סבב בלאטור מועבר בשידורים ישירים ב"אגו טוטאל"
כל אירוע ספורט באשר הוא זקוק לגיבורים מקומיים כאשר הוא נודד ממקום למקום והדברים מקבלים משמעות רבה יותר כאשר מדובר באמנויות לחימה. הקהל המקומי מתייצב בהמוניו לראות את הגיבור שלו עולה לזירה ומחסל את היריב שמתגרה בו ובכך הוא שומר על כבודו ומאדיר את הגאווה המקומית לרמה הפטריוטית הגבוהה ביותר. לא נשכח את עניין מכירות הכרטיסים שתופס תאוצה במקרים שכאלה וממלא את האולם עד אפס מקום. את כל הנתונים הללו ידעו האמרגנים של זירת הקרבות בלאטור MMA כאשר הם חיפשו גיבור מקומי שיתאים להם להופעת הבכורה במדינת מיין.
הופעת הבכורה של מרקוס "רימון היד האירי" דיוויס בזירת הקרבות של בלאטור MMA תוכננה בקפידה ואפשר לומר שמארגני האירוע חיככו את ידיהם בהנאה כאשר הלוחם שמגיע מבאנגור שבמדינת מיין, חתם על חוזה לאחר שעזב את זירת ה-UFC וקבע כי הופעת הבכורה שלו תהיה בבית כאשר זירת בלאטור MMA תגיע לשם. ביום שישי האחרון זה קרה. האולם בלואיסטון היה מלא עד אפס מקום לקראת אירוע בלאטור MMA 93 ואפילו השלגים הכבדים שירדו שם ערב האירוע לא מנעו מהקהל להגיע ולחמם את האווירה. היריב שנקבע לדיוויס היה וואצ'ים ספיריטוולף. עם שם כזה לא ניתן לטעות ולהבין כי מדובר בלוחם MMA ממוצא אינדיאני והלחשושים לפני הקרב גלשו לשיחות על סגירת חשבון בין האינדיאנים לבין הפולשים הזרים שהגיעו מאירופה לפני יותר מ-200 שנה.
"אם הצלחתי בקרב מול מריוס זרומסקיס, אין שום סיבה שלא אצליח לעמוד גם מול דייויס", אמר ספיריטוולף לפני הקרב אבל בחלוף שלוש דקות מתחילתו, ספיריטוולף לא הצליח לעמוד בכלל. ניסיון של דיוויס לשגר ברך חדה לגופו של ספיריטוולף נעצר בין הרגליים של הלוחם האינדיאני ומגן האשכים נכשל במשימתו. ספיריטוולף נאנק מכאבים והתפתל על הקרקע לאחר ששופט הזירה עצר את הקרב ושלח את דייביס לעמדה ניטראלית בזירה עד שיריבו יצליח להתאושש.
החוקה קובעת כי לוחם שנפגע במפשעה, רשאי לקבל חמש דקות מלאות להתאוששות ובסופן הוא חייב לאשר לשופט הזירה כי הוא חש בטוב ומרגיש מוכן לשוב לקרב. גם כאשר חלפו למעלה מחמש דקות, התקשה ספיריטוולף לעמוד על רגליו מחמת הכאבים. שופט הזירה ניסה לדובב אותו בניסיון להבין האם הוא מסוגל להמשיך, אך התגובות של ספיריטוולף היו ברורות, והוא התקשה לעמוד על הרגליים ולכן לשופט לא נותרה ברירה אלא לחרוץ את גורל הקרב ולקבוע את תוצאתו כקרב נטול תוצאה.
הקהל המקומי השתולל וקרא קריאות בוז בתוספת כמה נאצות לספיריטוולף. לרגע מסוים נראה היה כי ספיריטוולף הולך עם העניין רחוק מדי וכל עניין הכאבים הוא הצגה אחת גדולה. גם דיוויס לא קנה את העניין וכאשר הקרב הוכרז כנטול תוצאה, הוא פלט בלי חשבון אל המצלמות כי מדובר בתכסיס שפל של יריבו או במילה אחת פשוטה בולשיט.
הנצרה של רימון היד האירי נותרה במקומה והפיצוץ נדחה למועד בלתי ידוע. הקהל המקומי חש מרומה באותן דקות וזאת לאחר שלוחם מקומי נוסף בשם ריאן סנדרס חוסל בנוק-אאוט מטורף בתוך עשר שניות בלבד על ידי הלוחם האנגלי גבה הקומה במשקל 77 ק"ג, מייקל פייג'.
הזירה התפנתה לטובת שני לוחמים עתירי משקל. ריאן מרטינז האמריקני מקולורדו שעברו המפוקפק עדיין רודף אותו אך מרטינז הגיע נחוש לשים את כל סיפור חייו מאחור ולפתוח דף חדש בזכות אמנויות הלחימה. מולו התייצבה מפלצת אימתנית בדמותו של טראביס וויו עם 68 ניצחונות במאזנו ו-15 הפסדים בלבד. נציין כאן שאל מול מאזן הקרבות המדהים הזה, הציג מרטינז מאזן דל של 11 קרבות בלבד בקריירה ובתוכם שני הפסדים.
קרבות ההישרדות בבית הכלא שבו שהה מרטינז בעברו הוכיחו את עצמם מול הניסיון העשיר של וויו. סדרת אגרופים מדויקים של מרטינז נחתה על ראשו העצום של יריבו ושלחה אותו לקרשים עם נוק-אאוט תוך 18 שניות. איש באולם לא קלט את זה וגם צוות השידור בטלביזיה התלונן על כך שהוא לא הספיק עדיין לומר לצופים מי הוא מי וכבר הקרב הסתיים. מרטינז סימן את עצמו כמתמודד ראוי להתקדמות בזירה של בלאטור ואף שלח מסר לאמרגנים ולשאר הלוחמים במשקל כבד שהוא מתכוון להשתקע לתקופה ארוכה.
הצופים שבאו לאולם בלואיסטון קיוו לראות קרבות MMA אך שמונה קרבות באותו ערב הסתיימו בנוק-אאוט וחלקם בתוך שניות בודדות. הקהל נותר רעב וקיווה כי מבוקשו יינתן לו בקרב המרכזי של האירוע שסוגר את החשבון מהעונה הקודמת של בלאטור בין אמן הכנעות הרגליים מרצ'ין הלד מפולין לבין דייב ג'נסן המתאבק ממדינת אורגון.
מרצ'ין הלד השאר מאחוריו 15 יריבים צולעים וכואבים אחרי שלכד אותם והכניע אותם בלפיתות בריח על הרגל במגוון מקומות כמו למשל בקרסול או בברך. הלד תכנן לטפל באותה דרך גם ביריבו המוזר שנוהג להתחשל בעקיצות דבורים וללבוש משקפי שמש בשלל צבעים גם בלילה.
הגמר של העונה השביעית של טורניר משקל קל שנדחה עקב פציעות ואי כשרות של הלוחמים, סוף סוף הגיע. מרצ'ין הלד ניסה להוכיח כי יש לו מה למכור גם בהיאבקות ובאגרוף ו"בזבז" את הסיבוב הראשון על קרב עמידה עם ג'נסן. בדיעבד מסתבר כי הוא לא שמר על כוחו לקרב באורך מלא של 15 דקות והגיע כמעט באפיסת כוחות לסיבוב האחרון.
ג'נסן שמר על קור רוח לכל אורך הקרב וידע כי הלד אורב לו ומחכה להזדמנות לצלול וללכוד את אחת מרגליו ולפתל אותה עד שכמעט היא תתנתק ממקומה. הלוחם האמריקני לא נבהל גם כאשר זה קרה והצליח להיחלץ מהלפיתות של הלד ובחלוף שני סיבובים, התוצאה הייתה מאוזנת.
עם פתיחת הסיבוב השלישי היה ברור כי מי שינצח בסיבוב הזה, ינצח בקרב כולו ויקבל תגמול נאה של 100 אלף דולר והזדמנות לפגוש את אלוף העולם הבלתי מנוצח של בלאטור, מייקל צ'נדלר שלא נכח באולם. בניגוד לתחזיות שניבאו כי הלד יכרסם את רגליו של ג'נסן וישלח אותו לסניף הקרוב של יד שרה להצטייד בקביים ובהליכון לתקופה ממושכת, הצליח דווקא האמריקני לגלות עמידות וקשיחות מול הפולני שגילה כי לפיתות רגליים בלי כוח אינן שוות דבר וחצי דבר.
הקרב הגיע להחלטת השופטים לצד הזירה ואלה פסקו פה אחד כי דייב ג'נסן הוא המנצח והוא זה שיפגוש את מייקל צ'נדלר בשלב הבא. בנוסף, זכה ג'נסן בצ'ק גדול של 100 אלף דולר ובכך סגר את החשבון עם מרצ'ין הלד וגם את החשבון בבנק שלו ועבר לסניף קרוב יותר במסלול של לקוחות VIP.