בכתבה מאת צביקה בשור, שפורסמה בעיתון "הארץ" ובוואלה! ספורט ב-21.7 (ראה לינק), ושציירה את תמונת המצב העצובה של הכדורגל הנשי בישראל נכון לשנת 2002, ניתן גם פתח של תקווה לענף ספורט חבוט זה. בסוף הכתבה הוצגה גברת העונה לשם שלומית טור-ניר, הנושאת בתפקיד 'מנהלת היחידה לקידום ספורט נשים במשרד התמ"ס'. על פי דבריה של טור-ניר בכתבה, תוספת כספית של 80 אלף שקלים לקבוצה בליגה הכדורגל לנשים, עשויה לייצב מחדש את הליגה על הרגליים ולהזרים חמצן לאגודות הספורט.
בזמן שחלף מאז פירסום הכתבה, המצב רק מחריף. משה תאומים כיבה בשבוע שעבר את השאלטר של קבוצת הכדורגל נשים של מועדון הפועל ת"א, מי שהיוותה ביחד עם מכבי חיפה של יעקב שחר ואס"א ת"א את חוד החנית של כדורגל הנשים בישראל, ובלעדיה הופך באחת המפעל לשולי עוד יותר משהיה ומעשית - לחסר כל ערך ספורטיבי.
11 מי יודע?
נכון להיום, ליגת הכדורגל הכדורגל לנשים מונה 11 קבוצות בלבד, לעומת 14 בעונה שעברה. בנוסף להפועל ת"א חסרות גם בית"ר ירושלים, והפועל אשקלון, שטרם נרשמו. האחרונה הודיעה להתאחדות כי גם לא תירשם. שתי קבוצות אחרות שמתדפקות על דלתה של הליגה הן בנות סכנין ומכבי קרית-אתא שיצטרכו לעבור את ועדה המיון של ההתאחדות. מאיזושהי סיבה לא ברורה, עדיין מקווים בהתאחדות שקבוצתו של משה תאומים תופיע כבמעשה קסם למחזור הליגה הראשון, על אף שהודעת פירוקה של הקבוצה כבר פורסמה.
לנוכח הנתונים, ברור שגורלם של 80 האלף הופך קריטי משעה לשעה אבל בשום אופן לא נעשה ריאלי. בפועל מדובר בגידול של יותר מפי שתיים בתמיכה הכספית שמקבלים מועדוני הכדורגל ממועצת ההימורים בספורט ולכן המצוקה היא אמיתית. במצב המשק ישראלי של היום, ניפוח תקציבי של יותר מ-100 אחוז הוא עניין שלא הולך ברגל ובטח שלא עובר יותר מדי מהר משולחן דיונים ממשלתי אחד לאחר. מה שכן, ככדור פינג-פונג הוא מוטח מקיר משרדו של בעל אחריות מיניסטריאלית אחד לזה של אחר, ומאפשר זוית הצצה נוספת לעולם שבו מתנהל הספורט בישראל.
שלומית טור-ניר מצפה שיתרת הכסף יגיע ממקור אחד והוא מועצת ההימורים בספורט, מי שהבטיחה בעבר מימון מועדף של קבוצות הנשים. אולם, איציק שני, מ"מ יו"ר המועצה, יודע יפה מאוד להחזיר את הכדור למגרש של מנהל הספורט. לדבריו, גם השר מתן וילנאי, גם שלומית טור-ניר וגם גברי לוי יודעים כי סל התמיכה של המועצה הוא מטאפורת השמיכה קצרה. אם נותנים לאחד יותר, בהכרח נותנים לשני פחות. תקצוב, לדבריו, הוא עניין שכרוך בסדר עדיפויות, וסדר עדיפויות הוא עניינה הבלעדי של ועדת כץ. ומי זאת בכלל ועדת כץ?
האג'נדה מעדיפה, אבל השמיכה קצרה
מסביר אורי חרנט, יועץ הועדה: מדובר בועדה שמינה השר, ותפקידה קביעת קריטריונים תקציביים להתאחדויות, איגודים ואגודות ספורט. ועדת כץ שומעת את הבקשות הפיננסיות של גופי ספורט שונים וממליצה למועצת ההימורים בספורט איך לפרוס את העוגה. ע"פ חוק היא רק ממליצה, ולא מחייבת. חרנט ממהר להצהיר שלועדה אג'נדה של מתן עדיפות מתקנת לספורט נשים, אך כל נסיון להוציא מידיו תשובה קונקרטית בעניין כדורגל הנשים לעונה הקרובה, עלה בתוהו. צידוקים והסברים, נכון לעכשיו, יש לכולם בשפע. מעשים או אפילו תשובות ממשיות איך הליגה הזאת אמורה להתנהל אין.
אם יחולו אי אלו שינויים לטובה - מההיבט של כדורגל הנשים - בהזרמת המזומנים, סמכו על קברניטי הספורט שזה לא יהיה השנה. מסקנות ועדת כץ יוגשו רק לקראת גיבוש תקציב 2003. בהסתמך על כך שתקציב 2002 עבר בכנסת עמוק אל תוך שנת 2002, לא רק שאין סיבה לחשוב שעונת 02/03 תראה כמו שעונת כדורגל צריכה להראות, גם אין ממש סיבה להאמין שעונת 03/04 תשא עמה בשורה אחרת. מה גם שתמיד צריך לזכור שהכדור של ועדת כץ תמיד חוזר בסופו של דבר רק למשרדו של יום טוב-סמיה, וחוזר חלילה.