27: אין דרך להתחיל את מדור המספרים שלא עם הרצף של מיאמי, נכון? אז למי שלא עוקב: ההיט ניצחו 27 משחקים ברציפות מאז ה-3 בפברואר, זה כבר מזמן הרצף השני הכי ארוך אי פעם. המטרה שלהם היא 33 - רצף הניצחונות של הלייקרס של ווילט צ'מברלין וג'רי ווסט בעונת 1971/72 (עונה שהסתיימה עם 69 ניצחונות - הכי הרבה עד ה-72 של שיקאגו של ג'ורדן, ועם אליפות).
אלה שבעת המשחקים הבאים של מיאמי: שיקגו (ח), ניו אורלינס (ח), סן אנטוניו (ח), הניקס (ב), שארלוט (ח), פילדלפיה (ב), מילווקי (ב). כפי שניתן לראות, אם החבורה של אריק ספולסטרה עוברת את שלושת המשחקים הבאים, הסיכוי לשבור את השיא יהיה גבוה. המשחק המעניין ביותר יהיה, כמובן, משחק החוץ מול הספרס, מוליכת המערב. זה בהנחה שהפעם גרג פופוביץ' יחליט לשחק עם ההרכב החזק שלו. אבל גם לפני כן לא כדאי לזלזל במשחק חוץ בשיקגו ואולי גם בניו אורלינס שבדיוק חיסלה את הרצף של דנבר בקלות מפתיעה.
5: העונה מתקרבת לסיומה ואחת השאלות המעניינות ביותר מבחינה סטטיסטית היא האם קווין דוראנט יצטרף למועדון ה-50/40/90 (אחוזי שדה, שלוש ועונשין). ב-33 השנים בהן קיים קו השלוש, רק חמישה שחקנים רשמו לפחות עונה אחת כזאת - לארי בירד, מארק פרייס, רג'י מילר, דירק נוביצקי וסטיב נאש. בירד היה היחיד שעשה זאת תוך כדי שהוא קולע יותר מ-25 נקודות למשחק (ונוביצקי היחיד חוץ ממנו עם יותר מ-20 נקודות למשחק). לכל אורך העונה דוראנט עומד ביעד, אבל רגע לפני הגונג הוא מאוד קרוב ויכול ליפול בכל אחת משלוש הקטגוריות - 50.3 אחוז מהשדה, 40.6 אחוז מהשלוש ו-90.6 אחוז מהעונשין. בהצלחה.
83/30: אם כבר נגענו באחוזי שדה ואחוזי עונשין של אותו שחקן, אי אפשר שלא להתייחס לנתון הזה. שחקנים שמסיימים חודש עם 30 אחוזים מהשדה ויותר מ-80 אחוזים מהעונשין אינם מחזה נדיר, אבל מישהו אי פעם שמע על מצב הפוך? זה בדיוק מה שקורה עם דיאנדרה ג'ורדן בחודש מרץ. רגע לפני סוף החודש, דיאנדרה קולע ב-83 אחוזים מהשדה וב-30 אחוזים מהעונשין. אין לי מושג אם הפער בין אחוזי שדה לאחוזי עונשין זה פער שמישהו עוקב אחריו באופן רשמי, אבל קשה לי לדמיין מישהו שאי פעם יצר פער משמעותי יותר לטובת אחוזי השדה בחודש שלם מדיאנדרה ג'ורדן במרץ 2013.
4: ההצגות האחרונות של ג'ון וול גרמו לי להתעניין בוושינגטון ומתברר שלמספרים יש הפתעה עבור מי שלא עוקב מקרוב אחרי הקבוצה. וול לא הפך את הוויזארדס לקבוצת התקפה טובה, הוא בעיקר הפך אותה מאיומה לבינונית ומטה (מקום 21 ביעילות התקפית מאז שחזר). אבל מאז שהוא משחק וושינגטון היא קבוצת ההגנה הרביעית בטיבה ב-NBA. ולא סתם רביעית, אלא כזו שצמודה לשנייה ולשלישית כך שניתן לומר שפרט לאינדיאנה לא הייתה קבוצת הגנה טובה יותר באופן משמעותי בליגה בתקופה הזאת. היא גם רביעית בתקופה הזאת באחוזי שדה של היריבות ושלישית באחוזים שלהן משלוש. זה סיפור חדש - בעונה שעברה וושינגטון דורגה 24 בליגה ביעילות הגנתית. זו בשורה נהדרת לקראת העונות הבאות, כי עם הגנה ברמה הזאת מספיק שלוויזארדס תהיה קבוצת התקפה ממוצעת כדי להפוך לקבוצת פלייאוף לגיטימית.
18: איך יודעים שאנחנו בסוף העונה? כשמתחילים להופיע כל מיני מספרים תמוהים של שחקנים אלמוניים. אז אתמול ניתן היה להכריז רשמית על תחילת הסוף בזכות משחק ה-18 אסיסטים של בריאן רוברטס. מי? הרכז המחליף של ניו אורלינס, שחקן שקפץ לבקר בגליל, שיחק כמה שנים בגרמניה וקיבל הזדמנות ראשונה ב-NBA בגיל 28, שחקן שהיה אמור להיות רכז שלישי עד שהתברר שאוסטין ריברס הוא לא ממש שחקן NBA כרגע. רוברטס ניצל פציעה של גריוויס ואסקז כדי לקבל מקום בחמישייה וענה בהצגה גדולה בדרך לניצחון על דנבר. ואסקז צפוי לחזור בקרוב ולהחזיר את רוברטס לאלמוניותו, אבל משחק כזה הוא בדיוק מהדברים שבזכותם שחקנים מהסוג של רוברטס יכולים להרוויח צ'אנס משמעותי יותר.
24: משחק ה-18 אסיסטים של רוברטס היווה תזכורת לדוגמה המובהקת ביותר לשחקן שהפך מספרים מטורפים בחודש האחרון של העונה לקריירת NBA מוצלחת - רמון סשנס. כבחירה ה-56 בדראפט, סשנס לא קיבל צ'אנס בעונת הרוקי במילווקי. אבל רצף פציעות/טנקינג סידר לו מקום בחמישייה באפריל, אותו הוא ניצל לרצף הצגות הזכור במיוחד בזכות משחק של 20 נקודות ו-24 אסיסטים בהפסד לשיקגו. בעונה הבאה הוא כבר קיבל דקות משמעותיות ודאג לספק תפוקה יפה, מאז הוא נחשב למחליף יעיל במיוחד לפוינט גארדים ולדקה וחצי אפילו היה התקווה הגדולה של הלייקרס בעמדת הפוינט. קריירה יפה שהתחילה באפריל קסום אחד לפני חמש שנים.
16: אנו בעיצומו של מרץ משוגע במיוחד בטורניר מכללות שאחד המאפיינים הבולטים שלו הוא מחסור חמור בשחקן שנראה כמו בחירה ראשונה לגיטימית. מבט אל הרוקיס הבולטים השנה מגלה בעיה נוספת שכדאי לשים לב אליה במכללות - שהן לא מצליחות להכין שחקנים ל-NBA מבחינה פיזית. מבין חמשת השחקנים הבולטים במחזור, דווקא דמיאן לילארד ששיחק בקולג' זניח הוא זה ששורד את עונת הרוקי. ארבעת האחרים - אנתוני דיוויס, ברדלי ביל, דיון וויטרס ואנדרה דראמונד, הפסידו עד כה בממוצע 16 משחקים, מספר שצפוי לגדול לאזור ה-20 עד סוף העונה. לילארד הוא היחיד מבין החמישה שסיים ארבע שנים מלאות בקולג', כל השאר פרט לוויטרס עברו שם לשנה אחת. שחקנים שמוזנקים מעונה אחת בקולג' לתפקיד מרכזי ב-NBA נוטים להיפצע בקצב שמעלה את התהייה אם לא כדאי להכריח אותם לסגור לפחות שנתיים במכללות.
