאט לאתגר את עצמו, לנסות דברים אחרים. הכדורסל האמריקאי מסקרן אותו. ההצלחה עם נבחרת רוסיה באולימפיאדה האחרונה שדרגה את מעמדו בארה"ב. יש לו שם לובי מקצועי חזק. אומנם, גם ג'וב טוב ב-NBA הוא עניין תלוי-סיטואציה ומזל, אבל בלאט מספיק חזק כדי לקבל משרת עוזר מאמן בכיר, אם ירצה בכך.

אם יעזוב את ישראל, הוא יודע, יצטרך להשאיר את משפחתו כאן. לאחרונה עברה המשפחה לבית חדש באבן יהודה. יש לבלאט בנות בצבא ובן באקדמיה לכדורסל. זה שיקול משמעותי. אבל גם המקורבים ביותר מספרים שהצעה טובה מארה"ב עשויה בהחלט לגרום לבלאט להפעיל את אופציית היציאה ממכבי ולהמריא מכאן. קשה להאמין שההצעה תהיה טובה ברמה של משרת מאמן ראשי ב-NBA (למרות שמיכאיל פרוחורוב, אוליגרך רוסי, הבעלים של ברוקלין נטס, מעריך מאוד את בלאט ומכיר היטב את עבודתו בנבחרת רוסיה). סביר יותר להניח שבלאט יוכל לקבל ג'וב כעוזר מאמן בכיר, בדומה לתפקיד שביצע בשנה שעברה אטורה מסינה בלייקרס.

מכיר ומעריך את בלאט, אבל לא סביר שייקח אותו לאמן אצלו בברוקלין. פרוחורוב (צילום: AP, bebeto mathews)

***

לסיפור על לבטיו של בלאט יש תכלית. כל עונה במכבי מרגישה כמו מספר שנים במקום אחר, אבל מאורעות העונה הזו הופכים אותה לארוכה אפילו במושגים של מכבי. ואנחנו עדיין לא בחודש אפריל. בלאט משקיע מאמצים אדירים בעונה הזו. התגבש אצלו הסגל הבינוני ביותר שאימן במכבי. הוא נדרש לא רק לעבודת אימון מאומצת, אלא בעקבות המפלה בתחילת הטופ-16 לעבודה פסיכולוגית רבה.

הקאמבק הנוכחי מוציא את אוהדיה של מכבי מגדרם. כלפי חוץ, גם ראשי הקבוצה נראים נלהבים. בפועל הם שומרים על פרופורציות. "בכלל לא היינו אמורים להגיע למצב הזה", אומר בכיר במערכת. "ב-15 השנים האחרונות מכבי לא נקלעה לסיטואציה שכזו, שבשלב כל כך מוקדם של העונה נראה היה שעלייה להצלבה היא משימה בלתי-אפשרית. בתחילת הטופ-16 הכל הלך הפוך, ועכשיו השגנו את הניצחונות שהיינו אמורים להשיג. אז צריך להסתכל על המצב בפרספקטיבה הנכונה. התנאים שהועמדו השנה לרשותו של בלאט הם אותם התנאים שעמדו לרשות המאמנים שאיתם התמודדנו על זכייה בכל התארים. מבחינתנו אנחנו חייבים להיות ברבע גמר היורוליג. הגעה לשם היא לא הצלחה. אי-הגעה לשם היא כישלון".

אחרי ההפסד לברצלונה ניסתה הנהלת מכבי להתערב. הבוסים לא הבינו מדוע השחקנים נראים כה כבויים. גורמים בהנהלה ביקשו מבלאט לערוך יותר שיחות אישיות עם שחקנים ולהבין מה מפריע להם.

במסגרת אחת השיחות הללו פגש בלאט את דיוויד לוגן. לוגן נחשב אז לחלק מחבורת ה"מתוסכלים" - חבורת השחקנים שזוכה לזמן פרקט בינוני עד נמוך. ניק-קיינר מדלי הוא בכיר נוסף בחבורה. "אני צריך יותר דקות", אמר לוגן לבלאט. המאמן אמר שינסה ללכת לקראתו.

"אני צריך יותר דקות". לוגן (צילום: קובי אליהו)

בשלב הזה החל גם שמעון מזרחי להתערב ולדרבן.

"שמעון היה הראשון שאמר, 'זה לא נגמר עד שזה נגמר'", אומר גורם במכבי. "הוא השתמש בכל המלים ה'מכביסטיות' המוכרות שלו. הוא דחף קדימה, הכניס בשחקנים מוטיבציה ורצון".

ההפסד בדרבי הכאיב מאוד למזרחי. הוא אמר לשחקנים דברים קשים לאחר המשחק מול הפועל. בהמשך אותו שבוע נסעה מכבי לטורקיה, למשחק קריטי מול פנרבחצ'ה-אולקר, וניצחה. "התחלתם להחזיר לי", אמר מזרחי לשחקנים, "אתם צריכים לזכור שמכבי זה מועדון עם כבוד". מאז, אחרי כל משחק, מדבר מזרחי עם השחקנים ומדרבן אותם.

ערב ליל הסדר ערכה מכבי הרמת כוסית. מזרחי שמר על הקו. "אתם נלחמים ואנחנו מעריכים את המאמץ", אמר לשחקנים, "אבל זה עדיין לא נגמר. עדיין לא עלינו".

הפנקס פתוח והיד רושמת. שמעון מזרחי (צילום: ברני ארדוב)

***

שינוי הפאזה הורגש אצל בלאט. אם בסיבוב הראשון של שלב הטופ-16 נראה אובד-עצות, מיוסר כמעט, לאחר שנראה היה שאבדו הסיכויים משהו אצל בלאט השתחרר. דווקא אז, בהפוך-על-הפוך, הפחית את השימוש בשוט ועבר לליטופים.

הוא המשיך לערוך אימונים אינטנסיביים, אבל ניסה לעודד יותר ולהראות את הצד הפחות נוקשה שלו. הוא החמיא לסילבן לנדסברג, לאחר שזה קלע סל ניצחון במסגרת משחק אימון פנימי. הוא חיזק את הביטחון של ריקי היקמן ועמד במילתו כלפי לוגן. עדיין קיימים שחקנים במכבי שמרגישים שבלאט מעניק קרדיט נרחב מדי למספר שחקנים, בראשם יוגב אוחיון, אבל כשמנצחים גם הדברים הללו נשכחים.

"היינו צריכים להופיע עם יותר אינטנסיביות ואנרגיות, וזה מה שעשינו ביורוליג", מעיד היקמן. "בהחלט יש אספקט מנטאלי לרצף הניצחונות הזה".

בלאט עדיין מרבה לגעור בשחקניו באימונים, אבל רבים במכבי מספרים שבלאט עידן את הטונים. "הווליום יותר נמוך", אומר גורם במערכת, "אבל אולי זה בגלל הניצחונות". בלאט ממשיך לשמור על שחקניו במתח, מדגיש את ההכרח לשחק עם אגרסיביות ורצון. לפני המשחקים מול חימקי ואולימפיאקוס דיבר עם השחקנים על לחימה ואמונה. אחרי הניצחון הגדול ביוון, בחדר ההלבשה, אמר לשחקנים: "יש לנו הזדמנות לעשות היסטוריה. אף קבוצה לא עשתה קאמבק כזה לפנינו. בואו נמשיך ככה".

כולם מחאו כפיים. זה עוד נוהג שהתחזק לאחרונה במכבי: מחיאות כפיים נלהבות בחדר ההלבשה לאחר נאומי מוטיבציה, של בלאט, מזרחי או כל אדם אחר.

אספקט מנטאלי לרצף הניצחונות. היקמן (צילום: מגד גוזני)

***

לצופה מן הצד נראה שמכבי נמצאת עכשיו בשלב המאניה. כלפי פנים ממשיכה הקבוצה להתנהל ברוגע. אנשי ההנהלה עדיין לא מדברים (להוציא את שמעון מזרחי, שצוטט לאחר כמה מהניצחונות מדבר בפאתוס המוכר על 'הרוח המכבית' וכו'). עדיין לא סוגרים חשבונות עם כלי התקשורת. עדיין ממתינים.

הם יודעים שהקבוצה שלהם בלתי-צפויה. והוכיחה שוב ושוב שאסור להמר נגדה. אם תגיע לרבע הגמר ולא תפגוש את צסק"א החזקה של מסינה, אי-אפשר יהיה לבטל מראש את סיכוייה להעפיל לפיינל פור.

מצד שני, קיימת הליגה בישראל (לכאורה. אם לא תבוטל). וזו נראית כמו הקבוצה הפגיעה ביותר שהעמידה מכבי מאז עונת 2007/8. גם אז תפסה מכבי גל ניצחונות בלתי-ייאמן ביורוליג, שהסתיים רק בגמר היורוליג. מכבי הייתה רחוקה 20 דקות מתואר אלופת אירופה. אבל אחרי שחזרה לארץ - קרסה. הסיפור ידוע. מכבי ההיא סיימה את העונה כסגנית אלופת אירופה וסגנית אלופת ישראל.

גם בלאט וגם ההנהלה שלו מודעים לשבריריות הקבוצה הנוכחית. הם יצטרכו לעמוד על המשמר עד לרגע האחרון. כשתיעצר רכבת ההרים הזו, בתחנה הסופית, יצטרך בלאט להחליט האם הבטן שלו חזקה מספיק לסיבוב נוסף.

ohad@walla.net.il

21:30, ישיר בוואלה! ובאפליקציות האייפון והאייפד של וואלה!: מכבי-בשיקטאש

16:00: משדר מיוחד לקראת מכבי תל אביב-בשיקטאש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully